גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
145 יחסים: מאזנים (כתב עת), מאזניים, מנדלי מוכר ספרים, מערכון, מרדכי בן הלל הכהן, משה יוסף גליקסון, מתרגם, מדינאי, מכון ז'בוטינסקי, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אנרי ברגסון, ארמין ואמברי, ארץ חמדה (ספר), ארתור ג'יימס בלפור, ארתור הרצברג, אתיקה, אלמנך, אלטנוילנד, אליעזר צבי צווייפל, אליעזר בן-יהודה, אברהם לוינסון, אברהם די בוטון, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אוניברסיטת תל אביב, אוצר התיישבות היהודים, נתן נטע שפירא, נחמן מברסלב, סופר, עברי אנכי, עברית, עיתון, עיתונאי, פרס סוקולוב, פרויקט בן-יהודה, פלוצק, פולין, פולין הקונגרסאית, פוליגלוט, פישל לחובר, פיליטון, צבי הירש קלישר, ציונות, ציונות מעשית, ציונות מדינית, קרן היסוד, קלן, ר' בנימין, רמב"ם, ראשון לציון, ראובן בריינין, ..., רש"י, רב, רופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג, שמעון ראבידוביץ', שמואל דוד לוצאטו, שלמה בובר, שלום קרמר, שלום שטרייט, שטעטל, שדה נחום, תנועת ההשכלה היהודית, תל אביב-יפו, תחדיש, לשון הקודש, לונדון, זלמן אפשטיין, חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל, חורבות, חיים טשרנוביץ, חיים זליג סלונימסקי, חיים ויצמן, חיים יחיאל בורנשטיין, בנימין זאב הרצל, בעל טור, ברוך שפינוזה, בית העיתונאים, גרמניה, גרשון שופמן, גלעד (כתב עת), גדעון קוץ, דוד פרישמן, דוד לאזר, די ולט (שבועון ציוני), ה'תרמ"ט, ה'תרמ"ה, ה'תרנ"ד, הממלכה המאוחדת, המרכז הספרותי העברי בורשה, האסיף, האקדמיה ללשון העברית, הארכיון הציוני המרכזי, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הסוכנות היהודית, העולם (שבועון), העיתונות העברית, הצפירה, הצהרת בלפור, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני הראשון, הר הצופים, הר הרצל, הבימה, ההנהלה הציונית, ההסתדרות הציונית העולמית, ועידת השלום בפריז (1919), ורשה, ולטר רתנאו, וינסטון צ'רצ'יל, וישוגרוד, י"ל פרץ, י. גאלדמאן, יעקב פיכמן, יצחק אבינרי, ירושלים, ישראל, ישראל זמורה, יששכר-דב בר-דרורא, יהדות פולין, יהודה אריה ליב אלתר, יומני כרמל, יוסף הלוי, יוסף ישראלס, יידיש, 10 בינואר, 17 במאי, 1859, 1865, 1883, 1884, 1889, 1894, 1897, 1899, 1900, 1902, 1908, 1910, 1911, 1919, 1921, 1931, 1935, 1936, 1956. להרחיב מדד (95 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מאזניים
מאזניים תלויים פשוטים המשמשים לשקילת חפצים בהשוואה לחפצים אחרים, כגון מערכת משקולות שהוכנה מראש משקולת ביתית מברזל יצוק בעלת מסה של 1 ק"ג המשמשת כאמת מידה תקנית במאזניים. מאזניים הם מכשיר מדידה המיועד למדידת משקל של חפצים שונים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומאזניים · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מערכון
חבורת מונטי פייתון, אמני מערכונים מצליחים מערכון (מערכה + סיומת הקטנה "ון" – כלומר מערכה קטנה) הוא קטע תיאטרלי קצר, שלרוב מציג סיטואציה מבדחת והומוריסטית.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומערכון · ראה עוד »
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »
משה יוסף גליקסון
משה יוסף גליקסון (ר"ח אלול תרל"ח, 30 באוגוסט 1878 – ה' בסיוון תרצ"ט, 1939) היה מנהיג ציוני ועיתונאי, עורך "הארץ", פובליציסט ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומשה יוסף גליקסון · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומתרגם · ראה עוד »
מדינאי
מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומדינאי · ראה עוד »
מכון ז'בוטינסקי
מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומכון ז'בוטינסקי · ראה עוד »
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »
אנרי ברגסון
אַנרי לואי בֶּרגסון (בצרפתית: Henri-Louis Bergson; 18 באוקטובר 1859 – 4 בינואר 1941) היה פילוסוף יהודי-צרפתי משפיע במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואנרי ברגסון · ראה עוד »
ארמין ואמברי
ארמין וַאמְבֵּרִי (בהונגרית: Vámbéry Ármin; בשמו המקורי: הרמן ואמברגר - Wamberger Hermann, סוואטי יור, 19 במרץ 1832 - בודפשט, 15 בספטמבר 1913) היה מזרחן, תייר, בלשן, חוקר מרכז אסיה הונגרי-יהודי. בנו היחיד רוסטם ואמברי היה עורך דין פלילי וחבר האספה הלאומית ההונגרית.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וארמין ואמברי · ראה עוד »
ארץ חמדה (ספר)
250px 250px ארץ חמדה (ובשמו המלא: "ארץ חמדה כולל ידיעת גלילות אה"ק על פי גדולי התיירים") הוא ספר שכתב נחום סוקולוב בשלהי המאה ה-19 ובו הוא מציג את ארץ ישראל וסביבתה מהבטים שונים כמו גאוגרפיה, צמחייה, חי, חלוקה שבטית ודתית, אדמות, יישובים ועוד.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וארץ חמדה (ספר) · ראה עוד »
ארתור ג'יימס בלפור
הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הרוזן ה-1 לבית בלפור (באנגלית: Arthur James Balfour, 1st Earl of Balfour; 25 ביולי 1848 – 19 במרץ 1930) היה מדינאי בריטי וראש הממשלה של הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וארתור ג'יימס בלפור · ראה עוד »
ארתור הרצברג
הרב אברהם הֶרְצְברג (באנגלית: Arthur Hertzberg; 9 ביוני 1921 – 17 באפריל 2006) היה רב קונסרבטיבי, פרופסור ליהדות, היסטוריון וממנהיגי יהדות ארצות הברית במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וארתור הרצברג · ראה עוד »
אתיקה
#הפניה פילוסופיה של המוסר.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואתיקה · ראה עוד »
אלמנך
אלמנך עתיק מקרקוב לשנת 1474, המתאר לוח שנה אסטרונומי. אלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות אַלְמָנָךְ (אולי מערבית: المناخ. תעתיק מדויק: אלמנאח') או ספר שנה הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואלמנך · ראה עוד »
אלטנוילנד
כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואלטנוילנד · ראה עוד »
אליעזר צבי צווייפל
אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואליעזר צבי צווייפל · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אברהם לוינסון
אברהם לוינסון (בכתיב יידי: לעווינסאָן) (י' באב תרנ"ב, 13 באוגוסט 1891, לודז' – 19 ביולי 1955, כ"ט בתמוז תשט"ו, תל אביב) היה סופר עברי שכתב גם ביידיש, עורך דין ופעיל ציוני, מתרגם ועורך יהודי-פולני.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואברהם לוינסון · ראה עוד »
אברהם די בוטון
רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואברהם די בוטון · ראה עוד »
אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
טקסט.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוצר התיישבות היהודים
סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »
נתן נטע שפירא
רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, ~ 1584 – 20 ביולי 1633, י"ג באב ה'שצ"ג) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ונתן נטע שפירא · ראה עוד »
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ונחמן מברסלב · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וסופר · ראה עוד »
עברי אנכי
שער הגיליון הראשון של העיתון: למברג, י"א בניסן תרכ"ה, 7 באפריל 1865 "עברי אנֹכי" (בתעתיק לועזי: Ibri Onochi וכן Ibri Anochi) היה שבועון יהודי בשפה העברית שראה אור בגליציה, תחילה בעיר למברג (לבוב) ומאוחר יותר בברודי, בין השנים 1865–1890.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ועברי אנכי · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ועברית · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ועיתון · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ועיתונאי · ראה עוד »
פרס סוקולוב
פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופרס סוקולוב · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פלוצק
שואה, בבית העלמין בחולון פלוצק (בפולנית: Płock) היא עיר בת כ-130,000 תושבים במרכז פולין, על גדות נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופלוצק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופולין · ראה עוד »
פולין הקונגרסאית
פולין הקונגרסאית, פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское), פולין הרוסית (כישות מאוחדת עם האימפריה הרוסית), או בשמה הרשמי "ממלכת פולין", הייתה ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופולין הקונגרסאית · ראה עוד »
פוליגלוט
פוליגלוט (מיוונית: poly - רב, glossa - שפה), רב־לשוני או מולטילינגואל (מלטינית - multi - רב, lingua - שפה) הוא אדם בעל רמת שליטה גבוהה במספר רב של שפות.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופוליגלוט · ראה עוד »
פישל לחובר
פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופישל לחובר · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופיליטון · ראה עוד »
צבי הירש קלישר
הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וצבי הירש קלישר · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וציונות · ראה עוד »
ציונות מעשית
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וציונות מעשית · ראה עוד »
ציונות מדינית
תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וציונות מדינית · ראה עוד »
קרן היסוד
סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וקרן היסוד · ראה עוד »
קלן
גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז) היא העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של מעל כמיליון תושבים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וקלן · ראה עוד »
ר' בנימין
ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ור' בנימין · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ורמב"ם · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וראשון לציון · ראה עוד »
ראובן בריינין
ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וראובן בריינין · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ורב · ראה עוד »
רופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג
רופוס דניאל אייזקס רדינג במסע ציד טיגריסים בנפאל שני משמאל, הלורד רדינג ולידו רעייתו השנייה סטלה צ'נארד בביקור בתחנת הכוח בחיפה בחורף שנת 1935, זמן קצר לפני מותו "חווה רדינג", שמה של סירת המנוע ששימשה להכשרת ימאים ושנתנה לבית הספר הימי זבולון הליידי מרדינג (אווה, מבית הלורד מונד) בית הספר על צוק הכורכר מצפון ל'הבית האדום' בחוף ת"א לורד רוּפוּס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרֶדינְג (באנגלית: Rufus Isaacs, 1st Marquess of Reading; 10 באוקטובר 1860 – 30 בדצמבר 1935) היה פוליטיקאי ומשפטן יהודי-בריטי שהגיע למשרות רמות בשירות הממשלתי הבריטי וזכה בתוארי אצולה גבוהים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ורופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג · ראה עוד »
שמעון ראבידוביץ'
שמעון רָאבִידוֹבִיץ' (רבידוביץ; ביידיש: שמעון ראַווידאָוויטש; בפולנית: Simon Rawidowicz; ד' בחשוון תרנ"ז, 11 באוקטובר 1896, גְרַיֶיבוֹ, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית – כ"ב תמוז תשי"ז, 23 ביולי 1957, וולת'ם, מסצ'וסטס) היה הוגה דעות, היסטוריון, סופר וחוקר עברי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושמעון ראבידוביץ' · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שלמה בובר
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושלמה בובר · ראה עוד »
שלום קרמר
שלום קרֶמֶר (ט"ו בסיוון תרע"ב, 31 במאי 1912 – ב' בתשרי תשל"ט, 3 באוקטובר 1978) היה מסאי, עורך ומבקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושלום קרמר · ראה עוד »
שלום שטרייט
שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושלום שטרייט · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושטעטל · ראה עוד »
שדה נחום
מבט מן האוויר. (ויקיאוויר) שְׂדֵה נַחוּם הוא קיבוץ השוכן בעמק בית שאן, ונמנה עם יישובי מועצה אזורית עמק המעיינות.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושדה נחום · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ותחדיש · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ולשון הקודש · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ולונדון · ראה עוד »
זלמן אפשטיין
זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וזלמן אפשטיין · ראה עוד »
חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל
הרחבה שבקדמת חלקת קברי משפחת הרצל וראשי ההסתדרות הציונית העולמית חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל היא חלקת קבורה ממלכתית בהר הרצל בירושלים, בה נקברו ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ובני משפחתו של בנימין זאב הרצל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל · ראה עוד »
חורבות
הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וחורבות · ראה עוד »
חיים טשרנוביץ
הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »
חיים זליג סלונימסקי
סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »
חיים ויצמן
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וחיים ויצמן · ראה עוד »
חיים יחיאל בורנשטיין
חיים יחיאל הלוי בורנשטיין (בכתיב מיושן: בארנשטיין; 15 ביוני 1845 – 14 באוגוסט 1928) היה חוקר, תוכן, כרונולוג ומתרגם.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וחיים יחיאל בורנשטיין · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בעל טור
בעל טור (באנגלית: Columnist) הוא תואר לעיתונאי המפרסם טור קבוע בעיתון או בכתב עת, טור המתאפיין בסגנון ייחודי ובתחומי עניין ייחודיים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ובעל טור · ראה עוד »
ברוך שפינוזה
ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וברוך שפינוזה · ראה עוד »
בית העיתונאים
#הפניה בית העיתונאים על שם סוקולוב.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ובית העיתונאים · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וגרמניה · ראה עוד »
גרשון שופמן
דניאל פרסקי וגרשון שופמן (משמאל), גראץ, אוגוסט 1930 הסופר גרשון שופמן ורעייתו רות (אנני) גרשון שוֹפְמן (בגרמנית: Schoffmann; נכתב לעיתים גרשֹם שופמן, 28 בפברואר 1880, ט"ז באדר תר"מ– 12 ביוני 1972) היה סופר עברי בן דור התחייה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וגרשון שופמן · ראה עוד »
גלעד (כתב עת)
כר' כ"ג של כתב העת "גלעד", תשע"ג גלעד הוא כתב עת (נקרא גם מאסף) לתולדות יהודי פולין ותרבותם.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וגלעד (כתב עת) · ראה עוד »
גדעון קוץ
גדעון קוץ (נולד ב-12 ביולי 1948) הוא עיתונאי ישראלי והיסטוריון של התקשורת, המשמש ככתב ופרשן בינלאומי בתאגיד השידור הישראלי, ככתב חוץ באירופה,שליח מיוחד ובעל טור בעיתון "מעריב"; פרופסור מן המניין לתקשורת ותרבות באוניברסיטת פריז 8 ועמית מחקר באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וגדעון קוץ · ראה עוד »
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ודוד פרישמן · ראה עוד »
דוד לאזר
דוד לאזר (7 באוקטובר 1902 – 27 בנובמבר 1974) היה עיתונאי, עורך המוסף הספרותי ב"מעריב", זוכה פרס סוקולוב לשנת 1960.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ודוד לאזר · ראה עוד »
די ולט (שבועון ציוני)
הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 "די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ודי ולט (שבועון ציוני) · ראה עוד »
ה'תרמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וה'תרמ"ט · ראה עוד »
ה'תרמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וה'תרמ"ה · ראה עוד »
ה'תרנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וה'תרנ"ד · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
המרכז הספרותי העברי בורשה
#הפניה המרכז הספרותי העברי בוורשה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והמרכז הספרותי העברי בורשה · ראה עוד »
האסיף
האסיף (בשמו המלא: האסיף לתקופת השנה) היה אלמנך ספרותי שהוציא נחום סוקולוב בוורשה במשך שש שנים, בעשורים האחרונים של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והאסיף · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הארכיון הציוני המרכזי
הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והסוכנות היהודית · ראה עוד »
העולם (שבועון)
שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והעולם (שבועון) · ראה עוד »
העיתונות העברית
#הפניה עיתונות עברית.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והעיתונות העברית · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והצפירה · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והצהרת בלפור · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני הראשון
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »
הר הצופים
הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והר הצופים · ראה עוד »
הר הרצל
מפת הר הרצל על חלקותיו הכניסה הראשית להר הרצל גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והר הרצל · ראה עוד »
הבימה
תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והבימה · ראה עוד »
ההנהלה הציונית
ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וההנהלה הציונית · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
ועידת השלום בפריז (1919)
ועידת השלום בפריז הייתה ועידה בינלאומית שאורגנה על ידי המדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, לשם חתימת חוזי שלום ביניהן ובין המדינות המובסות.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וועידת השלום בפריז (1919) · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וורשה · ראה עוד »
ולטר רתנאו
ולטר רתנאו (29 בספטמבר 1867 – 24 ביוני 1922) היה מדינאי גרמני; שר החוץ היהודי היחיד בתולדות גרמניה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וולטר רתנאו · ראה עוד »
וינסטון צ'רצ'יל
סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ווינסטון צ'רצ'יל · ראה עוד »
וישוגרוד
וישוגרוד (בפולנית: Wyszogród) היא עיירה במחוז פלוצק שבפרובינציית מזוביה בפולין, לצד נהר ויסלה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ווישוגרוד · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וי"ל פרץ · ראה עוד »
י. גאלדמאן
#הפניה יצחק גולדמן.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וי. גאלדמאן · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יצחק אבינרי
יצחק אבינרי (רבילְסְקִי; כ"ז בתמוז ה'תר"ס, 24 ביולי 1900 – ט"ז באלול תשל"ז, 30 באוגוסט 1977) היה בלשן, לשונאי, חוקר ומחדש הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויצחק אבינרי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וישראל · ראה עוד »
ישראל זמורה
ישראל זמורה 7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) – 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ומאז החל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעולם הספרותי בארץ. הוא תרגם לעברית יצירות מרוסית ומצרפתית, פרסם מאמרים וביקורת ספרותית והיה חבר מערכת כתב העת הספרותי כתובים. בהמשך, היה ממקימי חבורת יחדיו וחבר מערכת כתב העת טורים, בהם היו חברים סופרים ומשוררים חשובים בעלי זיקה לספרות ולשירה המודרניסטית כמו שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג. בשנת 1939 יסד את כתב העת "מחברות לספרות" והיה עורכו הראשי, ובשנת 1940 הקים הוצאת ספרים בשם זהה, הוצאת מחברות לספרות, מתוך כוונה להוציא לאור יצירות איכותיות בעלות ערך ספרותי, יצירות מקור מודרניסטיות, ספרות קלאסית כלל עולמית וספרות ילדים. ההוצאה, שהייתה מפעל חייו, הוציאה למעלה מ-300 כותרים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וישראל זמורה · ראה עוד »
יששכר-דב בר-דרורא
בר-דרורא, איור מאת נח בי (בירזובסקי) הישוב", תרפ"ה, גיליון א' יששכר-דוב (דרורי) בר-דרורא (פראייר) (ט' באדר א' תרמ"ב, פברואר 1882 קוטנו, פולין הקונגרסאית – י"ז באדר תש"א, 16 במרץ 1941, תל אביב) היה עיתונאי ופובליציסט עברי ביישוב, עסקן ציבור מפעילי המרכז ואחר-כך האגף השמרני של הציונים הכלליים.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויששכר-דב בר-דרורא · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויהדות פולין · ראה עוד »
יהודה אריה ליב אלתר
רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויומני כרמל · ראה עוד »
יוסף הלוי
פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויוסף הלוי · ראה עוד »
יוסף ישראלס
#הפניה יוזף ישראלס.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויוסף ישראלס · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויידיש · ראה עוד »
10 בינואר
10 בינואר הוא היום העשירי בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו10 בינואר · ראה עוד »
17 במאי
17 במאי הוא היום ה-137 בשנה (138 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו17 במאי · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1859 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1865 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1883 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1884 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1889 · ראה עוד »
1894
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1894 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1897 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1899 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1900 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1902 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1908 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1910 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1911 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1919 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1921 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1931 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1935 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1936 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1956 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נחום_סוקולוב
