סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עברית מקראית ושפות שמיות

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין עברית מקראית ושפות שמיות

עברית מקראית vs. שפות שמיות

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל. השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

דמיון בין עברית מקראית ושפות שמיות

עברית מקראית ושפות שמיות יש להם 27 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, משפט שמני, משקל (בלשנות), מואבית, מורפולוגיה (בלשנות), אמהרית, אמורית, אפיגרפיה, ארמית, אלפבית יווני, אוגריתית, אכדית, ערבית, עברית, עיצור, עיצורים נחציים, עיצורים לועיים, פרוטו-שמית, פונולוגיה, שפות כנעניות, שורש (שפות שמיות), תנ"ך, תנועה (פונולוגיה), תקופת הביניים של העברית, לשון חז"ל, בניין (שפה).

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

ממלכת ישראל ועברית מקראית · ממלכת ישראל ושפות שמיות · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

ממלכת יהודה ועברית מקראית · ממלכת יהודה ושפות שמיות · ראה עוד »

משפט שמני

משפט שֵמָני הוא מונח בדקדוק העברי המתאר משפט אשר נשואו איננו פועל נוטה אלא שם עצם, שם תואר או צירוף יחס, זאת בניגוד למשפט פועלי.

משפט שמני ועברית מקראית · משפט שמני ושפות שמיות · ראה עוד »

משקל (בלשנות)

המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.

משקל (בלשנות) ועברית מקראית · משקל (בלשנות) ושפות שמיות · ראה עוד »

מואבית

מואבית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר בממלכת מואב הקדומה, והיא קרובה מאוד לעברית מקראית.

מואבית ועברית מקראית · מואבית ושפות שמיות · ראה עוד »

מורפולוגיה (בלשנות)

מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.

מורפולוגיה (בלשנות) ועברית מקראית · מורפולוגיה (בלשנות) ושפות שמיות · ראה עוד »

אמהרית

אמהרית (አማርኛ – אַמַרִנְיַה) היא שפה ממשפחת השפות השמיות, שהתפתחה בקרן אפריקה במהלך המאה ה־10.

אמהרית ועברית מקראית · אמהרית ושפות שמיות · ראה עוד »

אמורית

אֱמוֹרִית או אָמוּרּית היא שפה נכחדת שמית עתיקה מן הענף הצפוני-מערבי אשר דוברה בפי שבטי האמורי השמיים הצפוניים, להם חשיבות רבה בדברי הימים המוקדמים של הסהר הפורה.

אמורית ועברית מקראית · אמורית ושפות שמיות · ראה עוד »

אפיגרפיה

כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.

אפיגרפיה ועברית מקראית · אפיגרפיה ושפות שמיות · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

ארמית ועברית מקראית · ארמית ושפות שמיות · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

אלפבית יווני ועברית מקראית · אלפבית יווני ושפות שמיות · ראה עוד »

אוגריתית

רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.

אוגריתית ועברית מקראית · אוגריתית ושפות שמיות · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

אכדית ועברית מקראית · אכדית ושפות שמיות · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

עברית מקראית וערבית · ערבית ושפות שמיות · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

עברית ועברית מקראית · עברית ושפות שמיות · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

עברית מקראית ועיצור · עיצור ושפות שמיות · ראה עוד »

עיצורים נחציים

העיצורים הנַחציים הם קבוצה של עיצורים בשפה המאופיינים בתכונה נחציות, אשר מבדילה אותם מעיצורים אחרים באותה שפה.

עברית מקראית ועיצורים נחציים · עיצורים נחציים ושפות שמיות · ראה עוד »

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.

עברית מקראית ועיצורים לועיים · עיצורים לועיים ושפות שמיות · ראה עוד »

פרוטו-שמית

פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.

עברית מקראית ופרוטו-שמית · פרוטו-שמית ושפות שמיות · ראה עוד »

פונולוגיה

פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.

עברית מקראית ופונולוגיה · פונולוגיה ושפות שמיות · ראה עוד »

שפות כנעניות

אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.

עברית מקראית ושפות כנעניות · שפות כנעניות ושפות שמיות · ראה עוד »

שורש (שפות שמיות)

בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.

עברית מקראית ושורש (שפות שמיות) · שורש (שפות שמיות) ושפות שמיות · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

עברית מקראית ותנ"ך · שפות שמיות ותנ"ך · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

עברית מקראית ותנועה (פונולוגיה) · שפות שמיות ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

עברית מקראית ותקופת הביניים של העברית · שפות שמיות ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

לשון חז"ל ועברית מקראית · לשון חז"ל ושפות שמיות · ראה עוד »

בניין (שפה)

הבניין הדקדוקי הוא תבנית דקדוקית במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות.

בניין (שפה) ועברית מקראית · בניין (שפה) ושפות שמיות · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין עברית מקראית ושפות שמיות

יש עברית מקראית 159 יחסים. יש עברית מקראית 144. כפי שיש להם במשותף 27, מדד הדמיון הוא = 27 / (159 + 144).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין עברית מקראית ושפות שמיות. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »