גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
278 יחסים: מ"ט שערי טומאה, מ"ח קנייני תורה, מאורה (פיוט), מאיר ש"ץ, מנחם בן יעקב מוורמייזא, מנחת העומר, מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, מנייה, מסורת, מסכת אבות, מסכת סוטה, מסכת קידושין, מסכת שבועות, מעמד הר סיני, מעמד הביניים, מצוות עשה, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות עשה שהזמן גרמה, מקובל, מרד בר כוכבא, מרדכי בן-דוד, מרדכי יפה, משנה, משנה ברורה, משה מבורגוס, משה שטרן (חזן), משולם בן משה ממגנצא, משולם בן קלונימוס, מלחין, מזרח אירופה, מזג אוויר, מגן אברהם, מגילת המקדש, מדאורייתא, מדרשה תורנית לנשים, מהרי"ל, מוצאי שבת, מורה הנבוכים, מכללת הרצוג, מיתת תלמידי רבי עקיבא, אמוראים, אמימר, אנא בכוח, אפרים מרגנסבורג, אפרים בן יצחק מרגנשבורג, ארמית, ארבעת המינים, ארון קודש, אשר יצר אור, אשכנזים, ..., אתמול, אלחנן סמט, אלוהים, אלוהים (יהדות), אליעזר מלמד, אליעזר בן נתן, אליעזר יהודה וולדנברג, אליה רבה, אליה בן שמעיה, אליהו הזקן, אחרונים, אב הרחמים, אבני נזר, אברהם קלויזנר, אביב, אביי, אגרת רב שרירא גאון, אור זרוע, איסור חדש, אייר, נר, נחמן קרוכמאל, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח רומניא, נוסח הספרדים, ניסן, ניגוני מירון, ספר, ספר תורה, ספר החינוך, ספריא, ספורנו, ספירה (קבלה), סוכה, סוכות, סידרא, סידור רב סעדיה גאון, סיוון, עקידת יצחק (ספר), ערב פסח, ערב חג, עלינו לשבח, עברית, פניני הלכה, פסח, פסחא, פרעות ת"ח ות"ט, פרעות תתנ"ו, פרושים, פרי חדש, פוסק, פולין, פייר פינצ'יק, צאת הכוכבים, צפון אפריקה, צדוקים, ציונות, קציר, קבלת שבת, קבלה, קדושת לוי, קידוש, קידוש החודש, ר"ן, רמ"א, רמח"ל, רמב"ן, רמב"ם, ראש חודש, ראשונים, ראבי"ה, רשב"א, רבי מאיר, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אלתר, רבי עקיבא, רבי שמעון, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה, רבי יהודה בר אלעאי, רבי יוסי, רי"ץ גיאת, שמעון בן יצחק, שמואל חגי, שאלות ותשובות, שני לוחות הברית (ספר), שניאור זלמן מלאדי, שעורה תרבותית, שתי הלחם, שלמה אבן גבירול, שלמה בן נתן, שלום שרעבי, שלושת ימי ההגבלה, שליח ציבור, שבעה נקיים, שבת, שבועות, שביעי של פסח, שומע כעונה, שומרונים, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שיר השירים, תפילת מוסף, תפילת ערבית, תפילת ערבית של שבת, תפילת שחרית של שבת, תפילת הלל, תקופת בית שני, תרי"ג מצוות, תלמוד, תלמוד בבלי, תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, תורה, תורה שבעל-פה, תכלאל, תיקון המידות, ל"ג בעומר, למנצח בנגינות, לשם ייחוד, לחם, לוח השנה במגילות קומראן, לכה דודי, ליל הסדר, לילה, ט"ז בניסן, טנג'יר, טוענת רבנית, ז' בסיוון, זכריה זרמתי, חמץ, חנוכה, חסידות חב"ד, חסידות באבוב, חסידות ויז'ניץ, חשמלים, חז"ל, חזנות, חוץ לארץ, חורבן בית המקדש, חורבן בית המקדש השני, חול המועד פסח, חיטה, חיים יוסף דוד אזולאי, בנימין בן זרח, בנימין בר זרח, בעלי התוספות, ברוך בן שמואל, ברוב עם הדרת מלך, ברכת אמת ויציב, ברכת שהחיינו, ברכת המצוות, ברכת החודש, ברכה לבטלה, ברכות קריאת שמע, ברייתא, בחדרי חרדים, בבל, בית חב"ד, בית המקדש, בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה), בית כנסת, ביתא ישראל, ביכורים, בייתוסים, ג' בסיון, גזירות תתנ"ו, דמטר, דרבנן, דליה מרקס, דברים, דוד אבודרהם, דוד הנשקה, דוד ורדיגר, ה' בסיוון, המאה ה-17, המאה ה-9, האלה האם, הספרייה הלאומית, הר סיני, הר"ן, הרבנות הראשית לישראל, הלבוש, הלוח העברי, הלכה, הגאון מווילנה, הוצאת אריאל, הילולה, היום יום, ו' בסיוון, וולף לסלאו, ויקרא, כ"ט באייר, כ"ו באייר, י"ב בסיוון, י"ד באייר, ימי הביניים, יעקב עמדין, יצחק בן ראובן אלברגלוני, יציאת מצרים, ישראל, ישיבה (אתר אינטרנט), ילקוט יוסף, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות איטליה, יהדות קראית, יהדות רבנית, יהדות תימן, יהודה הלוי, יהודי גאורגיה, יהודים, יום, יום ראשון, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום העצמאות, יום השבת, יום הכיפורים, יום כיפור קטן, יום ירושלים, יוסף קארו, יוסף רוזנבלט, יוסף טוב עלם, יוצרות, יוון. להרחיב מדד (228 יותר) »
מ"ט שערי טומאה
מ"ט שערי טומאה הוא ביטוי ביהדות המשמש לתאר את מצבם של עם ישראל בסוף גלות ושעבוד מצרים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומ"ט שערי טומאה · ראה עוד »
מ"ח קנייני תורה
מ"ח קנייני תורה הן ארבעים ושמונה דברים המוזכרים בפרק שישי ('קנין תורה') ממסכת אבות, שעל ידם יכול אדם להשתלם בלימוד התורה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומ"ח קנייני תורה · ראה עוד »
מאורה (פיוט)
#הפניה יוצרות#ברכת יוצר אור.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומאורה (פיוט) · ראה עוד »
מאיר ש"ץ
קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומאיר ש"ץ · ראה עוד »
מנחם בן יעקב מוורמייזא
רבי מנחם בן יעקב מוורמייזא (נפטר בג' באייר ד'תתקס"ג, אפריל 1203) היה מגדולי הפייטנים באשכנז במאה ה-12, ודיין בבית הדין של יהדות וורמייזא לצדו של רבי אלעזר מגרמייזא בעל ספר הרקח.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומנחם בן יעקב מוורמייזא · ראה עוד »
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומנחת העומר · ראה עוד »
מנהגי אבלות בימי ספירת העומר
בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומנהגי אבלות בימי ספירת העומר · ראה עוד »
מנייה
ספירה באמצעות קווים בקבוצות של חמישה קווים מְנִיָּה היא הפעילות של מציאת מספר העצמים הנכללים בקבוצה סופית נתונה, או הפרדת מספר נתון של עצמים מתוך קבוצה נתונה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומנייה · ראה עוד »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומסורת · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומסכת סוטה · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומסכת שבועות · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מעמד הביניים
מעמד הביניים (או המעמד הבינוני) הוא מונח במדעי החברה המתאר קבוצה חברתית וכלכלית של אנשים בעלי יכולת כלכלית סבירה, אשר אינם בעלי השפעה או עושר יוצאי דופן או ניכרים לעין.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומעמד הביניים · ראה עוד »
מצוות עשה
מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומצוות עשה · ראה עוד »
מצוות עשה שהזמן גרמן
מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »
מצוות עשה שהזמן גרמה
#הפניה מצוות עשה שהזמן גרמן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומצוות עשה שהזמן גרמה · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומקובל · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרדכי בן-דוד
מֹרְדְכָי וֶרְדִיגֶר (Mordechai Werdyger; הידוע כמֹרְדְכָי בֶּן דָוִד, ובראשי תיבות מ.ב.ד; MBD; נולד בי' בניסן תשי"א, 16 באפריל 1951) הוא זמר ומלחין חסידי-אמריקאי, מפורצי הדרך למוזיקה החסידית החדשה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומרדכי בן-דוד · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומרדכי יפה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומשנה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה מבורגוס
רבי משה בן שלמה בן שמעון מבורגוס היה מגדולי מקובלי קסטיליה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומשה מבורגוס · ראה עוד »
משה שטרן (חזן)
משה שטרן (23 ביולי 1935 – 20 באפריל 2023) היה חזן נודע, שנחשב לאחד מטובי חזני יהדות אשכנז בעולם.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומשה שטרן (חזן) · ראה עוד »
משולם בן משה ממגנצא
רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »
משולם בן קלונימוס
רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומשולם בן קלונימוס · ראה עוד »
מלחין
גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומלחין · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומזרח אירופה · ראה עוד »
מזג אוויר
288 פיקסלים מפה בה משתמשים חזאי מזג אוויר הסופה והשלג הכבד ב-2013 הביטוי מזג אוויר הוא תיאור למצב האוויר המשתנה באטמוספירה בסמוך לפני הקרקע בין חום לקור, יובש ללחות, סערה או רגיעה, עננות או בהירות ועוד במקום ובזמן נתון.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומזג אוויר · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומגן אברהם · ראה עוד »
מגילת המקדש
קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומגילת המקדש · ראה עוד »
מדאורייתא
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומדאורייתא · ראה עוד »
מדרשה תורנית לנשים
לימוד בחברותא במדרשת שיל"ת מדרשה תורנית לנשים היא מוסד תורני לנשים הכולל לימוד תורה אינטנסיבי במגוון מקצועות היהדות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומדרשה תורנית לנשים · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומהרי"ל · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומוצאי שבת · ראה עוד »
מורה הנבוכים
הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומורה הנבוכים · ראה עוד »
מכללת הרצוג
#הפניה המכללה האקדמית הרצוג.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומכללת הרצוג · ראה עוד »
מיתת תלמידי רבי עקיבא
מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ומיתת תלמידי רבי עקיבא · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואמוראים · ראה עוד »
אמימר
אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואמימר · ראה עוד »
אנא בכוח
אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת, וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואנא בכוח · ראה עוד »
אפרים מרגנסבורג
רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 1110 בקירוב – ד'תתקל"ה, 1175 בקירוב) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, וכן תלמידו של ריב"א.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואפרים מרגנסבורג · ראה עוד »
אפרים בן יצחק מרגנשבורג
#הפניה אפרים מרגנסבורג.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואפרים בן יצחק מרגנשבורג · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וארמית · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וארבעת המינים · ראה עוד »
ארון קודש
ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וארון קודש · ראה עוד »
אשר יצר אור
אשר יצר אור הוא פיוט של רבי אפרים מרגנסבורג מסוג "מאורה", כלומר מיועד להיאמר בברכת יוצר המאורות לפני החתימה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואשר יצר אור · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואשכנזים · ראה עוד »
אתמול
אתמול היא היממה שלפני היממה הנוכחית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואתמול · ראה עוד »
אלחנן סמט
הרב אלחנן סמט (נולד בט"ו בניסן ה'תשי"ג, 31 במרץ 1953) הוא מרצה, מורה ומחבר ספרי פרשנות לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואלחנן סמט · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואלוהים · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אליעזר יהודה וולדנברג
#הפניה אליעזר יהודה ולדנברג.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואליעזר יהודה וולדנברג · ראה עוד »
אליה רבה
#הפניה אליה שפירא.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואליה רבה · ראה עוד »
אליה בן שמעיה
#הפניה אליה בר שמעיה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואליה בן שמעיה · ראה עוד »
אליהו הזקן
רבי אליהו הזקן בן מנחם ממאנש (Le Mans), פוסק הלכה ופייטן ממנהיגי יהדות צרפת הצפונית בתקופתו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואליהו הזקן · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואחרונים · ראה עוד »
אב הרחמים
אַב הָרַחֲמִים היא תפילה יהודית, המזכירה את נשמות הקהילות היהודיות שנהרגו על קידוש השם ומבקשת מאלוהים לנקום את נקמת דמן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואב הרחמים · ראה עוד »
אבני נזר
אבני נזר הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, מחשובי המשיבים בדורו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואבני נזר · ראה עוד »
אברהם קלויזנר
רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואברהם קלויזנר · ראה עוד »
אביב
חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007 250x250 פיקסלים האָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואביב · ראה עוד »
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואביי · ראה עוד »
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואור זרוע · ראה עוד »
איסור חדש
בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואיסור חדש · ראה עוד »
אייר
אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ואייר · ראה עוד »
נר
261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ונר · ראה עוד »
נחמן קרוכמאל
#הפניה נחמן קרוכמל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ונחמן קרוכמאל · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ונוסח רומניא · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ונוסח הספרדים · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וניסן · ראה עוד »
ניגוני מירון
נגני כליזמר בחגיגות ל"ג בעומר במירון בהשתתפות ערבים ודרוזים חצר עבו), מושר על ידי חסידי ברסלב בל"ג בעומר. שרים: ד. ברגשטיין, י.ד. רובינשטיין, א. אקשטיין, הוקלט בבני ברק, ישיבת חסידי ברסלב, 1967 מ. ברלין, ב. ברזבסקי, א. חשין (קלרינטים), א. סגל (תוף), ר. רוזנטל (מצלתיים), הוקלט במירון, ל"ג בעומר, תשכ"ח (1968). ניגוני מירון הוא כינויים של ניגונים המנוגנים מדי שנה במירון בעת הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר על ידי כליזמרים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וניגוני מירון · ראה עוד »
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וספר · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וספר תורה · ראה עוד »
ספר החינוך
ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וספר החינוך · ראה עוד »
ספריא
ספריא (באנגלית: Sefaria) הוא מלכ"ר המפעיל אתר אינטרנט המשמש כספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים חופשיים ובקוד פתוח.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וספריא · ראה עוד »
ספורנו
#הפניה עובדיה ספורנו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וספורנו · ראה עוד »
ספירה (קבלה)
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וספירה (קבלה) · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וסוכה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וסוכות · ראה עוד »
סידרא
עטיפת כתב העת סידרא (באנגלית: Sidra) הוא שנתון לחקר ספרות התורה שבעל-פה, היוצא לאור על ידי המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וסידרא · ראה עוד »
סידור רב סעדיה גאון
סידור רב סעדיה גאון הוא הכינוי המקובל לספר כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח (בעברית: ספר כל התפילות והברכות) שחיבר רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וסידור רב סעדיה גאון · ראה עוד »
סיוון
סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וסיוון · ראה עוד »
עקידת יצחק (ספר)
#הפניה יצחק עראמה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ועקידת יצחק (ספר) · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וערב פסח · ראה עוד »
ערב חג
ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וערב חג · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ועלינו לשבח · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ועברית · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופניני הלכה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופסח · ראה עוד »
פסחא
הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופסחא · ראה עוד »
פרעות ת"ח ות"ט
#הפניה גזרות ת"ח–ת"ט.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופרעות ת"ח ות"ט · ראה עוד »
פרעות תתנ"ו
#הפניה גזירות תתנ"ו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופרעות תתנ"ו · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופרושים · ראה עוד »
פרי חדש
#הפניה חזקיה די סילוה#ספרו פרי חדש.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופרי חדש · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופוסק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופולין · ראה עוד »
פייר פינצ'יק
פייר פינצ'יק (פנחס סגל; באנגלית: Pierre S. Pinchik; 1900–7 לינואר 1971) י בטבת תשל"א היה חזן, זמר ומלחין פרקי חזנות ושירים עממיים ביידיש.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ופייר פינצ'יק · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וצאת הכוכבים · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וצפון אפריקה · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וצדוקים · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וציונות · ראה עוד »
קציר
ציור משנת 1889 המתאר את הפעילות בתקופת הקציר חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" קָצִיר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וקציר · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וקבלת שבת · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וקבלה · ראה עוד »
קדושת לוי
קדושת לוי הוא ספרו המפורסם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וקדושת לוי · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וקידוש · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וקידוש החודש · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ור"ן · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורמ"א · ראה עוד »
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורמח"ל · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורמב"ם · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וראש חודש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וראשונים · ראה עוד »
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וראבי"ה · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורשב"א · ראה עוד »
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורבי מאיר · ראה עוד »
רבי אלעזר בן שמוע
רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »
רבי אלתר
אַלְתֶּר צְבִי אַרְיֵה יַכְנֶס מוכר בשם הבמה רבי אלתר (נולד ב-21 בינואר 1948, י' בשבט ה'תש"ח) הוא מוזיקאי, כוכב ילדים ומלמד חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורבי אלתר · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי שמעון
#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורבי שמעון · ראה עוד »
רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורבי יהודה · ראה עוד »
רבי יהודה בר אלעאי
#הפניה רבי יהודה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורבי יהודה בר אלעאי · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורבי יוסי · ראה עוד »
רי"ץ גיאת
#הפניה יצחק אבן גיאת.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ורי"ץ גיאת · ראה עוד »
שמעון בן יצחק
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושמעון בן יצחק · ראה עוד »
שמואל חגי
#הפניה שמואל קרויזר.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושמואל חגי · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שעורה תרבותית
שיבולת שעורה. יכולה להופיע גם ללא מלענים שעורה תרבותית (שם מדעי: Hordeum vulgare), המכונה בקיצור שעורה, היא מין תרבותי בסוג שעורה שבמשפחת הדגניים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושעורה תרבותית · ראה עוד »
שתי הלחם
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושתי הלחם · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
שלמה בן נתן
רבי שלמה ב"ר נתן (רשב"ן בראשי תיבות ומכונה גם אלג'יבלי) הוא חכם תימני מהמאה ה-12 שחי במצרים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושלמה בן נתן · ראה עוד »
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושלום שרעבי · ראה עוד »
שלושת ימי ההגבלה
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723 משה על הר סיני. ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, סוף המאה ה-19 שלושת ימי ההגבלה הם שלושת הימים שלפני מתן תורה (חג השבועות), בהם הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה בהר סיני.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושלושת ימי ההגבלה · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושליח ציבור · ראה עוד »
שבעה נקיים
בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושבעה נקיים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושבועות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושביעי של פסח · ראה עוד »
שומע כעונה
שוֹמֵע כְּעוֹנֶה (יש המבטאים שוֹמֵע כָּעוֹנֶה - בכ"ף קמוצה) הוא מושג הלכתי שפירושו הוא, לצאת ידי חובת מצווה שבדיבור, על ידי שמיעתה מאחר.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושומע כעונה · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושומרונים · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ושיר השירים · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תפילת הלל
#הפניה קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותפילת הלל · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם
#הפניה תדיר ושאינו תדיר.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותורה · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותכלאל · ראה עוד »
תיקון המידות
תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ותיקון המידות · ראה עוד »
ל"ג בעומר
איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ול"ג בעומר · ראה עוד »
למנצח בנגינות
#הפניה תהילים ס"ז.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ולמנצח בנגינות · ראה עוד »
לשם ייחוד
ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ולשם ייחוד · ראה עוד »
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ולחם · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לכה דודי
תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ולכה דודי · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וליל הסדר · ראה עוד »
לילה
קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ולילה · ראה עוד »
ט"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וט"ז בניסן · ראה עוד »
טנג'יר
טַנְג'יר (נהגה: טַנְז'יר; בלטינית Tingis – תִּינְגִּיס; בערבית ובבֶּרְבֶּרִית: طنجة / ⵟⴰⵏⵊⴰ – טַנְזַ'ה / ⵜⵉⵏ ⵉⴳⴳ – תִּין אִיגִּי / ⵜⵉⵏⴳⵉ – תִּינְגִּי; בספרדית: Tánger – תַּנְחֶר; בצרפתית Tanger – תַּנְזֵ'ה) היא עיר בצפון מרוקו, בה חיים כ-850,000 תושבים (נכון ל-2012).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וטנג'יר · ראה עוד »
טוענת רבנית
#הפניה טוען רבני#טוענת רבנית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וטוענת רבנית · ראה עוד »
ז' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וז' בסיוון · ראה עוד »
זכריה זרמתי
הרב זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא פוסק הלכה וסופר, מייסד וראש "מכון תורת אמ"ת", עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וזכריה זרמתי · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחמץ · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחנוכה · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות באבוב
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחסידות באבוב · ראה עוד »
חסידות ויז'ניץ
בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »
חשמלים
#הפניה חשמל (ספר יחזקאל).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחשמלים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחז"ל · ראה עוד »
חזנות
"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחזנות · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחוץ לארץ · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
חול המועד פסח
#הפניה חול המועד.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחול המועד פסח · ראה עוד »
חיטה
שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחיטה · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בנימין בן זרח
רבי בנימין בן זרח (לעיתים בתוספת הגדול או בעל שם, חתם לרוב כבנימן; אמצע המאה ה-11 בקירוב) היה פייטן ונודע כאחד מבעלי השם.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובנימין בן זרח · ראה עוד »
בנימין בר זרח
#הפניה בנימין בן זרח.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובנימין בר זרח · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברוך בן שמואל
רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וברוך בן שמואל · ראה עוד »
ברוב עם הדרת מלך
ברוב עם הדרת מלך הוא כלל הלכתי הקובע כי מצווה המתקיימת באופן ציבורי היא חשובה ומהודרת יותר.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וברוב עם הדרת מלך · ראה עוד »
ברכת אמת ויציב
#הפניה ברכות קריאת שמע.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וברכת אמת ויציב · ראה עוד »
ברכת שהחיינו
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וברכת שהחיינו · ראה עוד »
ברכת המצוות
#הפניה ברכות המצוות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וברכת המצוות · ראה עוד »
ברכת החודש
בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וברכת החודש · ראה עוד »
ברכה לבטלה
בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וברכה לבטלה · ראה עוד »
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וברכות קריאת שמע · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וברייתא · ראה עוד »
בחדרי חרדים
בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובחדרי חרדים · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובבל · ראה עוד »
בית חב"ד
לוגו המשמש רבים מבתי החב"ד בישראל שלט הכניסה לבית חב"ד בבנגקוק שבתאילנד שלט בכניסה לבית חב"ד בפושקר שבהודו מבנה בית חב"ד בלוס אנג'לס שבקליפורניה בארצות הברית, שתבניתו דומה למבנה מרכז חב"ד העולמי – 770 נשר בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובית חב"ד · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובית המקדש · ראה עוד »
בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה)
בית הכנסת אליהו הנביא ברחוב דניאל הנביא (Nabi Daniel street) באלכסנדריה היה בית כנסת מרכזי של קהילת יהדות אלכסנדריה, והוא נבנה בין השנים 1848–1850, ונקרא אז "בית הכנסת החדש".
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה) · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובית כנסת · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וביתא ישראל · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וביכורים · ראה עוד »
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ובייתוסים · ראה עוד »
ג' בסיון
#הפניה ג' בסיוון.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וג' בסיון · ראה עוד »
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »
דמטר
קרס דֵמֵטֵר (ביוונית: Δημήτηρ) היא אלת התבואה במיתולוגיה היוונית, משתייכת לקבוצת האלים הכתוניים ואחת מ-12 האלים האולימפיים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ודמטר · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ודרבנן · ראה עוד »
דליה מרקס
כריכת ספרה "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי" הרבה דליה מרקס (נולדה ב-1966) היא פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' (ירושלים).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ודליה מרקס · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ודברים · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ודוד אבודרהם · ראה עוד »
דוד הנשקה
דוד הֶנְשְקֶה הוא חוקר תלמוד ופרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן; בתחילת דרכו שימש מגיד השיעור הכללי בישיבת ברכת משה וכתב ערכים לאנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ודוד הנשקה · ראה עוד »
דוד ורדיגר
אלתר דוד יצחק ורדיגר (David Werdyger; 30 באוקטובר 1919, פולין - 2 באפריל 2014, ארצות הברית) היה חזן, מלחין וזמר חסידי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ודוד ורדיגר · ראה עוד »
ה' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וה' בסיוון · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והמאה ה-9 · ראה עוד »
האלה האם
ונוס מווילנדורף. האלה האם היא אלה המופיעה בשני ייצוגים עיקריים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והאלה האם · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הר סיני
"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והר סיני · ראה עוד »
הר"ן
#הפניה ר"ן.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והר"ן · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
הלבוש
#הפניה מרדכי יפה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והלבוש · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והלוח העברי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והלכה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והגאון מווילנה · ראה עוד »
הוצאת אריאל
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והוצאת אריאל · ראה עוד »
הילולה
הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והילולה · ראה עוד »
היום יום
היום יום (שמו המלא: היום יום... לוח אור זרוע לחסידי חב"ד) הוא לוח שנה שערך רבי מנחם מנדל שניאורסון, לימים האדמו"ר מלובביץ', הכולל לוח לימוד יומי של שיעורי החת"ת, מנהגי חב"ד ופתגמים יומיים שליקט משיחות ומכתבי חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ'.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר והיום יום · ראה עוד »
ו' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וו' בסיוון · ראה עוד »
וולף לסלאו
וולף לֶסלאו (באנגלית: Wolf Leslau; 14 בנובמבר 1906, צ'נסטוחוב, דרום-מערב פולין - 18 בנובמבר 2006, פולרטון, פרבר של לוס אנג'לס) היה מגדולי הבלשנים של השפות השמיות במאה העשרים ובפרט מגדולי חוקרי השפות השמיות של אתיופיה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ווולף לסלאו · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וויקרא · ראה עוד »
כ"ט באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וכ"ט באייר · ראה עוד »
כ"ו באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וכ"ו באייר · ראה עוד »
י"ב בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וי"ב בסיוון · ראה עוד »
י"ד באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וי"ד באייר · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויעקב עמדין · ראה עוד »
יצחק בן ראובן אלברגלוני
#הפניה יצחק בן ראובן הברצלוני.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויצחק בן ראובן אלברגלוני · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויציאת מצרים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וישראל · ראה עוד »
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
ילקוט יוסף
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר וילקוט יוסף · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויהדות איטליה · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות רבנית
רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויהדות רבנית · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויהדות תימן · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויהודה הלוי · ראה עוד »
יהודי גאורגיה
#הפניה יהדות גאורגיה קטגוריה:גאורגיה: קבוצות אתניות.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויהודי גאורגיה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויהודים · ראה עוד »
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויום · ראה עוד »
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויום ראשון · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויום העצמאות · ראה עוד »
יום השבת
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויום השבת · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום כיפור קטן
מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויום כיפור קטן · ראה עוד »
יום ירושלים
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויום ירושלים · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף רוזנבלט
יוסלה רוזנבלט בשנת 1918. יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (ביידיש: יאָסעלע ראָזענבלאַט; 9 במאי 1882 כ' באייר ה'תרמ"ב – 19 ביוני 1933 כ"ה בסיוון ה'תרצ"ג) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי החזנים האשכנזיים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויוסף רוזנבלט · ראה עוד »
יוסף טוב עלם
הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויוסף טוב עלם · ראה עוד »
יוצרות
חלק ממערכת יוצר של רבי שלמה סולימן אלסנג'ארי לפרשת נח, מתוך קונטרס יוצרות לפרשות ספר בראשית מגניזת קהיר, מאוספי הספרייה הבודליינית. ניתן להבחין בכותרות לחלקים השונים של מערכת היוצר: 'אופן', 'מאורות' ו'אמת' (הקרוי גם 'זולת'), ובחתימות ברכות קריאת שמע. המושג "יוצרות" במשמעותו המקורית מציין את מערכות הפיוטים שנאמרו בברכות קריאת שמע שהראשונה שבהן היא "יוצר אור", ומכאן נובע שמם.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויוצרות · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ספירת העומר ויוון · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספירת_העומר
