גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
84 יחסים: Brill, מצרים, מראש מקדמי ארץ, משנה, משה דוד גאון, משורר, מתרגם, מחנך, מהאטמה גנדי, מכון בן צבי, אמנון נצר, אנוסי משהד, אסלאם, איראן, נשמת כל חי, סופר, סוריה, ערבית, עברית, עדן, עומר ח'יאם, עיראק, פרסית, פרסית יהודית, פרשנות הפשט למקרא, פולמוס, צרפתית, ציונות, ציוני, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, קהילת יהודי המדאן, קונסוליה, רשות מקומית, שד"ר, שופט, שכונת הבוכרים, ת"ש, תנועת המזרחי, תלמוד תורה, תורה, לבנון, טורקיה, חאפז, חנינא מזרחי, חובות הלבבות, בחיי אבן פקודה, בית משפט השלום העברי, בית העלמין בהר הזיתים, גדוד מגיני השפה, ..., דרשה, ה'ת"ש, ה'תרמ"ד, ה'תרע"ג, המרת דת, המדאן, העלייה השלישית, הצהרת בלפור, הרב עוזיאל, הזמנה לפיוט, הגדה של פסח, הדת הבהאית, ההסתדרות הציונית העולמית, הוראה, הודו, הוועד הלאומי, ועד העדה הספרדית בירושלים, כל ישראל חברים, י"ט בשבט, י' באלול, ירושלים, יהדות, יהדות איראן, 1884, 1900, 1907, 1910, 1913, 1923, 1924, 1939, 1940, 28 בינואר, 31 באוגוסט. להרחיב מדד (34 יותר) »
Brill
#הפניה הוצאת בריל.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וBrill · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ומצרים · ראה עוד »
מראש מקדמי ארץ
מראש מקדמי ארץ הוא פיוט שחובר על ידי הרב הפרסי וראש הקהילה היהודית בעיר המדאן (עיר המזוהה עם שושן הבירה) ר' מנחם שמואל הלוי (1884-1940).
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ומראש מקדמי ארץ · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ומשנה · ראה עוד »
משה דוד גאון
משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ומשה דוד גאון · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ומתרגם · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ומחנך · ראה עוד »
מהאטמה גנדי
מהאטמה גנדי או בשמו המלא מוֹהַנְדַּס קרמצ'נד גַּנְדי (בגוג'ראטית: મોહનદાસ કરમચંદ ગાંધી, בהינדית: मोहनदास करमचंद गांधी; 2 באוקטובר 1869 – 30 בינואר 1948) היה מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ומהאטמה גנדי · ראה עוד »
מכון בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ומכון בן צבי · ראה עוד »
אמנון נצר
אמנון נצר (נובמבר 1934 - 15 בפברואר 2008) היה היסטוריון, חוקר, ועיתונאי יהודי-איראני-ישראלי.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ואמנון נצר · ראה עוד »
אנוסי משהד
לוח ההקדש לאנוסי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים לוח זיכרון בתוך חצר ההקדש ממראות חצר ההקדש בית הכנסת חג'י אדוניה הכהן אשר נוסד בשנת 1900 הרב מרדכי אקלר, הרב המרכזי של יהודי משהד אנוסי משהד הוא שמם של חברי הקהילה היהודית בעיר משהד שבאיראן, שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה ואף נקראו "ג'דיד אל אסלאם" ("המוסלמים החדשים") אך שמרו על יהדותם בסתר.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ואנוסי משהד · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ואסלאם · ראה עוד »
איראן
חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ואיראן · ראה עוד »
נשמת כל חי
נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ונשמת כל חי · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וסופר · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וסוריה · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ועברית · ראה עוד »
עדן
נמל עדן – גלויה מראשית המאה ה-20 עַדַן (בערבית: عدن נהגה ʿAdan; באנגלית ובשפות לועזיות נוספות ידועה כ-Aden) היא עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ועדן · ראה עוד »
עומר ח'יאם
ע'יאת' אל דין אבו אל פתח עמר אבן אברהים ח'יאם נישאפורי (בפרסית: غیاث الدین ابو الفتح عمر بن ابراهیمخیامنیشاپوری; מכונה בקצרה עומר ח'יאם (לעיתים גם כיאם ב-כ'), בפרסית: عمر خیام; 18 במאי 1048 – 4 בדצמבר 1131) היה מתמטיקאי, אסטרונום, פילוסוף ומשורר פרסי.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ועומר ח'יאם · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ועיראק · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ופרסית · ראה עוד »
פרסית יהודית
נזאמי בפרסית יהודית ספרייה הלאומית. פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ופרסית יהודית · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
פולמוס
#הפניה מחלוקת.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ופולמוס · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וצרפתית · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וציונות · ראה עוד »
ציוני
#הפניה ציונות.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וציוני · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קרן היסוד
סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וקרן היסוד · ראה עוד »
קהילת יהודי המדאן
קהילת יהודי המדאן היא קהילה יהודית שחיה בעיר המדאן בפרס, כיום איראן.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וקהילת יהודי המדאן · ראה עוד »
קונסוליה
הקונסוליה של דנמרק באדינבורו הקונסוליה הבלגית בירושלים קונסוליה היא נציגות דיפלומטית ברמה נמוכה משגרירות וגבוהה מ"משרד אינטרסים".
