סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מערכה (טקסונומיה) ושם מדעי

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין מערכה (טקסונומיה) ושם מדעי

מערכה (טקסונומיה) vs. שם מדעי

מַעֲרָכָה (בלטינית: Phylum; ביוונית: Φῦλον) היא טקסון המשמש במיון מדעי של צורות החיים. קארולוס ליניאוס, המייסד של שיטת השמות המדעיים המודרנית שנתן שמות מדעיים רבים שבשימוש כיום. שם מדעי או נומנקלטורה דו-שמית (בלטינית: Nomenclatura binomiale; מילולית: נומנקלטורה כפולה) הוא חלק בשיטת שיום המינים בביולוגיה.

דמיון בין מערכה (טקסונומיה) ושם מדעי

מערכה (טקסונומיה) ושם מדעי יש להם 14 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכה (טקסונומיה), משפחה (טקסונומיה), מחלקה (טקסונומיה), מין (טקסונומיה), מיון עולם הטבע, אדם, נומנקלטורה, סדרה (טקסונומיה), סוג (טקסונומיה), צומח, לטינית, טקסון, בעלי חיים, בוטניקה.

ממלכה (טקסונומיה)

ממלכה היא הרמה השנייה הגבוהה ביותר במבנה ההירארכי של מיון עולם הטבע (טקסונומיה).

ממלכה (טקסונומיה) ומערכה (טקסונומיה) · ממלכה (טקסונומיה) ושם מדעי · ראה עוד »

משפחה (טקסונומיה)

משפחה (בלטינית: familia) היא אחת הקבוצות הטקסונומיות הבסיסיות במיון עולם הטבע.

מערכה (טקסונומיה) ומשפחה (טקסונומיה) · משפחה (טקסונומיה) ושם מדעי · ראה עוד »

מחלקה (טקסונומיה)

מחלקה היא אחת הרמות במיון עולם הטבע; היא נמצאת מעל לסדרה ומתחת למערכה: כל מערכה כוללת כמה מחלקות, וכל מחלקה כוללת כמה סדרות.

מחלקה (טקסונומיה) ומערכה (טקסונומיה) · מחלקה (טקסונומיה) ושם מדעי · ראה עוד »

מין (טקסונומיה)

מין הוא היחידה הבסיסית ביותר למיון עולם הטבע.

מין (טקסונומיה) ומערכה (טקסונומיה) · מין (טקסונומיה) ושם מדעי · ראה עוד »

מיון עולם הטבע

#הפניה טקסונומיה (ביולוגיה).

מיון עולם הטבע ומערכה (טקסונומיה) · מיון עולם הטבע ושם מדעי · ראה עוד »

אדם

אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.

אדם ומערכה (טקסונומיה) · אדם ושם מדעי · ראה עוד »

נומנקלטורה

נוֹמֶנְקְלָטוּרָה (בעברית: מינוח) היא רשימת מונחים בתחום מסוים.

מערכה (טקסונומיה) ונומנקלטורה · נומנקלטורה ושם מדעי · ראה עוד »

סדרה (טקסונומיה)

סדרה (בלטינית: Ordo) היא טקסון המשמש במיון עולם הטבע.

מערכה (טקסונומיה) וסדרה (טקסונומיה) · סדרה (טקסונומיה) ושם מדעי · ראה עוד »

סוג (טקסונומיה)

ארה כחולה-צהובה, ארה אדומת-מצח וארה ארגמנית, שלושתם שייכים לסוג ארה. אייל קורא הוא דוגמא למין יחיד בסוגו והוא בעל מאפיינים שונים בהרבה משאר האייליים. סוג (בלועזית: גנוס, Genus) הוא רמה של מיון טקסונומי של יצורים חיים.

מערכה (טקסונומיה) וסוג (טקסונומיה) · סוג (טקסונומיה) ושם מדעי · ראה עוד »

צומח

צומח (שם מדעי: Plantae או Viridiplantae) היא ממלכה שכוללת בתוכה יצורים המבצעים פוטוסינתזה ומכילים את הפיגמנטים כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן.

מערכה (טקסונומיה) וצומח · צומח ושם מדעי · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

לטינית ומערכה (טקסונומיה) · לטינית ושם מדעי · ראה עוד »

טקסון

במיון עולם הטבע, טַקסוֹן (בכתב לטיני: taxon, מיוונית: τάξις/taxis, מיקום או סידור; בעברית: יחידת מיון) היא קבוצה שמקבצת את כל האורגניזמים בעלי תכונות משותפות.

טקסון ומערכה (טקסונומיה) · טקסון ושם מדעי · ראה עוד »

בעלי חיים

בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia) הם יצורים חיים איקריוטים רב־תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia.

בעלי חיים ומערכה (טקסונומיה) · בעלי חיים ושם מדעי · ראה עוד »

בוטניקה

חמציץ נטוי - גאופיט בעל פרח היביסקוס סורי בּוֹטָנִיקָה (באנגלית: Botany, פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology); בעברית: תורת הצמחים) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח.

בוטניקה ומערכה (טקסונומיה) · בוטניקה ושם מדעי · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין מערכה (טקסונומיה) ושם מדעי

יש מערכה (טקסונומיה) 107 יחסים. יש מערכה (טקסונומיה) 51. כפי שיש להם במשותף 14, מדד הדמיון הוא = 14 / (107 + 51).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מערכה (טקסונומיה) ושם מדעי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »