גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
81 יחסים: מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), מניין לחורבן הבית, מסכת אבות, מסכת סנהדרין, מצור, מקובל, מר זוטרא, משיח, מזבח, מגיד (קבלה), מוסד הרב קוק, א' בתשרי, אסתר המלכה, אקדמות, ארמית, אחרית הימים, אברהם, אברהם בן אליעזר הלוי, אדום (עם), אהרן ראטה, אילמות, איטליה, נביא, סדר הדורות, עקרות, עשו, עובדיה הנביא, פרדס (יהדות), פולחן קברי צדיקים ביהדות, פיוט, צדיק, קריית ספר (כתב עת), רמב"ן, רבנן סבוראי, שם הגדולים, שלשלת הקבלה (ספר), שבועות, תרפ"ו, תשמ"ט, תורה, זאב וילנאי, חריזה, חגי ישראל ומועדיו, חורבן בית המקדש השני, חישוב הקץ (יהדות), חידה, חיים יוסף דוד אזולאי, בני ברק, ברעם, ברצלונה, ..., ביאת המשיח, בית המקדש, גאולה, גרשם שלום, גליל העליון, גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה), גוי, ד'רמ"ז, ד'רמ"ה, ד'רל"ה, דניאל, דוד הנגיד נכד הרמב"ם, ה'רע"ו, ה'רפ"ד, ה'ש"ך, המאה ה-13, הספרייה הלאומית, הגר, ונציה, יצחק סטנוב, ירושלים, ישמעאל, יחיאל היילפרין (רב), יהודים, יום חמישי, יוסף סמברי, יוסף קארו, 2001, 2007, 29 באוגוסט, 474. להרחיב מדד (31 יותר) »
מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)
#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) · ראה עוד »
מניין לחורבן הבית
את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מצור
הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומצור · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומקובל · ראה עוד »
מר זוטרא
קבר מר זוטרא באזור ברעם מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומר זוטרא · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומשיח · ראה עוד »
מזבח
מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומזבח · ראה עוד »
מגיד (קבלה)
מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומגיד (קבלה) · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וא' בתשרי · ראה עוד »
אסתר המלכה
#הפניה אסתר.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ואסתר המלכה · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ואקדמות · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וארמית · ראה עוד »
אחרית הימים
קפלה הסיסטינית שבותיקן. אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין, או סוף העולם) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות ולעיתים גם סוף היקום לפי דתות ומיתולוגיות שונות.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ואחרית הימים · ראה עוד »
אברהם
אנגלית.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ואברהם · ראה עוד »
אברהם בן אליעזר הלוי
רבי אברהם בן אליעזר הלוי (הזקן; ה'ר"כ, 1460 בערך – בין ה'ר"צ–ה'רצ"ה, 1530–1535).
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ואברהם בן אליעזר הלוי · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ואדום (עם) · ראה עוד »
אהרן ראטה
ציור של רבי אהרן ראטה רבי אהרן ראטה עם רבי יוסף צבי דושינסקי רבי אהרן ראטה (קרי: רוֹט; נודע בכינוי רבי אַהרַלֶ'ה; תרנ"ה, 1894 – ו' בניסן תש"ז, מרץ 1947) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חבורת שומר אמונים, שממנה צמחו חסידויות "שומרי אמונים", "תולדות אהרן" (הנקראת על שמו), "תולדות אברהם יצחק" ועוד.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ואהרן ראטה · ראה עוד »
אילמות
#הפניה דיבור#אילמות.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ואילמות · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ואיטליה · ראה עוד »
נביא
פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא הוא אדם המדבר בשם האל.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ונביא · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וסדר הדורות · ראה עוד »
עקרות
#הפניה אי-פוריות.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ועקרות · ראה עוד »
עשו
בזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי באסיזי עֵשָׂו (נכתב לעיתים גם כעשיו ומכונה גם אֱדוֹם) הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ועשו · ראה עוד »
עובדיה הנביא
#הפניה עובדיה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ועובדיה הנביא · ראה עוד »
פרדס (יהדות)
בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ופרדס (יהדות) · ראה עוד »
פולחן קברי צדיקים ביהדות
#הפניהקברי צדיקים ביהדות.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ופולחן קברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ופיוט · ראה עוד »
צדיק
צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וצדיק · ראה עוד »
קריית ספר (כתב עת)
#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וקריית ספר (כתב עת) · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ורמב"ן · ראה עוד »
רבנן סבוראי
#הפניה סבוראים.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ורבנן סבוראי · ראה עוד »
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ושם הגדולים · ראה עוד »
שלשלת הקבלה (ספר)
שלשלת הקבלה הוא ספר שחובר על ידי רבי גדליה אבן יחיא (1526–1587), החיבור עוסק בכרונולוגיה יהודית ובסיפורים מתולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ושלשלת הקבלה (ספר) · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ושבועות · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ותרפ"ו · ראה עוד »
תשמ"ט
#הפניה ה'תשמ"ט.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ותשמ"ט · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ותורה · ראה עוד »
זאב וילנאי
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וזאב וילנאי · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וחריזה · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
חישוב הקץ (יהדות)
#הפניה חישוב הקץ.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וחישוב הקץ (יהדות) · ראה עוד »
חידה
חידה היא בעיה המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וחידה · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ובני ברק · ראה עוד »
ברעם
מגדל ברעם בפסגת הר שפרה תצפית ממגדל ברעם-קיבוץ ברעם בתוך היער, ברקע הכפר הלבנוני מרון א-ראס בַּרְעָם הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן בהרי מרום הגליל, על גבול הלבנון, 736 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וברעם · ראה עוד »
ברצלונה
ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וברצלונה · ראה עוד »
ביאת המשיח
#הפניה ימות המשיח.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וביאת המשיח · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ובית המקדש · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וגאולה · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וגרשם שלום · ראה עוד »
גליל העליון
#הפניה הגליל העליון.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וגליל העליון · ראה עוד »
גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)
גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587) היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וגדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה) · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וגוי · ראה עוד »
ד'רמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וד'רמ"ז · ראה עוד »
ד'רמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וד'רמ"ה · ראה עוד »
ד'רל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וד'רל"ה · ראה עוד »
דניאל
דניאל בגוב האריות – תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח דניאל והאריות – פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת) דניאל בגוב האריות, 1890 בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶּלֶט-שַׁר-אֻצֻר – beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ודניאל · ראה עוד »
דוד הנגיד נכד הרמב"ם
#הפניה דוד הנגיד.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ודוד הנגיד נכד הרמב"ם · ראה עוד »
ה'רע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וה'רע"ו · ראה עוד »
ה'רפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וה'רפ"ד · ראה עוד »
ה'ש"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וה'ש"ך · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא והמאה ה-13 · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הגר
קצר.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא והגר · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וונציה · ראה עוד »
יצחק סטנוב
ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ויצחק סטנוב · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וירושלים · ראה עוד »
ישמעאל
יח הגר וישמעאל במדבר, ציור מעשה ידי אנטוניו מריה אסקיבל, 1856 יִשְׁמָעֵאל הוא דמות מקראית, בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה, ואחיו למחצה של יצחק.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא וישמעאל · ראה עוד »
יחיאל היילפרין (רב)
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ויהודים · ראה עוד »
יום חמישי
בריאת כל יצורי המים והשמיים. יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ויום חמישי · ראה עוד »
יוסף סמברי
רבי יוסף סמברי היה חכם וכרוניקאי יהודי-מצרי.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ויוסף סמברי · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ויוסף קארו · ראה עוד »
2001
פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ו2001 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ו2007 · ראה עוד »
29 באוגוסט
29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ו29 באוגוסט · ראה עוד »
474
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן קטופא ו474 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נחמן_קטופא
