אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

סדר קדשים

מַדָד סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה. [1]

תוכן עניינים

  1. 129 יחסים: מאיר מלובלין, מאיר אייזינשטאט, מנחות, מסכת, מסכת מנחות, מסכת מעילה, מסכת מידות, מסכת ערכין, מסכת קינים, מסכת שבת, מסכת תמורה, מסכת תמיד, מסכת זבחים, מסכת חולין, מסכת בכורות, מסכת כריתות, מרדכי אילן, מרדכי יפה, משנה, משנה תורה, משולם דוד סולובייצ'יק, מתנות כהונה, מזוזה, מדרשי הלכה, מהר"ם שיף, מהראש"ק, מהרי"ט אלגאזי, מיכל יהודה לפקוביץ', אריה לייב מאלין, אלעזר משה הורוביץ, אחרונים, אברהם נח גרבוז, אברהם חיים שור, אברהם בן דוד מפושקירה, אהרן קוטלר, אורח חיים, נתן בורגיל, נושאי כלים של הרמב"ם, נכס צאן ברזל, ספר קדושה, ספר תורה, ספר הפלאה, ספר ישעיהו, ספרא, סטנסיל, סדר נזיקין, סדר טהרות, סוגיה, עקיבא איגר, ערכין (יהדות), ... להרחיב מדד (79 יותר) »

  2. בית המקדש
  3. מצוות התלויות בארץ

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומאיר מלובלין

מאיר אייזינשטאט

#הפניה מאיר איזנשטט.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומאיר אייזינשטאט

מנחות

#הפניה מסכת מנחות.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומנחות

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת מנחות

מסכת מעילה

מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת מעילה

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת מידות

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת ערכין

מסכת קינים

מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת קינים

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת שבת

מסכת תמורה

מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת תמורה

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת תמיד

מסכת זבחים

מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת זבחים

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת חולין

מסכת בכורות

מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת בכורות

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומסכת כריתות

מרדכי אילן

הרב מרדכי אילן (תרע"ה, 1915 - ב' באדר א' תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה רב ולמדן ישראלי, כיהן כאב"ד בבית הדין בתל אביב, עסק רבות בסדר קדשים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומרדכי אילן

מרדכי יפה

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומרדכי יפה

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומשנה

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומשנה תורה

משולם דוד סולובייצ'יק

#הפניה משולם דוד הלוי סולובייצ'יק.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומשולם דוד סולובייצ'יק

מתנות כהונה

המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל המתנות שניתנות מהתורה לכהנים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומתנות כהונה

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומזוזה

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומדרשי הלכה

מהר"ם שיף

#הפניה מאיר שיף.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומהר"ם שיף

מהראש"ק

#הפניה שמואל קאיידנובר.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומהראש"ק

מהרי"ט אלגאזי

#הפניה יום-טוב אלגאזי.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומהרי"ט אלגאזי

מיכל יהודה לפקוביץ'

#הפניה מיכל יהודה ליפקוביץ.

לִרְאוֹת סדר קדשים ומיכל יהודה לפקוביץ'

אריה לייב מאלין

הרב אריה לייב מאלין (1906 - כ"ט בטבת ה'תשכ"ב, 5 בינואר 1962) היה מייסד וראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית.

לִרְאוֹת סדר קדשים ואריה לייב מאלין

אלעזר משה הורוביץ

#הפניה אלעזר משה הורוויץ.

לִרְאוֹת סדר קדשים ואלעזר משה הורוביץ

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

לִרְאוֹת סדר קדשים ואחרונים

אברהם נח גרבוז

הרב אברהם נח גרבוז (נולד בי"ב בשבט ה'תרצ"ג, 8 בפברואר 1933) הוא ראש כולל הר אפרים, מחבר סדרת הספרים מנחת אברהם.

לִרְאוֹת סדר קדשים ואברהם נח גרבוז

אברהם חיים שור

הרב אברהם חיים שור (נפטר בט' בטבת ה'שצ"ב, 1632) היה מגדולי רבני גליציה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ואברהם חיים שור

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

לִרְאוֹת סדר קדשים ואברהם בן דוד מפושקירה

אהרן קוטלר

הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 – ב' בכסלו תשכ"ג; 29 בנובמבר 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי.

לִרְאוֹת סדר קדשים ואהרן קוטלר

אורח חיים

#הפניה חיים אישיים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ואורח חיים

נתן בורגיל

#הפניה נתן בורג'יל.

לִרְאוֹת סדר קדשים ונתן בורגיל

נושאי כלים של הרמב"ם

#הפניה נושאי כליו של הרמב"ם.

לִרְאוֹת סדר קדשים ונושאי כלים של הרמב"ם

נכס צאן ברזל

נכס צאן ברזל (או: צאן ברזל) הוא מושג הלכתי-משפטי המהווה כינוי לעסקת הלוואה-פיקדון, שמטרתה להבטיח את הקרן של בעל הנכסים המופקדים ביד השומר, שמצידו מרוויח את השימוש בנכסים ואף את הרווחים העשויים או העתידים לצאת מהם.

לִרְאוֹת סדר קדשים ונכס צאן ברזל

ספר קדושה

ספר קדושה הוא הספר החמישי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

לִרְאוֹת סדר קדשים וספר קדושה

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

לִרְאוֹת סדר קדשים וספר תורה

ספר הפלאה

ספר הפלאה הוא הספר השישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

לִרְאוֹת סדר קדשים וספר הפלאה

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

לִרְאוֹת סדר קדשים וספר ישעיהו

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

לִרְאוֹת סדר קדשים וספרא

סטנסיל

איור של מכונת מימאוגרפיה סְטֶנְסִיל (מאנגלית: stencil duplicator) הוא הכינוי הנפוץ שניתן בישראל למימאוגרפיה (Mimeograph machine), שיטה לשכפול מסמכים שקדמה למכונת צילום ולמדפסות מחשב.

לִרְאוֹת סדר קדשים וסטנסיל

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים וסדר נזיקין

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

לִרְאוֹת סדר קדשים וסדר טהרות

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

לִרְאוֹת סדר קדשים וסוגיה

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ועקיבא איגר

ערכין (יהדות)

ערכים הוא נדר, צורת התחייבות לתרומה כספית לבית המקדש.

לִרְאוֹת סדר קדשים וערכין (יהדות)

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ופירוש רש"י לתלמוד

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ופירוש המשנה לרמב"ם

ציצית

ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

לִרְאוֹת סדר קדשים וציצית

קרבן תמיד

#הפניה קורבן התמיד.

לִרְאוֹת סדר קדשים וקרבן תמיד

קדושה (יהדות)

#הפניה קודש וחול ביהדות.

לִרְאוֹת סדר קדשים וקדושה (יהדות)

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

לִרְאוֹת סדר קדשים וקורבן (יהדות)

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

לִרְאוֹת סדר קדשים ורמב"ם

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

לִרְאוֹת סדר קדשים ורא"ש

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

לִרְאוֹת סדר קדשים וראשונים

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ורש"י

רבנו גרשום

רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

לִרְאוֹת סדר קדשים ורבנו גרשום

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ורבי יהודה הנשיא

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

לִרְאוֹת סדר קדשים ורי"ף

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.

לִרְאוֹת סדר קדשים וריטב"א

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת סדר קדשים וש"ס וילנא

שמואל אליעזר הלוי איידלס

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושמואל אליעזר הלוי איידלס

שמואל שטראשון

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושמואל שטראשון

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושמות

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושלמה לוריא

שלמה זלמן ליפשיץ

קבר רבי שלמה זלמן ליפשיץ בבית הקברות בוורשהמצבת רבי שלמה זלמן ליפשיץ הרב שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765 – ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם ה"חמדת שלמה", על שם החשוב שבספריו), היה הרב האשכנזי הראשון של העיר ורשה בפולין ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושלמה זלמן ליפשיץ

שלמה ברמן

#הפניהמרדכי שלמה ברמן.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושלמה ברמן

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושלמה הכהן (רב)

שלמה כץ (ראש ישיבה)

הרב שלמה דוד כץ (נולד בה' באב ה'תש"ח, 10 באוגוסט 1948) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושלמה כץ (ראש ישיבה)

שחיטה (מצווה)

#הפניה שחיטה (הלכה).

לִרְאוֹת סדר קדשים ושחיטה (מצווה)

שחיטה (הלכה)

שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושחיטה (הלכה)

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

לִרְאוֹת סדר קדשים ושולחן ערוך

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושילוח הקן

שיטה מקובצת

שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושיטה מקובצת

שיטה לא נודע למי

הספר שיטה לא נודע למי (נקרא גם 'שיטה לקידושין' או 'שיטה') הוא פירוש שנכתב על מסכת קידושין על ידי אחד מהראשונים שזהותו אינה ידועה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ושיטה לא נודע למי

תערובות

#הפניה תערובת (הלכה).

לִרְאוֹת סדר קדשים ותערובות

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

לִרְאוֹת סדר קדשים ותפילין

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת סדר קדשים ותלמוד בבלי

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ותלמוד ירושלמי

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ותוספות

תוספות רי"ד

#הפניה ישעיה די טראני.

לִרְאוֹת סדר קדשים ותוספות רי"ד

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ותורה

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה.

לִרְאוֹת סדר קדשים וחסידות גור

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

לִרְאוֹת סדר קדשים וחזון איש

חבלי משיח

חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה".

לִרְאוֹת סדר קדשים וחבלי משיח

חומש ויקרא

#הפניה ויקרא.

לִרְאוֹת סדר קדשים וחומש ויקרא

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות הוא ספר של אחד הראשונים, שנכתב על מסכת מנחות, והוא מספרי הראשונים היחידים על מסכת בסדר קדשים.

לִרְאוֹת סדר קדשים וחידושי הרשב"א על מסכת מנחות

בצלאל אשכנזי

רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.

לִרְאוֹת סדר קדשים ובצלאל אשכנזי

ברוך מרדכי אזרחי

הרב ברוך מרדכי אזרחי (ט"ו באדר ב' תרפ"ט, 27 במרץ 1929 – י"א בחשוון תשפ"ד, 26 באוקטובר 2023) היה ראש ישיבת עטרת ישראל, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.

לִרְאוֹת סדר קדשים וברוך מרדכי אזרחי

ברוך פרנקל-תאומים

#הפניה ברוך תאומים-פרנקל.

לִרְאוֹת סדר קדשים וברוך פרנקל-תאומים

ברוך דב פוברסקי

הרב בָּרוּךְ דֹב פּוֹבַרְסְקִי (ר' בערל; נולד בד' באלול ה'תרצ"א, 17 באוגוסט 1931) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

לִרְאוֹת סדר קדשים וברוך דב פוברסקי

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

לִרְאוֹת סדר קדשים ובשר בחלב

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים ובבא מציעא

בכור

הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.

לִרְאוֹת סדר קדשים ובכור

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

לִרְאוֹת סדר קדשים ובית המקדש

גיד הנשה

גיד הַנָּשֶׁה הוא גיד על כף הירך האחורית של חיה או בהמה, שאותו אסור לאכול על פי ההלכה היהודית.

לִרְאוֹת סדר קדשים וגיד הנשה

ד"ה

#הפניה דיבור המתחיל.

לִרְאוֹת סדר קדשים וד"ה

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

לִרְאוֹת סדר קדשים ודניאל בומברג

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

לִרְאוֹת סדר קדשים ודפוס

דפוס שונצינו

#הפניה משפחת שונצינו.

לִרְאוֹת סדר קדשים ודפוס שונצינו

דוד רפפורט

הרב דוד הכהן רפפורט (ה'תר"ן או ה'תרנ"א – ב' בתשרי, ה'תש"ב; 1889 או 1890 - 23 בספטמבר 1941) היה ר"מ בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ' בין מלחמות העולם.

לִרְאוֹת סדר קדשים ודוד רפפורט

הסופות בנגב

הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

לִרְאוֹת סדר קדשים והסופות בנגב

הקדמות הרמב"ם

כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.

לִרְאוֹת סדר קדשים והקדמות הרמב"ם

הקדש (הלכה)

הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.

לִרְאוֹת סדר קדשים והקדש (הלכה)

הרב שטיינמן

#הפניה אהרן יהודה ליב שטינמן.

לִרְאוֹת סדר קדשים והרב שטיינמן

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת סדר קדשים והלכה

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.

