סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משוואת שרדינגר

מַדָד משוואת שרדינגר

משוואת שרדינגר (שידועה גם בשם משוואת הגלים של שרדינגר) היא משוואת התנועה היסודית של מערכות קוונטיות, שהוצעה על ידי הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר ב-1926 ומתארת כיצד מצב קוונטי של מערכת פיזיקלית משתנה לאורך הזמן. [1]

110 יחסים: מאמר, מספר מרוכב, מספר גל, מערכת פיזיקלית, מצב עצמי, מצב קוונטי, מקס פלאנק, מקס בורן, מרחב מכפלה פנימית, מרחב הילברט, משוואת קליין-גורדון, משוואת שרדינגר ואינטגרלי פיינמן, משוואת דיראק, משוואת החום, משוואת הגלים, משוואה דיפרנציאלית, משוואה דיפרנציאלית חלקית, מתמטיקה, מולקולה, מודל האטום של בוהר, מכניקת המטריצות, מכניקת הקוונטים, מכניקה סטטיסטית, מימן, מיקרוסקופ, מיקום (גאוגרפיה), אנרגיה, אנרגיה פוטנציאלית, אנרגיה קינטית, ארנסט רתרפורד, ארווין שרדינגר, אלקטרון, אלברט איינשטיין, אלגברה ליניארית, אטום, אטום המימן, אוסטריה, אופרטור, אופרטור הרמיטי, אופרטור התנע, אורך גל, אורתוגונליות, אינטגרלי מסלול, ניסוי רתרפורד, ניסוי שני הסדקים, נילס בוהר, סאטינדרה נאת בוז, סקלר (מתמטיקה), סופרפוזיציה, סופרפוזיציה קוונטית, ..., סימון דיראק, ערך עצמי, פאי, פתרון משוואת שרדינגר בעבור פוטנציאל מדרגה, פונקציית גל, פונקציית דלתא של דיראק, פוטנציאל וקטורי (פיזיקה), פיזיקאי, קרינת גוף שחור, קרינה אלקטרומגנטית, קבוע פלאנק, קבוע דיראק, ריצ'רד פיינמן, שדה חשמלי, תאוריה, תנע, תנע זוויתי, תורת שטורם-ליוביל, תורת היחסות, תורת היחסות הפרטית, לפלסיאן, לואי דה ברויי, לודוויג בולצמן, טור (מתמטיקה), טור פורייה, זמן, חלקיק, חלקיק חופשי, חבורת גלים, חומר, בסיס (אלגברה), ג'יימס קלרק מקסוול, גרעין האטום, גל, גל עומד, גז, גז אידיאלי, דואליות גל-חלקיק, דינמיקה קוונטית, המודל הפלנטרי, המילטוניאן, הסתברות, הפרדת משתנים, השערת דה ברויי, התמרת פורייה, התאבכות, הודו, הוכחה, היקום, וקטור יחידה, ורנר הייזנברג, וולפגנג פאולי, כתר ספרים, כוח (פיזיקה), יוני, יורם קירש, 1913, 1924, 1925, 1926. להרחיב מדד (60 יותר) »

מאמר

מאמר הוא יצירה עיונית כתובה, קצרה יחסית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומאמר · ראה עוד »

מספר מרוכב

מישור: הציר \ \mathfrakR מתאר את הרכיב הממשי, a, והציר \ \mathfrakI מתאר את הרכיב המדומה, b. במתמטיקה, מספר מרוכב הוא מספר מהצורה a+bi כאשר a ו-b הם מספרים ממשיים, ו-i הוא השורש של הפולינום: x^2+1.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומספר מרוכב · ראה עוד »

מספר גל

מספר גל הוא תכונה של גל העומדת ביחס הפוך לאורך הגל.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומספר גל · ראה עוד »

מערכת פיזיקלית

במדעי הטבע, ובפרט בפיזיקה ובכימיה, מערכת היא חלק משינוי פיזיקלי המשמש נושא למחקר או דיון.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומערכת פיזיקלית · ראה עוד »

מצב עצמי

#הפניהמצב קוונטי.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומצב עצמי · ראה עוד »

מצב קוונטי

מצב קוונטי הוא אוסף פרמטרים של מערכת במכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומצב קוונטי · ראה עוד »

