גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
85 יחסים: מסת שמש, מסה, מערכת השמש, מחזור החיים של כוכב, מכון דוידסון לחינוך מדעי, מימן, מיקרונובה, אנרגיה, אנרגיה גרעינית, אנטארקטיקה, אסטרונום, אוניברסיטת הרווארד, ננס לבן, ננס חום, נר תקני, נובה, ניאון, נייטרון, נייטרינו, ספקטרום בליעה, סופרנובה 1006, סופרנובה 1054, סופרנובה 1572, סופרנובה 1604, סופרנובה 185, סופרנובה 1987A, סופיה ברהה, סוכנות החלל הישראלית, סין (אזור), ענני מגלן, ענק אדום, עקרון האיסור של פאולי, ערפילית הסרטן, על-ענק אדום, פרוטון, פחמן, פוזיטרון, צורן, קרח, קרינת גמא, קבוצת כוכבים, קוטב, ריק, שארית סופרנובה, שאילת מילים, שנת אור, שביל החלב, שור (קבוצת כוכבים), שכבת האוזון, תחמוצות חנקן, ..., לחץ, טלסקופ החלל האבל, טיכו בראהה, חמצן, חנקן, חומר, חור שחור, ברזל, בהירות נראית, ביוספירה, גשושית, גלקסיה, גז, גבול צ'נדראסקאר, גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף, גופרית, דלק גרעיני, הספקטרום האלקטרומגנטי, השמש, התפרצות גמא, הליום, הכחדה המונית, היפרנובה, היקום, היתוך גרעיני, הידלדלות שכבת האוזון, כבידה, כוכב, כוכב נייטרונים, יסוד כימי, יוהאנס קפלר, 1604, 1987, 23 בפברואר, 9 באוקטובר. להרחיב מדד (35 יותר) »
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ומסת שמש · ראה עוד »
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ומסה · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ומערכת השמש · ראה עוד »
מחזור החיים של כוכב
מחזור החיים של כוכב הוא תאוריה מדעית המסבירה את התהליך שבו כוכב עובר שלבים של שינויים משמעותיים ביותר במהלך חייו.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ומחזור החיים של כוכב · ראה עוד »
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, היא עמותה שמטרתה לפתח ולקדם את החינוך המדעי בישראל.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ומכון דוידסון לחינוך מדעי · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ומימן · ראה עוד »
מיקרונובה
ציור אמן של מיקרונובה מיקרונובה (באנגלית: Micronova) הוא סוג של פיצוץ תרמו-גרעיני שמתרחש על פני השטח של ננס לבן, ועוצמתו קטנה בהרבה מעוצמתה של נובה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ומיקרונובה · ראה עוד »
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ואנרגיה · ראה עוד »
אנרגיה גרעינית
אֵנֶרְגִּיָּה גַּרְעִינִית היא האנרגיה הטמונה בגרעין האטום.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ואנרגיה גרעינית · ראה עוד »
אנטארקטיקה
תמונת לווין של יבשת אנטארקטיקה השמש שוקעת על אנטארקטיקה. ליווינגסטון, הסמוך לחופי אנטארקטיקה, 2004 פסגת אונגל בהרי טנגרה שבאיי שטלנד הדרומיים. חזזיות מצויים באנטארקטיקה קריל אנטארקטי הנפוץ במספרים גדולים באנטארקטיקה אנטארקטיקה היא היבשת שבה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ואנטארקטיקה · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ואסטרונום · ראה עוד »
אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »
ננס לבן
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וננס לבן · ראה עוד »
ננס חום
מסות צדק ננס חום (Brown Dwarf, מכונה גם Failed Star - כוכב כושל או Ultracool Dwarf ובקיצור UCD) הוא גוף תת-כוכבי שגדול מכוכב לכת וקטן מכוכב.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וננס חום · ראה עוד »
נר תקני
נר תקני (באנגלית: Standard Candle) הוא כינוי באסטרונומיה למקור אור שמימי, שהבהירות המוחלטת שלו ידועה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ונר תקני · ראה עוד »
נובה
הננס הלבן (מימין) סופח חומר משכנו נובה (בלטינית: Nova) היא התפרצות דרמטית המתרחשת במערכת כוכבים כפולה (בינארית) המורכבת מננס לבן וכוכב סדרה ראשית או ענק אדום.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ונובה · ראה עוד »
ניאון
נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וניאון · ראה עוד »
נייטרון
נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ונייטרון · ראה עוד »
נייטרינו
נֵייטְרִינוֹ או ניוטרינו (Neutrino, באיטלקית: "נייטרון קטן") הוא חלקיק יסודי פרמיוני, המהווה לפטון נטול מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ונייטרינו · ראה עוד »
ספקטרום בליעה
שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה. הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ה-melanopsin הוא תא נוסף הרגיש לאור. ספקטרום הבליעה של חומר הוא קבוצת תדרים של קרינה אלקטרומגנטית הנבלעת באותו חומר.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וספקטרום בליעה · ראה עוד »
סופרנובה 1006
סופרנובה 1006 (ידועה גם כ-"SN 1006") הייתה סופרנובה אשר נצפתה בכדור הארץ בשנת 1006 לספירה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וסופרנובה 1006 · ראה עוד »
סופרנובה 1054
סופרנובה 1054 (גם SN 1054 או סופרנובת הסרטן) הייתה סופרנובה אשר נצפתה על ידי עמים רבים על כדור הארץ בשנת 1054.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וסופרנובה 1054 · ראה עוד »
סופרנובה 1572
סופרנובה 1572 (מסומנת SN 1572), הידועה בכינויה הסופרנובה של טיכוֹ, הייתה סופרנובה מטיפוס Ia שהתרחשה במרחק כ-7,500 שנות אור מהשמש בקבוצת הכוכבים קסיופאה ואורה הגיע לכדור הארץ בנובמבר 1572 ונראה בשמי הלילה עד מרץ 1574.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וסופרנובה 1572 · ראה עוד »
סופרנובה 1604
ציור של קבוצת הכוכבים נושא הנחש, עליו סימן יוהאנס קפלר את מיקום הסופרנובה באות N - על עקב ימין, ריבוע שמיני מלמעלה ורביעי משמאל סופרנובה 1604 (מסומנת SN 1604) הנקראת גם הסופרנובה של קפלר הייתה התפוצצות סופרנובה שאירעה בגלקסיית שביל החלב, בחלק השמיים שמזוהה עם קבוצת הכוכבים נושא הנחש.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וסופרנובה 1604 · ראה עוד »
סופרנובה 185
סופרנובה 185 (מסומנת כ-SN 185) הייתה סופרנובה אשר נצפתה על פני כדור הארץ בשנת 185, מכיוון מערכת הכוכבים אלפא קנטאורי, בין קבוצות הכוכבים מחוגה וקנטאור, כלומר בתוך גלקסיית שביל החלב עצמה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וסופרנובה 185 · ראה עוד »
סופרנובה 1987A
תמונה של הטבעות משרידי סופרנובה 1987A. התמונה צולמה בין השנים 1994–2009 על ידי טלסקופ החלל האבל סופרנובה 1987A (מסומנת SN 1987A) הייתה סופרנובה שנצפתה מפני כדור הארץ ב־23 בפברואר 1987.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וסופרנובה 1987A · ראה עוד »
סופיה ברהה
סופיה ברהה, תחריט על ידי הנס פיטר האנסן, עבור ה Illustreret Dansk Litteraturhistorie סופיה ברהה (בדנית: Sophia Brahe;24 באוגוסט 1556–1643), הייתה אסטרונומית דנית, שעסקה גם בבוטניקה, ביולוגיה, גידול והכלאת צמחים ולמדה כימיה ורפואה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וסופיה ברהה · ראה עוד »
סוכנות החלל הישראלית
אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וסוכנות החלל הישראלית · ראה עוד »
סין (אזור)
החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וסין (אזור) · ראה עוד »
ענני מגלן
ענני מגלן הן שתי גלקסיות ננסיות אשר נמצאות בקרבת הגלקסיה שלנו, שביל החלב.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וענני מגלן · ראה עוד »
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וענק אדום · ראה עוד »
עקרון האיסור של פאולי
עקרון האיסור של פאולי הוא עיקרון פיזיקלי בתורת הקוונטים הקובע ששני פרמיונים לא יכולים להמצא באותו מצב קוונטי, באותה מערכת קוונטית, בו-זמנית.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ועקרון האיסור של פאולי · ראה עוד »
ערפילית הסרטן
ערפילית הסרטן (באנגלית: Crab Nebula, נקראת גם M1, NGC 1952 או שור A) היא שארית סופרנובה בקבוצת הכוכבים שור.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וערפילית הסרטן · ראה עוד »
על-ענק אדום
חתך פנימי של על-ענק אדום המראה את היסודות הנוצרים בו על-ענק אדום הוא כוכב על-ענק הנמצא בחלקה העליון של דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ועל-ענק אדום · ראה עוד »
פרוטון
פְּרוֹטוֹן (מיוונית: פרוטון, ראשון) הוא חלקיק הנמצא בגרעין של כל אטום.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ופרוטון · ראה עוד »
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ופחמן · ראה עוד »
פוזיטרון
פּוֹזִיטְרוֹן (positron) הוא חלקיק יסודי, האנטי-חלקיק של האלקטרון.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ופוזיטרון · ראה עוד »
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וצורן · ראה עוד »
קרח
Joekullsarlon, איסלנד קרח הוא צורת המוצק של מים.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וקרח · ראה עוד »
קרינת גמא
קרינת הגמא מהווה את הגלים בקצה הימני של הספקטרום האלקטרומגנטי איור של קרינת גמא מגרעין אטום קרינת גמא (γ) היא קרינה אלקטרומגנטית מייננת, הבאה לידי ביטוי בפליטה של פוטון בעת תהליך דעיכה רדיואקטיבי.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וקרינת גמא · ראה עוד »
קבוצת כוכבים
אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וקבוצת כוכבים · ראה עוד »
קוטב
קוטב של גוף המסתובב סביב צירו הוא אחת משתי הנקודות על פני הגוף שדרכן עובר ציר הסיבוב.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וקוטב · ראה עוד »
ריק
