גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
146 יחסים: HebrewBooks, מסכת, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מצרים, משנה, משפחה, משה מקוצי, מחזור תפילה, מחברות עמנואל, מגיה, מדרש, מיינץ, אאא בית לטיפוגרפיה עברית, אנגלית, אפיפיור, ארמית, ארבעה טורים, אלפבית עברי, אלפבית לטיני, אלפבית יווני, אלכסנדר השישי, אליעזר מטוך, אליהו בשייצי, אברהם מאיר הברמן, אברהם יערי, אורטונה, אינקוויזיטור, איטלקית, איטליה, נאפולי, נצרות, נצרות קתולית, ספר העיקרים, ספר ישעיהו, ספרדית, ספרות, ספרות תורנית, סלוניקי, סונצ'ינו, עמנואל הרומי, ערבית, עברית, פאנו, פרנצ'סקו פטרארקה, פרסית, פזארו, פירת, פילוסופיה, צ'זארה בורג'ה, ..., צפון איטליה, צרפת, ציור, קהיר, קונסטנטינופול, קולופון, רמב"ן, רמב"ם, רנסאנס, רש"י, רד"ק, רימיני, שמות רחובות בישראל, שנות ה-40 של המאה ה-20, שפייר, שלמה אבן גבירול, תנ"ך, תל אביב-יפו, תחריט, תוספות, תורה, תולדות הדפוס העברי, לטינית, לונדון, טיפוגרפיה, בנימין מטודלה, ברשה, ברלין, בחיי בן אשר, בוואריה, ג'ובאני דה קפסטראנו, גרמנית, גרמניה, גרמניה הנאצית, גופן, גירוש ספרד, גירוש פורטוגל, דניאל בומברג, דפוס, ה'רמ"ח, ה'רמ"ד, ה'רנ"ב, ה'תרצ"ג, המאה ה-15, המאה ה-16, האי גאון, האימפריה העות'מאנית, הקדמה, התלמוד הבבלי, הלכה, הגדה של פסח, הוצאת ספרים, הכוזרי, ונציה, וינה, כתב נטוי, כתב עת, כתב יד (מקור), י"א באייר, יעקב בן אשר, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), ילקוט שמעוני, ידעיה הפניני, יהדות קראית, יהודה הלוי, יהודים, יוסף אלבו, יוונית, יידיש, 1483, 1485, 1486, 1488, 1490, 1492, 1494, 1499, 1501, 1504, 1520, 1522, 1527, 1528, 1530, 1533, 1534, 1547, 1554, 1562, 1924, 1925, 1930, 1933, 1937, 1988, 22 באפריל. להרחיב מדד (96 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וHebrewBooks · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומסכת · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומסכת ביצה · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומצרים · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומשנה · ראה עוד »
משפחה
פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 תמונה משפחתית משנת 1945 מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומשפחה · ראה עוד »
משה מקוצי
רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומשה מקוצי · ראה עוד »
מחזור תפילה
סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומחזור תפילה · ראה עוד »
מחברות עמנואל
"מחברות עמנואל" הוא ספר מאת עמנואל הרומי, משורר ובלשן יהודי איטלקי בן המאה ה-14, שבו נידונים נושאים מחיי המחבר ובני תקופתו, והוא משקף את החיים בניצני תקופת הרנסאנס.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומחברות עמנואל · ראה עוד »
מגיה
מַגִּיהַּ הוא אדם העוסק בהגהה, כלומר בבדיקת דיוקו של טקסט שנערך לדפוס טרם מסירתו להדפסה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומגיה · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומדרש · ראה עוד »
מיינץ
מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומיינץ · ראה עוד »
אאא בית לטיפוגרפיה עברית
אאא, או בשם המורחב "אאא - בַּיִת לְטִיפּוֹגְרַפְיָה עִבְרִית", היא קבוצה של מעצבי פונטים עצמאיים הכוללת שמונה מעצבים העוסקים בטיפוגרפיה עברית.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואאא בית לטיפוגרפיה עברית · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואנגלית · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואפיפיור · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וארמית · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וארבעה טורים · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אלפבית יווני
האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואלפבית יווני · ראה עוד »
אלכסנדר השישי
אלכסנדר השישי (בלטינית: Alexander VI; 1 בינואר 1431 – 18 באוגוסט 1503, שמו במקור: רודריגו בורג'ה) היה האפיפיור בין 1492 ל-1503.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואלכסנדר השישי · ראה עוד »
אליעזר מטוך
רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואליעזר מטוך · ראה עוד »
אליהו בשייצי
אליהו בשייצי (בטורקית: Bašyazi; 1420 (בערך) – 1490, אדירנה) היה חכם קראי בן המאה ה-15.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואליהו בשייצי · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואברהם יערי · ראה עוד »
אורטונה
קומונת אורטונה על מפת המחוז קייטי, בחבל אברוצו באיטליה אורטונָה (באיטלקית:Ortona בניב של אברוזי Urtónë) היא עיירה ורשות עירונית בחוף האדריאטי בנפת קייטי שבמחוז אברוצו באיטליה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואורטונה · ראה עוד »
אינקוויזיטור
#הפניה אינקוויזיציה#אינקוויזיטור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואינקוויזיטור · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואיטלקית · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואיטליה · ראה עוד »
נאפולי
נַאפּוֹלִי (באיטלקית: בנפוליטנית: Napule) היא עיר ראשית בדרום איטליה ועיר הבירה של פרובינציית נאפולי (provincia di Napoli) ומחוז קמפניה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ונאפולי · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ונצרות · ראה עוד »
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ונצרות קתולית · ראה עוד »
ספר העיקרים
ספר העיקרים (במקור: ספר העִקרים).
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספר העיקרים · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספרדית
דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספרדית · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספרות · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספרות תורנית · ראה עוד »
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וסלוניקי · ראה עוד »
סונצ'ינו
סונצ'ינו (באיטלקית: Soncino) היא עיר קטנה במחוז לומברדיה שבצפון איטליה, בעלת מספר מרשים של אתרים עתיקים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וסונצ'ינו · ראה עוד »
עמנואל הרומי
עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הָרוֹמִי, באיטלקית: Manoello Giudeo, "עמנואל היהודי"; נולד סביב שנת 1260 ברומא, מת בין 1328–1336, באזור פרמו שבמארקה?) היה משורר, סופר, בלשן ופרשן מקרא יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ועמנואל הרומי · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ועברית · ראה עוד »
פאנו
פאנו (באיטלקית: Fano) היא עיר בנפת פזארו אה אורבינו שבמחוז מארקה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופאנו · ראה עוד »
פרנצ'סקו פטרארקה
פְרַנְצֶ'סְקוֹ פֶּטְרַארְקָה (באיטלקית: Francesco Petrarca; 20 ביולי 1304 – 19 ביולי 1374) היה משורר ומלומד איטלקי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופרנצ'סקו פטרארקה · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופרסית · ראה עוד »
פזארו
פזארו (באיטלקית: Pesaro) היא עיר בת כ- 96,000 תושבים (נכון ל-2021) במחוז מארקה באיטליה, לחוף הים האדריאטי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופזארו · ראה עוד »
פירת
#הפניה פירט (עיר).
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופירת · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופילוסופיה · ראה עוד »
צ'זארה בורג'ה
צ'זארה בורג'ה (איטלקית: Cesare Borgia; 13 בספטמבר 1475 - 12 במרץ 1507), דוכס ולנטינו (Duca Valentino), היה בנו הבכור של רודריגו בורג'ה (האפיפיור אלכסנדר השישי) ופילגשו וָנוֹצַה דֶיי קָטָנִי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וצ'זארה בורג'ה · ראה עוד »
צפון איטליה
צפון איטליה (באיטלקית: Italia settentrionale) הוא אזור גאוגרפי, היסטורי ותרבותי בחלקה הצפוני של איטליה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וצפון איטליה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וצרפת · ראה עוד »
ציור
אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וציור · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וקהיר · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קולופון
קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וקולופון · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורמב"ם · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורנסאנס · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורש"י · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורד"ק · ראה עוד »
רימיני
רימיני היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה, ובירת נפת רימיני.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורימיני · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שפייר
שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ושפייר · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותנ"ך · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחריט
מלנכוליה'''" (1514) תחריט מאת אלברכט דירר. תחריט הוא טכניקה של דפוס שקע.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותחריט · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותוספות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותורה · ראה עוד »
תולדות הדפוס העברי
מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ולטינית · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ולונדון · ראה עוד »
טיפוגרפיה
הדפסה מתוך ציקלופדיית צ'יימברס, 1728 טיפוגרפיה (באנגלית: Typography) היא האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט, כך שיהיה נגיש וקריא ועם זאת אסתטי או משקף מסר מסוים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וטיפוגרפיה · ראה עוד »
בנימין מטודלה
בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ובנימין מטודלה · ראה עוד »
ברשה
תאטרו גרנדה, מקום ההופעות העיקרי בעיר ברשה (באיטלקית: Brescia) היא עיר במחוז לומברדיה שבצפון איטליה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וברשה · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וברלין · ראה עוד »
בחיי בן אשר
רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ובחיי בן אשר · ראה עוד »
בוואריה
רביעיית בולים ממדינת בוואריה החופשית עליהם הדפס רכב הנושא את הכתובת "האימפריה הגרמנית" בוואריה, בשמה הרשמי הנוכחי המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern) היא חבל ארץ בגרמניה ואחת מ-16 מדינות גרמניה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ובוואריה · ראה עוד »
ג'ובאני דה קפסטראנו
דוכן המטיף של קפיסטרנו בקתדרלת סטפנוס הקדוש, וינה ג'ובאני דה קפסטראנו (באיטלקית: Giovanni da Capestrano; מכונה גם יוהנס קפיסטרנוס, יוהנס פון קפסטראנו, יאן או יוהאן קפיסטרן, יוהאן (יוהנס) דה קפיסטרנו; 24 ביוני 1386 – 23 באוקטובר 1456), הנחשב לקדוש נוצרי, היה נזיר, מטיף פרנציסקני איטלקי, תאולוג ואינקוויזיטור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וג'ובאני דה קפסטראנו · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגרמניה · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גופן
גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגופן · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגירוש ספרד · ראה עוד »
גירוש פורטוגל
#הפניה הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות קטגוריה:גירוש יהודים באירופה בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגירוש פורטוגל · ראה עוד »
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ודניאל בומברג · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ודפוס · ראה עוד »
ה'רמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וה'רמ"ח · ראה עוד »
ה'רמ"ד
- נדפסה הגמרא הראשונה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וה'רמ"ד · ראה עוד »
ה'רנ"ב
הגירוש של יהודי ספרד.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וה'רנ"ב · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וה'תרצ"ג · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והמאה ה-15 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והמאה ה-16 · ראה עוד »
האי גאון
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והאי גאון · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הקדמה
"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והקדמה · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והלכה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והגדה של פסח · ראה עוד »
הוצאת ספרים
הוצאת ספרים היא גוף העוסק בהוצאה לאור של ספרים ובהפצתם של הספרים, דרך חנויות הספרים ובמכירה ישירה לצרכן.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והוצאת ספרים · ראה עוד »
הכוזרי
ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והכוזרי · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וונציה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ווינה · ראה עוד »
כתב נטוי
רישיות. בטיפוגרפיה, כתב נטוי (Italic) הוא גופן כתב מחובר המבוסס על צורה מסוגננת של כתב יד קליגרפי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וכתב נטוי · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וכתב עת · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
י"א באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וי"א באייר · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »
ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וילקוט שמעוני · ראה עוד »
ידעיה הפניני
רבי יְדַעְיָה בן אברהם הפניני הבֶּדֶרְשִׂי, ובשמו המקורי בשפה האוקסיטנית En Bonet אֶן בּוֹנֵט (בערך 1270 ה'ל' – בערך 1340 ה'ק'), היה רופא, משורר ופילוסוף יהודי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וידעיה הפניני · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויהדות קראית · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויהודה הלוי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויהודים · ראה עוד »
יוסף אלבו
רבי יוסף אַלְבּוֹ (קודם ה'ק"ם (1380) – ה'ר"ד (1444) בקירוב) היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויוסף אלבו · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויוונית · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויידיש · ראה עוד »
1483
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1483 · ראה עוד »
1485
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1485 · ראה עוד »
1486
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1486 · ראה עוד »
1488
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1488 · ראה עוד »
1490
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1490 · ראה עוד »
1492
שחזור מודרני של ספינתו של כריסטופר קולומבוס, הסנטה-מריה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1492 · ראה עוד »
1494
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1494 · ראה עוד »
1499
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1499 · ראה עוד »
1501
דוד, שהקמתו החלה ב-1501.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1501 · ראה עוד »
1504
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1504 · ראה עוד »
1520
רבי יהודה ליווא בן בצלאל המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1520 · ראה עוד »
1522
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1522 · ראה עוד »
1527
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1527 · ראה עוד »
1528
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1528 · ראה עוד »
1530
היהודי מומר בשם אנטוניוס מרגריתה פרסם את הספר "האמונה היהודית כולה" בו הוא תיאר בשנאה את מנהגי היהודים ועקרונות הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1530 · ראה עוד »
1533
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1533 · ראה עוד »
1534
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1534 · ראה עוד »
1547
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1547 · ראה עוד »
1554
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1554 · ראה עוד »
1562
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1562 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1925 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1930 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1933 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1937 · ראה עוד »
1988
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1988 · ראה עוד »
22 באפריל
22 באפריל הוא היום ה-112 בשנה (113 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו22 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משפחת_שונצינו
