דמיון בין מסורה ותקופת הביניים של העברית
מסורה ותקופת הביניים של העברית יש להם 11 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מדרש, ארץ ישראל, אליהו בחור, ניקוד, ניקוד בבלי, רד"ק, תנ"ך, טעמי המקרא, בעלי המסורה, גאונים, יהדות בבל.
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
מדרש ומסורה · מדרש ותקופת הביניים של העברית ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל ומסורה · ארץ ישראל ותקופת הביניים של העברית ·
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
אליהו בחור ומסורה · אליהו בחור ותקופת הביניים של העברית ·
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
מסורה וניקוד · ניקוד ותקופת הביניים של העברית ·
ניקוד בבלי
יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.
מסורה וניקוד בבלי · ניקוד בבלי ותקופת הביניים של העברית ·
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
מסורה ורד"ק · רד"ק ותקופת הביניים של העברית ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
מסורה ותנ"ך · תנ"ך ותקופת הביניים של העברית ·
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
טעמי המקרא ומסורה · טעמי המקרא ותקופת הביניים של העברית ·
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
בעלי המסורה ומסורה · בעלי המסורה ותקופת הביניים של העברית ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים ומסורה · גאונים ותקופת הביניים של העברית ·
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה מסורה ותקופת הביניים של העברית
- מה יש להם במשותף מסורה ותקופת הביניים של העברית
- דמיון בין מסורה ותקופת הביניים של העברית
השוואה בין מסורה ותקופת הביניים של העברית
יש מסורה 56 יחסים. יש מסורה 168. כפי שיש להם במשותף 11, מדד הדמיון הוא = 11 / (56 + 168).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מסורה ותקופת הביניים של העברית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: