גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
276 יחסים: Chabad.org, מאכלות אסורות, מאיר הכהן מרוטנבורג, מנחם מנדל שניאורסון, מניין לחורבן הבית, מסכת מכות, מסכת סנהדרין, מסכת גיטין, מסכת יבמות, מעשר שני, מעילה (הלכה), מפעל משנה תורה, מצה, מצוות עשה, מצוות תלמוד תורה, מצוות לא תעשה, מצוות הלוואה, מצווה לשמוע דברי חכמים, מקוה, משנה, משה הלברטל, מתנות עניים, מתנות כהונה, מזוזה, מחצית השקל, מחוסר כיפורים, מדרשי הלכה, מהדורה מדעית, מוסד הרב קוק, מורה הנבוכים, מכון ממרא, אמסטרדם, ארמית, ארם צובא, ארבעת המינים, ארבעה אבות נזיקין, ארגנטינה, אתנן זונה ומחיר כלב, אלכסנדריה, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן הרמב"ם, אברהם די בוטון, אבלות (יהדות), אבות הטומאות, אונאה, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת ייל, איסור עריות, איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, נצרות, ..., נטע רבעי, נזיר (יהדות), נחלות השבטים, נחום אליעזר רבינוביץ', נדר (יהדות), נושאי כליו של הרמב"ם, ניקוד, סנהדרין, ספר משפטים, ספר אהבה, ספר נשים, ספר נזיקין, ספר עבודה, ספר קניין, ספר קרבנות, ספר קדושה, ספר שופטים (משנה תורה), ספר תורה, ספר טהרה, ספר זמנים, ספר זרעים, ספר המצוות לרמב"ם, ספר המדע, ספר הפלאה, ספרד, ספרדית, ספריא, ספירת הנוצרים, סוטה (הלכה), סוכה, סידור, ערבית, ערכין (יהדות), עברית, עבד עברי, עבודה זרה, עדות (הלכה), עדין אבן ישראל, עיקרי האמונה היהודית, פרה אדומה, פורים, פירוש המשנה לרמב"ם, פיגול, צנזורה, צנזורה עצמית, צנזורה על ספרים עבריים, ציצית, קרבן מוסף, קרבן חגיגה, קרבנות, קריאת שמע, קורבן פסח, קורבן חטאת, קורבן התמיד, קידוש החודש, רמב"ם, רמב"ם יומי, רא"ש, רבי יהודה הנשיא, רוסית, רי"ף, שמואל תנחום רובינשטיין, שמיטה, שם טוב גאון, שנת היובל, שליח (הלכה), שחיטה (הלכה), שבת, שבועה (יהדות), שום תשים עליך מלך, שופר, שותפות (משפט עברי), שולחן ערוך, שיטת בריסק, תמורה (קורבנות), תענית, תפילה (יהדות), תפילין, תרומות ומעשרות, תשובה (יהדות), תשובות הרמב"ם, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, תוספתא, תורה שבעל פה, תיקון המידות, לא תעמוד על דם רעך, לא תרצח, לשון חז"ל, לטינית, לוח שנה (כלי), טומאת משכב ומושב, טומאת מת, טומאת אוכלין, טומאת צרעת, טומאת כלים, טוען וחוזר וטוען, חמץ, חנוכה, חסדאי קרשקש, חרם (מתנות כהונה), חז"ל, חופה וקידושין, חוקות הגויים, חילופי נוסח, חיבור הלכתי, בעל הטורים, ברכת כהנים, ברכה, ברית מילה, בתולה (הלכה), בודפשט, בכור בהמה טהורה, בית המקדש, ביכורים, גאונים, גנבה (משפט עברי), גניזת קהיר, גרמנית, גזל (משפט עברי), גבולות ארץ ישראל, גדולי ישראל, גירושין, ד'תתקמ"ד, ד'תתקל"ז, ד'תתקל"ח, ד'תתקל"ה, ד'תתקכ"ח, דעת (אתר אינטרנט), דפוס רוזנקרנץ, דברים, דוד קאופמן, דוד בן זמרא, דיני ממונות, דיני שומרים, ה'מ"ז, ה'ס', ה'ק"י, ה'רמ"ח, ה'רל"ט, ה'ש"ה, ה'שמ"ח, ה'של"ד, ה'של"ה, ה'תפ"ז, ה'תרכ"ד, ה'תי"ז, המאה ה-14, המאה ה-17, המאה ה-20, המשנה, האנציקלופדיה היהודית, האקדמיה ההונגרית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הבריטית, הספרייה הלאומית, הספרייה הבודליינית, הענישה בהלכה, הפקר, הרמן הדוויג ברנרד, הראב"ד, הראי"ה קוק, הרחקת נזיקין, השבת אבידה, השגות הראב"ד, התורה שבעל פה, הלנת שכר (הלכה), הלכה, הלכה ברורה ובירור הלכה, הלכות מלחמה, הלכות ערובין, הגהות מיימוניות, הוצאת מגנס, הוצאת אוניברסיטת ייל, הוצאת פלדהיים, הוצאת קורן ירושלים, הוצאת שבתי פרנקל, ווילנא, ויקיטקסט, וידל די טולושא, כניסה להר הבית (הלכה), כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כלאיים, כלי המקדש, כהן, ימות המשיח, יעקב בלידשטיין, יצחק אשר טברסקי, יצחק שילת, יד פשוטה, יהדות מצרים, יהדות אשכנז, יהדות תימן, יהונתן מלוניל, יהושע הנגיד, יהודה רוזאניס, יהודים, יום טוב, יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יוסף קאפח, יוסף קארו, ייבום וחליצה, 1168, 1175, 1177, 1178, 1287, 1300, 1350, 1479, 1480, 1488, 1545, 1573, 1575, 1588, 1640, 1657, 1727, 2006, 70. להרחיב מדד (226 יותר) »
Chabad.org
Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וChabad.org · ראה עוד »
מאכלות אסורות
#הפניה מאכלים אסורים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאכלות אסורות · ראה עוד »
מאיר הכהן מרוטנבורג
רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260 – י"ב באב ה'נ"ח, 1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר, ומחבר הגהות מימוניות על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר הכהן מרוטנבורג · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מניין לחורבן הבית
את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסכת גיטין · ראה עוד »
מסכת יבמות
ללא.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסכת יבמות · ראה עוד »
מעשר שני
מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון).
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומעשר שני · ראה עוד »
מעילה (הלכה)
בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומעילה (הלכה) · ראה עוד »
מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה הוא מיזם ישראלי שהחל בשנת 2004 במטרה לקדם את לימוד דברי הרמב"ם, בפרט ספרו משנה תורה, באמצעות הוצאת מהדורה מדויקת ומבוארת של ספר זה, ברוחו של הרמב"ם ועל פי כתביו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומפעל משנה תורה · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצה · ראה עוד »
מצוות עשה
מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצוות עשה · ראה עוד »
מצוות תלמוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצוות תלמוד תורה · ראה עוד »
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצוות לא תעשה · ראה עוד »
מצוות הלוואה
מצוות הלוואה, או מצוות הלוואה לעני, היא מצווה שמהותה להלוות כסף לעני לפי צורכו ולפי יכולתו של המלווה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצוות הלוואה · ראה עוד »
מצווה לשמוע דברי חכמים
מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »
מקוה
#הפניה מקווה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומקוה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשנה · ראה עוד »
משה הלברטל
משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה הלברטל · ראה עוד »
מתנות עניים
על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומתנות עניים · ראה עוד »
מתנות כהונה
המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל המתנות שניתנות מהתורה לכהנים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומתנות כהונה · ראה עוד »
מזוזה
מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומזוזה · ראה עוד »
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומחצית השקל · ראה עוד »
מחוסר כיפורים
מחוסר כיפורים הוא סטטוס בהלכות טומאה, המסמל טומאה קלה, בדומה לטבול יום, שמונעת מהאדם במצב זה להיכנס למקדש ולאכול קורבנות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומחוסר כיפורים · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מורה הנבוכים
הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומורה הנבוכים · ראה עוד »
מכון ממרא
מכון ממרא הוא מכון מחקר תורני אשר מטרתו היא הנגשת טקסטים בסיסיים ומדויקים של ארון הספרים היהודי: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ומכון ממרא · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואמסטרדם · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וארמית · ראה עוד »
ארם צובא
#הפניה חלב (עיר)#אטימולוגיה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וארם צובא · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וארבעת המינים · ראה עוד »
ארבעה אבות נזיקין
ארבעה אבות נזיקין הם הסוגים העיקריים של גורמי נזק על פי המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וארבעה אבות נזיקין · ראה עוד »
ארגנטינה
הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וארגנטינה · ראה עוד »
אתנן זונה ומחיר כלב
לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת כי תצא, האוסרת להביא לקרבן בהמות ששמשו כאתנן לזונה או שולמו עבור כלב.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואתנן זונה ומחיר כלב · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואלכסנדריה · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
אברהם בן הרמב"ם
רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »
אברהם די בוטון
רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם די בוטון · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אבות הטומאות
#הפניהאב הטומאה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואבות הטומאות · ראה עוד »
אונאה
בהלכה ובמשפט העברי, אונאה (או אונאת ממון) היא עסקה שבה קיים פער בין מחיר העסקה למחיר השוק, ושבוצעה תוך כדי ניצול חוסר הידיעה של המפסיד.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואונאה · ראה עוד »
אוניברסיטת אוקספורד
שלט ההרלדי של אוניברסיטת אוקספורד פמברוק קולג', אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »
אוניברסיטת ייל
אוניברסיטת ייל (באנגלית: Yale University) היא אוניברסיטה פרטית הנמצאת בניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואוניברסיטת ייל · ראה עוד »
איסור עריות
ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואיסור עריות · ראה עוד »
איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת
איגרת רמב"ן לחכמי צרפת הנפתחת במילים "טרם אענה אני שוגג", היא מכתב שהפנה רבי משה בן נחמן לחכמי צפון צרפת, בשיאו של הגל השני בפולמוס על ספרי הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ואיגרת הרמב"ן לחכמי צרפת · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ונצרות · ראה עוד »
נטע רבעי
נטע רבעי הוא כינוי בהלכה לפירות שגדלו בשנתו הרביעית של האילן, לאחר שלוש שנות ערלה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ונטע רבעי · ראה עוד »
נזיר (יהדות)
הרב דוד כהן "הנזיר" – נזיר ירושלמי מוכר ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ונזיר (יהדות) · ראה עוד »
נחלות השבטים
#הפניה שבטי ישראל#השבטים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ונחלות השבטים · ראה עוד »
נחום אליעזר רבינוביץ'
הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; בצרפתית:Nahum Éliézer Ravinović; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 – י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020) היה רב קנדי-ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ונדר (יהדות) · ראה עוד »
נושאי כליו של הרמב"ם
נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ונושאי כליו של הרמב"ם · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וניקוד · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וסנהדרין · ראה עוד »
ספר משפטים
ספר משפטים הוא הספר השלוש עשרה בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר משפטים · ראה עוד »
ספר אהבה
ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר אהבה · ראה עוד »
ספר נשים
ספר נשים הוא הספר הרביעי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר נשים · ראה עוד »
ספר נזיקין
ספר נזיקין או לפי גרסאות אחרות ספר נזקים הוא הספר האחד-עשר בסדרת ספריו ההלכתיים של רמב"ם, משנה תורה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר נזיקין · ראה עוד »
ספר עבודה
ספר עבודה הוא הספר השמיני מסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר עבודה · ראה עוד »
ספר קניין
ספר קניין הוא הספר השנים עשר בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר קניין · ראה עוד »
ספר קרבנות
ספר קורבנות או ספר הקורבנות הוא הספר התשיעי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר קרבנות · ראה עוד »
ספר קדושה
ספר קדושה הוא הספר החמישי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר קדושה · ראה עוד »
ספר שופטים (משנה תורה)
ספר שופטים הוא החלק הארבעה עשר והאחרון בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם "משנה תורה".
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר שופטים (משנה תורה) · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר תורה · ראה עוד »
ספר טהרה
ספר טהרה הוא החלק העשירי במשנה תורה, סדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר טהרה · ראה עוד »
ספר זמנים
ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר זמנים · ראה עוד »
ספר זרעים
ספר זרעים הוא הספר השביעי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר זרעים · ראה עוד »
ספר המצוות לרמב"ם
ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »
ספר המדע
ספר המדע הוא הספר הראשון מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר המדע · ראה עוד »
ספר הפלאה
ספר הפלאה הוא הספר השישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר הפלאה · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספרד · ראה עוד »
ספרדית
דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספרדית · ראה עוד »
ספריא
ספריא (באנגלית: Sefaria) הוא מלכ"ר המפעיל אתר אינטרנט המשמש כספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים חופשיים ובקוד פתוח.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספריא · ראה עוד »
ספירת הנוצרים
ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וספירת הנוצרים · ראה עוד »
סוטה (הלכה)
בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וסוטה (הלכה) · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וסוכה · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וסידור · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וערבית · ראה עוד »
ערכין (יהדות)
ערכים הוא נדר, צורת התחייבות לתרומה כספית לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וערכין (יהדות) · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ועברית · ראה עוד »
עבד עברי
בהלכה, עבד עברי הוא אחד מהשניים: או יהודי נזקק, שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים את עצמו והוא מוכר עצמו לעבד, או גנב שאינו מסוגל להשיב את הרכוש הגנוב או עלותו, ונמכר לעבדות לצורך תשלום החוב.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ועבד עברי · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ועבודה זרה · ראה עוד »
עדות (הלכה)
בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".
חָדָשׁ!!: משנה תורה ועדות (הלכה) · ראה עוד »
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ועדין אבן ישראל · ראה עוד »
עיקרי האמונה היהודית
עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »
פרה אדומה
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרה אדומה · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: משנה תורה ופורים · ראה עוד »
פירוש המשנה לרמב"ם
ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »
פיגול
פיגול הוא מושג הלכתי המלמד על קורבן שנפסל להקרבה או לאכילה, עקב מחשבה לא רצויה של הכהן בשעת ההקרבה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ופיגול · ראה עוד »
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וצנזורה · ראה עוד »
צנזורה עצמית
#הפניה צנזורה פנימית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וצנזורה עצמית · ראה עוד »
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וציצית · ראה עוד »
קרבן מוסף
#הפניה קורבן מוסף.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וקרבן מוסף · ראה עוד »
קרבן חגיגה
#הפניה שלמי חגיגה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וקרבן חגיגה · ראה עוד »
קרבנות
#הפניהקורבן (יהדות).
חָדָשׁ!!: משנה תורה וקרבנות · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וקריאת שמע · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן פסח · ראה עוד »
קורבן חטאת
כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן חטאת · ראה עוד »
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן התמיד · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וקידוש החודש · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ורמב"ם · ראה עוד »
רמב"ם יומי
#הפניה הרמב"ם היומי.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ורמב"ם יומי · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ורא"ש · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ורוסית · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ורי"ף · ראה עוד »
שמואל תנחום רובינשטיין
שמואל תנחום רובינשטייןתמונה להחלפה הרב שמואל תנחום רובינשטיין (ט"ו בשבט תרע"ו, 20 בינואר 1916 - י"ח באב תשנ"ח, 10 באוגוסט 1998) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כרב הראשי של גבעתיים, ולאחר מכן אב בית דין בתל אביב.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמואל תנחום רובינשטיין · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמיטה · ראה עוד »
שם טוב גאון
#הפניה שם טוב אבן גאון.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושם טוב גאון · ראה עוד »
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושנת היובל · ראה עוד »
שליח (הלכה)
שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושליח (הלכה) · ראה עוד »
שחיטה (הלכה)
שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבת · ראה עוד »
שבועה (יהדות)
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבועה (יהדות) · ראה עוד »
שום תשים עליך מלך
#הפניה מצוות מינוי מלך.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושום תשים עליך מלך · ראה עוד »
שופר
מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושופר · ראה עוד »
שותפות (משפט עברי)
במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושותפות (משפט עברי) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיטת בריסק
שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ושיטת בריסק · ראה עוד »
תמורה (קורבנות)
המושג "תמורה" בהלכה מתייחס לפעולה של ניסיון המרת קדושת קורבן אחת בבהמה כשרה אחרת.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותמורה (קורבנות) · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותענית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותפילין · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותשובה (יהדות) · ראה עוד »
תשובות הרמב"ם
תשובות הרמב"ם הוא שם כולל לכל התשובות ההלכתיות ששלח הרמב"ם בימי חייו לשואלים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותשובות הרמב"ם · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמיד חכם · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותוספתא · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותורה שבעל פה · ראה עוד »
תיקון המידות
תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ותיקון המידות · ראה עוד »
לא תעמוד על דם רעך
לא תעמוד על דם רעך היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה האדם חייב לעזור לחברו, בעיקר כאשר הוא נתון בסכנת חיים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ולא תעמוד על דם רעך · ראה עוד »
לא תרצח
לֹא תִרְצָח הוא הדיבר השישי מעשרת הדיברות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ולא תרצח · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ולשון חז"ל · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ולטינית · ראה עוד »
לוח שנה (כלי)
לוח שנה חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" לוח שנה הוא כלי מוחשי, שבאמצעותו ניתן להציג את לוח השנה המופשט.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ולוח שנה (כלי) · ראה עוד »
טומאת משכב ומושב
#הפניה טומאת מדרס.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וטומאת משכב ומושב · ראה עוד »
טומאת מת
טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וטומאת מת · ראה עוד »
טומאת אוכלין
#הפניה טומאת אוכלים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וטומאת אוכלין · ראה עוד »
טומאת צרעת
#הפניה נגע הצרעת.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וטומאת צרעת · ראה עוד »
טומאת כלים
טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וטומאת כלים · ראה עוד »
טוען וחוזר וטוען
במשפט העברי טוען וחוזר וטוען הוא מושג משפטי כאשר שני אנשים באים לפני בית הדין, ה"טוען" (תובע) וה"נטען" (נתבע), ואחד מבעלי הדינים שינה את טענתו, כלומר טוען טענה חדשה שמפרשת את טענתו הראשונה שלא עפ"י ההבנה הפשוטה כך שסותרת את ההבנה הפשוטה של דבריו אך לא לחלוטין.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וטוען וחוזר וטוען · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וחמץ · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וחנוכה · ראה עוד »
חסדאי קרשקש
רבי חסדאי (בר' אברהם) קְרֶשְׂקַשׂ (נהגה: קְרֶסְקַס, בראשי תיבות: רח"ק; ה'ק', 1340 בקירוב, ברצלונה – אחרי ה'ק"ע, 1410, סרגוסה) היה רב, פילוסוף ומנהיג יהודי בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וחסדאי קרשקש · ראה עוד »
חרם (מתנות כהונה)
חרמים הם קרקעות או מיטלטלין שהוקדשו בלשון חרם, והם ניתנים לכהנים או לבדק הבית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וחרם (מתנות כהונה) · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וחז"ל · ראה עוד »
חופה וקידושין
חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וחופה וקידושין · ראה עוד »
חוקות הגויים
איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וחוקות הגויים · ראה עוד »
חילופי נוסח
#הפניה עד נוסח.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וחילופי נוסח · ראה עוד »
חיבור הלכתי
#הפניה ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיבור הלכתי · ראה עוד »
בעל הטורים
#הפניה יעקב בן אשר.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ובעל הטורים · ראה עוד »
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וברכת כהנים · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וברכה · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וברית מילה · ראה עוד »
בתולה (הלכה)
כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ובתולה (הלכה) · ראה עוד »
בודפשט
בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ובודפשט · ראה עוד »
בכור בהמה טהורה
מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ובכור בהמה טהורה · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ובית המקדש · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וביכורים · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וגאונים · ראה עוד »
גנבה (משפט עברי)
איסור גנבה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בחשאי.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וגנבה (משפט עברי) · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וגניזת קהיר · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וגרמנית · ראה עוד »
גזל (משפט עברי)
גזל הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בכוח ובלי רשותו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וגזל (משפט עברי) · ראה עוד »
גבולות ארץ ישראל
#הפניה ארץ ישראל#תחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וגבולות ארץ ישראל · ראה עוד »
גדולי ישראל
#הפניה גדול הדור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וגדולי ישראל · ראה עוד »
גירושין
#הפניהגירושים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וגירושין · ראה עוד »
ד'תתקמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקמ"ד · ראה עוד »
ד'תתקל"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקל"ז · ראה עוד »
ד'תתקל"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקל"ח · ראה עוד »
ד'תתקל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקל"ה · ראה עוד »
ד'תתקכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקכ"ח · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דפוס רוזנקרנץ
דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ודברים · ראה עוד »
דוד קאופמן
דוד קאופמן (קויפמן; בתעתיק שנהג בזמנו: קויפמאנן; בגרמנית: David Kaufmann; 7 ביוני 1852, קויטין, מוראביה – 6 ביולי 1899, קרלסבאד) היה מלומד יהודי יליד מוראביה, שהתפרסם כחוקר מדעי היהדות, כמרצה וכאספן.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד קאופמן · ראה עוד »
דוד בן זמרא
#הפניה רדב"ז.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד בן זמרא · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ודיני ממונות · ראה עוד »
דיני שומרים
שומר במשפט העברי הוא אדם המחזיק ברכוש חברו, ומחובתו לשמור על הרכוש מפני נזק או גנבה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ודיני שומרים · ראה עוד »
ה'מ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'מ"ז · ראה עוד »
ה'ס'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'ס' · ראה עוד »
ה'ק"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'ק"י · ראה עוד »
ה'רמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'רמ"ח · ראה עוד »
ה'רל"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'רל"ט · ראה עוד »
ה'ש"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'ש"ה · ראה עוד »
ה'שמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'שמ"ח · ראה עוד »
ה'של"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'של"ד · ראה עוד »
ה'של"ה
על פי האר"י (ר"ח ויטאל, שער הפסוקים), שנה זו היא קץ הגאולה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'של"ה · ראה עוד »
ה'תפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תפ"ז · ראה עוד »
ה'תרכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תרכ"ד · ראה עוד »
ה'תי"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תי"ז · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: משנה תורה והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: משנה תורה והמאה ה-20 · ראה עוד »
המשנה
#הפניה משנה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והמשנה · ראה עוד »
האנציקלופדיה היהודית
האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »
האקדמיה ההונגרית למדעים
בניין האקדמיה ההונגרית למדעים - מבט מהדנובה האקדמיה ההונגרית למדעים (בהונגרית: Magyar Tudományos Akadémia, MTA) מאגדת את טובי המדענים והחוקרים בהונגריה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והאקדמיה ההונגרית למדעים · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: משנה תורה והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האימפריה הבריטית
האימפריה הבריטית (באנגלית: British Empire) הוא השם שניתן לבריטניה ולמושבות, לדומיניונים, למדינות החסות, למנדטים, ולשטחים השונים שהיו תחת שליטתה וניהולה של בריטניה לאורך ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והאימפריה הבריטית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הספרייה הבודליינית
הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף הספרייה הבודליינית, או באופן מדויק יותר: ספריית הבודליאנה (באנגלית: Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם).
חָדָשׁ!!: משנה תורה והספרייה הבודליינית · ראה עוד »
הענישה בהלכה
האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והענישה בהלכה · ראה עוד »
הפקר
שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והפקר · ראה עוד »
הרמן הדוויג ברנרד
#הפניה הירש בער הורביץ.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והרמן הדוויג ברנרד · ראה עוד »
הראב"ד
#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והראב"ד · ראה עוד »
הראי"ה קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והראי"ה קוק · ראה עוד »
הרחקת נזיקין
במשפט העברי, הרחקת נזיקין הוא כלל יסוד האומר, כי גם בביתו של אדם ובשטח פרטי שלו, אסור לאדם להציב דבר המזיק לאדם אחר המתגורר בשכנות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והרחקת נזיקין · ראה עוד »
השבת אבידה
#הפניה השבת אבדה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והשבת אבידה · ראה עוד »
השגות הראב"ד
השגות הראב"ד הן השגות שכתב רבי אברהם בן דוד מפושקירה על ספרו של הרמב"ם "משנה תורה".
חָדָשׁ!!: משנה תורה והשגות הראב"ד · ראה עוד »
התורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והתורה שבעל פה · ראה עוד »
הלנת שכר (הלכה)
הלנת שכר היא מצוות עשה ולא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיהן חל איסור לעכב תשלום שכר שכירות - בין של שכיר אדם ובין שכירות של כלי ובהמה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והלנת שכר (הלכה) · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכה · ראה עוד »
הלכה ברורה ובירור הלכה
סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכה ברורה ובירור הלכה · ראה עוד »
הלכות מלחמה
הלכות מלחמה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בשעת מלחמה, בהלכות ייחודיות לצבא, החל במי מחויב לצאת למלחמה, איך להתנהג עם העיר הנכבשת, וכלה בדינים מיוחדים לחיילי הצבא והתנהגותם במלחמה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכות מלחמה · ראה עוד »
הלכות ערובין
#הפניה הלכות עירובין.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכות ערובין · ראה עוד »
הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והגהות מיימוניות · ראה עוד »
הוצאת מגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת מגנס · ראה עוד »
הוצאת אוניברסיטת ייל
ג'ורג' פארמלי דיי, מייסד הוצאת אוניברסיטת ייל הוצאת אוניברסיטת ייל היא הוצאה לאור אוניברסיטאית הקשורה לאוניברסיטת ייל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת אוניברסיטת ייל · ראה עוד »
הוצאת פלדהיים
הלוגו של "פלדהיים" הוצאת פלדהיים (באנגלית: Feldheim Publishers) היא הוצאת ספרים חרדית הנמצאת בניו יורק בעבר הייתה לה שלוחה בירושלים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת פלדהיים · ראה עוד »
הוצאת קורן ירושלים
הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית, שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת קורן ירושלים · ראה עוד »
הוצאת שבתי פרנקל
הוצאת שבתי פרנקל היא הוצאה לאור תורנית.
חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת שבתי פרנקל · ראה עוד »
ווילנא
#הפניה וילנה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וווילנא · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וויקיטקסט · ראה עוד »
וידל די טולושא
#הפניה וידאל די טולוזא.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ווידל די טולושא · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כלאיים
איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).
חָדָשׁ!!: משנה תורה וכלאיים · ראה עוד »
כלי המקדש
#הפניה:קטגוריה:כלי המקדש.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וכלי המקדש · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וכהן · ראה עוד »
ימות המשיח
ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וימות המשיח · ראה עוד »
יעקב בלידשטיין
יעקב (ג'רלד) בלידשטיין (1938 – 10 בספטמבר 2020) היה חוקר ההלכה היהודית ומשנתו של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב בלידשטיין · ראה עוד »
יצחק אשר טברסקי
טקסט.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק אשר טברסקי · ראה עוד »
יצחק שילת
הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם וספר הכוזרי.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק שילת · ראה עוד »
יד פשוטה
יד פשוטה הוא פירוש עיוני על "יד החזקה" של הרמב"ם שכתב ראש ישיבת ברכת משה הרב נחום אליעזר רבינוביץ' ויצא לאור בהוצאת מכון מעליות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויד פשוטה · ראה עוד »
יהדות מצרים
יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהדות מצרים · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהדות תימן · ראה עוד »
יהונתן מלוניל
רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?) – 1211, עכו) היה מהבולטים שבחכמי פרובנס, ומחבר "פירוש רבנו יהונתן" על כל ספר ההלכות של הרי"ף.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהונתן מלוניל · ראה עוד »
יהושע הנגיד
רבי יהושע הנגיד (ה'ע' - ה'קט"ו; 1310–1355) היה נגיד בקהילה היהודית בקהיר, מצרים, דור חמישי לרמב"ם ונכדו של רבי דוד הנגיד.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהושע הנגיד · ראה עוד »
יהודה רוזאניס
הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז, 1657 – כ"ב בניסן ה'תפ"ז, 1727) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודה רוזאניס · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודים · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויום טוב · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום הכיפורים בבית המקדש
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »
יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף קאפח · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף קארו · ראה עוד »
ייבום וחליצה
#הפניה ייבום.
חָדָשׁ!!: משנה תורה וייבום וחליצה · ראה עוד »
1168
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1168 · ראה עוד »
1175
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1175 · ראה עוד »
1177
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1177 · ראה עוד »
1178
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1178 · ראה עוד »
1287
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1287 · ראה עוד »
1300
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1300 · ראה עוד »
1350
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1350 · ראה עוד »
1479
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1479 · ראה עוד »
1480
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1480 · ראה עוד »
1488
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1488 · ראה עוד »
1545
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1545 · ראה עוד »
1573
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1573 · ראה עוד »
1575
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1575 · ראה עוד »
1588
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1588 · ראה עוד »
1640
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1640 · ראה עוד »
1657
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1657 · ראה עוד »
1727
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1727 · ראה עוד »
2006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו2006 · ראה עוד »
70
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משנה תורה ו70 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
משנה תורה לרמב"ם, הי"ד החזקה, היד החזקה, יד החזקה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משנה_תורה
