אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

משנה

מַדָד משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך. [1]

תוכן עניינים

  1. 287 יחסים: מנמוניקה, מנחות, מסורת שבעל פה, מסכת, מסכת מעשר שני, מסכת מעשרות, מסכת מעילה, מסכת מקואות, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכשירין, מסכת מידות, מסכת אבות, מסכת אהלות, מסכת נזיר, מסכת נגעים, מסכת נדרים, מסכת נדה, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת ערלה, מסכת ערכין, מסכת עבודה זרה, מסכת עדיות, מסכת עירובין, מסכת פאה, מסכת פסחים, מסכת פרה, מסכת קינים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת שביעית, מסכת תמורה, מסכת תמיד, מסכת תענית, מסכת תרומות, מסכת טבול יום, מסכת טהרות, מסכת זבים, מסכת חלה, מסכת חגיגה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בכורות, מסכת ביצה, ... להרחיב מדד (237 יותר) »

  2. ארון הספרים היהודי
  3. יצירות יהודיות בארמית
  4. ספרות בעברית

מנמוניקה

לוח הגרגוריאני. מפרק בולט, ממנו יוצאת אצבע, משמעו חודש ארוך בן 31 יום. לעומתו, השקע שבין מפרקי האצבעות נספר כחודש קצר. מְנֶמוֹנִיקָה (מיוונית עתיקה: μνημονικός מְנֶמוֹנִיקוֹס, "קשור לזיכרון") או עזר זיכרון היא אמצעי או שיטה חזותיים או מילוליים העוזרים לזכור דברים.

לִרְאוֹת משנה ומנמוניקה

מנחות

#הפניה מסכת מנחות.

לִרְאוֹת משנה ומנחות

מסורת שבעל פה

"מאנאסצ'י" משורר את שירת המאנאס בקארקול שבקירגיזסטן מסורת שבעל פה, או ידע בעל פה, היא צורת תקשורת אנושית שבה ידע, אמנות, רעיונות וחומר תרבותי מתקבלים, נשמרים ומועברים בעל פה מדור לדור.

לִרְאוֹת משנה ומסורת שבעל פה

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת

מסכת מעשר שני

מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי היא המסכת השמינית בסדר זרעים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת מעשר שני

מסכת מעשרות

ר"ש) מַסֶּכֶת מַעַשְׂרוֹת היא המסכת השביעית בסדר זרעים במשנה, בתוספתא ובתלמוד הירושלמי.

לִרְאוֹת משנה ומסכת מעשרות

מסכת מעילה

מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת משנה ומסכת מעילה

מסכת מקואות

מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות.

לִרְאוֹת משנה ומסכת מקואות

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

לִרְאוֹת משנה ומסכת מגילה

מסכת מועד קטן

עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.

לִרְאוֹת משנה ומסכת מועד קטן

מסכת מכשירין

מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה שישה פרקים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת מכשירין

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת מידות

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת אבות

מסכת אהלות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת אהלות, פרק ד' משנה ג', דפוס וילנה מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת אהלות

מסכת נזיר

מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת נזיר

מסכת נגעים

מסכת נגעים היא מסכת בסדר טהרות.

לִרְאוֹת משנה ומסכת נגעים

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

לִרְאוֹת משנה ומסכת נדרים

מסכת נדה

#הפניה מסכת נידה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת נדה

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת נידה

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת משנה ומסכת סנהדרין

מסכת סוטה

עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת סוטה

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת סוכה

מסכת ערלה

"ללא חשש ערלה ושביעית" מסכת עָרְלָה היא המסכת העשירית בסדר זרעים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת ערלה

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת ערכין

מסכת עבודה זרה

קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת עבודה זרה

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת עדיות

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת עירובין

מסכת פאה

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.

לִרְאוֹת משנה ומסכת פאה

מסכת פסחים

ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת משנה ומסכת פסחים

מסכת פרה

פרה אדומה מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת פרה

מסכת קינים

מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת קינים

מסכת קידושין

טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת משנה ומסכת קידושין

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת ראש השנה

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

לִרְאוֹת משנה ומסכת שקלים

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת שבת

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת שבועות

מסכת שביעית

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת שביעית

מסכת תמורה

מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת תמורה

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת משנה ומסכת תמיד

מסכת תענית

שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת תענית

מסכת תרומות

מַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת היא המסכת השישית בסדר זרעים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת תרומות

מסכת טבול יום

מסכת טבול יום היא המסכת העשירית בסדר טהרות.

לִרְאוֹת משנה ומסכת טבול יום

מסכת טהרות

מסכת טְהָרות היא המסכת החמישית בסדר טהרות.

לִרְאוֹת משנה ומסכת טהרות

מסכת זבים

מסכת זבים היא המסכת התשיעית בסדר טהרות.

לִרְאוֹת משנה ומסכת זבים

מסכת חלה

מסכת חַלָּה היא המסכת התשיעית בסדר זרעים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת חלה

מסכת חגיגה

עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת חגיגה

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת חולין

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

לִרְאוֹת משנה ומסכת ברכות

מסכת בכורות

מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת משנה ומסכת בכורות

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

לִרְאוֹת משנה ומסכת ביצה

מסכת ביכורים

שמאל מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר זרעים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת ביכורים

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת גיטין

מסכת דמאי

מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת דמאי

מסכת הוריות

מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת הוריות

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת משנה ומסכת כריתות

מסכת כתובות

מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת כתובות

מסכת כלאיים

מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת כלאים, פרק ז' משנה א' מַסֶּכֶת כִּלְאַיִם היא המסכת הרביעית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון מבין שישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת כלאיים

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.

לִרְאוֹת משנה ומסכת כלים

מסכת יבמות

ללא.

לִרְאוֹת משנה ומסכת יבמות

מסכת ידיים

הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים.

לִרְאוֹת משנה ומסכת ידיים

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

לִרְאוֹת משנה ומסכת יומא

מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית

"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות.

לִרְאוֹת משנה ומפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

לִרְאוֹת משנה ומצוות התלויות בארץ

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.

לִרְאוֹת משנה ומקדש

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

לִרְאוֹת משנה ומקור ראשון

משנת ארץ ישראל

25 כרכים בסדרת "משנת ארץ ישראל" משנת ארץ ישראל הוא פירוש בן זמננו למשנה המשלב מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט, בדגש על הרקע הארץ-ישראלי של המשנה.

לִרְאוֹת משנה ומשנת ארץ ישראל

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

לִרְאוֹת משנה ומשנה

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

לִרְאוֹת משנה ומשה

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

לִרְאוֹת משנה ומחלוקת

מגילת סתרים

מגילת סתרים הוא סוג של חיבורים שנזכר בתלמוד, והוא כלל חידושים והלכות.

לִרְאוֹת משנה ומגילת סתרים

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

לִרְאוֹת משנה ומגילת המקדש

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

לִרְאוֹת משנה ומדרש

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

לִרְאוֹת משנה ומדרשי הלכה

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח.

לִרְאוֹת משנה ומהדורה מדעית

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת משנה ומוסד ביאליק

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

לִרְאוֹת משנה ומוסד הרב קוק

מכללת ליפשיץ

ממוזער ממוזער מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך.

לִרְאוֹת משנה ומכללת ליפשיץ

מכללת הרצוג

#הפניה המכללה האקדמית הרצוג.

לִרְאוֹת משנה ומכללת הרצוג

מכון מאיר

הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה ומתחזקים.

לִרְאוֹת משנה ומכון מאיר

מכון התלמוד הישראלי השלם

מכון התלמוד הישראלי השלם הוא מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.

לִרְאוֹת משנה ומכון התלמוד הישראלי השלם

מכות

#הפניה מסכת מכות.

לִרְאוֹת משנה ומכות

מכילתא דרשב"י

מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות.

לִרְאוֹת משנה ומכילתא דרשב"י

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.

לִרְאוֹת משנה ומכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.

לִרְאוֹת משנה ומכילתא דברים

מידע

מידע (או אינפורמציה) הוא תיאור הניתן להבנה על ידי המוח האנושי.

לִרְאוֹת משנה ומידע

אמצעים פיגורטיביים

אמצעים פיגורטיביים הם כלים רטוריים המשמשים להמחשת מושג או תיאור באמצעות יצירת תמונה מילולית המתאימה או מקבילה אליו.

לִרְאוֹת משנה ואמצעים פיגורטיביים

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

לִרְאוֹת משנה ואמוראים

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

לִרְאוֹת משנה ואנטיוכוס הרביעי

אסוציאטיביות

#הפניה פעולה אסוציאטיבית.

לִרְאוֹת משנה ואסוציאטיביות

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

לִרְאוֹת משנה וארץ ישראל

אליעזר פינצ'ובר

אליעזר פינצ'ובר (ט' בניסן תרע"ו, 12 באפריל 1916 - ט"ז בשבט תשס"ח, 23 בינואר 2008) היה מורה ומחנך, חתן אות יקיר ירושלים לשנת 1997.

לִרְאוֹת משנה ואליעזר פינצ'ובר

אברהם אבן דאוד

רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.

לִרְאוֹת משנה ואברהם אבן דאוד

אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אברהם גולדברג (22 בינואר 1913 — 13 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים.

לִרְאוֹת משנה ואברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אביגדור שנאן

אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת משנה ואביגדור שנאן

אגרת רב שרירא גאון

אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

לִרְאוֹת משנה ואגרת רב שרירא גאון

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

לִרְאוֹת משנה ואגדה (יהדות)

אהרון אופנהיימר

#הפניה אהרן אופנהיימר.

לִרְאוֹת משנה ואהרון אופנהיימר

אוניברסיטת אוקספורד

שלט ההרלדי של אוניברסיטת אוקספורד פמברוק קולג', אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה.

לִרְאוֹת משנה ואוניברסיטת אוקספורד

אורי שרקי

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.

לִרְאוֹת משנה ואורי שרקי

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

לִרְאוֹת משנה ואיסיים

אישות

#הפניה יחסי אישות (הלכה).

לִרְאוֹת משנה ואישות

אילפא

אילפא היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, חברו של רבי יוחנן.

לִרְאוֹת משנה ואילפא

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

לִרְאוֹת משנה ואיטליה

נחמן קרוכמל

נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

לִרְאוֹת משנה ונחמן קרוכמל

נודע ביהודה

הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.

לִרְאוֹת משנה ונודע ביהודה

סעדיה גאון

#הפניה רב סעדיה גאון.

לִרְאוֹת משנה וסעדיה גאון

ספר יוחסין

ספר יוחסין הוא רשימה שבה מופיע סדר שושלת הדורות של משפחה או משפחות.

לִרְאוֹת משנה וספר יוחסין

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

לִרְאוֹת משנה וספרא

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

לִרְאוֹת משנה וספרי

ספרי זוטא במדבר

ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים.

לִרְאוֹת משנה וספרי זוטא במדבר

ספרי זוטא דברים

ספרי זוטא דברים הוא מדרש הלכה אבוד ששוחזר על ידי מנחם כהנא על פי מובאות בכתבי הקראי ישועה בן יהודה, ובמעט חיבורים אחרים.

לִרְאוֹת משנה וספרי זוטא דברים

ספרי במדבר

ספרי במדבר הוא מדרש הלכה לספר במדבר, מדבי רבי ישמעאל.

לִרְאוֹת משנה וספרי במדבר

ספרי דברים

__ללא_תוכן__ ספרי דברים הוא מדרש הלכה מדבי רבי עקיבא על ספר דברים.

לִרְאוֹת משנה וספרי דברים

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

לִרְאוֹת משנה וסדר מועד

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת משנה וסדר נשים

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

לִרְאוֹת משנה וסדר נזיקין

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת משנה וסדר קדשים

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

לִרְאוֹת משנה וסדר טהרות

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

לִרְאוֹת משנה וסדר זרעים

סוכה

סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.

לִרְאוֹת משנה וסוכה

עקרון החזרה

#הפניה חזרה (אמצעי ספרותי).

לִרְאוֹת משנה ועקרון החזרה

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.

לִרְאוֹת משנה וערבית יהודית

עבודת המקדש

#הפניה העבודה במקדש.

לִרְאוֹת משנה ועבודת המקדש

עוקצים

#הפניה מסכת עוקצים.

לִרְאוֹת משנה ועוקצים

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

לִרְאוֹת משנה ועובדיה מברטנורא

עיקר תוספות יום טוב

#הפניה יום-טוב_ליפמן_הלר#חיבוריו.

לִרְאוֹת משנה ועיקר תוספות יום טוב

עיבור השנה

בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.

