גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
124 יחסים: מנהג, מצה, משנה, משנה ברורה, משטרת ישראל, מלאכת מכה בפטיש, מלח בישול, מזון, מחלל שבת בפרהסיא, מחלוקת, מחיצה (הלכה), מבוי (הלכה), מגורים, מגיד משנה, מועצה דתית, מוקצה, מים, אורז, אכילה, איסור טלטול בין רשויות היחיד, איל רגב, נדר (יהדות), סעודה (הלכה), ספק דרבנן לקולא, ספקות בהלכה, עני, ערב פסח, עברית, עבודה זרה, עדשים, עובדיה מברטנורה, עיר, עירוב, עירוב תחומין, עירובי תחומין, פסח, פת הבאה בכיסנין, פול, צפת, צדוקים, קמח, רמ"א, רמב"ם, ראש השנה, רש"י, רשב"א, רשות הרבים (שבת), רשות היחיד, רב יהודה, רבי אליעזר, ..., רבי יהושע, שמואל (אמורא), שלמה, שלמה עדני, שלמה לוריא, שליח (הלכה), שבע מצוות דרבנן, שבת, שבת הואיל והותרה הותרה, שבועה (יהדות), שותפות, שותפות (משפט עברי), שולחן ערוך, שכונה, שכירת רשות, שכירות (מקרקעין), שינה, שיתוף מבואות, תנאי (הלכה), תקנת חכמים, תרומה (הלכה), תחום שבת, תורה, ל"ט אבות מלאכה, לחם, טפח, טבל, זכוכית, זכין לאדם שלא בפניו, חמץ, חצר (הלכה), חלה, חז"ל, חזקה (הלכה), חדר, חדר אוכל, חומה, חילונים, חייל, בסיס צבאי, בעלות, בעלי התוספות, ברכה, בין השמשות (יהדות), ביאור הלכה, בית מגורים, בית כנסת, ביטול רשות, גמרא, גוי, דמאי, דרבנן, דרכי שלום, דוחן, המכללה האקדמית אחוה, הרמ"א, הרבנות הראשית לישראל, הריטב"א, הלכה, הלכה כדברי המיקל בעירוב, הלכות ערובין, הלכות הרחקה מגויים, הוצאה מרשות לרשות, כניסת השבת, כרמלית (שבת), כלאיים, כלי, כהן, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום טוב הסמוך לשבת, יום הכיפורים, יוסף קארו, יישוב. להרחיב מדד (74 יותר) »
מנהג
מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומנהג · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומצה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומשנה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומשנה ברורה · ראה עוד »
משטרת ישראל
מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומשטרת ישראל · ראה עוד »
מלאכת מכה בפטיש
המכה בפטיש יש פוסקים הסבורים כי פתיחת פקק של בקבוק משקה בשבת כרוכה באיסור מכה בפטיש, מכיוון שמעשה זה הופך את הבקבוק לראוי לשימוש הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומלאכת מכה בפטיש · ראה עוד »
מלח בישול
נתרן כלורי (גם: מלח שולחני או מלח בישול או מלח דק/גס) הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומלח בישול · ראה עוד »
מזון
מזון (קרוי גם "אוכל" בשפת היום־היום), הוא חומר הנצרך על ידי בעלי חיים, בני אדם וצמחים, נאכל או נספג על ידי הגוף, על מנת לספק אנרגיה וחומרי צריכה אחרים (כגון חלבונים, מלחים, ויטמינים, שומנים, פחמימות וכו').
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומזון · ראה עוד »
מחלל שבת בפרהסיא
#הפניה חילול שבת#חילול שבת בפרהסיה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומחלל שבת בפרהסיא · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומחלוקת · ראה עוד »
מחיצה (הלכה)
בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומחיצה (הלכה) · ראה עוד »
מבוי (הלכה)
#הפניה מבוי (רחוב).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומבוי (הלכה) · ראה עוד »
מגורים
#הפניה בית מגורים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומגורים · ראה עוד »
מגיד משנה
#הפניה וידאל די טולוזא.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומגיד משנה · ראה עוד »
מועצה דתית
נשר, שוכן בשכונת תל חנן בניין בית הדין האזורי והמועצה הדתית בשדרות דוד המלך בתל אביב בית המועצה הדתית בגבעתיים מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומועצה דתית · ראה עוד »
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומוקצה · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ומים · ראה עוד »
אורז
סין שדות אורז בבאלי, אינדונזיה אורז (שם מדעי: Oryza) הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ואורז · ראה עוד »
אכילה
אכילה באמצעות הידיים אכילה באמצעות מקלות אכילה באמצעות מזלג חרגול ספארי ברמת גן אכילה היא תהליך של הכנסת מזון לגוף.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ואכילה · ראה עוד »
איסור טלטול בין רשויות היחיד
בהלכות ערובין, איסור טלטול בין רשויות היחיד הוא איסור דרבנן על טלטול חפצים בשבת בין שתי רשויות היחיד שהבעלות עליהם אינה זהה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ואיסור טלטול בין רשויות היחיד · ראה עוד »
איל רגב
איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ואיל רגב · ראה עוד »
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ונדר (יהדות) · ראה עוד »
סעודה (הלכה)
לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וסעודה (הלכה) · ראה עוד »
ספק דרבנן לקולא
#הפניה ספקא דרבנן לקולא.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וספק דרבנן לקולא · ראה עוד »
ספקות בהלכה
#הפניהספק (הלכה).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וספקות בהלכה · ראה עוד »
עני
#הפניה עוני.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ועני · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וערב פסח · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ועברית · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ועבודה זרה · ראה עוד »
עדשים
#הפניה עדשה תרבותית.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ועדשים · ראה עוד »
עובדיה מברטנורה
#הפניה עובדיה מברטנורא.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ועובדיה מברטנורה · ראה עוד »
עיר
נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ועיר · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ועירוב · ראה עוד »
עירוב תחומין
עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ועירוב תחומין · ראה עוד »
עירובי תחומין
#הפניה עירוב תחומין.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ועירובי תחומין · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ופסח · ראה עוד »
פת הבאה בכיסנין
בהלכה, פת הבאה בכיסנין היא מאפה שאין דרך העולם "לקבוע עליה סעודה".
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ופת הבאה בכיסנין · ראה עוד »
פול
דוכן פול בשוק פּוֹל (בעברית יומיומית ובערבית - פוּל; שם מדעי: Vicia faba) הוא צמח חד-שנתי חורפי, אשר נזרע בספטמבר ומניב באביב.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ופול · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וצפת · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וצדוקים · ראה עוד »
קמח
קמח חיטה וקמח כוסמין מלא קמח תפוחי אדמה קמח אורז לבן קמח הוא אבקה דקה הנוצרת מטחינת רכיבים מסוימים של צמחים לאחר ייבוש או קלייה שלהם.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וקמח · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וראש השנה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ורש"י · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ורשב"א · ראה עוד »
רשות הרבים (שבת)
בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »
רשות היחיד
בהלכה, רשות היחיד, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה שטח סגור המוקף במחיצות, כדוגמת בית או חצר.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ורשות היחיד · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ורב יהודה · ראה עוד »
רבי אליעזר
#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ורבי אליעזר · ראה עוד »
רבי יהושע
#הפניה רבי יהושע בן חנניה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ורבי יהושע · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושלמה · ראה עוד »
שלמה עדני
הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (ה'שכ"ז, 1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושלמה עדני · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושלמה לוריא · ראה עוד »
שליח (הלכה)
שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושליח (הלכה) · ראה עוד »
שבע מצוות דרבנן
שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושבת · ראה עוד »
שבת הואיל והותרה הותרה
שבת הואיל והותרה - הותרה הוא כלל הלכתי בהלכות ערובין, ולפיו הזמן הקובע לגבי מצב מסוים בכל משך השבת הוא זמן כניסת שבת, ואם המצב השתנה לאחר מכן במהלך השבת - אין לשינוי משמעות, ואנו רואים כאילו המצב עומד באותו אופן בו עמד בשעת כניסת שבת.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושבת הואיל והותרה הותרה · ראה עוד »
שבועה (יהדות)
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושבועה (יהדות) · ראה עוד »
שותפות
שותפות היא התאגדות משפטית, בין מספר ישויות משפטיות (כגון מספר בני אדם, מספר חברות וכיוצא בזה) המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושותפות · ראה עוד »
שותפות (משפט עברי)
במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושותפות (משפט עברי) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושולחן ערוך · ראה עוד »
שכונה
מפת שכונת קנווד בשיקגו שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים אחידים, שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו שכונת משכנות שאננים) עד למספר רב של רחובות (כמו שכונת רמות אלון בירושלים).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושכונה · ראה עוד »
שכירת רשות
בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושכירת רשות · ראה עוד »
שכירות (מקרקעין)
#הפניה שכירות.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושכירות (מקרקעין) · ראה עוד »
שינה
שינה בקרון רכבת תינוקות ישנים יותר שעות שינה מאשר ילדים ומבוגרים פעוטות בשעת השינה. זמן ההירדמות משתנה מאדם לאדם שינה היא מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי, המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן ערות.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושינה · ראה עוד »
שיתוף מבואות
שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ושיתוף מבואות · ראה עוד »
תנאי (הלכה)
תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי לקיום תנאי, כך שאם התנאי לא התקיים, המעשה יתבטל.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ותנאי (הלכה) · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ותקנת חכמים · ראה עוד »
תרומה (הלכה)
בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה וביכורים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ותרומה (הלכה) · ראה עוד »
תחום שבת
תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ותחום שבת · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ותורה · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ולחם · ראה עוד »
טפח
טפח היא יחידת מידה קדומה למדידת אורך, אשר אורכה כרוחב ארבע אצבעות של אדם ומשמשת לקביעת מדידה במצוות שונות כמו גודל סוכה, שטח של רשות היחיד ועוד.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וטפח · ראה עוד »
טבל
טֶבֶל הוא כינוי הלכתי לתוצרת שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות, וכן עיסה שלא הופרשה ממנה חלה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וטבל · ראה עוד »
זכוכית
בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית או חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומרים מותכים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וזכוכית · ראה עוד »
זכין לאדם שלא בפניו
זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו הוא כלל במשפט העברי המאפשר לבצע פעולה משפטית עבור אדם אחר, ללא ידיעתו של אותו אדם עבורו נעשית הפעולה, בתנאי שהשלכות הפעולה הן טובות עבור האדם שעבורו נעשית הפעולה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וזכין לאדם שלא בפניו · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחמץ · ראה עוד »
חצר (הלכה)
בהלכה, כאשר מדברים על חצר, הכוונה היא בדרך כלל לחצר משותפת לכמה בתים הנמצאים בבעלותם של אנשים נפרדים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחצר (הלכה) · ראה עוד »
חלה
חלה עם שומשום פרג חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחלה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחז"ל · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חדר
יפני באדריכלות, חדר הוא כל מרחב או חלל מובחן בתוך מבנה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחדר · ראה עוד »
חדר אוכל
חדר אוכל בבית מלון ביפן חדר אוכל בסגנון צרפתי בארמון פטרהוף (סמוך לסנקט פטרבורג) חדר אוכל הוא חדר שבו מגישים ארוחות לסועדים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחדר אוכל · ראה עוד »
חומה
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחומה · ראה עוד »
חילונים
חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחילונים · ראה עוד »
חייל
טקסט.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וחייל · ראה עוד »
בסיס צבאי
מחנה רבין (הקריה) בתל אביב אוהלי חיילים בבסיס צבאי בסיס צבאי או מחנה קבע צבאי (בצה"ל נהוג לקצר למ.ק.; בלשון גבוהה: קְסַרְקְטִין) הוא מתקן קבע המופעל על ידי צבא.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ובסיס צבאי · ראה עוד »
בעלות
בעלות היא זכות משפטית בנכס, המקנה לבעלים את הכח המשפטי לעשות בו כל שירצו, בכפוף למגבלות שנקבעו בחוק או בחוזה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ובעלות · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וברכה · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
ביאור הלכה
#הפניה משנה ברורה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וביאור הלכה · ראה עוד »
בית מגורים
בתי מגורים באנגליה בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ובית מגורים · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ובית כנסת · ראה עוד »
ביטול רשות
בהלכות ערובין, ביטול רשות הוא פעולה סמלית של הסתלקות מבעלות על רשות היחיד, פרטית או משותפת (לדוגמה מבוי, חצר, חדר מדרגות ובית מגורים).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וביטול רשות · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וגמרא · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וגוי · ראה עוד »
דמאי
דְמאי הם תבואה או פירות שנלקחו מעם הארץ, שאין ודאות שאכן הופרשו מהם תרומות ומעשרות.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ודמאי · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ודרבנן · ראה עוד »
דרכי שלום
גילוי דעת בירושלים בנושא דרכי שלום ביחס לגוי, 2011 דַרְכֵי שָׁלוֹם הוא מונח הלכתי המשמש להנמקת פסיקות מדרבנן שנועדו לשמור על השלום.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ודרכי שלום · ראה עוד »
דוחן
דוחן דוֹחַן הוא כינוי לקבוצה של דגנים חד-שנתיים גבוהים בעלי זרע קטן, המשמשים לגידול חקלאי כמזון לאדם וכמספוא לבהמות, באזורים בעלי תנאים קשים לגידול חקלאי.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ודוחן · ראה עוד »
המכללה האקדמית אחוה
לוגו מעוצב לכבוד 50 שנה למכללה המכללה האקדמית אחוה היא מכללה אקדמית ציבורית.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות והמכללה האקדמית אחוה · ראה עוד »
הרמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות והרמ"א · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
הריטב"א
#הפניה ריטב"א.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות והריטב"א · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות והלכה · ראה עוד »
הלכה כדברי המיקל בעירוב
#הפניההלכות עירובין#הלכה כדברי המיקל בעירוב.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות והלכה כדברי המיקל בעירוב · ראה עוד »
הלכות ערובין
#הפניה הלכות עירובין.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות והלכות ערובין · ראה עוד »
הלכות הרחקה מגויים
הלכות הרחקה מגויים הן הלכות שנועדו למנוע היטמעות של יהודים בחברה הנוכרית, הידמות של יהודים לדרכי הנוכרים או קרבה לגוי באופן שעלול להביא את היהודי לעבירה בשוגג.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות והלכות הרחקה מגויים · ראה עוד »
הוצאה מרשות לרשות
#הפניה מלאכת הוצאה מרשות לרשות.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות והוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »
כניסת השבת
#הפניה כניסת שבת.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וכניסת השבת · ראה עוד »
כרמלית (שבת)
כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וכרמלית (שבת) · ראה עוד »
כלאיים
איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וכלאיים · ראה עוד »
כלי
פטיש - דוגמה לכלי עבודה נפוץ שימוש בכלים לעיבוד עץ. אוסף כלי עבודה כלי הוא כל חפץ, טבעי או מלאכותי, המופעל באופן רצוני ומשמש לתכלית כלשהי.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וכלי · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות וכהן · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום טוב הסמוך לשבת
על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ויוסף קארו · ראה עוד »
יישוב
יישוב הוא תחום גאוגרפי המהווה יחידה אחת בעלת מאפיינים מוגדרים ומשמש למגורי קבע של בני אדם.
חָדָשׁ!!: עירוב חצרות ויישוב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עירוב_חצרות