לִרְאוֹת סדר קדשים והלכות רב אלפס

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

לִרְאוֹת סדר קדשים והגר"א

היברובוקס

היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

לִרְאוֹת סדר קדשים והיברובוקס

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

לִרְאוֹת סדר קדשים וויקרא

כרת

כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.

לִרְאוֹת סדר קדשים וכרת

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

לִרְאוֹת סדר קדשים וכולל אברכים

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

לִרְאוֹת סדר קדשים ויעקב עמדין

יעקב צבי יולס

#הפניה יעקב צבי יאליש.

לִרְאוֹת סדר קדשים ויעקב צבי יולס

יעקב יצחק הורוביץ

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.

לִרְאוֹת סדר קדשים ויעקב יצחק הורוביץ

יעקב ישראל קניבסקי

לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

לִרְאוֹת סדר קדשים ויעקב ישראל קניבסקי

יצחק מינקובסקי

הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 – ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת סדר קדשים ויצחק מינקובסקי

יצחק זאב סולובייצ'יק

#הפניה יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

לִרְאוֹת סדר קדשים ויצחק זאב סולובייצ'יק

ירושלמי על סדר קדשים

מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.

לִרְאוֹת סדר קדשים וירושלמי על סדר קדשים

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

לִרְאוֹת סדר קדשים וישראל מאיר הכהן

ישיבות בריסק

היכל ישיבת בריסק ישיבות בריסק הן מספר ישיבות שנוסדו בירושלים על ידי משפחת רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ותלמידיו.

לִרְאוֹת סדר קדשים וישיבות בריסק

יחיאל מיכל פיינשטיין

רבי יחיאל מיכל פיינשטיין הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (ד' בתמוז תרס"ז, 16 ביוני 1907 – ט"ז באייר תשס"ג, 17 במאי 2003) היה ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.

לִרְאוֹת סדר קדשים ויחיאל מיכל פיינשטיין

יהודה אריה לייב אלתר

#הפניה יהודה אריה ליב אלתר.

לִרְאוֹת סדר קדשים ויהודה אריה לייב אלתר

יוסף דב סולובייצ'יק (ירושלים)

#הפניה יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים).

לִרְאוֹת סדר קדשים ויוסף דב סולובייצ'יק (ירושלים)

יורה דעה

יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

לִרְאוֹת סדר קדשים ויורה דעה

ראה גם

בית המקדש

מצוות התלויות בארץ

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סדר_קדשים

, פירוש רש"י לתלמוד, פירוש המשנה לרמב"ם, ציצית, קרבן תמיד, קדושה (יהדות), קורבן (יהדות), רמב"ם, רא"ש, ראשונים, רש"י, רבנו גרשום, רבי יהודה הנשיא, רי"ף, ריטב"א, ש"ס וילנא, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמואל שטראשון, שמות, שלמה לוריא, שלמה זלמן ליפשיץ, שלמה ברמן, שלמה הכהן (רב), שלמה כץ (ראש ישיבה), שחיטה (מצווה), שחיטה (הלכה), שולחן ערוך, שילוח הקן, שיטה מקובצת, שיטה לא נודע למי, תערובות, תפילין, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספות, תוספות רי"ד, תורה, חסידות גור, חזון איש, חבלי משיח, חומש ויקרא, חידושי הרשב"א על מסכת מנחות, בצלאל אשכנזי, ברוך מרדכי אזרחי, ברוך פרנקל-תאומים, ברוך דב פוברסקי, בשר בחלב, בבא מציעא, בכור, בית המקדש, גיד הנשה, ד"ה, דניאל בומברג, דפוס, דפוס שונצינו, דוד רפפורט, הסופות בנגב, הקדמות הרמב"ם, הקדש (הלכה), הרב שטיינמן, הלכה, הלכות רב אלפס, הגר"א, היברובוקס, ויקרא, כרת, כולל אברכים, יעקב עמדין, יעקב צבי יולס, יעקב יצחק הורוביץ, יעקב ישראל קניבסקי, יצחק מינקובסקי, יצחק זאב סולובייצ'יק, ירושלמי על סדר קדשים, ישראל מאיר הכהן, ישיבות בריסק, יחיאל מיכל פיינשטיין, יהודה אריה לייב אלתר, יוסף דב סולובייצ'יק (ירושלים), יורה דעה.