לִרְאוֹת משנה ועיבור השנה

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

לִרְאוֹת משנה ופסיקת הלכה

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

לִרְאוֹת משנה ופרושים

פדגוגיה

פסלון מטרקוטה. אורייניות. פדגוגיה היא תורת החינוך, ובהתאם לכך, תוך כדי התייחסות למערכת היחסים בין התלמיד למורה, היא דנה בדרכים האופטימליות להגשמתן של מטרות החינוך באמצעים שונים.

לִרְאוֹת משנה ופדגוגיה

פינחס קהתי

קהתי מקבל את הפרס הראשון בפסטיבל הזמר החסידי הראשון על הלחן „צמאה נפשי“. משמאלו מני פאר מנחה הפסטיבל, 1969 הרב פינחס קְהָתי (גכטמן) (Kehati; ז' באלול ה'תר"ע, 11 בספטמבר 1910 – א' בטבת ה'תשל"ז, 21 בדצמבר 1976) היה מחבר הביאור "משניות מבוארות" לששת סדרי המשנה, המכונה בפי הלומדים "משניות קהתי".

לִרְאוֹת משנה ופינחס קהתי

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

לִרְאוֹת משנה ופירוש המשנה לרמב"ם

פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

לִרְאוֹת משנה ופילולוגיה

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

לִרְאוֹת משנה וצדוקים

ציצית

ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

לִרְאוֹת משנה וציצית

קאנוניזציה (של כתבים)

#הפניה קאנוניזציה של כתבים.

לִרְאוֹת משנה וקאנוניזציה (של כתבים)

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

לִרְאוֹת משנה וקריאת שמע

קתדרה (כתב עת)

קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.

לִרְאוֹת משנה וקתדרה (כתב עת)

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

לִרְאוֹת משנה וקורבן (יהדות)

קול הלשון

קול הלשון הוא ארגון שהוקם בשנת 1984.

לִרְאוֹת משנה וקול הלשון

קידושין

קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.

לִרְאוֹת משנה וקידושין

ר' עקיבא

#הפניה רבי עקיבא.

לִרְאוֹת משנה ור' עקיבא

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

לִרְאוֹת משנה ורמב"ם

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

לִרְאוֹת משנה וראשי תיבות

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.

לִרְאוֹת משנה וראובן מרגליות

רס"ג

#הפניה רב סעדיה גאון.

לִרְאוֹת משנה ורס"ג

רצים למשנה

רצים למשנה היא תוכנית טלוויזיה לילדים ולנוער, אשר נוצרה על ידי הרב יוסף צבי רימון, הרב אביעד ברטוב ואלעד איזבוצקי.

לִרְאוֹת משנה ורצים למשנה

רב ניסים גאון

רב ניסים בר יעקב (סביבות 990 ד'תש"ן –1062 ד'תתכ"ב) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבת קירואן.

לִרְאוֹת משנה ורב ניסים גאון

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

לִרְאוֹת משנה ורב שרירא גאון

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

לִרְאוֹת משנה ורבן גמליאל דיבנה

רבן גמליאל הזקן

רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירה.

לִרְאוֹת משנה ורבן גמליאל הזקן

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.

לִרְאוֹת משנה ורבי מאיר

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

לִרְאוֹת משנה ורבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.

לִרְאוֹת משנה ורבי אלעזר בן שמוע

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.

לִרְאוֹת משנה ורבי אליעזר בן הורקנוס

רבי נחמיה

עבר ר' נחמיה, מגדולי התנאים בדור הרביעי של תקופת התנאים, במאה השנייה לספירה.

לִרְאוֹת משנה ורבי נחמיה

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.

לִרְאוֹת משנה ורבי עקיבא

רבי שמעון

#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.

לִרְאוֹת משנה ורבי שמעון

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת משנה ורבי שמעון בר יוחאי

רבי תנחומא

רבי תנחומא בר אבא היה אמורא מארץ ישראל בדור השישי, מגדולי בעלי האגדה והמדרש.

לִרְאוֹת משנה ורבי תנחומא

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).

לִרְאוֹת משנה ורבי טרפון

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

לִרְאוֹת משנה ורבי ישמעאל

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

לִרְאוֹת משנה ורבי יהושע בן חנניה

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

לִרְאוֹת משנה ורבי יהודה

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

לִרְאוֹת משנה ורבי יהודה הנשיא

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

לִרְאוֹת משנה ורבי יוסי

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

לִרְאוֹת משנה ורבי יוחנן

רבי יוחנן בן נורי

רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת משנה ורבי יוחנן בן נורי

רד"צ הופמן

#הפניה דוד צבי הופמן.

לִרְאוֹת משנה ורד"צ הופמן

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

לִרְאוֹת משנה ורומא העתיקה

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

לִרְאוֹת משנה ורי"ף

ריש לקיש

רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.

לִרְאוֹת משנה וריש לקיש

ש"ס וילנה

#הפניה ש"ס וילנא.

לִרְאוֹת משנה וש"ס וילנה

שמעון שרביט

שמעון שרביט (נולד ב-7 ביולי 1939) הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים.

לִרְאוֹת משנה ושמעון שרביט

שמשון מקינון

רבי שמשון בן יצחק מקינון (לעיתים: מהרש"ק) היה פרשן, פוסק ומחבר צרפתי בן המאה ה-13.

לִרְאוֹת משנה ושמשון מקינון

שמואל ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

לִרְאוֹת משנה ושמואל ספראי

שליפה (זיכרון)

שליפה היא פעולה קוגניטיבית שבה מידע שקודד בזיכרון לטווח הארוך מועבר לתודעה.

לִרְאוֹת משנה ושליפה (זיכרון)

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

לִרְאוֹת משנה ושבת

שינון

#הפניה לימוד בעל פה.

לִרְאוֹת משנה ושינון

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

לִרְאוֹת משנה ושירה

שיטת זכרו

זִכְרוּ (קיצור של "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה" מתוך) היא שיטת לימוד הנהוגה בחלק ממוסדות הלימוד החרדיים, ליטאיים וחסידיים לבנים בישראל ובעולם.

לִרְאוֹת משנה ושיטת זכרו

שיטת זילברמן

שיטת זילברמן היא שיטה לימודית בתלמודי תורה, הקרויה על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן.

לִרְאוֹת משנה ושיטת זילברמן

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

לִרְאוֹת משנה ותנאים

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

לִרְאוֹת משנה ותענית

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

לִרְאוֹת משנה ותפילין

תקנות חז"ל

#הפניה תקנת חכמים.

לִרְאוֹת משנה ותקנות חז"ל

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת משנה ותקופת בית שני

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.

לִרְאוֹת משנה ותקופת הזוגות

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת משנה ותרביץ

תשי"ט

#הפניה ה'תשי"ט.

לִרְאוֹת משנה ותשי"ט

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

לִרְאוֹת משנה ותלמוד

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת משנה ותלמוד בבלי

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

לִרְאוֹת משנה ותלמוד ירושלמי

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

לִרְאוֹת משנה ותוספתא

תורה שבעל פה

#הפניה תורה שבעל-פה.

לִרְאוֹת משנה ותורה שבעל פה

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

לִרְאוֹת משנה ותורה שבעל-פה

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

לִרְאוֹת משנה ולשון חז"ל

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

לִרְאוֹת משנה ולולב

לימוד בעל פה

לימוד בעל פה היא שיטת לימוד שבה מתמקדים בשינון החומר כך שהתלמיד יהיה מסוגל לחזור על החומר הנלמד בדיוק בדרך שבה הוא נקרא או נשמע, בדרך כלל על חשבון הבנה עמוקה או טובה יותר של הטקסט.

לִרְאוֹת משנה ולימוד בעל פה

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

לִרְאוֹת משנה וטומאה וטהרה

טכניקות ספרותיות

טכניקה ספרותית היא טכניקה בה נעשה שימוש ביצירות ספרותיות, כדי להשפיע באופן מסוים על הקורא.

לִרְאוֹת משנה וטכניקות ספרותיות

זמן קריאת שמע

זמן קריאת שמע הוא הזמן שבו ניתן לקיים את מצוות קריאת שמע מהתורה או מדרבנן, ולאחר זמן זה הפסיד את המצווה.

לִרְאוֹת משנה וזמן קריאת שמע

זאב ספראי

זאב ספראי (נולד ב-1948) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

לִרְאוֹת משנה וזאב ספראי

זבחים

#הפניה מסכת זבחים.

לִרְאוֹת משנה וזבחים

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

לִרְאוֹת משנה וזכריה פרנקל

זיכרון

זיכרון הוא יכולתו של יצור לאגור מידע בצורה בלתי-מוחשית (כלומר, בניגוד לכתיבה, למשל).

לִרְאוֹת משנה וזיכרון

זיכרון לטווח ארוך

הזיכרון לטווח ארוך הוא זיכרון במוחו של החולייתן (למשל, האדם) שבו מאוחסן מידע למשך יותר משניות אחדות; לעיתים מרגע היקלטות המידע ועד לסוף חיי החולייתן.

לִרְאוֹת משנה וזיכרון לטווח ארוך

זיכרון לטווח קצר

זיכרון לטווח קצר הוא זיכרון שבו מאוחסנים באופן זמני פרטי מידע שהתקבלו בחושים השונים מהזיכרון החושי ומקודדים לרוב על בסיס צלילי.

לִרְאוֹת משנה וזיכרון לטווח קצר

חנה ספראי

חנה סַפְרָאי (1946 – 11 בפברואר 2008) הייתה מרצה בתחום ספרות חז"ל ופמיניסטית דתית.

לִרְאוֹת משנה וחנה ספראי

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

לִרְאוֹת משנה וחנוך אלבק

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

לִרְאוֹת משנה וחנוכה

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

לִרְאוֹת משנה וחז"ל

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו".

לִרְאוֹת משנה וחגי ישראל ומועדיו

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

לִרְאוֹת משנה וחורבן בית שני

חורבן הבית

#הפניה חורבן בית המקדש.

לִרְאוֹת משנה וחורבן הבית

חוה טורניאנסקי

חוה טורניאנסקי חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).

לִרְאוֹת משנה וחוה טורניאנסקי

בנימין מנשה לוין

הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.

לִרְאוֹת משנה ובנימין מנשה לוין

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

לִרְאוֹת משנה ובעלי התוספות

ברכת המצוות

#הפניה ברכות המצוות.

לִרְאוֹת משנה וברכת המצוות

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

לִרְאוֹת משנה וברית מילה

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

לִרְאוֹת משנה וברייתא

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

לִרְאוֹת משנה ובבא מציעא

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

לִרְאוֹת משנה ובבא קמא

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

לִרְאוֹת משנה ובבא בתרא

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

לִרְאוֹת משנה ובבל

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

לִרְאוֹת משנה ובודפשט

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

לִרְאוֹת משנה ובית המקדש

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

לִרְאוֹת משנה ובית המקדש השני

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

לִרְאוֹת משנה ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

לִרְאוֹת משנה וגאונים

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

לִרְאוֹת משנה וגניזת קהיר

גניזה

מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.

לִרְאוֹת משנה וגניזה

גירושין

#הפניהגירושים.

לִרְאוֹת משנה וגירושין

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

לִרְאוֹת משנה וגיור

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

לִרְאוֹת משנה ודעת (אתר אינטרנט)

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט.

לִרְאוֹת משנה ודוקטור

דוד רוזנטל

דוד רוזנטל (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת משנה ודוד רוזנטל

דיאלוג

תבליט דיאלוג בין אפלטון ואריסטו על ידי לוקה דלה רוביה דִּיאָלוֹג (בעברית: דּוּ שִׂיחַ או שיח) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר.

לִרְאוֹת משנה ודיאלוג

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.

לִרְאוֹת משנה ודיני ממונות

המאסף (פירוש למשנה)

המאסף הוא כינויו של פרשן אלמוני, הפרשן הקדום ביותר שפירושו השלם לכל שישה סדרי משנה נשתמר.

לִרְאוֹת משנה והמאסף (פירוש למשנה)

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

לִרְאוֹת משנה והמאה ה-11

המאה ה-12

טקסט.

לִרְאוֹת משנה והמאה ה-12

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

לִרְאוֹת משנה והמאה ה-13

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

לִרְאוֹת משנה והמאה ה-3

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

לִרְאוֹת משנה והמרכז לטכנולוגיה חינוכית

המשנה היומית

#הפניה מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.

לִרְאוֹת משנה והמשנה היומית

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל.

לִרְאוֹת משנה והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

לִרְאוֹת משנה והאוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

לִרְאוֹת משנה והאוניברסיטה הפתוחה

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

לִרְאוֹת משנה והספרייה הלאומית

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

לִרְאוֹת משנה והתלמוד הבבלי

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.

לִרְאוֹת משנה והלל הזקן

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת משנה והלכה

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.

לִרְאוֹת משנה והזמנה לפיוט

הגייה ספרדית

הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.

לִרְאוֹת משנה והגייה ספרדית

הדף היומי

מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.

לִרְאוֹת משנה והדף היומי

ההלכה היומית

#הפניה מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.

לִרְאוֹת משנה וההלכה היומית

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

לִרְאוֹת משנה והוצאת מאגנס

הוצאת מגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

לִרְאוֹת משנה והוצאת מגנס

הכוזרי

ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.

לִרְאוֹת משנה והכוזרי

הידברות (ארגון)

הידברות - ארגון לקירוב לבבות היא עמותה חרדית ישראלית שהוקמה בשנת 2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, "לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, לספק גם עולמות עשירים בתוכן יהודי מחזק ומעניין".

לִרְאוֹת משנה והידברות (ארגון)

היכל שלמה

היכל שלמה הוא מבנה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין בית הכנסת הגדול, אשר שימש בעבר ללשכות הרבנים הראשיים לישראל ומשכנם של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית.

לִרְאוֹת משנה והיכל שלמה

ורד נעם

ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת משנה וורד נעם

ושמחת בחגך

#הפניה שמחת הרגלים.

לִרְאוֹת משנה וושמחת בחגך

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.

לִרְאוֹת משנה וכנסת הגדולה

כף נחת

כף נחת הוא פירוש קצר לששה סדרי משנה שחיבר הרב יצחק גבאי, מחכמי אספי שבמרוקו.

לִרְאוֹת משנה וכף נחת

כרטסת

כרטסת והוראות מילוי כחלק מקטלוג הספרייה הציבורית במנצ'סטר כרטסת היא שיטה ואמצעי טכני לאחסון ושליפה של נתונים.

לִרְאוֹת משנה וכרטסת

כריתות

#הפניה מסכת כריתות.

לִרְאוֹת משנה וכריתות

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

לִרְאוֹת משנה וכתב יד (העתק)

כתב יד פארמה

טו).תמונה להחלפה כתב יד פארמה למשנה (כתב יד פארמה 3173 או דה רוסי 138) הוא אחד משלושת כתבי היד החשובים של כל המשנה (יחד עם כתב יד קאופמן, וכתב יד קיימברידג'), אשר השתמר בספריית פאלאטינה בעיר פארמה שבאיטליה.

לִרְאוֹת משנה וכתב יד פארמה

כתב יד קאופמן

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.

לִרְאוֹת משנה וכתב יד קאופמן

כתובות

#הפניה מסכת כתובות.

לִרְאוֹת משנה וכתובות

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

לִרְאוֹת משנה וכהן

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

לִרְאוֹת משנה וימי הביניים

יאיר פורסטנברג

יאיר משה פורסטנברג (נולד ב-18 באוגוסט 1975) הוא חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור חבר וראש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת משנה ויאיר פורסטנברג

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

לִרְאוֹת משנה ויעקב נחום אפשטיין

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

לִרְאוֹת משנה ויצחק אייזיק הלוי

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

לִרְאוֹת משנה וירושלים

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

לִרְאוֹת משנה וישראל מאיר הכהן

ישראל יעקב חגיז

רבי ישראל יעקב בן שמואל חגיז (פאס, מרוקו, ה'ש"פ, ינואר 1620 - קושטא, ה'תל"ד 1674) היה רב במרוקו וראש ישיבת בית יעקב בירושלים, מחבר ספרי פרשנות והלכה.

לִרְאוֹת משנה וישראל יעקב חגיז

ישי רוזן-צבי

ישי רוזן-צבי (נולד ב-18 בנובמבר 1971) הוא פרופסור מן המניין, ראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים.

לִרְאוֹת משנה וישי רוזן-צבי

ישיבה אוניברסיטה

#הפניה ישיבה יוניברסיטי.

לִרְאוֹת משנה וישיבה אוניברסיטה

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

לִרְאוֹת משנה וילקוט שמעוני

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

לִרְאוֹת משנה ויהודים

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

לִרְאוֹת משנה ויום-טוב ליפמן הלר

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

לִרְאוֹת משנה ויוסף קאפח

2 (מספר)

2 (במילים בלשון זכר: שְׁנַיִם; בלשון נקבה: שְׁתַּיִם) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1 והבא לפני 3.

לִרְאוֹת משנה ו2 (מספר)

ראה גם

ארון הספרים היהודי

יצירות יהודיות בארמית

ספרות בעברית

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משנה

ידוע גם בשם ששה סדרי משנה, שישה סדרי משנה.

, מסכת ביכורים, מסכת גיטין, מסכת דמאי, מסכת הוריות, מסכת כריתות, מסכת כתובות, מסכת כלאיים, מסכת כלים, מסכת יבמות, מסכת ידיים, מסכת יומא, מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, מצוות התלויות בארץ, מקדש, מקור ראשון, משנת ארץ ישראל, משנה, משה, מחלוקת, מגילת סתרים, מגילת המקדש, מדרש, מדרשי הלכה, מהדורה מדעית, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מכללת ליפשיץ, מכללת הרצוג, מכון מאיר, מכון התלמוד הישראלי השלם, מכות, מכילתא דרשב"י, מכילתא דרבי ישמעאל, מכילתא דברים, מידע, אמצעים פיגורטיביים, אמוראים, אנטיוכוס הרביעי, אסוציאטיביות, ארץ ישראל, אליעזר פינצ'ובר, אברהם אבן דאוד, אברהם גולדברג (חוקר תלמוד), אביגדור שנאן, אגרת רב שרירא גאון, אגדה (יהדות), אהרון אופנהיימר, אוניברסיטת אוקספורד, אורי שרקי, איסיים, אישות, אילפא, איטליה, נחמן קרוכמל, נודע ביהודה, סעדיה גאון, ספר יוחסין, ספרא, ספרי, ספרי זוטא במדבר, ספרי זוטא דברים, ספרי במדבר, ספרי דברים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סוכה, עקרון החזרה, ערבית יהודית, עבודת המקדש, עוקצים, עובדיה מברטנורא, עיקר תוספות יום טוב, עיבור השנה, פסיקת הלכה, פרושים, פדגוגיה, פינחס קהתי, פירוש המשנה לרמב"ם, פילולוגיה, צדוקים, ציצית, קאנוניזציה (של כתבים), קריאת שמע, קתדרה (כתב עת), קורבן (יהדות), קול הלשון, קידושין, ר' עקיבא, רמב"ם, ראשי תיבות, ראובן מרגליות, רס"ג, רצים למשנה, רב ניסים גאון, רב שרירא גאון, רבן גמליאל דיבנה, רבן גמליאל הזקן, רבי מאיר, רבי אלעזר בן עזריה, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי נחמיה, רבי עקיבא, רבי שמעון, רבי שמעון בר יוחאי, רבי תנחומא, רבי טרפון, רבי ישמעאל, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהודה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, רבי יוחנן, רבי יוחנן בן נורי, רד"צ הופמן, רומא העתיקה, רי"ף, ריש לקיש, ש"ס וילנה, שמעון שרביט, שמשון מקינון, שמואל ספראי, שליפה (זיכרון), שבת, שינון, שירה, שיטת זכרו, שיטת זילברמן, תנאים, תענית, תפילין, תקנות חז"ל, תקופת בית שני, תקופת הזוגות, תרביץ, תשי"ט, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תורה שבעל פה, תורה שבעל-פה, לשון חז"ל, לולב, לימוד בעל פה, טומאה וטהרה, טכניקות ספרותיות, זמן קריאת שמע, זאב ספראי, זבחים, זכריה פרנקל, זיכרון, זיכרון לטווח ארוך, זיכרון לטווח קצר, חנה ספראי, חנוך אלבק, חנוכה, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חורבן בית שני, חורבן הבית, חוה טורניאנסקי, בנימין מנשה לוין, בעלי התוספות, ברכת המצוות, ברית מילה, ברייתא, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, בבל, בודפשט, בית המקדש, בית המקדש השני, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, גאונים, גניזת קהיר, גניזה, גירושין, גיור, דעת (אתר אינטרנט), דוקטור, דוד רוזנטל, דיאלוג, דיני ממונות, המאסף (פירוש למשנה), המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-3, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המשנה היומית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הספרייה הלאומית, התלמוד הבבלי, הלל הזקן, הלכה, הזמנה לפיוט, הגייה ספרדית, הדף היומי, ההלכה היומית, הוצאת מאגנס, הוצאת מגנס, הכוזרי, הידברות (ארגון), היכל שלמה, ורד נעם, ושמחת בחגך, כנסת הגדולה, כף נחת, כרטסת, כריתות, כתב יד (העתק), כתב יד פארמה, כתב יד קאופמן, כתובות, כהן, ימי הביניים, יאיר פורסטנברג, יעקב נחום אפשטיין, יצחק אייזיק הלוי, ירושלים, ישראל מאיר הכהן, ישראל יעקב חגיז, ישי רוזן-צבי, ישיבה אוניברסיטה, ילקוט שמעוני, יהודים, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף קאפח, 2 (מספר).