מקס פלאנק

מקס קרל ארנסט לודוויג פלאנק (בשם מלא בגרמנית: Max Karl Ernst Ludwig Planck; 23 באפריל 1858 – 4 באוקטובר 1947) היה פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה ב-1918 על גילוי קוונט האנרגיה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומקס פלאנק · ראה עוד »

מקס בורן

מקס בורן (בגרמנית: Max Born; 11 בדצמבר 1882 – 5 בינואר 1970) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומקס בורן · ראה עוד »

מרחב מכפלה פנימית

באלגברה ליניארית, מרחב מכפלה פנימית הוא מרחב וקטורי, עבורו מוגדרת פעולה בינארית בין כל שני איברים במרחב, המכונה מכפלה פנימית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומרחב מכפלה פנימית · ראה עוד »

מרחב הילברט

מרחב הילברט הוא מרחב מכפלה פנימית שהוא מרחב מטרי שלם ביחס לנורמה שמשרה המכפלה הפנימית שלו, בדרך כלל מממד אינסופי.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומרחב הילברט · ראה עוד »

משוואת קליין-גורדון

משוואת קליין-גורדון היא משוואה דיפרנציאלית חלקית המשמשת לתיאור של חלקיק קוונטי יחסותי חסר ספין, ובכך היא מעין הכללה יחסותית של משוואת שרדינגר.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומשוואת קליין-גורדון · ראה עוד »

משוואת שרדינגר ואינטגרלי פיינמן

במכניקת הקוונטים נפוצות כמה שיטות לתיאור ההתפתחות בזמן של מערכת.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומשוואת שרדינגר ואינטגרלי פיינמן · ראה עוד »

משוואת דיראק

משוואת דיראק היא משוואת גלים בפיזיקה קוונטית יחסותית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומשוואת דיראק · ראה עוד »

משוואת החום

לחצו כאן לאנימציה) משוואת החום (או משוואת הולכת החום וכן משוואת הדיפוזיה) היא משוואה דיפרנציאלית חלקית, המתארת את האופן שבו זורם חום בגוף מרחבי לאורך זמן.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומשוואת החום · ראה עוד »

משוואת הגלים

משוואת הגלים היא משוואה דיפרנציאלית מסדר שני שמתארת באופן כללי את התנהגותם של גלים שונים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומשוואת הגלים · ראה עוד »

משוואה דיפרנציאלית

במתמטיקה, משוואה דיפרנציאלית היא משוואה שבה הנעלם הוא פונקציה, כאשר המשוואה מתארת תלות בין הפונקציה ונגזרותיה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומשוואה דיפרנציאלית · ראה עוד »

משוואה דיפרנציאלית חלקית

זרימת חום בצלעות קירור מעל לוחית חמה. זוהי הצגה מאוירת של פתרון משוואת החום עבור צלעות הקירור, משוואת החום היא סוג של משוואה דיפרנציאלית חלקית. במתמטיקה, משוואה דיפרנציאלית חלקית (באנגלית: partial differential equation או PDE) היא משוואה הקושרת בין פונקציה בשני משתנים בלתי תלויים או יותר, לבין נגזרותיה החלקיות, כאשר הפונקציה היא הנעלם במשוואה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומשוואה דיפרנציאלית חלקית · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומתמטיקה · ראה עוד »

מולקולה

bibcode.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומולקולה · ראה עוד »

מודל האטום של בוהר

מודל האטום של בוהר מודל האטום של בוהר הוא מודל של מבנה האטום שהציע נילס בוהר בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומודל האטום של בוהר · ראה עוד »

מכניקת המטריצות

מכניקת המטריצות ​​היא ניסוח של מכניקת הקוונטים שנוצר על ידי ורנר הייזנברג, מקס בורן ופסקואל יורדן בשנת 1925.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומכניקת המטריצות · ראה עוד »

מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »

מכניקה סטטיסטית

#הפניה פיזיקה סטטיסטית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומכניקה סטטיסטית · ראה עוד »

מימן

בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומימן · ראה עוד »

מיקרוסקופ

ימין ימין מִיקְרוֹסְקוֹפְּ הוא מכשיר המשמש להגדלה ויזואלית של עצמים קטנים מכדי להיראות על ידי העין ללא הגדלה. המדע החוקר עצמים שכאלה נקרא מיקרוסקופיה, ובהשאלה המונח "מיקרוסקופי" מתאר עצמים זעירים מאוד. המיקרוסקופ הנפוץ ביותר, והראשון שהומצא, הוא המיקרוסקופ האופטי. מכשיר אופטי זה מכיל עדשה אחת או יותר, ויוצר תמונה מוגדלת של עצם המונח על משטח מול העדשות. מיקרוסקופ אופטי, המבוסס על קרני האור הנראה, מוגבל להגדלה של העצם הנבחן עד פי 1,000 מגודלו המקורי, גבול ההגדלה נקבע על ידי אורך הגל של קרני האור. קיימים מיקרוסקופים שמשתמשים בסוגי קרינה אחרים להפקת תמונה, בעיקר במקרים בהם העצמים קטנים מיכולת הרזולוציה של האור הנראה, שהיא כ-0.2 מיקרון.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומיקרוסקופ · ראה עוד »

מיקום (גאוגרפיה)

בגאוגרפיה, מיקום הוא איתור וזיהוי מרחב מוגדר נקודת ציון (נ"צ) או אזור, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ומיקום (גאוגרפיה) · ראה עוד »

אנרגיה

חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואנרגיה · ראה עוד »

אנרגיה פוטנציאלית

אֵנֶרְגִּיָּה פּוֹטֶנְצִיָּאלִית היא אנרגיה האצורה בגוף כלשהו כתוצאה מכוח הפועל עליו, או בתוכו.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואנרגיה פוטנציאלית · ראה עוד »

אנרגיה קינטית

כובדית, וכשהוא יורד היא מומרת חזרה לאנרגיה קינטית. בהתנגשויות עם המשטח חלק מהאנרגיה הקינטית אובדת. אֵנֶרְגִּיָּה קִינֵטִית או אנרגיית תנועה (באנגלית: Kinetic energy) היא האנרגיה בה ניחן גוף מתוקף תנועתו, והיא תלויה רק במסת הגוף ובמהירותו.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואנרגיה קינטית · ראה עוד »

ארנסט רתרפורד

לורד ארנסט רתרפורד (באנגלית: Ernest Rutherford; 30 באוגוסט 1871 – 19 באוקטובר 1937) היה פיזיקאי בריטי יליד ניו זילנד, מגלה הסיבות לרדיואקטיביות, מתאר מבנה האטום וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1908, "על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים".

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וארנסט רתרפורד · ראה עוד »

ארווין שרדינגר

אֶרווין רוּדוֹלְף יוֹזֶף אָלֶכְּסַנְדֶר שְׁרֶדִינְגֶר (בגרמנית: Erwin Rudolf Josef Alexander Schrödinger; 12 באוגוסט 1887 - 4 בינואר 1961) היה פיזיקאי אוסטרי נודע בתרומתו למכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וארווין שרדינגר · ראה עוד »

אלקטרון

אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואלקטרון · ראה עוד »

אלברט איינשטיין

ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואלברט איינשטיין · ראה עוד »

אלגברה ליניארית

נעלמים, ונקודות הישר הכחול הן הפתרונות של שתי המשוואות יחדיו. אלגברה ליניארית (נהגה: לִינֵאָרִית) היא ענף של האלגברה העוסק במערכות של משוואות ליניאריות כמו a_1x_1+\cdots +a_nx_n.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואלגברה ליניארית · ראה עוד »

אטום

אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואטום · ראה עוד »

אטום המימן

אטום המימן הוא האטום הפשוט ביותר, ובו שני גופים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואטום המימן · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואוסטריה · ראה עוד »

אופרטור

במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) הוא סמל המשמש לציון פעולה הפועלת על מספר קבוע או משתנה של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואופרטור · ראה עוד »

אופרטור הרמיטי

במתמטיקה, אופרטור הרמיטי הוא אופרטור ליניארי ממרחב מכפלה פנימית לעצמו, הצמוד לעצמו (כלומר שווה לאופרטור הצמוד אליו).

