תוכן עניינים
314 יחסים: Nature, NEAR Shoemaker, מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי), מארינר 10, מאדים, מסת צדק, מסת שמש, מסלול (פיזיקה), מסה, מערכת כוכבי לכת, מעלות צלזיוס, מעטפת כדור הארץ, מעבורת, מעגל, מצלמה, מרס (מיתולוגיה), מרקוריוס, מרכז המסה, משקעים, מתאן, מתכת, מטאור, מטאורואיד, מטר מעוקב, מחזור חייו של כוכב, מחזור המים, מהירות, מהירות מילוט, מודל מערכת השמש בשוודיה, מכתש פגיעה, מימן, מים, מינרל, מירזם, מישור (גאומטריה), מישור המילקה, מיתולוגיה רומית, מיתולוגיה יוונית, מיליארד, מייקל בראון (אסטרונום), אמוניה, אנסלדוס, אנציקלופדיה ynet, אנרגיה, אנטארס, אסטרואיד, אסטרונומיה, אסטרונום, אפקט החממה, אפהליון, ... להרחיב מדד (264 יותר) »
- מדעי החלל
- מדעים פלנטריים
Nature
Nature הוא כתב עת מדעי שבועי רב-תחומי בריטי, שפורסם לראשונה ב-4 בנובמבר 1869.
לִרְאוֹת מערכת השמש וNature
NEAR Shoemaker
NEAR Shoemaker (קיצור של Near Earth Asteroid Rendezvous - Shoemaker) היא גשושית אמריקאית ששוגרה על ידי נאס"א ב-17 בפברואר 1996 כחלק מתוכנית דיסקברי.
לִרְאוֹת מערכת השמש וNEAR Shoemaker
מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי)
136472 מאקֶה-מאקֶה (שם מלא: 136472 מאקה-מאקה; באנגלית: 136472 Makemake; סמל: 🝼) הוא כוכב לכת ננסי השלישי בגודלו במערכת השמש והוא מוגדר כגוף טרנס-נפטוני באזור חגורת קויפר.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי)
מארינר 10
מארינר 10 (באנגלית: Mariner 10) הייתה גשושית אמריקאית שנבנתה כחלק מתוכנית מארינר של נאס"א.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומארינר 10
מאדים
הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומאדים
מסת צדק
ננסים חומים, ננס אדום והשמש מסת צדק (באנגלית גם MJ או MJUP), היא יחידת מסה השווה למסה הכוללת של כוכב הלכת צדק (ק"ג או 317.83 מסות כדור הארץ).
לִרְאוֹת מערכת השמש ומסת צדק
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומסת שמש
מסלול (פיזיקה)
כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומסלול (פיזיקה)
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומסה
מערכת כוכבי לכת
הדמיית אמן של מערכת כוכבי לכת צילום חלל מעובד של מערכת כוכבי לכת HR8799 מערכת כוכבי לכת או מערכת פלנטרית (באנגלית: Planetary System) היא מערכת בה גרמי שמים שונים כמו כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסים, אסטרואידים, מטאורואידים, שביטים ואבק קוסמי נמצאים במסלול סביב כוכב בודד או מערכת מרובת כוכבים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומערכת כוכבי לכת
מעלות צלזיוס
מדחום המציג את הטמפרטורה במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°כ 29 מעלת צֶלְזִיּוּס היא יחידת מידה לטמפרטורה המשמשת בסולם צלזיוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומעלות צלזיוס
מעטפת כדור הארץ
מעטפת כדור הארץ היא השכבה האמצעית בגאוספירה של כדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומעטפת כדור הארץ
מעבורת
המעבורת "גאוות בילבאו" עוזבת את נמל פורטסמות' מעבורת נושאת אוטובוס, מיצר טיקינה, אגם טיטיקקה מעבורת פורקת כלי רכב באיסטנבול, ליד גשר גלאטה מעבורת היא כלי שיט רחב, שתכליתו לשאת בני אדם על חפציהם ממקום למקום על פני המים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומעבורת
מעגל
החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומעגל
מצלמה
מצלמת רפלקס אנלוגית מינולטה Dynax 500 ואביזריה: עדשת 300 מ"מ לצילום רחוק ושלט חוטי לצילום ללא מגע יד במצלמה מצלמה היא מכשיר היוצר תמונה שניתן לשמור לאורך זמן.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומצלמה
מרס (מיתולוגיה)
מרס (או מארס; מלטינית: Mars) היה אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, ואחד מהאלים החשובים והמכובדים ביותר בפנתאון האלים הרומי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומרס (מיתולוגיה)
מרקוריוס
מטה והצרור שהוא נושא לצדו. הציור "מרקוריוס" מאת הנדריק גולציוס. מֶרְקוּרְיוּס (בלטינית: Mercurius), היה אחד מהאלים המרכזיים במיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומרקוריוס
מרכז המסה
#הפניה מרכז מסה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומרכז המסה
משקעים
#הפניה משקעים אטמוספיריים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומשקעים
מתאן
מתאן (שם מדעי: Methane, מכונה גם גז הביצות) הוא תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומתאן
מתכת
מאורגנים בתאים. מתכות הן קבוצה של יסודות כימיים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומתכת
מטאור
נחשול מטאורים ב-1995 מטאור (מיוונית: דבר מה שמימי) הוא כינוי לפס האור הנראה כאשר מטאורואיד או אסטרואיד חודר לאטמוספירה של כדור הארץ (או כל גוף אחר).
לִרְאוֹת מערכת השמש ומטאור
מטאורואיד
מטאורואיד הוא גוף שמימי קטן ומוצק הנע בתוך מערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומטאורואיד
מטר מעוקב
מטר מעוקב של בטון מטר מעוקב (מ"ק) (m³) או קוּבּ הוא יחידת מידה לנפח הנגזרת מהשיטה המטרית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומטר מעוקב
מחזור חייו של כוכב
#הפניה מחזור החיים של כוכב.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומחזור חייו של כוכב
מחזור המים
מחזור המים מחזור המים (קרוי גם מחזור הידרולוגי) הוא תנועת המים בתוך האטמוספירה של כדור הארץ, הכוללת מעבר של המים בין מוצק, נוזל וגז.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומחזור המים
מהירות
בתחרות ריצה המהירות משקפת את קצב ההתקדמות של האצניות אל עבר קו הסיום בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב – המרחק שהוא עובר ביחידת זמן.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומהירות
מהירות מילוט
לונה 1, גשושית רוסית ששוגרה ב-1959. לראשונה גוף מעשה ידי אדם הגיע למהירות המילוט מכדור הארץ מהירות מילוט היא המהירות המינימלית הדרושה לגוף חופשי ולא מונע כדי להשתחרר משדה כבידה של גרם שמיימי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומהירות מילוט
מודל מערכת השמש בשוודיה
מודל מערכת השמש בשוודיה הוא המודל הגדול ביותר בקנה מידה אמיתי של מערכת השמש, והוא פרוש לאורכה של שוודיה באופן הממחיש את ממדיהם האמיתיים של כוכבי הלכת וגרמי השמים ואת המרחקים ביניהם.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומודל מערכת השמש בשוודיה
מכתש פגיעה
כוכב הלכת אורנוס. מכתש טיכו שעל הירח מכתש פגיעה הוא שקע שנוצר מפגיעת עצם גדול בפניו של עצם אחר.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומכתש פגיעה
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומימן
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומים
מינרל
מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומינרל
מירזם
מירזם או β בכלב גדול הוא הכוכב הרביעי בבהירותו בקבוצת הכוכבים כלב גדול, ואחד הכוכבים הבהירים בשמי הלילה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומירזם
מישור (גאומטריה)
בגאומטריה, מישור הוא מושג יסודי, המשקף את העצם הדו-ממדי הבסיסי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומישור (גאומטריה)
מישור המילקה
כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומישור המילקה
מיתולוגיה רומית
יופיטר, מלך האלים במיתולוגיה הרומית. המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך ערבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומיתולוגיה רומית
מיתולוגיה יוונית
זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומיתולוגיה יוונית
מיליארד
מיליארד (1,000,000,000) הוא מספר טבעי השווה לאלף מיליונים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומיליארד
מייקל בראון (אסטרונום)
מייקל אדוורדס בראון (באנגלית: Michael Edwards Brown; נולד ב-5 ביוני 1965) הוא אסטרונום אמריקני, המשמש כפרופסור במדעים פלנטריים במכון הטכנולוגי של קליפורניה משנת 2003.
לִרְאוֹת מערכת השמש ומייקל בראון (אסטרונום)
אמוניה
משאית להובלת אמוניה נוזלית מיכל אמוניה לשימושים מעבדתיים 227x227 פיקסלים אָמוֹנְיָה (Ammonia; נקראת גם נַשְׁדּוּר, בעבר גם אמונייק) היא תרכובת חנקן ומימן, ונוסחתה NH3.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואמוניה
אנסלדוס
#הפניה אנקלדוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואנסלדוס
אנציקלופדיה ynet
דף הבית של אנציקלופדיה ynet, אוגוסט 2009 אנציקלופדיה ynet הייתה אנציקלופדיית אינטרנט עברית כללית שהפעילה קבוצת ידיעות אחרונות.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואנציקלופדיה ynet
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואנרגיה
אנטארס
אנטארס או α בעקרב הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת עקרב, ואחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמי הלילה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואנטארס
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואסטרואיד
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואסטרונומיה
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואסטרונום
אפקט החממה
מזהמת את האוויר. זיהום אוויר הוא אחד המקורות העיקריים לפליטה של גזי חממה שמקורם בפעילות אנושית אֵפֵקְט הַחֲמָמָה או תּוֹצָא הַחֲמָמָה הוא תהליך שבו גזי חממה באטמוספירה של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה תת אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואפקט החממה
אפהליון
#הפניה אפהליון ופריהליון.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואפהליון
אפופיס (אסטרואיד)
אפופיס (שם מלא: 99942 אפופיס; באנגלית: Apophis 99942) הוא אסטרואיד ממשפחת הגופים קרובי הארץ ונמנה עם אסטרואידי אטן.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואפופיס (אסטרואיד)
אפולו 17
אפולו 17 (אנגלית: 17 Apollo) היה השיגור המאויש ה-12 והאחרון בתוכנית אפולו של נאס"א, להנחתת אדם על הירח, והמשימה המאוישת ה-6 לירח בתוכנית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואפולו 17
אקסצנטריות (מתמטיקה)
חתכי חרוט במתמטיקה, אקסצנטריות של חתך חרוט היא ערך מספרי המודד עד-כמה העקום רחוק מלהיות מעגל.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואקסצנטריות (מתמטיקה)
ארגון (יסוד)
אַרְגּוֹן (Argon) הוא יסוד ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Ar ומספרו האטומי 18.
לִרְאוֹת מערכת השמש וארגון (יסוד)
ארוס (אסטרואיד)
מכתש בקוטר כ-5 ק"מ על פני ארוס ארוס (שם מלא: 433 ארוס; באנגלית: Eros 433) הוא אסטרואיד, השייך לקבוצת אסטרואידי אמור.
לִרְאוֹת מערכת השמש וארוס (אסטרואיד)
אריס (מיתולוגיה)
אֶרִיס (ביוונית: Έρις) היא אלת המריבות, התוהו ובוהו ואי-ההסכמה במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואריס (מיתולוגיה)
אריס (כוכב לכת ננסי)
אריס (שם מלא: 136199 אריס; באנגלית: 136199 Eris; סמל) הוא גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פאלומר.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואריס (כוכב לכת ננסי)
אריסטרכוס מסמוס
#הפניה אריסטרכוס מסאמוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואריסטרכוס מסמוס
אליפסה
סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואליפסה
אטמוספירת כדור הארץ
מבט מן החלל על השכבות העליונות של האטמוספירה של כדור הארץ הגל האלקטרומגנטי, בטמפרטורה, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. אטמוספירת כדור הארץ (בעברית: אווירת כדור הארץ) היא שכבת גז המקיפה את כוכב הלכת שלנו.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואטמוספירת כדור הארץ
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואטמוספירה
אבק
צלעות קירור מאובקות של מחשב נייד אבק הוא שם כללי לחלקיקים מוצקים קטנטנים, בקוטר של פחות מ-500 מיקרומטר (לחלקיקים גדולים יותר, ראו חול וגרגרים), ובאופן כללי יותר, לחומר מפורר עד דק.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואבק
אדמונד היילי
#הפניה אדמונד האלי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואדמונד היילי
אדם
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואדם
אדום
אדום הוא אחד מצבעי היסוד (במערכת ההוספה).
לִרְאוֹת מערכת השמש ואדום
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואוניברסיטת תל אביב
אור
אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).
לִרְאוֹת מערכת השמש ואור
אורנוס
אוּרָנוּס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אוֹרוֹן) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש, והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואורנוס
אורנוס (מיתולוגיה)
אורנוס הוא דמות במיתולוגיה היוונית המסמלת את השמיים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואורנוס (מיתולוגיה)
אורקוס
אורקוס (שם מלא: 90482 אורקוס; באנגלית: 90482 Orcus) הוא גוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר (KBO) שהתגלה על ידי מייקל בראון, צ'אד טרוחיו ודייוויד רבינוביץ ב-17 בפברואר 2004.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואורקוס
אורבן לה ורייה
#הפניה אורבן לה-ורייה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואורבן לה ורייה
אוברון (ירח)
אוברון (אנגלית: Oberon) הוא הירח הקיצוני ביותר מבין ירחיו הגדולים של אורנוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואוברון (ירח)
אי הפסחא
אִי הַפַּסְחָא (בשפת הרפה נוי, שהיא שפת האי, הוא נקרא: רַפַּה נוּי; בספרדית: Isla de Pascua) הוא אי בדרום-מזרח האוקיינוס השקט.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואי הפסחא
אירופה (ירח)
אירופה הוא הירח השישי של כוכב הלכת צדק והשני מהירחים הגליליאניים (לפי מידת הקרבה לצדק).
לִרְאוֹת מערכת השמש ואירופה (ירח)
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואיטליה
איו (ירח)
התפרצות הר געש על איו. סרטון שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואיו (ירח)
אייזק ניוטון
סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ואייזק ניוטון
נאס"א
מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונאס"א
ננס שחור
ננס שחור (באנגלית: Black dwarf) הוא סוג של כוכב היפותטי ביקום.
לִרְאוֹת מערכת השמש וננס שחור
ננס לבן
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.
לִרְאוֹת מערכת השמש וננס לבן
נעילת גאות
צדו הרחוק מכדור הארץ. נעילת גאות היא מצב בו גרם שמים הנמצא במסלול סביב גוף נוסף מפנה תמיד את אותו צד כלפי הגוף האחר; בלשון אחרת, זמן הסיבוב של גרם השמים זהה לזמן בו הוא משלים הקפה אחת סביב הגוף השני.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונעילת גאות
נפטון
נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונפטון
נפטון (מיתולוגיה)
מזרקת נפטון במקסיקו סלצ'יה אלת מי המלח בת זוגו של נפטון בפסל פורצלן בארמון מויקה במיתולוגיה הרומית נפטון (בלטינית: Neptunus) היה אל הים, מקבילו הרומי של האל היווני פוסידון.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונפטון (מיתולוגיה)
נקודת רתיחה
מצבי צבירה נקודת רתיחה היא הטמפרטורה שבה לחץ אדים של חומר נוזלי כלשהו משתווה ללחץ האטמוספירי שמופעל עליו, ובכך הופך החומר מנוזל לגז.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונקודת רתיחה
נקודת התכה
מצבי צבירה נקודת התכה או טמפרטורת ההיתוך של חומר מוגדרת כטמפרטורה שבה מצבי הצבירה המוצק והנוזל נמצאים בשיווי משקל תרמודינמי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונקודת התכה
נטיית מסלול
תרשים נטיית מסלול של גוף במרחב, הזווית i מסמנת את נטיית המסלול במערכת זו. נטיית מסלול או אינקלינציה היא הזווית שבין מישור יחוס, המכיל את מסלולם של שני גופים זה סביב זה, למישור נוסף, המכיל את מסלולם של אחד הגופים עם גוף שלישי, או את מסלולם של שני גופים שונים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונטיית מסלול
נטיית ציר הסיבוב
נטיית ציר סיבוב של גוף אסטרונומי היא הזווית שבין המישור המכיל את מסלולו של אותו גוף לציר הסיבוב העצמי שלו.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונטיית ציר הסיבוב
נחיתה
מעבורת החלל קולומביה בנחיתה. נחיתה היא השלב האחרון בטיסה, שבו כלי הטיס או חללית חוזרים לקרקע, והיא פעולה הפוכה להמראה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונחיתה
נוקליאוסינתזה
בפיזיקה גרעינית, נוקליאוסינתזה (מילולית: הרכבת-גרעינים) הם תהליכים ראשוניים שבהם נוצרים גרעיני אטומים חדשים, הן מנוקליאונים קיימים, בעיקר פרוטונים ונייטרונים, והן מגרעיני אטומים אחרים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונוקליאוסינתזה
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש ונוגה
ניקל
ניקל (באנגלית: Nickel) הוא יסוד כימי מקבוצת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28.
לִרְאוֹת מערכת השמש וניקל
ניקולאוס קופרניקוס
ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (חתם את שמו כ: Niklas Koppernigk, בגרסה הלטינית: Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי, כלכלן ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-בישופות של ורמייה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וניקולאוס קופרניקוס
ניו הוריזונס
#הפניה ניו הורייזונס.
לִרְאוֹת מערכת השמש וניו הוריזונס
ניו הורייזונס
הגשושית ניו הורייזונס במתקן ההרכבה ניו הורייזונס (באנגלית: New Horizons; תרגום מילולי: אופקים חדשים) היא גשושית של נאס"א ששוגרה ב־19 בינואר 2006 כחלק מתוכנית הגבולות החדשים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וניו הורייזונס
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
לִרְאוֹת מערכת השמש וסמל
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
לִרְאוֹת מערכת השמש וספרד
סלע
גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וסלע
סטורן (מיתולוגיה)
תחריט מהמאה ה-16 של סטורן סטורן (לטינית: Saturnus) נקרא גם סטורנוס הוא אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת מערכת השמש וסטורן (מיתולוגיה)
סדנה (גוף טרנס-נפטוני)
סֶדנָה (שם מלא: 90377 סדנה; באנגלית: 90377 Sedna; סמל) הוא כוכב לכת ננסי וגוף טרנס-נפטוני שנמצא בעננת אורט, והתגלה על ידי מייקל בראון, צ'אד טרוחיו ודייוויד רבינוביץ ב-14 בנובמבר 2003.
לִרְאוֹת מערכת השמש וסדנה (גוף טרנס-נפטוני)
סופרנובה
טקסט.
לִרְאוֹת מערכת השמש וסופרנובה
סופת חול
סופת חול בעלת ממדים נרחבים בטקסס, 1935. סופת חול חולפת מעל אזור ים סוף בדרכה מערב הסעודית למצרים (13 במאי 2005). סופת חול בראשון לציון, דצמבר 2010 סופת חול או סופת אבק היא תופעה מטאורולוגית בה רוח מנתקת גרגרי חול ואבק מן הקרקע ומעלה אותם מעלה לכדי יצירת ענן אבק וחול.
לִרְאוֹת מערכת השמש וסופת חול
סוכנות החלל הישראלית
אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וסוכנות החלל הישראלית
סיליקט
בכימיה, סיליקט הוא תרכובת הכוללת אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים שמטענם החשמלי שלילי.
לִרְאוֹת מערכת השמש וסיליקט
סיווג ספקטרלי
סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.
לִרְאוֹת מערכת השמש וסיווג ספקטרלי
עמנואל סוודנבורג
עמנואל סבידנבורג (בשוודית: Emanuel Swedenborg; 29 בינואר 1688 בסטוקהולם, שוודיה - 29 במרץ 1772 בלונדון, בריטניה) היה איש אשכולות שוודי: מהנדס מכרות, אסטרונום, פיזיולוג של המח ואיש דת נוצרי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ועמנואל סוודנבורג
עמנואל קאנט
פרוטומה של עמנואל קאנט מאת עמנואל ברדו במוזיאון בודה עמנואל קאנט (בגרמנית: Immanuel Kant; 22 באפריל 1724 – 12 בפברואר 1804) היה פילוסוף גרמני.
לִרְאוֹת מערכת השמש ועמנואל קאנט
עננת אורט
תרשים של עננת אורט ובתוכה חגורת קויפר והדיסק המפוזר עננת אוּרט (באנגלית: Oort cloud) היא אזור העוטף את מערכת השמש שלנו כקליפה כדורית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ועננת אורט
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
לִרְאוֹת מערכת השמש וענק אדום
ענק קרח
אורנוס מוויאג'ר 2. ענק הקרח הראשון במרחקו מהשמש נפטון מוויאג'ר 2. ענק הקרח האחרון במרחקו מהשמש ענק קרח היא תת-קטגוריה של "ענק גזים".
לִרְאוֹת מערכת השמש וענק קרח
ענק גזים
צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ומאחוריהם השמש ביחס גדלים אמיתי. צדק כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ענק גזים הוא כוכב לכת שמורכב בעיקר מגזים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וענק גזים
ענקי הגז
#הפניה ענק גזים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וענקי הגז
ערפילית
ערפילית עַרְפִילִית (האות פ"א רפה) היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מיסודות.
לִרְאוֹת מערכת השמש וערפילית
ערפילית סולארית
ערפילית סולארית היא ענן בין-כוכבי של גזים ואבק המוביל להיווצרות מערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש וערפילית סולארית
ערפילית פלנטרית
ערפילית עין החתול, NGC 6543 ערפילית הטבעת, M57 הבזק ההליום, CRL2688 ערפילית הפרפר ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה בין-כוכבי זוהר שנוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב.
לִרְאוֹת מערכת השמש וערפילית פלנטרית
פאלאס (אסטרואיד)
פאלאס (שם מלא: 2 פאלאס; באנגלית: ‎2 Pallas) הוא האסטרואיד השני שהתגלה, מיד אחרי קרס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופאלאס (אסטרואיד)
פרסיוול לוול
פרסיוול לוול (אנגלית: Percival Lowell; 13 במרץ 1855 - 13 בנובמבר 1916) היה אסטרונום אמריקאי חובב שטען שקיימות תעלות על המאדים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופרסיוול לוול
פרבולה
פרבולה פָּרָבּוֹלָה (מיוונית: παραβολή) היא המקום הגאומטרי של הנקודות במישור שמרחק כל אחת מהן מנקודה נתונה (המוקד) שווה למרחקה מישר נתון (המדריך).
לִרְאוֹת מערכת השמש ופרבולה
פרוקסימה קנטאורי
פרוקסימה קנטאורי הוא הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש ומכאן שמו (לטינית: proximus.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופרוקסימה קנטאורי
פריהליון
#הפניה אפהליון ופריהליון.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופריהליון
פלנטסימל
דיסקות שברים סביב כוכבים צעירים HD 141943 וHD 191089, טלסקופ החלל האבל. פלנטסימל (Planetesimal, הלחם בסיסים באנגלית: planet (כוכב לכת) ו-infinitesimal (אינפיניטסימלי)) הוא גרם שמים מוצק החג סביב קדם-כוכב שנוצר בעקבות התגבשות של אבק וגופים קטנים בדיסקה קדם-פלנטרית ודיסקת שברים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופלנטסימל
פלזמה (מצב צבירה)
פלזמה או פלסמה (מיוונית עתיקה: πλάσμα, דבר המשנה צורה) היא אחד ממצבי הצבירה של החומר (בדומה למוצק, נוזל וגז).
לִרְאוֹת מערכת השמש ופלזמה (מצב צבירה)
פלוטו
פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto; סמלים: ⯓ או ♇) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופלוטו
פלוטו (מיתולוגיה)
פּלוּטוֹ או דיס הוא אל השאול במיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופלוטו (מיתולוגיה)
פלוטינו
השוואה בין גופים מסוג פלוטינו מוכרים לפי גודל, אלבדו וצבע פלוטינו היא תת-קטגוריה של גוף טרנס-נפטוני.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופלוטינו
פחמן חד-חמצני
מודל תלת־ממדי של פחמן חד-חמצני פחמן חד-חמצני (CO בכתיב כימי) הוא תרכובת של פחמן וחמצן, שהיא גז בטמפרטורת החדר. זהו גז רעיל המסוכן לבריאות, חסר צבע וריח, והוא תוצר לוואי של שרפה (חימצון) בלתי מושלמת של תרכובות אורגניות.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופחמן חד-חמצני
פחמן דו-חמצני
דיאגרמת פאזות של פחמן דו-חמצני ממוזער פחמן דו-חמצני, נקרא גם דו-תחמוצת הפחמן, CO2 בכתיב כימי, הוא גז (בטמפרטורת החדר), המהווה תרכובת של פחמן וחמצן.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופחמן דו-חמצני
פוסידון
ים הטירני. דוריה מחזיק בידו קלשון משולש, סמלו של פוסידון פוסידון בחצר ארמון קאדריורג בטאלין פוסידון (ביוונית: Ποσειδών) הוא אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים ורעידות האדמה, הוא אחד משנים-עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופוסידון
פובוס (ירח)
מונטז' של שלוש תמונות שצולמו בנפרד על ידי ויקינג 1 ב־19 באוקטובר 1978. המכתש הגדול (שרובו בחשיכה) שנמצא בצד שמאל למעלה בתמונה הוא סטיקני פוֹבּוֹס (באנגלית: Phobos) הוא הגדול מבין שני ירחיו של מאדים והוא קרוי על שמו של פובוס, בנו של ארס מהמיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופובוס (ירח)
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופיזיקה
פיוניר 10
תרשים של הגשושית פיוניר 10 הדיסקית שעל פיוניר 10 פיוניר 10 בשלבי הבניה האחרונים מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 פיוניר 10 (באנגלית: Pioneer 10), הידועה גם כפיוניר F, היא גשושית רובוטית ששוגרה על ידי נאס"א על מנת לחקור את כוכב הלכת צדק.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופיוניר 10
פייר-סימון לפלס
המרקיז פייר־סימון לַפְּלָס (בצרפתית: Pierre-Simon Laplace; 23 במרץ 1749 – 5 במרץ 1827) היה אסטרונום, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי אשר עבודתו הייתה מרכזית להתפתחות המתמטיקה, הסטטיסטיקה, הפיזיקה והאסטרונומיה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ופייר-סימון לפלס
צפיפות החומר
מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.
לִרְאוֹת מערכת השמש וצפיפות החומר
צביר גלקסיות
צביר הבתולה צביר גלקסיות הוא אוסף של גלקסיות רבות אשר מוחזקות ביחד על ידי כוח כבידה משותף.
לִרְאוֹת מערכת השמש וצביר גלקסיות
צביר כדורי
ω בקנטאור צביר כדורי הוא צביר כוכבים המכיל מאות אלפי כוכבים המוחזקים יחד על ידי כוחות הכבידה ההדדיים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וצביר כדורי
צביר-על
מפה של צבירי העל הקרובים ביותר אלינו צביר-על הוא קבוצה של כמה צבירי גלקסיות וקבוצות גלקסיות יחד.
לִרְאוֹת מערכת השמש וצביר-על
צביר-על הבתולה
שנות אור מהקבוצה המקומית של גלקסיות לצבירי גלקסיות נבחרים בצביר-על הבתולה צבירי גלקסיות נבחרים בצביר-על הבתולה צביר-על הבתולה הוא צביר-על הכולל לפחות 100 קבוצות גלקסיות וצבירי גלקסיות ובהם גם את הקבוצה המקומית, שבו נמצאת גלקסיית שביל החלב ובה מערכת השמש שלנו.
לִרְאוֹת מערכת השמש וצביר-על הבתולה
צדק (מוסר)
צדק - ציור של Jürgen Ovens משנת 1662 צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר, אמת, הגיון, מידתיות ושוויון.
לִרְאוֹת מערכת השמש וצדק (מוסר)
צומח
צומח (שם מדעי: Plantae או Viridiplantae) היא ממלכה שכוללת בתוכה יצורים המבצעים פוטוסינתזה ומכילים את הפיגמנטים כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן.
לִרְאוֹת מערכת השמש וצומח
קנטאור
קנטאורית, מאת ג'ון לה פרג' הקנטאורים הידועים בעברית גם בשם צנטאורים או הסילנים, היו במיתולוגיה היוונית גזע של יצורים בעלי פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון של סוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקנטאור
קנטאור (גוף שמימי)
דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הקנטאורים הם קבוצה של גופים שמימיים קפואים אשר מקיפים את השמש באזור הנמצא בין כוכב הלכת צדק לכוכב הלכת נפטון, ולעיתים מסלוליהם חוצים את מסלולי ההקפה של ענקי הגז סביב השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקנטאור (גוף שמימי)
קרס (מיתולוגיה)
#הפניה דמטר.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקרס (מיתולוגיה)
קרס (כוכב לכת ננסי)
קֶרֶס (מלטינית: Cerēs; לעיתים נקרא צֶרֶס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית:, נהגה סיריז; סמל) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר שבין מאדים לצדק.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקרס (כוכב לכת ננסי)
קרח
Joekullsarlon, איסלנד קרח הוא צורת המוצק של מים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקרח
קרום כדור הארץ
המבנה הפנימי של כדור הארץ קרום כדור הארץ הוא השכבה החיצונית בגאוספירה של כדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקרום כדור הארץ
קרונוס
קרונוס או כרונוס (ביוונית: Κρόνος) הוא שליט הטיטאנים, אדון האסיף והזמן במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקרונוס
קרינה אולטרה סגולה
#הפניה על-סגול.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקרינה אולטרה סגולה
קריסה כבידתית
מנוון. קריסה כבידתית (אנגלית Gravitational collapse) הוא תהליך בו גרם שמיים מסיבי מתכווץ תחת השפעת הכבידה של עצמו.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקריסה כבידתית
קלמנטיין
קלמנטיין (באנגלית: Clementine) או בשמה הרשמי DSPSE (קיצור ל-Deep Space Program Science Experiment) הייתה גשושית שנבנתה ופעלה כפרויקט משותף לארגון ההגנה נגד טילים בליסטיים (BMDO) ולנאס"א.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקלמנטיין
קלווין
לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקלווין
קליסטו (ירח)
קליסטו (באנגלית Callisto וביוונית Καλλιστώ) הוא אחד מהירחים של כוכב הלכת צדק.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקליסטו (ירח)
קלייד טומבו
קלייד ויליאם טומבו (באנגלית: Clyde William Tombaugh; 4 בפברואר 1906 – 17 בינואר 1997) היה אסטרונום אמריקאי, שגילה את מה שנודע ככוכב הלכת פלוטו וכן אסטרואידים רבים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקלייד טומבו
קבוצת גלקסיות
קבוצת אריה I: למטה מימין M96, במרכז התמונה M105 (ימין), NGC 3384 (למעלה) ו-NGC 3389 (שמאל למטה), ולמעלה משמאל NGC 3412. הטבעת הכחולה היא ענן של מימן נייטרלי (אזור H I) קבוצת גלקסיות, נקראת לפעמים גם חבורת גלקסיות, היא אוסף של מספר גלקסיות, אשר מוחזקות ביחד על ידי כוח כבידה משותף.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקבוצת גלקסיות
קוטר
M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקוטר
קוטב
קוטב של גוף המסתובב סביב צירו הוא אחת משתי הנקודות על פני הגוף שדרכן עובר ציר הסיבוב.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקוטב
קווה-וואר
קווה-וואר (שם מלא: 50000 קווה-וואר; באנגלית: 50000 Quaoar, הגייה: kwa-whar) הוא כוכב לכת ננסי וגוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר שהתגלה ב-5 ביוני 2002.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקווה-וואר
קילומטר
קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקילומטר
קילוגרם
משקולת ביתית מברזל יצוק, בעלת משקל 1 קילוגרם. מכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה האמריקאי קילוגרם (בראשי תיבות: ק"ג או kg; מילולית: אלף גרם) הוא יחידת המידה הבסיסית של מסה לפי תקן מערכת היחידות הבינלאומית.
לִרְאוֹת מערכת השמש וקילוגרם
רעם
רעם הוא הקול שנוצר כאשר ברק מחמם במהירות את האוויר סביבו לטמפרטורה של למעלה מ-27,000 מעלות צלזיוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ורעם
רשימת אסטרואידים
#הפניה אסטרואידים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ורשימת אסטרואידים
רוח
רוח מתוך טאקואינום סניטאטיס (המאה ה-14 לספירה מפת רוח של ארצות הברית רוּחַ היא תנועה של אוויר בכיוון מסוים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ורוח
רוח השמש
איור המדגים את גבולות ההשפעה של רוח השמש התפרצות סולרית רוח השמש המכונה גם הרוח הסולרית היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ורוח השמש
רובוט
רובוט דמוי-אדם של חברת טויוטה רובוט הוא מכונה אוטומטית המחזיקה ביכולות שונות שפותחו עבורה באמצעות בינה מלאכותית המדמות יכולות אנושיות.
לִרְאוֹת מערכת השמש ורובוט
שמי הלילה
שביל החלב כפי שצולם ממצפה הכוכבים לה סילה שבצ'ילה שמי הלילה הם מראה השמיים מכדור הארץ בלילה, כשהם אפלים וזרועים בגרמי שמיים: כוכבים, כוכבי לכת, אסטרואידים, הירח ועוד.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושמי הלילה
שמים
#הפניה שמיים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושמים
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושנות ה-70 של המאה ה-20
שנייה
מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושנייה
שעה
שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושעה
שחר (גשושית)
שיגור '''שחר''' על גבי דלתא 2 מ-"LC-17" מנמל החלל קייפ קנוורל מסלולה המתוכנן של הגשושית שחר (באנגלית: Dawn) היא גשושית שנשלחה על ידי נאס"א לחקור את שני הגופים הגדולים ביותר בחגורת האסטרואידים - וסטה וקרס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושחר (גשושית)
שבתאי
שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושבתאי
שביל החלב
שביל החלב כפי שהיא נראית בדרום ויילס, בריטניה '''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מקומה על זרוע אוריון, ומציינת כאן את נקודת המרכז של קווי הקואורדינטות שביל הֶחלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש ובה כדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושביל החלב
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושביט
שביט היילי
#הפניה שביט האלי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושביט היילי
שדה מגנטי
קווי השדה המגנטי תיאור של קווי השדה המגנטי שיוצר דיפול מגנטי. שדה מגנטי, על פי תורת השדות הקוונטית, הוא תכונה של המרחב סביב זרם חשמלי או חומר מגנטי, המפעילה כוח על מגנטים וזרמים חשמליים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושדה מגנטי
שכבת האוזון
הדמיה של החור בשכבת האוזון מעל אנטארקטיקה, ספטמבר 2006 שכבת האוזון היא שכבה בסטרטוספירה, חלקה האמצעי של אטמוספירת כדור הארץ, המכילה ריכוז גבוה יחסית של אוזון, ולה חשיבות רבה בקיום החיים על פני כדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש ושכבת האוזון
תנע זוויתי
תנע זוויתי הוא גודל פיזיקלי וקטורי המקביל לתנע קווי במערכות מסתובבות: בדומה לתנופה שיש לגוף בתנועה, שדורשת הפעלת כוח כדי להאט אותו או לשנות את כיוונו, כך גם לגוף מסתובב יש תכונה, שדורשת הפעלת מומנט כוח כדי להאט את הסיבוב או לשנות את ציר הסיבוב – תכונה זו היא התנע הזוויתי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותנע זוויתי
תרכובת
תרשים של מבנה התרכובת המולקולרית אספירין תרכובת היא חומר הבנוי משני סוגי יסודות או יותר, הקשורים ביניהם בקשר כימי כלשהו וביחס קבוע של כמויותיהם.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותרכובת
תגלית
הנרי קוונדיש, מגלה המימן תגלית היא מציאת ידע חשוב או בעל ערך על אודות דבר שהיה קיים אך בלתי ידוע.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותגלית
תהודה
תְּהוּדָה (או רזוננס, מלטינית: resono, שמשמעו 'אני עונה') היא מצב של מערכת פיזיקלית הנתונה להשפעת כוח חיצוני, אשר מתקבל כאשר הכוח פועל בתדירות קרובה לאחת מתדירויות התנודה הטבעיות של המערכת.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותהודה
תהודה מסלולית
אנימציה זו מראה תרחיש אפשרי אחד עבור כוכב הלכת הנעול בצורה מסודרת לכוכבו, בדיוק כפי שהירח שלנו הוא לכדור הארץ. כלומר, צד אחד תמיד רוחש תחת החום של הכוכב שלו בעוד הצד השני נשאר בחושך.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותהודה מסלולית
תווך בין-כוכבי
גז מיונן בתווך הבין-כוכבי הנראה מההמיספירה הצפונית של כדור הארץ. תווך בין-כוכבי (באנגלית: Interstellar medium או ISM) הוא גז ואבק שנמצא בחלל הבין-כוכבי בתוך הגלקסיות.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותווך בין-כוכבי
תוכנית מארס
בול רוסי לכבוד מארס 1 תוכנית מארס הייתה סדרת משימות חלל לא מאוישות ששיגרה ברית המועצות בין 1960 ל־1973.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותוכנית מארס
תוכנית אפולו
באז אולדרין צועד על הירח במהלך משימת אפולו 11 ביולי 1969 טביעת רגל על הירח, אפולו 11 תוכנית אפולו (באנגלית: Apollo program; נקראה גם "פרויקט אפולו") הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותוכנית אפולו
תוכנית ונרה
תוכנית ונרה (ברוסית: Венера, תרגום ונוס שהוא שמו של כוכב הלכת נוגה) הייתה תוכנית סובייטית לחקר כוכב הלכת נוגה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותוכנית ונרה
תוכנית וויאג'ר
תוכנית החלל וויאג'ר (באנגלית: The Voyager program) היא משימת חלל של שתי גשושיות לא מאוישות של נאס"א, ששולחו למסע של עשרות שנים בין כוכבי לכת, ולאחר מכן הלאה אל מחוץ למערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותוכנית וויאג'ר
תוכנית ויקינג
המחשת אמן של ציור ויקינג משחררת את נחתת הוויקינג שיגור ויקינג 1 תוכנית ויקינג (באנגלית: Viking program) היא תוכנית של נאס"א שבמסגרתה נשלחו שתי גשושיות, ויקינג 1 וויקינג 2, למאדים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ותוכנית ויקינג
לחץ
כוח F, שמופעל בניצב למשטח ששטחו A, יוצר לחץ P השווה ל-F/A. לחץ בפיזיקה הוא גודל שניתן לשייך למערכות מאקרוסקופיות (כלומר, בעלות מספר רב של חלקיקים) שמתאר את היחס בין כוח לבין יחידת שטח עליה הוא מופעל במאונך.
לִרְאוֹת מערכת השמש ולחץ
לחץ אטמוספירי
לחץ אטמוספירי לעיתים נקרא גם לחץ ברומטרי הוא הלחץ, שמפעיל האוויר באטמוספירה של כדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש ולחץ אטמוספירי
לבה
מזרקת לבה בהוואי לבה זורמת בהוואי לַבָּה היא סלע מותך הנפלט מהר געש במהלך התפרצות געשית, ומקורה במאגמה שנפלטו ממנה מרבית הגזים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ולבה
לונה 2
לונה 2 (ברוסית: Луна-2) הייתה הגשושית הסובייטית השנייה בתוכנית לונה אשר נשלחה לעבר הירח, והעצם הראשון מעשה ידי אדם אשר פגע בגרם שמימי אחר.
לִרְאוֹת מערכת השמש ולונה 2
לוחות טקטוניים
#הפניה טקטוניקת הלוחות.
לִרְאוֹת מערכת השמש ולוחות טקטוניים
לוויין
הלוויין הראשון בחלל ספוטניק 1 לווין על רקע כדור הארץ מסלול סביב כדור הארץ לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל־ו־ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.
לִרְאוֹת מערכת השמש ולוויין
ליבת כדור הארץ
#הפניה גלעין כדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש וליבת כדור הארץ
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
לִרְאוֹת מערכת השמש וטמפרטורה
טקטוניקת הלוחות
מפת כדור הארץ בה מסומנים גבולות הלוחות הטקטוניים. ישנם תשעה לוחות טקטוניים עיקריים: הלוח האירואסייתי, הלוח ההודי, הלוח האוסטרלי, הלוח הערבי, הלוח האפריקאי, הלוח האנטארקטי, הלוח הצפון-אמריקאי, הלוח הדרום-אמריקאי והלוח הפסיפי טֶקְטוֹנִיקַת הלוחות (מיוונית: Τέκτων, טֶקְטוֹן - "בנאי"; τεκτονικός (tektonikos) – אוּמנות הבנייה) היא תאוריה מדעית בתחום הגאולוגיה המסבירה את התנועות המתחוללות בליתוספירה, הקליפה החיצונית של כדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש וטקטוניקת הלוחות
טריטון (ירח)
טריטון, הידוע גם כנפטון I, הוא הגדול בירחיו של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש וטריטון (ירח)
טלסקופ
טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE - מרחק, SCOPIUM - צפייה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וטלסקופ
טבעת פלנטרית
החללית קאסיני ב-9 בספטמבר 2006. טבעות פלנטריות הן טבעות של חומר הנע סביב כוכב לכת, הנראות כדיסקות שטוחות.
לִרְאוֹת מערכת השמש וטבעת פלנטרית
טיטאן (ירח)
טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי.
לִרְאוֹת מערכת השמש וטיטאן (ירח)
טיטניה (ירח)
טיטניה הוא הירח הגדול ביותר של אורנוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש וטיטניה (ירח)
טיכו ברהה
טִיכוֹ בְּרָהֵה (בלטינית: Tycho Brahe,, דנית: Tyge Ottesen Brahe, נהגה "צִייֵה אוֹטֵסְן פְּרָאֵה"; 14 בדצמבר 1546 – 24 באוקטובר 1601) היה אסטרונום דני יליד סקונה, בנם של אוטה ברהה ובאטה בילה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וטיכו ברהה
זמן
את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.
לִרְאוֹת מערכת השמש וזמן
זאוס
במיתולוגיה היוונית, זֶאוּס (ביוונית: Ζεύς) הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ומלכם.
לִרְאוֹת מערכת השמש וזאוס
זרוע אוריון
'''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מיקומה על זרוע אוריון, במרכז הקואורדינטות זרוע אוריון, המכונה לעיתים גם הזרוע המקומית, היא אחת משש הזרועות המרכיבות את גלקסיית שביל החלב, והזרוע עליה ממוקמת מערכת השמש וכדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש וזרוע אוריון
זווית
בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.
לִרְאוֹת מערכת השמש וזווית
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחמצן
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחנקן
חקר הירח
רכב הנחיתה של אפולו 12 (Intrepid) במסלול סביב הירח לפני הנחיתה על פניו חקר הירח החל מאות שנים לפני הספירה ונמשך עד היום.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחקר הירח
חגורת קויפר
תרשים של חגורת קויפר במערכת השמש. תרשים של חגורת קויפר, של הדיסק המפוזר ושל עננת אורט המרוחקת עוד יותר חגורת קְויפּר (באנגלית: Kuiper belt; בעברית נכתב גם: חגורת קַייפּר או חגורת קווִיפר) היא אסופת גופים הסובבים את השמש במסלול הנמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, במרחק של 30–50 יחידות אסטרונומיות מהשמש ובמישור הקרוב למישור המילקה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחגורת קויפר
חגורת האסטרואידים
מיקום חגורת האסטרואידים במערכת השמש מערכת השמש: השמש, כוכבי הלכת הפנימיים, חגורת האסטרואידים, וכוכבי הלכת החיצונים חגורת האסטרואידים (באנגלית: Asteroid Belt) היא אזור במערכת השמש הפנימית שאינה כוללת גופים טרנס-נפטוניים, שבו מצויים כ-95% מהאסטרואידים במערכת השמש, שהם עצמים קטנים ומוצקים הסובבים את השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחגורת האסטרואידים
חומר בין-כוכבי
#הפניה תווך בין-כוכבי.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחומר בין-כוכבי
חום (פיזיקה)
הטמפרטורה הגבוהה של השמש גורמת לקרינת חום ממנה. האנרגיה הנישאת על ידי קרינה זו היא הכוח המניע של החיים על כדור הארץ. חום הוא מושג בפיזיקה המתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשנהו.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחום (פיזיקה)
חוק
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחוק
חוק טיטיוס-בודה
חוק טיטיוס-בודה (באנגלית: Titius-Bode Law) הוא כינויה של היפותזה העוסקת במרחקי כוכבי הלכת מהשמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחוק טיטיוס-בודה
חוקי קפלר
יוהאנס קפלר חוקי קפלר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש או את תנועתם של כוכבי לכת חוץ שמשיים סביב הכוכבים שלהם.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחוקי קפלר
חיים
בעל חיים תנין היאור (שמאל למטה). צמחים בהרי רכס רוונזורי, אוגנדה חיים על פי התיאוריה הביולוגית, הם מאפיין המבדיל ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים חיים או אורגניזמים) מישויות חומריות שאינן מקיימות תהליכים כאלו.
לִרְאוֹת מערכת השמש וחיים
בעלי חיים
בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia) הם יצורים חיים איקריוטים רב־תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia.
לִרְאוֹת מערכת השמש ובעלי חיים
בר (מידה)
#הפניה בר (יחידת מידה).
לִרְאוֹת מערכת השמש ובר (מידה)
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
לִרְאוֹת מערכת השמש וברזל
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וברית המועצות
בזלת
בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.
לִרְאוֹת מערכת השמש ובזלת
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
לִרְאוֹת מערכת השמש ובהירות נראית
ג'וזפה פיאצי
ג'וזפה פיאצי (איטלקית: Giuseppe Piazzi; 7 ביולי 1746 - 22 ביולי 1826) היה מתמטיקאי ואסטרונום איטלקי.
לִרְאוֹת מערכת השמש וג'וזפה פיאצי
ג'ובאני קאסיני
#הפניה ג'ובאני דומניקו קאסיני.
לִרְאוֹת מערכת השמש וג'ובאני קאסיני
גאולוגיה
הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגאולוגיה
גנימד
גָּנִימֶד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק, והירח הגדול ביותר במערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגנימד
גרם
מכסה עט שמשקלו קרוב לגרם אחד הוצמד לזהב באופן רשמי במאה ה-19, הושהה בזמן מלחמת העולם הראשונה והוחזר ב-1925 גרם (מלטינית gramma, משקל מועט; סימול g) היא יחידת מידה למסה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגרם
גרם שמיים
אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגרם שמיים
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגשושית
גל הלם
תצלום של גל הלם הנצרף לגוף על קולי גל הלם (לפעמים רק הלם) הוא סוג של הפרעה המתקדמת בתווך.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגל הלם
גלקסיה
גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגלקסיה
גלילאו גליליי
גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי (באיטלקית: Galileo Galilei; 15 בפברואר 1564 – 8 בינואר 1642) היה פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגלילאו גליליי
גז
איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגז
גוף טרנס נפטוני
#הפניה גוף טרנס-נפטוני.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגוף טרנס נפטוני
גוף טרנס-נפטוני
גופים טרנס נפטוניים מוכרים מבחינת גודל, אלבדו וצבע. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גוף טרנס-נפטוני הוא גרם שמים במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש, ונמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, כוכב הלכת האחרון במערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגוף טרנס-נפטוני
גופים קרובי ארץ
מעברו של האסטרואיד FH 2004 ליד כדור הארץ. הגוף השני שחולף הוא מטאור גופים קרובי ארץ או עצמים קרובי ארץ (NEOs – Near Earth Objects) הם אסטרואידים ושביטים החולפים בחלל בסמיכות גבוהה יחסית לכדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגופים קרובי ארץ
גופים קטנים במערכת השמש
אסטרואיד - מוגדר כגוף קטן במערכת השמש. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גופים קטנים במערכת השמש (באנגלית: Small solar system bodies או בקיצור SSSB) הוא מונח שנקבע באוגוסט 2006 על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי כדי לתאר גופים במערכת השמש אשר אינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגופים קטנים במערכת השמש
גופים בעננת אורט
#הפניה עננת אורט.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגופים בעננת אורט
גופים בדיסק המפוזר
#הפניה הדיסק המפוזר.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגופים בדיסק המפוזר
גייזר
הגייזר סטרוקור באיסלנד "אולד פיית'פול" הגייזר הגדול: גייזר מזרקה קלאסי גייזר כוורת הדבורים "הגייזר הגדול" "אולד פיית'פול" של קליפורניה גֵייזר הוא מעיין מים חמים המתפרץ תקופתית, ומעלה לאוויר עמוד של מים חמים וקיטור.
לִרְאוֹת מערכת השמש וגייזר
דימוס (ירח)
דֵימוֹס (Deimos) הוא הירח הקטן והחיצוני מבין שני ירחי מאדים.
לִרְאוֹת מערכת השמש ודימוס (ירח)
דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
באסטרונומיה, דיאגרמת הרצשפרונג־ראסל היא תרשים הקושר את הבהירות המוחלטת של כוכב לטמפרטורת פני השטח שלו, ובכך גם לצבע שלו.
לִרְאוֹת מערכת השמש ודיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
דיוני
דיוני (מלטינית: Dione) הוא הירח הרביעי בגודלו של שבתאי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ודיוני
המפץ הגדול
התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.
לִרְאוֹת מערכת השמש והמפץ הגדול
המהפכה המדעית
השער של טבלאות רודולפין, טקסט מדעי שפורסם על ידי יוהאנס קפלר בשנת 1627, והיווה חלק מהמהפכה המדעית. המהפכה המדעית היא כינוי לסדרת גילויים חדשים באופטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, וברפואה, שהתרחשו באירופה במאה ה־16 וה־17, והובילו לשינוי תפיסת המציאות במדע, פילוסופיה, ובמידה רבה גם בתרבות.
לִרְאוֹת מערכת השמש והמהפכה המדעית
המודל הגאוצנטרי
סכימה של הגופים השמימיים – אילוסטרציה פשטנית של המודל הגאוצנטרי מאת המאייר והקוסמוגרף ברתלומיאו ואלהו, 1568. בתרשימים נפוצים כמו זה לא כלולה המערכת הסבוכה של דפרנטים, ספירות ואפיציקלים שכלולים במודל הגאוצנטרי של תלמי המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" – ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" – מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז.
לִרְאוֹת מערכת השמש והמודל הגאוצנטרי
המודל ההליוצנטרי
איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.
לִרְאוֹת מערכת השמש והמודל ההליוצנטרי
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
המכון הטכנולוגי של קליפורניה (באנגלית: California Institute of Technology; ידוע גם בכינוי Caltech) הוא אוניברסיטה פרטית שבסיסה בעיר פסדינה, בקליפורניה שבארצות הברית.
לִרְאוֹת מערכת השמש והמכון הטכנולוגי של קליפורניה
האומיה (כוכב לכת ננסי)
הַאוּמֶיָה (שם מלא: 136108 האומיה; באנגלית:; סמל) הוא כוכב לכת ננסי מסוג גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר של מערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש והאומיה (כוכב לכת ננסי)
האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
#הפניה האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי.
לִרְאוֹת מערכת השמש והאיגוד האסטרונומי הבינלאומי
הקבוצה המקומית
הקבוצה המקומית היא קבוצת גלקסיות המונה למעלה מ-70 גלקסיות, רובן הגדול גלקסיות ננסיות, אשר מושפעות מכוח כבידה הדדי הפועל ביניהן.
לִרְאוֹת מערכת השמש והקבוצה המקומית
הר געש
סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".
לִרְאוֹת מערכת השמש והר געש
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש והשמש
השערת הערפילית
#הפניה תאוריית הערפילית.
לִרְאוֹת מערכת השמש והשערת הערפילית
התעבות
גרף מעברים בין מצבי צבירה שונים התעבות של מים על זכוכית בפיזיקה, התעבות היא תהליך שבו עובר חומר ממצב צבירה גז למצב צבירה נוזל.
לִרְאוֹת מערכת השמש והתעבות
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
לִרְאוֹת מערכת השמש והליום
הליוספירה
ההליוספרה נעה בתווך הבין כוכבי. הליוספירה (באנגלית: Heliosphere) היא אזור דמוי בועה אליפטית המקיף את מערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש והליוספירה
הליופאוזה
איור של וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2 מתקרבות להליופאוזה סרטון המדגים את השפעת ההליוספירה הליופאוזה מהווה את הגבול הסופי של השפעת רוח השמש, שהיא זרם של חלקיקים תת-אטומים מיוננים, הנפלטים מהשמש לכל הכיוונים ויוצרים בועה ענקית הנקראת בשם הליוספירה, אשר נעה יחד עם מערכת השמש במרחב הבין כוכבי.
לִרְאוֹת מערכת השמש והליופאוזה
החלקה על הקרח
המחליקים הישראליים אלכסנדרה זרצקי ורומן זרצקי זירה עממית להחלקה על הקרח בבודפשט החלקה על הקרח היא צורת התקדמות של אדם על פני משטח מים קפואים בעזרת להבים מיוחדים הנקראים מחליקיים, הקבועים לרגליו בעת תנועתו.
לִרְאוֹת מערכת השמש והחלקה על הקרח
הבועה המקומית
הדמיית אמן של הבועה המקומית ובה שלושת הכוכבים: אנטארס, השמש ומירזם. הבועה המקומית היא אזור בתווך הבין-כוכבי של זרוע אוריון בשביל החלב.
לִרְאוֹת מערכת השמש והבועה המקומית
הדיסק המפוזר
תרשים של חגורת קויפר הקטנה ועננת אורט הגדולה. השטח ביניהם הוא הדיסק המפוזר הדיסק המפוזר הוא אזור מרוחק של מערכת השמש, המאוכלס בצפיפות רבה על ידי גרמי שמים קרחיים, המכונים "גופים בדיסק המפוזר" (SDOs - Scattered Disc Objects).
לִרְאוֹת מערכת השמש והדיסק המפוזר
הויגנס (גשושית)
הויגנס (Huygens) היא גשושית אירופית שנועדה לחקור את טיטאן, ירחו של כוכב הלכת שבתאי.
לִרְאוֹת מערכת השמש והויגנס (גשושית)
הכנסייה הקתולית
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.
לִרְאוֹת מערכת השמש והכנסייה הקתולית
הכתם האפל הגדול
'''הכתם האפל הגדול''' כפי שהוא נראה מהחללית וויאג'ר 2 הכתם האפל הגדול היה כתם שחור על כוכב הלכת נפטון, הדומה לכתם האדום הגדול של צדק.
לִרְאוֹת מערכת השמש והכתם האפל הגדול
הכתם האדום הגדול
השוואה מקורבת בין הכתם האדום הגדול לבין כדור הארץ שינויים בגודלו של הכתם בשנים 1995 - 2014 הדמיה צבעונית של תנועת העננים על צדק אנימציה המראה את סיבובו של הכתם הגדול נגד כיוון השעון תצלום של צדק מהחללית פיוניר 10 משנת 1974, בה רואים בבירור את הכתם האדום הגדול על פני צדק הכתם האדום הגדול כפי שהוא נראה מהחללית וויאג'ר 1 בשנת 1979 תמונה מעובדת של האטמוספירה של צדק, שצולמה מהחללית וויאג'ר 1, ובה נראים הכתם האדום הגדול וסופה לבנה חולפת הכתם האדום הגדול היא סופה אנטיציקלונית (במטאורולוגיה – אזור בעל לחץ ברומטרי גבוה ומזג אוויר יציב) מתמשכת על כוכב הלכת צדק, 22 מעלות דרומית לקו המשווה שלו, שקיימת לפחות 350 שנה.
לִרְאוֹת מערכת השמש והכתם האדום הגדול
היפרבולה
ההיפרבולה y.
לִרְאוֹת מערכת השמש והיפרבולה
היקום
ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.
לִרְאוֹת מערכת השמש והיקום
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
לִרְאוֹת מערכת השמש והירח
הירחים הגליליאניים
קליסטו. הירחים הגליליאניים הם ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק שהתגלו על ידי גלילאו גליליי ב־7 בינואר 1610.
לִרְאוֹת מערכת השמש והירחים הגליליאניים
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
לִרְאוֹת מערכת השמש והיתוך גרעיני
הידרוספירה
תרשים של צורות הביוספירה. ההידרוסיפירה מצוינת בכחול הידרוספירה (Hydrosphere) היא מונח בגאוגרפיה פיזית המתאר את כלל המים בכוכב לכת.
לִרְאוֹת מערכת השמש והידרוספירה
הידרולוגיה
הידרולוגיה הוא מדע העוסק במים שאינם באוקיינוסים (אוקיינוגרפיה הוא התחום המדעי העוסק במים אלו) ואינם באטמוספירה (מדעי האטמוספירה הוא התחום המדעי העוסק במים אלו).
לִרְאוֹת מערכת השמש והידרולוגיה
ונוס
"הולדת ונוס" - סנדרו בוטיצ'לי ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת מערכת השמש וונוס
וסטה (אסטרואיד)
וסטה (שם מלא: 4 וסטה; באנגלית: ‎4 Vesta) הוא האסטרואיד הרביעי שהתגלה, מיד אחרי קרס, פאלאס ויונו.
לִרְאוֹת מערכת השמש ווסטה (אסטרואיד)
ורונה (גוף טרנס-נפטוני)
ורונה (שם מלא: 20000 ורונה; באנגלית: 20000 Varuna) הוא גוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר אשר נכלל בקטגוריה של כוכב לכת מינורי.
לִרְאוֹת מערכת השמש וורונה (גוף טרנס-נפטוני)
וויאג'ר 1
המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 התקרבות וויאג'ר 1 לכוכב הלכת צדק הכתם האדום הגדול בצילום של וויאג'ר 1 מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 וויאג'ר 1 (באנגלית: Voyager 1) היא גשושית ששוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב-5 בספטמבר 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר, שכללה את וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2.
לִרְאוֹת מערכת השמש ווויאג'ר 1
וויאג'ר 2
המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 תקליט הזהב וויאג'ר 2 (באנגלית: Voyager 2) היא גשושית מחקר שנשלחה ב־20 באוגוסט 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר.
לִרְאוֹת מערכת השמש ווויאג'ר 2
ויקינג 1
ויקינג 1 (באנגלית: Viking 1) הייתה הראשונה מבין שתי גשושיות שנשלחו למאדים על ידי נאס"א במסגרת תוכנית ויקינג.
לִרְאוֹת מערכת השמש וויקינג 1
ויליאם הרשל
סר פרדריק ויליאם הרשל (באנגלית: Sir William Herschel; 15 בנובמבר 1738 – 25 באוגוסט 1822) היה אסטרונום ומלחין בריטי שנולד בגרמניה, והתפרסם הודות לגילוי כוכב הלכת אורנוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש וויליאם הרשל
כארון
'''כארון''' משיט את המעבורת בציור מהמאה ה-19 של אלכסנדר ליטובצ'נקו יום הדין האחרון" מאת מיכלאנג'לו כארון (ביוונית: Χάρων) הוא משיט המעבורת של האדס, אל השאול במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכארון
כארון (ירח)
כארון (באנגלית: Charon. נקרא גם 134340 פלוטו 1) הוא אחד מחמשת הירחים של כוכב הלכת הננסי פלוטו, והראשון מביניהם שהתגלה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכארון (ירח)
כריסטיאן הויגנס
כריסטיאן הויגנס (בהולנדית:, מבוטא הויחנס או האוחנס; 14 באפריל 1629 – 8 ביולי 1695) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וממציא הולנדי, יליד האג.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכריסטיאן הויגנס
כתם שמש
השמש ועליה מספר כתמים כתם שמש. תמונה שצולמה על ידי NASA כתם שמש הוא אזור על פני השמש (הפוטוספירה) שבו מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכתם שמש
כחול
אריחי קרמיקה כחולים במסגד שייח' לוטפאללה בכיכר מיידאן-י אמאם, אספהאן, איראן המדונה והילד, ציור של הצייר יאן גוסארט מסביבות שנת 1532. מרים, אם ישו לבושה בכחול, צבע אופייני לבגדיה באמנות המונוכרום הכחול (IKB 191) שיצר האמן הצרפתי איב קליין, 1962 Walter Reed Army Medical Center בוושינגטון בית הלבן בארנט, לונדון צבע כחול הוא אחד משלושת צבעי היסוד.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכחול
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכבידה
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכדור הארץ
כוח כבידה
#הפניה כבידה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכוח כבידה
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכוכב
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכוכב לכת
כוכב לכת מינורי
Euler diagram לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש כוכב לכת מינורי (באנגלית: Minor planet; מכונה גם פלנטואיד) הוא גוף שמימי הנע במסלול סביב כוכב, שאינו מוגדר בלעדית ככוכב לכת או כשביט.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכוכב לכת מינורי
כוכב לכת ארצי
'''כוכבי הלכת הארציים''' במערכת השמש ביחס גדלים אמיתי, מימין לשמאל: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. כוכב לכת ארצי (באנגלית: Terrestrial Planet), המכונה גם כוכב לכת סלעי, הוא כוכב לכת מאופיין בדחיסות, הרכב סלעי, ובניגוד לענק גזים יש לו קרקע מוצקה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכוכב לכת ארצי
כוכב לכת ננסי
1.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכוכב לכת ננסי
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכוכב חמה
כוכב הסדרה הראשית מסוג G
השמש היא כוכב הסדרה הראשית מסוג G טיפוסי כוכב הסדרה הראשית מסוג G, או ננס צהוב, הוא כוכב המשתייך לסדרה הראשית ובעל סיווג ספקטרלי G. מסתו של כוכב כזה נמצאת בתחום של 0.9 עד 1.44 מסת שמש, והוא מייצר קרינה באמצעות היתוך גרעיני של מימן להליום.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכוכב הסדרה הראשית מסוג G
כוכבי לכת ננסיים
#הפניה כוכב לכת ננסי.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכוכבי לכת ננסיים
כיוון השעון
שרטוט המציג את כיוון השעון ואת הכיוון הנגדי לו ("נגד כיוון השעון") תנועה עם כיוון השעון היא תנועה מעגלית הנעשית מלמעלה לכיוון ימין וכאשר היא מגיעה למטה היא ממשיכה את תנועתה שמאלה עד הנקודה העליונה וחוזר חלילה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכיוון השעון
כיירון (גוף במערכת השמש)
כיירון (מיוונית: Χείρων; שם מלא: 2060 כיירון; באנגלית: 2060 Chiron) הוא גוף קטן במערכת השמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש וכיירון (גוף במערכת השמש)
יממה
צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.
לִרְאוֹת מערכת השמש ויממה
ים
גלים גבוהים במי הים הצפוני בסקוטלנד. חוף הים הקריבי בגוואדלופ יָם הוא מקווה מים של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס.
לִרְאוֹת מערכת השמש וים
יסוד כימי
אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית.
לִרְאוֹת מערכת השמש ויסוד כימי
יציבותה של מערכת השמש
יציבותה של מערכת השמש היא אחת הבעיות הוותיקות במכניקה השמיימית, ומטרתה להבין את מסלולי כוכבי הלכת בטווח הארוך, ובפרט לברר האם בעוד כמה מיליארדי שנים תהיה מערכת השמש דומה לזו של היום.
לִרְאוֹת מערכת השמש ויציבותה של מערכת השמש
ירח
ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.
לִרְאוֹת מערכת השמש וירח
יחידה אסטרונומית
יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.
לִרְאוֹת מערכת השמש ויחידה אסטרונומית
יונו (אסטרואיד)
יונו (שם מלא: 3 יונו; באנגלית: ‎3 Juno) הוא האסטרואיד השלישי שהתגלה, מיד אחרי קרס ופאלאס.
לִרְאוֹת מערכת השמש ויונו (אסטרואיד)
יופיטר (מיתולוגיה)
במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.
לִרְאוֹת מערכת השמש ויופיטר (מיתולוגיה)
יוהאנס קפלר
#הפניה יוהנס קפלר.
לִרְאוֹת מערכת השמש ויוהאנס קפלר
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
לִרְאוֹת מערכת השמש ויוון העתיקה
1 קרס
#הפניה קרס (כוכב לכת ננסי).
לִרְאוֹת מערכת השמש ו1 קרס
136199 אריס
#הפניה אריס (כוכב לכת ננסי).
לִרְאוֹת מערכת השמש ו136199 אריס
1950
ירושלים - בירת ישראל.
לִרְאוֹת מערכת השמש ו1950
2 פאלאס
#הפניה פאלאס (אסטרואיד).
לִרְאוֹת מערכת השמש ו2 פאלאס
2012 VP113
VP113 2012 המכונה לעיתים "ביידן" הוא כוכב לכת מינורי טרנס נפטוני בעננת אורט.
לִרְאוֹת מערכת השמש ו2012 VP113
3 יונו
#הפניה יונו (אסטרואיד).
לִרְאוֹת מערכת השמש ו3 יונו
4 וסטה
#הפניה וסטה (אסטרואיד).
לִרְאוֹת מערכת השמש ו4 וסטה
486958 ארוקות'
486958 ארוקות' (בכתיב לטיני: 486958 Arrokoth) הוא אובייקט בחגורת קויפר.
לִרְאוֹת מערכת השמש ו486958 ארוקות'
ראה גם
מדעי החלל
- גבול רוש
- מדעי החלל
- מדעים פלנטריים
- מזון חלל
- מטוס כבידה מופחתת
- מערכת השמש
- ספייסלאב
מדעים פלנטריים
- אבק קוסמי
- אטמוספירה
- אירועי התנגשות
- בידול פלנטרי
- גאומורפולוגיה
- המכון למדע פלנטרי
- התפתחות מערכת השמש
- זוהר הקוטב
- כוכב לכת
- מגנטוספירה
- מדד הדמיון לכדור הארץ
- מדעי כדור הארץ
- מדעים פלנטריים
- מומנט התמד פולרי מנורמל
- מסת צדק
- מערכת השמש
- נטיית ציר הסיבוב
- קו השלג (אסטרונומיה)
- קרן B612
אזכור
ידוע גם בשם מערכת שמש.
, אפופיס (אסטרואיד), אפולו 17, אקסצנטריות (מתמטיקה), ארגון (יסוד), ארוס (אסטרואיד), אריס (מיתולוגיה), אריס (כוכב לכת ננסי), אריסטרכוס מסמוס, אליפסה, אטמוספירת כדור הארץ, אטמוספירה, אבק, אדמונד היילי, אדם, אדום, אוניברסיטת תל אביב, אור, אורנוס, אורנוס (מיתולוגיה), אורקוס, אורבן לה ורייה, אוברון (ירח), אי הפסחא, אירופה (ירח), איטליה, איו (ירח), אייזק ניוטון, נאס"א, ננס שחור, ננס לבן, נעילת גאות, נפטון, נפטון (מיתולוגיה), נקודת רתיחה, נקודת התכה, נטיית מסלול, נטיית ציר הסיבוב, נחיתה, נוקליאוסינתזה, נוגה, ניקל, ניקולאוס קופרניקוס, ניו הוריזונס, ניו הורייזונס, סמל, ספרד, סלע, סטורן (מיתולוגיה), סדנה (גוף טרנס-נפטוני), סופרנובה, סופת חול, סוכנות החלל הישראלית, סיליקט, סיווג ספקטרלי, עמנואל סוודנבורג, עמנואל קאנט, עננת אורט, ענק אדום, ענק קרח, ענק גזים, ענקי הגז, ערפילית, ערפילית סולארית, ערפילית פלנטרית, פאלאס (אסטרואיד), פרסיוול לוול, פרבולה, פרוקסימה קנטאורי, פריהליון, פלנטסימל, פלזמה (מצב צבירה), פלוטו, פלוטו (מיתולוגיה), פלוטינו, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, פוסידון, פובוס (ירח), פיזיקה, פיוניר 10, פייר-סימון לפלס, צפיפות החומר, צביר גלקסיות, צביר כדורי, צביר-על, צביר-על הבתולה, צדק (מוסר), צומח, קנטאור, קנטאור (גוף שמימי), קרס (מיתולוגיה), קרס (כוכב לכת ננסי), קרח, קרום כדור הארץ, קרונוס, קרינה אולטרה סגולה, קריסה כבידתית, קלמנטיין, קלווין, קליסטו (ירח), קלייד טומבו, קבוצת גלקסיות, קוטר, קוטב, קווה-וואר, קילומטר, קילוגרם, רעם, רשימת אסטרואידים, רוח, רוח השמש, רובוט, שמי הלילה, שמים, שנות ה-70 של המאה ה-20, שנייה, שעה, שחר (גשושית), שבתאי, שביל החלב, שביט, שביט היילי, שדה מגנטי, שכבת האוזון, תנע זוויתי, תרכובת, תגלית, תהודה, תהודה מסלולית, תווך בין-כוכבי, תוכנית מארס, תוכנית אפולו, תוכנית ונרה, תוכנית וויאג'ר, תוכנית ויקינג, לחץ, לחץ אטמוספירי, לבה, לונה 2, לוחות טקטוניים, לוויין, ליבת כדור הארץ, טמפרטורה, טקטוניקת הלוחות, טריטון (ירח), טלסקופ, טבעת פלנטרית, טיטאן (ירח), טיטניה (ירח), טיכו ברהה, זמן, זאוס, זרוע אוריון, זווית, חמצן, חנקן, חקר הירח, חגורת קויפר, חגורת האסטרואידים, חומר בין-כוכבי, חום (פיזיקה), חוק, חוק טיטיוס-בודה, חוקי קפלר, חיים, בעלי חיים, בר (מידה), ברזל, ברית המועצות, בזלת, בהירות נראית, ג'וזפה פיאצי, ג'ובאני קאסיני, גאולוגיה, גנימד, גרם, גרם שמיים, גשושית, גל הלם, גלקסיה, גלילאו גליליי, גז, גוף טרנס נפטוני, גוף טרנס-נפטוני, גופים קרובי ארץ, גופים קטנים במערכת השמש, גופים בעננת אורט, גופים בדיסק המפוזר, גייזר, דימוס (ירח), דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל, דיוני, המפץ הגדול, המהפכה המדעית, המודל הגאוצנטרי, המודל ההליוצנטרי, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, האומיה (כוכב לכת ננסי), האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, הקבוצה המקומית, הר געש, השמש, השערת הערפילית, התעבות, הליום, הליוספירה, הליופאוזה, החלקה על הקרח, הבועה המקומית, הדיסק המפוזר, הויגנס (גשושית), הכנסייה הקתולית, הכתם האפל הגדול, הכתם האדום הגדול, היפרבולה, היקום, הירח, הירחים הגליליאניים, היתוך גרעיני, הידרוספירה, הידרולוגיה, ונוס, וסטה (אסטרואיד), ורונה (גוף טרנס-נפטוני), וויאג'ר 1, וויאג'ר 2, ויקינג 1, ויליאם הרשל, כארון, כארון (ירח), כריסטיאן הויגנס, כתם שמש, כחול, כבידה, כדור הארץ, כוח כבידה, כוכב, כוכב לכת, כוכב לכת מינורי, כוכב לכת ארצי, כוכב לכת ננסי, כוכב חמה, כוכב הסדרה הראשית מסוג G, כוכבי לכת ננסיים, כיוון השעון, כיירון (גוף במערכת השמש), יממה, ים, יסוד כימי, יציבותה של מערכת השמש, ירח, יחידה אסטרונומית, יונו (אסטרואיד), יופיטר (מיתולוגיה), יוהאנס קפלר, יוון העתיקה, 1 קרס, 136199 אריס, 1950, 2 פאלאס, 2012 VP113, 3 יונו, 4 וסטה, 486958 ארוקות'.