תא ואקום אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. בפיזיקה, רִיק או ואקום הוא החוסר של חומר בנפח של חלל.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וריק · ראה עוד »
שארית סופרנובה
שארית הסופרנובה של קפלר, סופרנובה 1604 טיכו, סופרנובה 1572 שארית הסופרנובה N49 בענן מגלן הגדול שארית סופרנובה (באנגלית: Supernova remnant) היא ערפילית שנוצרת כתוצאה מסופרנובה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ושארית סופרנובה · ראה עוד »
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ושאילת מילים · ראה עוד »
שנת אור
שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).
חָדָשׁ!!: סופרנובה ושנת אור · ראה עוד »
שביל החלב
שביל החלב כפי שהיא נראית בדרום ויילס, בריטניה '''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מקומה על זרוע אוריון, ומציינת כאן את נקודת המרכז של קווי הקואורדינטות שביל הֶחלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש ובה כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ושביל החלב · ראה עוד »
שור (קבוצת כוכבים)
שור היא קבוצת כוכבים המזוהה עם מזל שור, השני בגלגל המזלות, בין טלה לתאומים, שסמלו הוא ♉︎.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ושור (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »
שכבת האוזון
הדמיה של החור בשכבת האוזון מעל אנטארקטיקה, ספטמבר 2006 שכבת האוזון היא שכבה בסטרטוספירה, חלקה האמצעי של אטמוספירת כדור הארץ, המכילה ריכוז גבוה יחסית של אוזון, ולה חשיבות רבה בקיום החיים על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ושכבת האוזון · ראה עוד »
תחמוצות חנקן
N2O, הידועה גם כגז צחוק תחמוצות חנקן הן תרכובות בעלות הנוסחה האמפירית הכללית NmOn, כגון N2O, NO, NO2, N2O3, N2O4 ו-N2O5.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ותחמוצות חנקן · ראה עוד »
לחץ
כוח F, שמופעל בניצב למשטח ששטחו A, יוצר לחץ P השווה ל-F/A. לחץ בפיזיקה הוא גודל שניתן לשייך למערכות מאקרוסקופיות (כלומר, בעלות מספר רב של חלקיקים) שמתאר את היחס בין כוח לבין יחידת שטח עליה הוא מופעל במאונך.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ולחץ · ראה עוד »
טלסקופ החלל האבל
טלסקופ החלל הָאבֶּל (באנגלית: Hubble Space Telescope) הוא טלסקופ חלל ומכלול המכשירים המדעיים שנלווים לו, שחג במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-589 ק"מ.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וטלסקופ החלל האבל · ראה עוד »
טיכו בראהה
#הפניה טיכו ברהה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וטיכו בראהה · ראה עוד »
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וחמצן · ראה עוד »
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וחנקן · ראה עוד »
חומר
מסך הגביש הנוזלי פועל בעזרת חומר שנמצא במצב צבירה של גביש נוזלי, בעוד שאר החומרים במצב מוצק. חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וחומר · ראה עוד »
חור שחור
2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וחור שחור · ראה עוד »
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וברזל · ראה עוד »
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
חָדָשׁ!!: סופרנובה ובהירות נראית · ראה עוד »
ביוספירה
פוטואוטוטרופים בים וביבשה ביוספרה (מיוונית: βίος – בִיוֹס, "חיים" ו־σφαῖρα – ספֵירה, "כדור"), המכונה גם אֶקוספירה (מיוונית οἶκος – אוֹיקוס, "סביבה" ו־σφαῖρα, "כדור"), היא סך כל המערכות אקולוגיות בכדור הארץ.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וביוספירה · ראה עוד »
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וגשושית · ראה עוד »
גלקסיה
גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וגלקסיה · ראה עוד »
גז
איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וגז · ראה עוד »
גבול צ'נדראסקאר
גבול צ'נדראסקאר הוא קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וגבול צ'נדראסקאר · ראה עוד »
גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף
גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף הוא החסם העליון עבור הפיכה של כוכב לכוכב נייטרונים והחסם התחתון להפיכה של כוכב לחור שחור.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וגבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף · ראה עוד »
גופרית
גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וגופרית · ראה עוד »
דלק גרעיני
תהליך יצור של דלק גרעיני דלק גרעיני הוא חומר שאפשר לנצלו להפקת אנרגיה גרעינית, בין אם בביקוע גרעיני, או בהיתוך גרעיני.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ודלק גרעיני · ראה עוד »
הספקטרום האלקטרומגנטי
מיקרומטר (10−6 מטר)שmmכ.
חָדָשׁ!!: סופרנובה והספקטרום האלקטרומגנטי · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: סופרנובה והשמש · ראה עוד »
התפרצות גמא
בתמונה מימין (הגדלה של האזור הנראה בריבוע משמאל) ניתן לראות הבזק אור הבא לאחר התפרצות גמא מיום 23 בינואר 1999, שסומנה GRB 990123. האור הבהיר מעליה, בצורת אצבעות, היא הגלקסיה שבה התרחשה ההתפרצות ואשר צורתה מעוותת כנראה עקב התנגשות בגלקסיה אחרת הדמיה של התפרצות גמא התפרצות גמא (באנגלית: Gamma-ray burst, ובקיצור GRB) היא תופעה קוסמולוגית שבמהלכה משתחררת בחלל כמות אדירה של קרינת גמא הנפלטת בתהליך של התפרקות רדיואקטיבית.
חָדָשׁ!!: סופרנובה והתפרצות גמא · ראה עוד »
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
חָדָשׁ!!: סופרנובה והליום · ראה עוד »
הכחדה המונית
בכחול - עוצמת ההכחדה הנראית, כלומר אחוז הסוגים נכחדים בכל זמן נתון, כפי שהיא משוחזרת מרשומת המאובנים. הכחדה המונית (באנגלית: Mass Extinction או Extinction Event) היא התרחשות שבה נכחדים מן העולם שיעור רב ביותר של יצורים בפרק זמן קצר יחסית.
חָדָשׁ!!: סופרנובה והכחדה המונית · ראה עוד »
היפרנובה
היפרנובה בהדמיה של נאס"א היפרנובה היא סופרנובה, אשר בהתפרצותה משתתפת כמות אנרגיה גדולה במיוחד.
חָדָשׁ!!: סופרנובה והיפרנובה · ראה עוד »
היקום
ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.
חָדָשׁ!!: סופרנובה והיקום · ראה עוד »
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
חָדָשׁ!!: סופרנובה והיתוך גרעיני · ראה עוד »
הידלדלות שכבת האוזון
הדמיה של החור בשכבת האוזון מעל אנטארקטיקה, ספטמבר 2006 הידלדלות שכבת האוזון (מכונה: החור באוזון), מתרחשת באזור באטמוספירה שמעל אנטארקטיקה וסביבותיה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה והידלדלות שכבת האוזון · ראה עוד »
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וכבידה · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וכוכב · ראה עוד »
כוכב נייטרונים
התצפית הישירה הראשונה של כוכב נייטרונים באור נראה (כוכב הנייטרונים RX J1856.5−3754). סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) כוכב נֵיטְרוֹנִים הוא כוכב דחוס, שעשוי ברובו מנייטרונים.
חָדָשׁ!!: סופרנובה וכוכב נייטרונים · ראה עוד »
יסוד כימי
אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית. תיאור סכימתי של המבנה האטומי של מולקולת cyclo-S8 מלמעלה. כל כדור מייצג אטום גופרית, וכל קו, קשר קוולנטי בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ויסוד כימי · ראה עוד »
יוהאנס קפלר
#הפניה יוהנס קפלר.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ויוהאנס קפלר · ראה עוד »
1604
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ו1604 · ראה עוד »
1987
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ו1987 · ראה עוד »
23 בפברואר
23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ו23 בפברואר · ראה עוד »
9 באוקטובר
9 באוקטובר הוא היום ה-282 בשנה (283 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: סופרנובה ו9 באוקטובר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סופרנובה
