סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

נפתלי הרץ הלוי

מַדָד נפתלי הרץ הלוי

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות. [1]

62 יחסים: מאה שערים, מנחם שטיין, מצוות התלויות בארץ, מקובל, מושבה, אשכנזים, אב"ד, אהרן שלוש, עמנואל חי ריקי, קתדרה (כתב עת), קבלה, קידושין, ראשון לציון, רב, רוסיה, שמואל סלנט, תרמ"ד, תרמ"ו, תרנ"א, תרס"ב, תרי"ג מצוות, תורת הנסתר, תיאטרון, זאב טיומקין, חילוניות, חילול שבת, חיים חיסין, בני משה (ארגון סתרים), ביאליסטוק, בית הקברות הר הזיתים, בית הכנסת החורבה, ה'תרמ"ט, ה'תרנ"ו, ה'תרס"ג, ה'תרי"ג, הספד, העלייה הראשונה, החלוקה, הוצאת כרמל, היתר מכירה, היישוב הישן, כשרות, י"ג בחשוון, י"ד בסיוון, יעקב מאיר, יפו, יקב, ירושלים, ישורון (מאסף תורני), ישיבה, ..., יחזקאל דנין (סוכובולסקי), יחיאל מיכל פינס, יהושע לייב דיסקין, יהושע ברזילי, יואל משה סלומון, יוסף צבי הלוי, 1852, 1884, 1886, 1891, 1902, 26 באוקטובר. להרחיב מדד (12 יותר) »

מאה שערים

ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964–1965 מאה שערים היא שכונה יהודית אשכנזית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ומאה שערים · ראה עוד »

מנחם שטיין

ד"ר מנחם (מרק) שטיין מנחם (מַרק) שטיין (24 במרץ 1855, ה' בניסן, ה'תרט"ו, ביאליסטוק - ט"ז בניסן, ה'תרע"ו, 19 באפריל 1916, ירושלים) היה רופא מאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ומנחם שטיין · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ומקובל · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ומושבה · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ואשכנזים · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ואב"ד · ראה עוד »

אהרן שלוש

קברו של '''אהרן שלוש''' בבית הקברות טרומפלדור תוצרת הארץ של האמן דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בית הכנסת שלוש בשכונת נווה צדק בתל אביב רבי אהרן שְלוּש (19 במאי 1840 - 7 באפריל 1920) היה מראשי העדה הספרדית בעיר יפו, ממייסדי נווה צדק, צורף, חלפן כספים וסוחר קרקעות שעודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר וראש משפחת שלוש לה היה תפקיד מרכזי בהקמת השכונות היהודיות ביפו ובעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ואהרן שלוש · ראה עוד »

עמנואל חי ריקי

רבי רפאל עמנואל חי ריקי (Ricchi; ט"ו בתמוז ה'תמ"ז, 26 ביוני 1687, פרארה – א' באדר ה'תק"ג, 25 בפברואר 1743) היה רב פרשן המשנה, מקובל ופייטן איטלקי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ועמנואל חי ריקי · ראה עוד »

קתדרה (כתב עת)

קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וקבלה · ראה עוד »

קידושין

קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וקידושין · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וראשון לציון · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ורב · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ורוסיה · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ושמואל סלנט · ראה עוד »

תרמ"ד

#הפניה ה'תרמ"ד.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ותרמ"ד · ראה עוד »

תרמ"ו

#הפניה ה'תרמ"ו.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ותרמ"ו · ראה עוד »

תרנ"א

#הפניה ה'תרנ"א.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ותרנ"א · ראה עוד »

תרס"ב

#הפניה ה'תרס"ב.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ותרס"ב · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תורת הנסתר

תורת הנסתר (לעיתים חכמת הנסתר (ח"ן; מוכר בביטוי "יודעי ח"ן"; בלועזית: אוֹקוּלְטִיזְם) הוא שם שבו משתמשים מיסטיקנים לתיאור פרסומים ופרקטיקות המכוונים לגלות אמת חבויה, הנמצאת מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות "על טבעית" שאינה נתפסת בחושים הרגילים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות. תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל כישוף, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, מיסטיציזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד. בראשי תיבות נקראת ח"ן (חכמת הנסתר), בעיקר בצירוף הכבול "יודעי ח"ן". בהשאלה משמש הביטוי "יודעי ח"ן" לתיאור קבוצת אנשים המבינים קודים המובנים רק להם. עיסוק או עניין בתורת הנסתר לא מחייב אמונה בכוחות "על טבעיים". ספרים רבים מסוגת הפנטזיה, למשל, עוסקים בכישוף או בנסתר; אך מרבית הסופרים לא מאמינים שאלו דברים הקיימים בעולם המציאותי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ותורת הנסתר · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ותיאטרון · ראה עוד »

זאב טיומקין

זאב (ולדימיר) טיומקין (לעיתים טמקין) (1861, יליזבתגרד – 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וזאב טיומקין · ראה עוד »

חילוניות

החוק להפרדת הדת מהמדינה בצרפת, 1905. חִלּוֹנוּת או חילוניות (באנגלית: Secularism, בצרפתית: Laïcité) היא העיקרון המבקש לנהל עניינים אנושיים המבוססים על שיקולים נטורליסטיים, ללא מעורבות בדת.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וחילוניות · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וחילול שבת · ראה עוד »

חיים חיסין

ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וחיים חיסין · ראה עוד »

בני משה (ארגון סתרים)

#הפניה בני משה (אגודה ציונית).

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ובני משה (ארגון סתרים) · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וביאליסטוק · ראה עוד »

בית הקברות הר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ובית הקברות הר הזיתים · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

ה'תרמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וה'תרמ"ט · ראה עוד »

ה'תרנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וה'תרנ"ו · ראה עוד »

ה'תרס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וה'תרס"ג · ראה עוד »

ה'תרי"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וה'תרי"ג · ראה עוד »

הספד

נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי והספד · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי והעלייה הראשונה · ראה עוד »

החלוקה

החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי והחלוקה · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי והוצאת כרמל · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי והיתר מכירה · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי והיישוב הישן · ראה עוד »

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וכשרות · ראה עוד »

י"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וי"ג בחשוון · ראה עוד »

י"ד בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וי"ד בסיוון · ראה עוד »

יעקב מאיר

הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ויעקב מאיר · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ויפו · ראה עוד »

יקב

אולם הייצור ביקב הרי גליל הסמוך לקיבוץ יראון, 2013 חביות עץ לאכסנת היין בשלב היישון חביות יין במרתפי היקב בראשון לציון יקב הוא מתקן שבו פירות (בדרך כלל ענבים) מעובדים ליין.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ויקב · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וירושלים · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי וישיבה · ראה עוד »

יחזקאל דנין (סוכובולסקי)

יחזקאל ורחל דנין, 1929 רחוב הרצל (תל אביב) קבר בני הזוג דנין בבית הקברות טרומפלדור ה'עת"ר 20 במאי 1910 יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ויחזקאל דנין (סוכובולסקי) · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יהושע לייב דיסקין

#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ויהושע לייב דיסקין · ראה עוד »

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ויהושע ברזילי · ראה עוד »

יואל משה סלומון

קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ויואל משה סלומון · ראה עוד »

יוסף צבי הלוי

הרב יוסף צבי הלוי (קלמנס) (אלול תרל"ד, 1874 – ד' באדר תש"ך, 3 במרץ 1960) היה אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ויוסף צבי הלוי · ראה עוד »

1852

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ו1852 · ראה עוד »

1884

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ו1884 · ראה עוד »

1886

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ו1886 · ראה עוד »

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ו1891 · ראה עוד »

1902

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ו1902 · ראה עוד »

26 באוקטובר

26 באוקטובר הוא היום ה-299 בשנה (300 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ הלוי ו26 באוקטובר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נפתלי_הרץ_הלוי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »