גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין מרטין בובר ושמואל יוסף עגנון
מרטין בובר ושמואל יוסף עגנון יש להם 40 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מעמד הר סיני, מרכז זלמן שזר, מלחמת העולם הראשונה, מדרש, מוסד ביאליק, מינכן, ארץ ישראל, נחמן מברסלב, ספרית פועלים, סיפורי חסידים, עם עובד, עברית, פרס ביאליק, פרס ישראל, קבלה, רסלינג, שמואל הוגו ברגמן, תנ"ך, לבוב, טלביה, ברלין, ברית שלום, בלשנות, גרמנית, גרמניה, גרשם שלום, גליציה, די ולט (שבועון ציוני), האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ..., הספרייה הלאומית, העת החדשה, העלייה השנייה, הוצאת שוקן, הוצאת כרמל, ירושלים, ישראל, יהודה הלוי, יהודים, יידיש. להרחיב מדד (10 יותר) »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
מעמד הר סיני ומרטין בובר · מעמד הר סיני ושמואל יוסף עגנון ·
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
מרטין בובר ומרכז זלמן שזר · מרכז זלמן שזר ושמואל יוסף עגנון ·
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
מלחמת העולם הראשונה ומרטין בובר · מלחמת העולם הראשונה ושמואל יוסף עגנון ·
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
מדרש ומרטין בובר · מדרש ושמואל יוסף עגנון ·
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
מוסד ביאליק ומרטין בובר · מוסד ביאליק ושמואל יוסף עגנון ·
מינכן
פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג ארכיון הסרטים במינכן מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה.
מינכן ומרטין בובר · מינכן ושמואל יוסף עגנון ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל ומרטין בובר · ארץ ישראל ושמואל יוסף עגנון ·
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
מרטין בובר ונחמן מברסלב · נחמן מברסלב ושמואל יוסף עגנון ·
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
מרטין בובר וספרית פועלים · ספרית פועלים ושמואל יוסף עגנון ·
סיפורי חסידים
סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.
מרטין בובר וסיפורי חסידים · סיפורי חסידים ושמואל יוסף עגנון ·
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
מרטין בובר ועם עובד · עם עובד ושמואל יוסף עגנון ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
מרטין בובר ועברית · עברית ושמואל יוסף עגנון ·
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
מרטין בובר ופרס ביאליק · פרס ביאליק ושמואל יוסף עגנון ·
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
מרטין בובר ופרס ישראל · פרס ישראל ושמואל יוסף עגנון ·
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
מרטין בובר וקבלה · קבלה ושמואל יוסף עגנון ·
רסלינג
רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה.
מרטין בובר ורסלינג · רסלינג ושמואל יוסף עגנון ·
שמואל הוגו ברגמן
שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.
מרטין בובר ושמואל הוגו ברגמן · שמואל הוגו ברגמן ושמואל יוסף עגנון ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
מרטין בובר ותנ"ך · שמואל יוסף עגנון ותנ"ך ·
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
לבוב ומרטין בובר · לבוב ושמואל יוסף עגנון ·
טלביה
רחןב חובבי ציון וסביבתו בטלביה כיכר יהודה עמיחי בקצה שכונת טלביה מלון ענבל במתחם "עומריה" בטלביה טַלְבִּיֶה היא שכונה בלב ירושלים, בשולי מרכז העיר.
טלביה ומרטין בובר · טלביה ושמואל יוסף עגנון ·
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
ברלין ומרטין בובר · ברלין ושמואל יוסף עגנון ·
ברית שלום
ברית שלום הייתה תנועה יהודית, שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.
ברית שלום ומרטין בובר · ברית שלום ושמואל יוסף עגנון ·
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
בלשנות ומרטין בובר · בלשנות ושמואל יוסף עגנון ·
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
גרמנית ומרטין בובר · גרמנית ושמואל יוסף עגנון ·
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
גרמניה ומרטין בובר · גרמניה ושמואל יוסף עגנון ·
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
גרשם שלום ומרטין בובר · גרשם שלום ושמואל יוסף עגנון ·
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
גליציה ומרטין בובר · גליציה ושמואל יוסף עגנון ·
די ולט (שבועון ציוני)
הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 "די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914.
די ולט (שבועון ציוני) ומרטין בובר · די ולט (שבועון ציוני) ושמואל יוסף עגנון ·
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
האוניברסיטה העברית בירושלים ומרטין בובר · האוניברסיטה העברית בירושלים ושמואל יוסף עגנון ·
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
האימפריה האוסטרו-הונגרית ומרטין בובר · האימפריה האוסטרו-הונגרית ושמואל יוסף עגנון ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
הספרייה הלאומית ומרטין בובר · הספרייה הלאומית ושמואל יוסף עגנון ·
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
העת החדשה ומרטין בובר · העת החדשה ושמואל יוסף עגנון ·
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
העלייה השנייה ומרטין בובר · העלייה השנייה ושמואל יוסף עגנון ·
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
הוצאת שוקן ומרטין בובר · הוצאת שוקן ושמואל יוסף עגנון ·
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
הוצאת כרמל ומרטין בובר · הוצאת כרמל ושמואל יוסף עגנון ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ירושלים ומרטין בובר · ירושלים ושמואל יוסף עגנון ·
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
ישראל ומרטין בובר · ישראל ושמואל יוסף עגנון ·
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
יהודה הלוי ומרטין בובר · יהודה הלוי ושמואל יוסף עגנון ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
יהודים ומרטין בובר · יהודים ושמואל יוסף עגנון ·
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה מרטין בובר ושמואל יוסף עגנון
- מה יש להם במשותף מרטין בובר ושמואל יוסף עגנון
- דמיון בין מרטין בובר ושמואל יוסף עגנון
השוואה בין מרטין בובר ושמואל יוסף עגנון
יש מרטין בובר 289 יחסים. יש מרטין בובר 492. כפי שיש להם במשותף 40, מדד הדמיון הוא = 40 / (289 + 492).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מרטין בובר ושמואל יוסף עגנון. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
