גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
50 יחסים: Ĥ, Ŭ, Ĵ, Ŝ, Ĝ, Ĉ, V, Z, מקף, מילה (בלשנות), אספרנטו, אסטונית, אפוסטרוף, אלפבית ערבי, אומלאוט, אורתוגרפיה, איטלקית, נקודתיים, ניקוד העברית בת ימינו, ספרדית, סדיליה, סימן הטעמה משני, סימן הטעמה משני כפול, סימן הטעמה עילי כפול, ערבית, עברית, פורטוגזית, פינית, צ'כית, צרפתית, קטלאנית, קו (ציור), רומנית, שפות סקנדינביות, תעתיק, טעמי המקרא, טבעת (סימן דיאקריטי), טון (בלשנות), טורקית, טילדה, זנבון, ברווה (סימן דיאקריטי), גרמנית, גרפמה, גרש, גג (סימן דיאקריטי), הגייה, הונגרית, וייטנאמית, יוונית עתיקה.
Ĥ
Ĥ (אות קטנה: ĥ; שם האות: ĥo, חוֹ) היא האות האחת־עשרה באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות בשפה עם סימנים דיאקריטים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וĤ · ראה עוד »
Ŭ
Ŭ (אות קטנה: ŭ; שם האות: ŭo, ווֹ) היא האות העשרים־וחמש באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות באספרנטו שנכתבות בעזרת סימנים דיאקריטיים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וŬ · ראה עוד »
Ĵ
Ĵ (אות קטנה: ĵ; שם האות ĵo, ז'וֹ) היא האות הארבע־עשרה באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות בשפה עם סימנים דיאקריטים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וĴ · ראה עוד »
Ŝ
Ŝ (אות קטנה: ŝ; שם האות ŝo, שׁוֹ) היא האות העשרים-ושלוש באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת מ-6 האותיות עם סימנים דיאקריטים באספרנטו (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וŜ · ראה עוד »
Ĝ
Ĝ (אות קטנה: ĝ; שם האות ĝo, ג'וֹ) היא האות התשיעית באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות בשפה עם סימנים דיאקריטיים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וĜ · ראה עוד »
Ĉ
Ĉ (אות קטנה: ĉ; שם האות ĉo, צ'וֹ) היא האות הרביעית באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות בשפה עם סימנים דיאקריטים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וĈ · ראה עוד »
V
V (וי) היא האות העשרים ושתים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וV · ראה עוד »
Z
האות Z (באנגלית: זד; באנגלית אמריקנית: זי) היא האות העשרים ושש והאחרונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וZ · ראה עוד »
מקף
המקף המאחה (המכונה גם המקף המחבר) הוא סימן פיסוק שמטרתו היא חיבור מילים ואיחוין לכדי יחידה מושגית אחת, והוא תמיד מוצמד (ללא כל רווח) למילים שהוא מאחה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ומקף · ראה עוד »
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ומילה (בלשנות) · ראה עוד »
אספרנטו
אֶסְפֶּרַנְטוֹ (במקור Lingvo Internacia, "לינגווֹ אינטרנָצִייה" - שפה בינלאומית) היא שפה מתוכננת ושפת עזר בינלאומית שנוצרה ב-1887 על ידי אליעזר לודוויג זמנהוף, שייעד אותה להפוך לשפתו השנייה של כל אדם בעולם, לצד שפת האם שלו.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואספרנטו · ראה עוד »
אסטונית
אסטונית (Eesti keel - IPA) היא שפתה הרשמית של אסטוניה והיא מדוברת בפי כ-1.1 מיליון איש.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואסטונית · ראה עוד »
אפוסטרוף
האַפּוֹסְטְרוֹף (’ או ') הוא סימן פיסוק המשמש במערכות אלפביתיות המבוססות על האלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואפוסטרוף · ראה עוד »
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואלפבית ערבי · ראה עוד »
אומלאוט
אוּמְלַאוּט (הוגים כ־um-laut) הוא סימן דיאקריטי באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואומלאוט · ראה עוד »
אורתוגרפיה
אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו – "נכון" (ορθο), גרפוֹס – "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואורתוגרפיה · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואיטלקית · ראה עוד »
נקודתיים
נקודתיים או ":" (בלשון הדיבור גם "נקודוֹתיים") הוא סימן פיסוק, המורכב משתי נקודות זו מעל זו.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ונקודתיים · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
ספרדית
דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וספרדית · ראה עוד »
סדיליה
הסֶדִילְיָה היא סימן הבחן (סימן דיאקריטי) המשמש באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסדיליה · ראה עוד »
סימן הטעמה משני
סימן הטעמה משני (` – ידוע באנגלית בתור grave accent) או סימן הטעמה משנית הוא סימן דיאקריטי המשמש ברמות שונות באנגלית, צרפתית, הולנדית, איטלקית ושפות רבות אחרות במערב אירופה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן הטעמה משני · ראה עוד »
סימן הטעמה משני כפול
סימן הטעמה משני כפול (̏) הוא סימן דיאקריטי המשמש באלפבית הלטיני והאלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן הטעמה משני כפול · ראה עוד »
סימן הטעמה עילי כפול
מקלדת הונגרית שלט בפארואזית עם ő סימן הטעמה עילי כפול (˝) הוא סימן דיאקריטי בכתב לטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן הטעמה עילי כפול · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ועברית · ראה עוד »
פורטוגזית
דוברי הפורטוגזית בעולם פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית) היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לספרדית וגליסית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ופורטוגזית · ראה עוד »
פינית
פינית (Suomen kieli - IPA) היא שפה פינו-אוגרית המשתייכת למשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ופינית · ראה עוד »
צ'כית
צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וצ'כית · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וצרפתית · ראה עוד »
קטלאנית
קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וקטלאנית · ראה עוד »
קו (ציור)
שרטוט המורכב מקווים בלבד באמנות, קו הוא סימן - ישר, עקום, מסולסל או מפותל - המחבר בין שתי נקודות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וקו (ציור) · ראה עוד »
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ורומנית · ראה עוד »
שפות סקנדינביות
#הפניה שפות גרמאניות צפוניות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ושפות סקנדינביות · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ותעתיק · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטעמי המקרא · ראה עוד »
טבעת (סימן דיאקריטי)
טבעת היא סימן דיאקריטי, שיכול להופיע מעל (˚) או מתחת (̥) לאות לטינית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטבעת (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »
טון (בלשנות)
טון (בעברית: נֶגֶן) הוא תכונה פונמית המצויה בחלק ניכר משפות העולם, בהן שינויים בגובה הקול משמשים בשביל להבדיל בין פונמות, כלומר שפות בהם גובה הצליל הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת להבין את משמעות המילים המדוברות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטון (בלשנות) · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטורקית · ראה עוד »
טילדה
טילדה (~) (על פי האקדמיה ללשון העברית: גַּל, באנגלית: Tilde) היא סימן כתב (עילי בדרך כלל) המשמש כסימן דיאקריטי בספרדית ובפורטוגזית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטילדה · ראה עוד »
זנבון
Ogonek סימון הזנב או זנבון (פולנית Ogonek - זנב קטן) הממוקם בפינה הימנית תחתונה של תנועה באלפבית הלטיני, הוא סימן דיאקריטי המסמן אנפוף (נזאליזציה) של התנועה בפולנית, וחנכוך (פלטליזציה) בליטאית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וזנבון · ראה עוד »
ברווה (סימן דיאקריטי)
ברווה (באנגלית: Breve) הוא סימן דיאקריטי ˘, שצורתו חצי עיגול, ונכתב מעל האות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וברווה (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגרמנית · ראה עוד »
גרפמה
גְּרַפֵמַה הוא מונח מתחום האורתוגרפיה או מתחום הטיפוגרפיה, ומשמעותו שונה במקצת בכל אחד מהתחומים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגרפמה · ראה עוד »
גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגרש · ראה עוד »
גג (סימן דיאקריטי)
גג ˆ (מכונה גם 'כובע') הוא סימן דיאקריטי הקרוי בלועזית Circumflex או Caret.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגג (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והגייה · ראה עוד »
הונגרית
קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והונגרית · ראה עוד »
וייטנאמית
וייטנאמית (tiếng Việt), אשר הייתה ידועה גם תחת השם אנמזית בזמן השלטון הקולוניאלי הצרפתי, היא השפה הרשמית של וייטנאם.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ווייטנאמית · ראה עוד »
יוונית עתיקה
ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ויוונית עתיקה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סימן_דיאקריטי