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וקונסוליה · ראה עוד »
רשות מקומית
בניין העירייה והמשטרה המקומית של ולפראיסו, שבפלורידה רשויות היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ורשות מקומית · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ושד"ר · ראה עוד »
שופט
שופטי בית המשפט העליון, 1953 שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ושופט · ראה עוד »
שכונת הבוכרים
בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ושכונת הבוכרים · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ות"ש · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ותלמוד תורה · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ותורה · ראה עוד »
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ולבנון · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וטורקיה · ראה עוד »
חאפז
קברו של חאפז בשיראז ח'ואג'ה שמס-א-דין מוחמד חאפז שיראזי (בפרסית: خواجه شمسالدین محمد حافظ شیرازی או בקיצור: حافظ; תעתיק מדויק: חאפט'; 1325–1389) היה משורר פרסי סופי.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וחאפז · ראה עוד »
חנינא מזרחי
חנינא מזרחי (ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886 – אב תשל"ד, יולי 1974) היה היסטוריון, מחנך, מתרגם, חוקר ואיש ציבור שכיהן כציר באספת הנבחרים הראשונה של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וחנינא מזרחי · ראה עוד »
חובות הלבבות
#הפניה תורת חובות הלבבות.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וחובות הלבבות · ראה עוד »
בחיי אבן פקודה
#הפניה רבנו בחיי אבן פקודה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ובחיי אבן פקודה · ראה עוד »
בית משפט השלום העברי
בית משפט השלום העברי היה מערכת שיפוטית להתדיינות בעניינים אזרחיים בין בעלי דין יהודיים בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ובית משפט השלום העברי · ראה עוד »
בית העלמין בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ובית העלמין בהר הזיתים · ראה עוד »
גדוד מגיני השפה
כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וגדוד מגיני השפה · ראה עוד »
דרשה
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ודרשה · ראה עוד »
ה'ת"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וה'ת"ש · ראה עוד »
ה'תרמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וה'תרמ"ד · ראה עוד »
ה'תרע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וה'תרע"ג · ראה עוד »
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והמרת דת · ראה עוד »
המדאן
המדאן (בפרסית: همدان; בפרסית עתיקה בשם הַנְגְמַתַנַא ובמקרא בשם אַחְמְתָא) היא עיר במערב איראן ובירת הפרובינציה הקרויה על שמה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והמדאן · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והעלייה השלישית · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והצהרת בלפור · ראה עוד »
הרב עוזיאל
#הפניה בן-ציון מאיר חי עוזיאל.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והרב עוזיאל · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והזמנה לפיוט · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והגדה של פסח · ראה עוד »
הדת הבהאית
מושב בית הצדק העולמי בחיפה, הגוף המנהלי של הדת הבהאית עבד אל-בהאא (עבדול בהא), בנו של בהאא אללה, מייסד הדת מקדש הבאב חיפה טקסט.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והדת הבהאית · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
הוראה
הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והוראה · ראה עוד »
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והודו · ראה עוד »
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי והוועד הלאומי · ראה עוד »
ועד העדה הספרדית בירושלים
בית הכנסת האיסטנבולי, מנכסי וועד העדה הספרדית בירושלים, המאה ה-19 ועד העדה הספרדית בירושלים הוא ועד אשר הנהיג במשך שנים רבות את יהודי ירושלים וצבר רכוש רב מהקדשים ועזבונות, שהועמדו לרשות קהילות הספרדים.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וועד העדה הספרדית בירושלים · ראה עוד »
כל ישראל חברים
אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וכל ישראל חברים · ראה עוד »
י"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וי"ט בשבט · ראה עוד »
י' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וי' באלול · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי וירושלים · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ויהדות · ראה עוד »
יהדות איראן
יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ויהדות איראן · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו1884 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו1900 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו1907 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו1910 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו1913 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו1924 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו1939 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו1940 · ראה עוד »
28 בינואר
28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו28 בינואר · ראה עוד »
31 באוגוסט
31 באוגוסט הוא היום ה־243 בשנה בלוח הגריגוריאני (244 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מנחם שמואל הלוי ו31 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנחם_שמואל_הלוי
