גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
156 יחסים: ממזר, מאורע, מסכת אבות, מסכת עבודה זרה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מצווה, מציאות, מקווה, מרא קמא, משנה, משפט העברי, מטלטלין, מחלוקת, מגן אברהם, מדרבנן, מהרי"ט, מוחזק, אמוראים, ארמית, ארבע מיתות בית דין, אשך, אחרונים, אבן האזל, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אין ספק מוציא מידי ודאי, אין הולכין בממון אחר הרוב, איסור והיתר, איבר מין, נפקא מינא, נפקא מינה, נקבה, נידה, סאה, ספק ממזר, ספק טומאה, ספק ברכות להקל, ספק דאורייתא לחומרא, ספק דרבנן לקולא, ספק כוודאי, ספקא דאורייתא לחומרא, ספקא דרבנן לקולא, סברא, סברה (הלכה), סוטה (הלכה), סיני (כתב עת), סיגט, עשרת הדיברות, עשה לך רב, עלייה לרגל, ..., עבודה זרה, עבירה, עדות (הלכה), עובדיה מברטנורא, פני יהושע, פסיקת הלכה, פרשת ויקרא, פוסק, פיקוח נפש, צמר, צאת הכוכבים, ציצית, קצות החושן, קטנה (הלכה), קונטרס הספיקות, קורבן, קורבן אשם, קורבן חטאת, קובץ יסודות וחקירות השלם, רא"ש, ראשונים, רשב"א, רשב"ם, רשות הרבים (הלכה), רב חסדא, רב הונא, רבן שמעון בן גמליאל, רבן גמליאל דיבנה, רבי יוחנן, רוב (הלכה), רובו ככולו, רי"ף, ריש לקיש, שמעון שקופ, שני שבילין, שניאור זלמן מלאדי, שערי יושר (ספר), שקל, שקיעת החמה, שב שמעתתא, שבת, שבתי כהן, שולחן ערוך, תנ"ך, תפיסה (משפט עברי), תרתי לריעותא, תרומות ומעשרות, תרי ותרי, תשובה (יהדות), תלות (הסתברות), תוספות, תורת הבית, תיקו, לחם, טענת ברי, טלפון, טומאת משקין, טומאה, טומאה וטהרה, טומטום ואנדרוגינוס, זרוע לחיים וקיבה, זכר, חמשת מיני דגן, חנות, חתיכה אחת משתי חתיכות, חז"ל, חזקת ממון, חזקת מרא קמא, חזקת הגוף, חזקת הדין, חזקה (הלכה), חגי ישראל ומועדיו, חכמים, חיה (יהדות), ברכת המזון, ברכה, ברי ושמא, ברית מילה, בשר, בהמה, בין השמשות (יהדות), בית מדרש, בית דין (הלכה), ביגוד, גמרא, דאורייתא, דרבנן, דבר שיש לו מתירין, דיני ממונות, דיני נפשות, המוציא מחברו עליו הראיה, הספרות, הלכה, כסף משנה, כשרות, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, כל דאלים גבר, כבש הבית, כוי, יצחק יוסף, יחלוקו, יחיד ורבים הלכה כרבים, יהא מונח עד שיבוא אליהו, יהודה כהנא הלר, יונה גירונדי, יובל שרלו. להרחיב מדד (106 יותר) »
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וממזר · ראה עוד »
מאורע
בתורת ההסתברות, מאורע הוא מצב שניתן לייחס לו הסתברות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומאורע · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומסכת ברכות · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומצווה · ראה עוד »
מציאות
שושנים בצפון יורקשייר. החושים עוזרים לאדם לקבל את המציאות כמו שהיא, מה שמוכיח את קיומם. מציאות או ממשות היא מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים (השייכים ל"קיום"), כפי שהם באמת (לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים או כפי שחושבים שהם).
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומציאות · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומקווה · ראה עוד »
מרא קמא
#הפניה חזקת ממון#חזקת מרא קמא.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומרא קמא · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומשנה · ראה עוד »
משפט העברי
#הפניה משפט עברי.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומשפט העברי · ראה עוד »
מטלטלין
#הפניה מיטלטלין.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומטלטלין · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומחלוקת · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומגן אברהם · ראה עוד »
מדרבנן
#הפניה דרבנן.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומדרבנן · ראה עוד »
מהרי"ט
#הפניה יוסף מטראני.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומהרי"ט · ראה עוד »
מוחזק
#הפניה חזקת ממון.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ומוחזק · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ואמוראים · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וארמית · ראה עוד »
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »
אשך
אֶשֶׁךְ הוא בלוטה המהווה חלק ממערכת הרבייה של הזכר אשר תפקידה לייצר את תאי הזרע ואת הורמוני המין הזכריים, בעיקר הטסטוסטרון.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ואשך · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ואחרונים · ראה עוד »
אבן האזל
#הפניה איסר זלמן מלצר#חיבוריו.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ואבן האזל · ראה עוד »
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד · ראה עוד »
אין ספק מוציא מידי ודאי
אין ספק מוציא מידי ודאי הוא כלל הלכתי בדיני איסורים ובדיני ממונות הקובע כי דינים הבאים מכוח ספק אינם יכולים לערער דינים הבאים מכוח הוודאי.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ואין ספק מוציא מידי ודאי · ראה עוד »
אין הולכין בממון אחר הרוב
אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ואין הולכין בממון אחר הרוב · ראה עוד »
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ואיסור והיתר · ראה עוד »
איבר מין
איברי המין של אצות ירוקות. האיברים הזכריים הם אדומים ומנוקדים כמו חיפושית משה רבנו והאיברים הנקביים הם חומים איבר מין הוא האיבר המעורב ברבייה מינית בבעלי חיים ובצמחים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ואיבר מין · ראה עוד »
נפקא מינא
#הפניה נפקא מינה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ונפקא מינא · ראה עוד »
נפקא מינה
נַפְקָא מִנַּהּ (בארמית: יוצא ממנה) הוא מונח למדני שגור בתלמוד שמשמעותו היא הפקת השלכה מעשית מדיון רעיוני.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ונפקא מינה · ראה עוד »
נקבה
בלוטות חלב. נקבה היא הזוויג המייצר את תאי הביצה, שהם תאי הרבייה הגדולים ביותר בעולם החי.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ונקבה · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ונידה · ראה עוד »
סאה
#הפניה סאה (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וסאה · ראה עוד »
ספק ממזר
ספק ממזר הוא יהודי, שקיים ספק אם נולד מביאה הכרוכה באיסורי גילוי עריות וכתוצאה מכך הוא נחשב לממזר.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וספק ממזר · ראה עוד »
ספק טומאה
בהלכה, ספק טומאה הוא אחד מענפי הלכות הספיקות בהלכה, המתייחסים לספקות בהלכות טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וספק טומאה · ראה עוד »
ספק ברכות להקל
ספק ברכות להקל (לעיתים מכונה בקיצור סָבָּ"ל) הוא כלל הלכתי, לפיו כאשר מתעורר ספק בדיני ברכות יש להקל.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וספק ברכות להקל · ראה עוד »
ספק דאורייתא לחומרא
#הפניה ספקא דאורייתא לחומרא.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וספק דאורייתא לחומרא · ראה עוד »
ספק דרבנן לקולא
#הפניה ספקא דרבנן לקולא.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וספק דרבנן לקולא · ראה עוד »
ספק כוודאי
בהלכה היהודית, ספק כוודאי הוא סטטוס במצוות מסוימות במקום בו קיים ספק, בהן החמירה התורה ובמקום ספק הטילה חיוב וודאי, כאילו היה הדבר וודאי.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וספק כוודאי · ראה עוד »
ספקא דאורייתא לחומרא
ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »
ספקא דרבנן לקולא
ספקא דרבנן לקולא, הוא מושג הלכתי הדן במצבים בהם יש ספק מציאותי בחיוב הלכתי מדרבנן.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וספקא דרבנן לקולא · ראה עוד »
סברא
סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וסברא · ראה עוד »
סברה (הלכה)
#הפניה סברא.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וסברה (הלכה) · ראה עוד »
סוטה (הלכה)
בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וסוטה (הלכה) · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
סיגט
סִיגֶט (ברומנית: Sighetu Marmaţiei או בקיצור Sighet; בהונגרית: Máramarossziget או Sziget; מילולית: "האי של מרמרוש" או בקיצור "אי") היא עיר בצפון רומניה, בסמוך לגבול עם אוקראינה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וסיגט · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עשה לך רב
עֲשֵׂה לְךָ רַב היא עצה והנחית חכמים שנכתבה על פי חז"ל, והיא מופיעה פעמיים במסכת אבות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ועשה לך רב · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ועלייה לרגל · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ועבודה זרה · ראה עוד »
עבירה
עבירה היא הפרה של כללים שנקבעו על ידי קבוצה חברתית - ארגון, מדינה, קבוצה דתית, וכדומה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ועבירה · ראה עוד »
עדות (הלכה)
בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ועדות (הלכה) · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ופני יהושע · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרשת ויקרא
קצר.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ופרשת ויקרא · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ופוסק · ראה עוד »
פיקוח נפש
פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ופיקוח נפש · ראה עוד »
צמר
צמר חודש יולי בשעת גז הצמר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" הצמר הוא סיב המופק משיער של בעלי חיים מבויתים, בדרך כלל כבשים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וצמר · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וצאת הכוכבים · ראה עוד »
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וציצית · ראה עוד »
קצות החושן
ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וקצות החושן · ראה עוד »
קטנה (הלכה)
בהלכה, קטנה היא בת, מיום הולדתה עד גיל שתים עשרה לאחר מכן מעמדה משתנה לנערה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וקטנה (הלכה) · ראה עוד »
קונטרס הספיקות
#הפניה יהודה כהנא הלר.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וקונטרס הספיקות · ראה עוד »
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וקורבן · ראה עוד »
קורבן אשם
קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וקורבן אשם · ראה עוד »
קורבן חטאת
כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וקורבן חטאת · ראה עוד »
קובץ יסודות וחקירות השלם
#הפניה קובץ יסודות וחקירות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וקובץ יסודות וחקירות השלם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורא"ש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וראשונים · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורשב"א · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורשב"ם · ראה עוד »
רשות הרבים (הלכה)
רשות הרבים, היא אזור שאינו משויך ליחיד אלא שייך לרבים, מיועד לצורך ציבורי, או שעוברים בו רבים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורשות הרבים (הלכה) · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורב חסדא · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורב הונא · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורבי יוחנן · ראה עוד »
רוב (הלכה)
רוב הוא מושג המשפיע על נידונים הלכתיים לרוחב המשפט העברי, ישנם מצבים בהם עצם הימצאות רוב הוא תנאי מספיק כדי להכריע את הדין, ישנם מצבים בהם הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, וישנם מצבים בהם אין הרוב משפיע על הדין, כדוגמת "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי" שבו בפירוש מבטלים את השפעת הרוב.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורוב (הלכה) · ראה עוד »
רובו ככולו
רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ הוא כלל הלכתי המבטא מצבים של ספק לגבי הדין עבור מציאות חלקית, לדוגמה כגון חלק משעור מסוים (כגון רביעית) או חלק מגופו של האדם.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורובו ככולו · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ורי"ף · ראה עוד »
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וריש לקיש · ראה עוד »
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושמעון שקופ · ראה עוד »
שני שבילין
שני שבילין הוא פרדוקס הלכתי בדיני ספקות המופיע במשנה במסכת טהרות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושני שבילין · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שערי יושר (ספר)
שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושערי יושר (ספר) · ראה עוד »
שקל
שֶׁקֶל (באכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה מהמזרח הקרוב הקדום, שבהמשך הפכה למטבע קדום.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושקל · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושקיעת החמה · ראה עוד »
שב שמעתתא
שב שמעתתא הוא חיבור העוסק בשבע סוגיות הלכתיות סבוכות שונות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושב שמעתתא · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושבת · ראה עוד »
שבתי כהן
#הפניה שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושבתי כהן · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותנ"ך · ראה עוד »
תפיסה (משפט עברי)
במשפט העברי, תפיסה היא השתלטות של אחד מבעלי הדין על החפץ נשוא הדיון, במקרה שבית הדין אינו יכול להכריע בדין, בגלל העדר הכרעה הלכתית ברורה, העדר ראיות או חוסר סמכות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותפיסה (משפט עברי) · ראה עוד »
תרתי לריעותא
#הפניה ריעותא#תרתי לריעותא.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותרתי לריעותא · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תרי ותרי
תרי ותרי הוא שמה של דילמה הלכתית, כאשר זוג עדים אחד מעיד בעניין מסוים ובא זוג עדים נוסף ומעיד עדות העומדת בסתירה לעדותם של הראשונים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותרי ותרי · ראה עוד »
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותשובה (יהדות) · ראה עוד »
תלות (הסתברות)
#הפניה אי-תלות (הסתברות).
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותלות (הסתברות) · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותוספות · ראה עוד »
תורת הבית
#הפניה רשב"א#ספריו.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותורת הבית · ראה עוד »
תיקו
תֵּיקוּ (מארמית: תֵּקוּ – תַּעֲמֹד) הוא מצב של אי-הכרעה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ותיקו · ראה עוד »
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ולחם · ראה עוד »
טענת ברי
טענת בָּרִי בהלכה היהודית היא טענה בה אדם טוען טענה מסוימת מכיוון שהוא יודע בבירור שכך היה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וטענת ברי · ראה עוד »
טלפון
מכשירי טלפון לווייניים טלפון חוגה ישראלי שהונפק על ידי משרד התקשורת בין שנות השישים לשנות השמונים טלפון (מאנגלית: Telephone) הוא אמצעי תקשורת המאפשר העברת קול דו־כיוונית, כאותות חשמליים, למרחקים, בעזרת כבלים מוליכים (העשויים בדרך־כלל נחושת או סיבים אופטיים) ובאמצעות התקני קשר רדיו שונים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וטלפון · ראה עוד »
טומאת משקין
משקה טמא שנגע בכלי - נטמא משקה טמא הנופל על אוכל מטמא אותו בהלכות טומאה וטהרה, טומאת משקים הוא שם לאחת ממיני הטומאה, ומשמש למעשה ככינוי כפול: הן לטומאה החלה על המשקים והן לטומאה הנגרמת כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וטומאת משקין · ראה עוד »
טומאה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וטומאה · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וטומאה וטהרה · ראה עוד »
טומטום ואנדרוגינוס
טוּמְטוּם ואַנְדְּרוֹגִינוֹס הם מונחים בהלכה המשמשים לתיאור אדם בעל זוויג שאינו ברור, מה שמכונה כיום "אינטרסקס".
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וטומטום ואנדרוגינוס · ראה עוד »
זרוע לחיים וקיבה
#הפניה זרוע, לחיים וקיבה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וזרוע לחיים וקיבה · ראה עוד »
זכר
סימול זכר דמות גבר זכר, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר זָכָר (♂) בבעלי החיים הוא הזוויג המייצר את תאי הזרע.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וזכר · ראה עוד »
חמשת מיני דגן
חמשת מיני דגן הם חמישה סוגים של דגן, שלהם נקבעו דינים מיוחדים בהלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחמשת מיני דגן · ראה עוד »
חנות
חנות פירות הדר בכניסה לעתיקות פומפיי ובת ליד חנות נעליים חנות היא מקום מסחר קמעונאי המאחסן מוצרים שונים, בדרך כלל מאובטח מפני גנבות, שבו אנשים קונים חפצים שונים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחנות · ראה עוד »
חתיכה אחת משתי חתיכות
חתיכה אחת משתי חתיכות הוא נידון הלכתי בקרב הפוסקים בדיני ספקות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחתיכה אחת משתי חתיכות · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחז"ל · ראה עוד »
חזקת ממון
חזקת ממון הוא כלל במשפט העברי המעניק עדיפות לצד המחזיק בזמן הווה בנכס או ברכוש, כאשר מתגלע ספק בקשר לבעלות על הדבר בין שני צדדים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחזקת ממון · ראה עוד »
חזקת מרא קמא
#הפניה חזקת ממון#חזקת מרא קמא.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחזקת מרא קמא · ראה עוד »
חזקת הגוף
חזקת הגוף היא מונח הלכתי המתאר חזקה הקובעת כי במקרה ובו יש ספק במצבו הפיזי של גוף, יש להניח כי המצב הבסיסי לא השתנה, וזאת כל זמן שלא הוכח אחרת.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחזקת הגוף · ראה עוד »
חזקת הדין
בהלכה, חזקת הדין היא אחת ממיני החזקות, שבה משתמשים בהלכה (אך אינה שימושית במשפט העברי).
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחזקת הדין · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חכמים
#הפניה חז"ל.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחכמים · ראה עוד »
חיה (יהדות)
#הפניה בהמה וחיה בהלכה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וחיה (יהדות) · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וברכת המזון · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וברכה · ראה עוד »
ברי ושמא
בָּרִי וְשֶׁמָּא (בארמית: "וודאי וייתכן") מתייחס למצב הנדון במשפט העברי בו צד אחד בדיני ממונות טוען טענה ודאית והצד השני טוען טענה מסופקת.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וברי ושמא · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וברית מילה · ראה עוד »
בשר
בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017. בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ובשר · ראה עוד »
בהמה
#הפניה ביות בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ובהמה · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ובית מדרש · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
ביגוד
סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וביגוד · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וגמרא · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ודאורייתא · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ודרבנן · ראה עוד »
דבר שיש לו מתירין
דיני דבר שיש לו מתירין בשולחן ערוך, יורה דעה דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ודבר שיש לו מתירין · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ודיני ממונות · ראה עוד »
דיני נפשות
#הפניה עונש מוות ביהדות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ודיני נפשות · ראה עוד »
המוציא מחברו עליו הראיה
המוציא מחברו - עליו הראיה הוא כלל ראייתי בדיני ממונות במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) והמוציא מחברו עליו הראיה · ראה עוד »
הספרות
הספרות - רבעון למדע הספרות הוא כתב עת מדעי לחקר הספרות, ובפרט הספרות העברית, ולתורת הספרות, שיצא לאור על ידי אוניברסיטת תל אביב בשנים 1968–1986.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) והספרות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) והלכה · ראה עוד »
כסף משנה
#הפניה נושאי כליו של הרמב"ם#כסף משנה קטגוריה:יוסף קארו.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וכסף משנה · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וכשרות · ראה עוד »
כל קבוע כמחצה על מחצה דמי
כל קבוע כמחצה על מחצה דמי הוא עקרון הלכתי בדיני ספקות, המסייג במקרים מסוימים את העיקרון הרגיל בהלכה לפיו הולכים אחרי הרוב.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי · ראה עוד »
כל דאלים גבר
כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וכל דאלים גבר · ראה עוד »
כבש הבית
כבש הבית (שם מדעי: Ovis aries) הוא מין בסוג "כבש".
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וכבש הבית · ראה עוד »
כוי
כּוֹי (או כְּוִי), הוא מונח המוזכר במשנה שמתאר בעל חיים שמבחינה הלכתית הוא ספק חיה ספק בהמה, לעניין הגדרותיהם ההלכתיות הנוגעות למגוון הלכות שבהן יש שוני בין חיה לבהמה.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) וכוי · ראה עוד »
יצחק יוסף
הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ויצחק יוסף · ראה עוד »
יחלוקו
#הפניהממון המוטל בספק חולקים.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ויחלוקו · ראה עוד »
יחיד ורבים הלכה כרבים
יחיד ורבים הלכה כרבים הוא מצווה מהתרי"ג מצוות וכלל בפסיקת ההלכה במשפט העברי, לפיו בכל מחלוקת שבין חכמי ישראל יש להכריע את ההלכה כדעת הרוב.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ויחיד ורבים הלכה כרבים · ראה עוד »
יהא מונח עד שיבוא אליהו
יהא מונח עד שיבוא אליהו הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ כשנושא הדיון אינו בר הכרעה, קיימת עמדה הלכתית לפיה אין לתיתו לאף אחד מהצדדים כל עוד אין ראיות נוספות, כלומר, יש לשמר את המצב הקיים עד זמן התבררות הספקות על ידי אליהו הנביא, שעל פי המסורת היהודית יבשר את ביאת המשיח:.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ויהא מונח עד שיבוא אליהו · ראה עוד »
יהודה כהנא הלר
הרב יהודה כהנא הלר (ט"ז בכסלו תק"ד, 1743 - כ"ז בניסן תקע"ט, 1819) היה רבה של סיגט שבמחוז מרמורש.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ויהודה כהנא הלר · ראה עוד »
יונה גירונדי
רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ויונה גירונדי · ראה עוד »
יובל שרלו
הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות והרב איתמר אלדר), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: ספק (הלכה) ויובל שרלו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספק_(הלכה)