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואופרטור הרמיטי · ראה עוד »

אופרטור התנע

אופרטור התנע (הקווי) הוא אופרטור במכניקת הקוונטים, אשר מתאים לגודל המדיד של תנע קווי עבור חלקיק המתואר על ידי פונקציית גל.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואופרטור התנע · ראה עוד »

אורך גל

גלי רוחב בעלי תדירות שונה. \ v.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואורך גל · ראה עוד »

אורתוגונליות

אוֹרְתּוֹגוֹנָלִיּוֹּת היא הכללה של תכונת הניצבות המוכרת מגאומטריה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואורתוגונליות · ראה עוד »

אינטגרלי מסלול

שיטת אינטגרלי המסלול היא תיאור של מכניקת הקוונטים על פיה, למשל, ניתן להציג את הסתברות המעבר של חלקיק מנקודה אחת לאחרת כסכום (אינטגרל) על כל המסלולים האפשריים בהם החלקיק יכול לעבור בין שתי הנקודות.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ואינטגרלי מסלול · ראה עוד »

ניסוי רתרפורד

חלקיקי אלפא עוברים ללא הפרעה דרך האטום כפי שהוא מתואר על ידי מודל עוגת הצימוקים.ש '''למטה''': התוצאות בפועל, חלק קטן מחלקיקי האלפא הוחזר והגיב עם מטען חיובי מרוכז. ניסוי רתרפורד (הקרוי גם ניסוי עלה הזהב וניסוי גייגר-מרסדן) הוא ניסוי שנעשה בשנת 1909 על ידי הנס גייגר וארנסט מרסדן בהדרכתו של ארנסט רתרפורד במעבדות הפיזיקה של אוניברסיטת מנצ'סטר.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וניסוי רתרפורד · ראה עוד »

ניסוי שני הסדקים

האופן בו ניסוי שני הסדקים מגלה התנהגות של גל - חזית הגל פוגעת בסדקים ומופרדת לשני מקורות קרינה נקודתיים כמעט. הגלים משני המקורות מחזקים ומחלישים זה את זה לסירוגין. ניסוי שני הסדקים (מוכר גם בתור ניסוי יאנג) הוא ניסוי שנועד להבחין האם קרינה מסוג מסוים, מתפשטת כגל או כשטף של חלקיקים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וניסוי שני הסדקים · ראה עוד »

נילס בוהר

נילס הנריק דויד בוהר (בדנית: Niels Henrik David Bohr, הגייה דנית:, בעברית נהגה "בור"; 7 באוקטובר 1885 – 18 בנובמבר 1962) היה פיזיקאי יהודי-דני, חתן פרס נובל לפיזיקה (1922), ואחד הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ונילס בוהר · ראה עוד »

סאטינדרה נאת בוז

סאטינדרה נאת בוז (בבנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু, נהגה "שוֹטֵּנְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 1894 – 4 בפברואר 1974) פיזיקאי-מתמטי בנגלי, חבר החברה המלכותית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וסאטינדרה נאת בוז · ראה עוד »

סקלר (מתמטיקה)

במתמטיקה, סקלר הוא איבר של שדה מתמטי המשמש להגדרת גודל המרחב הווקטורי המוגדר כנגד שדה זה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וסקלר (מתמטיקה) · ראה עוד »

סופרפוזיציה

העתק ללא סיבוב, ותנועה סיבובית ללא העתק. בפיזיקה, עקרון הסיכום או סופרפוזיציה הם תיאור של מצב פיזיקלי כסכום של מצבים אחרים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וסופרפוזיציה · ראה עוד »

סופרפוזיציה קוונטית

סופרפוזיציה קוונטית היא עיקרון בסיסי בתורת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וסופרפוזיציה קוונטית · ראה עוד »

סימון דיראק

סימון דיראק (או כתיב דיראק או סימון בְּרָה-קֵט) הוא הסימון הסטנדרטי לתיאור מצבים קוונטים במכניקת הקוונטים, אף על פי שאפשר להשתמש בסימון זה לציון וקטורים במרחב וקטורי מופשט ואף פונקציונלים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וסימון דיראק · ראה עוד »

ערך עצמי

באלגברה ליניארית, ערך עצמי (eigenvalue) של טרנספורמציה ליניארית או של מטריצה הוא סקלר כלשהו, המסומן לרוב כ-\lambda, כך שקיים וקטור שונה מווקטור האפס (הנקרא וקטור עצמי) שהפעלת הטרנספורמציה עליו, או הכפלתו במטריצה, מכפילה אותו באותו סקלר.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וערך עצמי · ראה עוד »

פאי

\pi שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) במתמטיקה, \pi (האות היוונית פִּי; בעברית מקובלת ההגייה פַּאי, על דרך האנגלית) הוא מספר חסר ממד המייצג את היחס הקבוע (בגאומטריה האוקלידית) בין היקף המעגל לקוטרו.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ופאי · ראה עוד »

פתרון משוואת שרדינגר בעבור פוטנציאל מדרגה

במכניקת הקוונטים ותורת הפיזורים, מדרגת הפוטנציאל החד-ממדית היא אידיאליזציה מתמטית המשמשת כדי למדל פגיעה, החזרה והעברה של גלי חומר.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ופתרון משוואת שרדינגר בעבור פוטנציאל מדרגה · ראה עוד »

פונקציית גל

פונקציית גל היא פתרון של משוואת גלים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ופונקציית גל · ראה עוד »

פונקציית דלתא של דיראק

בתיאור גרפי של פונקציית דלתא, גובה אינסופי מסומן באמצעות חץ. פונקציית הדלתא של דיראק, המסומנת \ \delta (x), היא פונקציה מוכללת שימושית בפיזיקה, בהנדסה ובהסתברות.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ופונקציית דלתא של דיראק · ראה עוד »

פוטנציאל וקטורי (פיזיקה)

בפיזיקה, פוטנציאל וקטורי הוא שדה וקטורי, המסומן לרוב \vec A, ממנו ניתן לקבל את השדה המגנטי \vec B על ידי פעולת הרוטור:.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ופוטנציאל וקטורי (פיזיקה) · ראה עוד »

פיזיקאי

אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ופיזיקאי · ראה עוד »

קרינת גוף שחור

קרינת גוף שחור כפונקציה של אורכי גל שונים סרגל הטמפרטורות האופייניות לצבעי הפליטה הדומיננטית של גוף שחור לפי חוק וין בפיזיקה, גוף שחור הוא עצם אידיאלי הבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וקרינת גוף שחור · ראה עוד »

קרינה אלקטרומגנטית

הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »

קבוע פלאנק

קבוע פלאנק (Planck) הוא קבוע פיזיקלי, בעל חשיבות במכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וקבוע פלאנק · ראה עוד »

קבוע דיראק

#הפניה קבוע פלאנק המצומצם.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וקבוע דיראק · ראה עוד »

ריצ'רד פיינמן

ריצ'רד פיליפס פיינמן (באנגלית: Richard Phillips Feynman; 11 במאי 1918, קווינס, ניו יורק, ארצות הברית – 15 בפברואר 1988, לוס אנג'לס, קליפורניה) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1965 על עבודתו בתחום האלקטרודינמיקה הקוואנטית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וריצ'רד פיינמן · ראה עוד »

שדה חשמלי

שדה חשמלי היא תכונה פיזיקלית של המרחב המקיף מטען חשמלי (או של אזור בו יש שדה מגנטי המשתנה בזמן).

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ושדה חשמלי · ראה עוד »

תאוריה

תֵּאוֹרְיָה (באנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ותאוריה · ראה עוד »

תנע

עריסתו של ניוטון: מתקן המנצל את חוק שימור התנע להנעת מטוטלות כדוריות זהות תנע (בלטינית: momentum) הוא גודל פיזיקלי וקטורי, שמקורו בענף המכניקה של הפיזיקה הקלאסית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ותנע · ראה עוד »

תנע זוויתי

תנע זוויתי הוא גודל פיזיקלי וקטורי המקביל לתנע קווי במערכות מסתובבות: בדומה לתנופה שיש לגוף בתנועה, שדורשת הפעלת כוח כדי להאט אותו או לשנות את כיוונו, כך גם לגוף מסתובב יש תכונה, שדורשת הפעלת מומנט כוח כדי להאט את הסיבוב או לשנות את ציר הסיבוב – תכונה זו היא התנע הזוויתי.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ותנע זוויתי · ראה עוד »

תורת שטורם-ליוביל

במתמטיקה, תורת שטורם-ליוביל עוסקת בחקר משוואות דיפרנציאליות מסוימות ומציאת התנאים שבהם יש להן פתרון ששונה מהפתרון הטריוואלי, y \equiv 0.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ותורת שטורם-ליוביל · ראה עוד »

תורת היחסות

מהירות האור תימדד באופן שווה אצל שני הצופים. גם זה שעומד וגם זה שמתקדם לעבר האור, השוני בין מדידותיהם יתבטא בצבע אותו יראה כל צופה. תורת היחסות הוא שמן המשותף של שתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפותחו על ידי אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 ושינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ותורת היחסות · ראה עוד »

תורת היחסות הפרטית

תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית, מהפכנית בזמנה, שפותחה ופורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905 (שנת הפלאות).

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ותורת היחסות הפרטית · ראה עוד »

לפלסיאן

במתמטיקה ופיזיקה, אופרטור לפלס או לפלסיאן, המסומל באמצעות \Delta\, או \nabla^2 ונקרא על שם פייר-סימון לפלס, הוא אופרטור דיפרנציאלי, ובפרט אופרטור אליפטי, בעל שימושים רבים, הפועל על פונקציות סקלריות.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ולפלסיאן · ראה עוד »

לואי דה ברויי

לואי ויקטור פייר רמון דה ברויי (בצרפתית:; 15 באוגוסט 1892 – 19 במרץ 1987), הדוכס השביעי של ברויי, היה פיזיקאי צרפתי שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1929 על גילוי האופי הגלי של האלקטרונים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ולואי דה ברויי · ראה עוד »

לודוויג בולצמן

לודוויג בולצמן (בגרמנית: Ludwig Boltzmann; 20 בפברואר 1844 – 5 בספטמבר 1906) היה פיזיקאי אוסטרי.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ולודוויג בולצמן · ראה עוד »

טור (מתמטיקה)

במתמטיקה מושג הטור מציין את סכומה של סדרה, שיכולה להיות סדרת מספרים, וגם סדרה של פונקציות.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וטור (מתמטיקה) · ראה עוד »

טור פורייה

ממוזער ממוזער טוּר פוּרְיֶה הוא טור (סופי או אינסופי) של פונקציות מחזוריות, שמטרתו לקרב פונקציה נתונה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וטור פורייה · ראה עוד »

זמן

את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וזמן · ראה עוד »

חלקיק

בפיזיקה תאורטית חלקיק הוא מודל של גוף חומרי בלתי ניתן לחלוקה, בעל מיקום ותנע מוגדרים, שלא ניתן לעוות את צורתו.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וחלקיק · ראה עוד »

חלקיק חופשי

בפיזיקה, חלקיק חופשי הוא חלקיק הנע באופן חופשי ללא השפעת שום כוח (לא נע תחת שום השפעה של פוטנציאל חיצוני).

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וחלקיק חופשי · ראה עוד »

חבורת גלים

#הפניה חבילת גלים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וחבורת גלים · ראה עוד »

חומר

מסך הגביש הנוזלי פועל בעזרת חומר שנמצא במצב צבירה של גביש נוזלי, בעוד שאר החומרים במצב מוצק. חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וחומר · ראה עוד »

בסיס (אלגברה)

בסיס הוא קבוצת וקטורים במרחב וקטורי בה אפשר להציג כל איבר במרחב כצירוף ליניארי של הקבוצה, באופן יחיד.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ובסיס (אלגברה) · ראה עוד »

ג'יימס קלרק מקסוול

מקסוול פסל של מקסוול באדינבורו גֵ'יימְס קְלֵרְק מַקְסְוֶל (באנגלית: James Clerk Maxwell; 13 ביוני 1831 – 5 בנובמבר 1879) היה פיזיקאי סקוטי.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וג'יימס קלרק מקסוול · ראה עוד »

גרעין האטום

תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום היא תאוריה מדעית המתארת אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וגרעין האטום · ראה עוד »

גל

סינוס: \ y.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וגל · ראה עוד »

גל עומד

מיתר המקובע בשני קצותיו גל עומד על פני דיסקה גל עומד הוא מושג פיזיקלי המתאר גל שאינו מתקדם במרחב.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וגל עומד · ראה עוד »

גז

איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וגז · ראה עוד »

גז אידיאלי

גז אידיאלי הוא גז היפותטי, המבוסס על מודל פיזיקלי לפיו גז מורכב מהרבה גופים נקודתיים, הנעים באופן רנדומלי במרחב.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וגז אידיאלי · ראה עוד »

דואליות גל-חלקיק

דואליות גל-חלקיק (ובעברית: שניוּת גל-חלקיק), היא מושג בפיזיקה הגורס כי אנרגיה וחומר יכולים להציג הן תכונות של גל והן תכונות של חלקיק.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ודואליות גל-חלקיק · ראה עוד »

דינמיקה קוונטית

התפתחות בזמן של פונקציית גל של חלקיק בקופסה דינמיקה קוונטית היא תחום פיזיקלי העוסק בהתפתחות בזמן של מערכת קוונטית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ודינמיקה קוונטית · ראה עוד »

המודל הפלנטרי

המודל הפלנטרי הוא מודל שהציג ארנסט רתרפורד בשנת 1911 לתיאור האטום לאחר ניסוי רתרפורד שהפריך את מודל עוגת הצימוקים.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והמודל הפלנטרי · ראה עוד »

המילטוניאן

הֶמילטוניאן היא פונקציה המהווה אפיון שלם של מערכת פיזיקלית: באמצעות ההמילטוניאן וחוקי הפיזיקה אפשר לגזור את משוואות התנועה של המערכת הפיזיקלית המתוארת על ידי ההמילטוניאן.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והמילטוניאן · ראה עוד »

הסתברות

משחקי מזל והימורים מימין, ביצה בעלת חלמון כפול. סיכוי של 1 ל־1200 למציאת ביצה כזוComparisons, R 2020, Probability Comparison: Rarest Things in the Universe, online video, 6 April, viewed 10 May 2020,, Creative Commons license:.. הסתברות היא ביטוי מספרי למידת הסבירות שמאורע מסוים יתרחש.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והסתברות · ראה עוד »

הפרדת משתנים

הפרדת משתנים היא שיטה לפתרון משוואות דיפרנציאליות.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והפרדת משתנים · ראה עוד »

השערת דה ברויי

בפיזיקה, השערת דה ברויי קובעת שלחלקיקי החומר אופי גלי (עקרון דואליות גל-חלקיק) ומובילה להגדרת אורך גל של חלקיק, הנקרא אורך גל דה ברויי.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והשערת דה ברויי · ראה עוד »

התמרת פורייה

התמרת פורייה (נקראת גם טרנספורמציית פורייה) היא כלי מרכזי באנליזה הרמונית שאפשר לתארו כפירוק של פונקציה לרכיבים מחזוריים (סינוסים וקוסינוסים או לחלופין אקספוננטים מרוכבים) וביצוע אנליזה מתמטית לפונקציה על ידי ניתוח רכיביה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והתמרת פורייה · ראה עוד »

התאבכות

התאבכות של אור מתקליטור התאבכות שני פולסים סינוסיים הִתְאַבְּכוּת היא תופעה פיזיקלית, המתרחשת כאשר גלים נפגשים במרחב.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והתאבכות · ראה עוד »

הודו

רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והודו · ראה עוד »

הוכחה

במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והוכחה · ראה עוד »

היקום

ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר והיקום · ראה עוד »

וקטור יחידה

במרחב נורמי (מרחב וקטורי עם נורמה), וקטור יחידה הוא וקטור שאורכו 1.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ווקטור יחידה · ראה עוד »

ורנר הייזנברג

ורנר קרל הייזנברג (בגרמנית: Werner Karl Heisenberg; 5 בדצמבר 1901 – 1 בפברואר 1976) היה פיזיקאי גרמני, ממניחי היסודות למכניקת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1932.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וורנר הייזנברג · ראה עוד »

וולפגנג פאולי

וולפגנג ארנסט פאולי (בגרמנית: Wolfgang Ernst Pauli; 25 באפריל 1900 – 15 בדצמבר 1958) היה פיזיקאי אוסטרי, שנודע בעקבות עבודתו על תאוריית הספין, ובפרט עקב עקרון האיסור הנקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ווולפגנג פאולי · ראה עוד »

כתר ספרים

כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וכתר ספרים · ראה עוד »

כוח (פיזיקה)

הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר וכוח (פיזיקה) · ראה עוד »

יוני

יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ויוני · ראה עוד »

יורם קירש

יורם קירש (נולד ב-31 באוקטובר 1945) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס לפיזיקה באוניברסיטה הפתוחה.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ויורם קירש · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ו1913 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ו1924 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ו1925 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משוואת שרדינגר ו1926 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

משוואת הגלים של שרדינגר.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משוואת_שרדינגר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »