גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
169 יחסים: מאיר בר-אילן (חוקר), מנשה בן ישראל, מנחם מנדל מקוסוב, מנחם מנדל אוירבך, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם המאירי, מסעי הצלב, מערב אירופה, מרדכי, משנה ברורה, משה בן מכיר, משה בן מימון, משה הרשלר, משומד, משולם גרינברגר, מלכויות זכרונות ושופרות, מטה משה (ספר), מחצית השקל (ספר), מחזור ויטרי, מגן אברהם, מהר"ם מרוטנבורג, מהר"י אבוהב, מהרי"ל, מונותאיזם, מוחמד, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, אסתר רבה, אסלאם, אפרים בן יעקב מבון, אקרוסטיכון, ארבעה טורים, אל, אלעזר מוורמייזא, אלעזר אזכרי, אלוהים, אלוהים (יהדות), אליה רבא, אליהו מנחם מלונדריש, אליהו מונק, אברהם דנציג, אברהם הורוביץ, אהר'לע, אהרן מלוניל, אהרן מירסקי, אהרלה סמט, אורח חיים, איטליה, נפתלי וידר, נצרות, נוסח אשכנז, ..., נוסח איטליה, נוסח פרובאנס, נוסח קטלוניה, נוסח רומניא, נוסח הספרדים, ניטל, סעדיה גאון, ספר חרדים, ספר ירמיהו, ספר ישעיהו, ספרות ההיכלות והמרכבה, ספריא, סדר רב עמרם גאון, סידור, סידור רש"י, ערוגת הבושם, עבודת אלילים, עכן בן כרמי, פרקי דר' אליעזר, פרידריך הראשון, מלך פרוסיה, פינקי ובר, פיטום הקטורת, צבא השמים, קאופמן קוהלר, קריאת התורה, קליפות, קדיש, קהל עדת ישורון (ניו יורק), קידוש לבנה, קידוש השם, רמ"א, ראש השנה, ראשי תיבות, רב (אמורא), רב האי גאון, רבנו ירוחם, רבי יוחנן בן זכאי, רדב"ז, שמע ישראל, שמשון בן צדוק, שמחה מוויטרי, שני לוחות הברית (ספר), שער הכוונות, שלמה אלקבץ, שלמה קלמן רייף, שלמה ויסבליט, שולחן ערוך, שיר של יום, תנאים, תפלת החדש, תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תפילין, תרביץ, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תכלאל, ט"ז, טעמי המנהגים, חסידות חב"ד, חסידות ויז'ניץ, חיים בנבנישתי, חיים יוסף דוד אזולאי, בן איש חי (ספר), ברוך הלוי אפשטיין, ברכת הלבנה, ברית מילה, ביאור הלכה, ביניטריות, גוי, גימטריה, דניאל בויארין, דוד הלוי סגל, ה'קנ"ט, המאה ה-14, האנציקלופדיה היהודית, האר"י, הרקח, התלמוד, הגאון מווילנה, הגר"א, הירח, היום יום, וורמס, כנסת הגדולה, כף החיים, כלבו (ספר), יסוד ושורש העבודה, יעקב פולק, יעקב כולי, יצחק אייזיק טירנא, יצחק ונה, יריקה, יריחו, ישעיה הלוי הורוביץ, ישראל משה חזן, ישראל איסרלין, ישו, ילקוט מעם לועז, יהדות, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהושע בן נון, יהודים, יואל סירקיש, יום טוב ליפמן מילהויזן, יום הכיפורים, יוסף שאול נתנזון, יוסף חיים מבגדאד, יוסף היינימן, יוטיוב, 1703, 28 באוגוסט. להרחיב מדד (119 יותר) »
מאיר בר-אילן (חוקר)
מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »
מנשה בן ישראל
הרב מנשה בן ישראל (ה'שס"ד 1604 – י"ד בכסלו ה'תי"ח, 20 בנובמבר 1657) היה רב, דרשן, מייסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי, הזכור בעיקר בשל פעילותו למען יהודי התפוצות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומנשה בן ישראל · ראה עוד »
מנחם מנדל מקוסוב
#הפניה מנחם מנדל הגר (קוסוב).
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומנחם מנדל מקוסוב · ראה עוד »
מנחם מנדל אוירבך
הרב מנחם מנדל אוירבך (ה'ש"ף, 1620 - כ' בתמוז ה'תמ"ט, 8 ביולי 1689) היה רב ודיין בווינה מחבר ספר עטרת זקנים על שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומנחם מנדל אוירבך · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומסעי הצלב · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומערב אירופה · ראה עוד »
מרדכי
#הפניה מרדכי היהודי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומרדכי · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה בן מכיר
רבי משה בן מכיר (או משה בן יהודה המכירי) היה ממקובלי העיר צפת במאה ה-16, עמד בראש ישיבה בעין זיתון, מחבר הספר סדר היום.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומשה בן מכיר · ראה עוד »
משה בן מימון
#הפניה רמב"ם.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומשה בן מימון · ראה עוד »
משה הרשלר
הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומשה הרשלר · ראה עוד »
משומד
'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומשומד · ראה עוד »
משולם גרינברגר
משולם גרינברגר הוא זמר ומלחין חסידי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומשולם גרינברגר · ראה עוד »
מלכויות זכרונות ושופרות
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »
מטה משה (ספר)
הספר מטה משה הוא ספר הלכה מתקופת האחרונים שחיבר רבי משה מת (ה'שי"א לערך - ה'שס"ו), מחכמי פולין, תלמידו של המהרש"ל.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומטה משה (ספר) · ראה עוד »
מחצית השקל (ספר)
#הפניה שמואל קעלין.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומחצית השקל (ספר) · ראה עוד »
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומחזור ויטרי · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומגן אברהם · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מהר"י אבוהב
#הפניה יצחק אבוהב (גאון קסטיליה).
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומהר"י אבוהב · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומהרי"ל · ראה עוד »
מונותאיזם
סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומונותאיזם · ראה עוד »
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומוחמד · ראה עוד »
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-26 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »
אסתר רבה
אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואסתר רבה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואסלאם · ראה עוד »
אפרים בן יעקב מבון
רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואפרים בן יעקב מבון · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואקרוסטיכון · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וארבעה טורים · ראה עוד »
אל
שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואל · ראה עוד »
אלעזר מוורמייזא
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואלעזר מוורמייזא · ראה עוד »
אלעזר אזכרי
קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האר"י בבית הקברות היהודי העתיק בצפת (2008) רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי או אזיכרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואלעזר אזכרי · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואלוהים · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליה רבא
#הפניה אליה שפירא.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואליה רבא · ראה עוד »
אליהו מנחם מלונדריש
רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »
אליהו מונק
הרב אליהו בן עזריאל הכהן מונק (בגרמנית: Elias Munk, באנגלית: Eli Munk, 11 באפריל 1900 קניגסברג - 7 במרץ 1978 ירושלים) היה רב ותאולוג יהודי, יליד גרמניה, שהתיישב בשנת 1930 באנגליה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואליהו מונק · ראה עוד »
אברהם דנציג
רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואברהם דנציג · ראה עוד »
אברהם הורוביץ
רבי אברהם הלוי (בן ר' שבתי) סג"ל הורוביץ (1540–1615) היה דיין ומחבר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואברהם הורוביץ · ראה עוד »
אהר'לע
אהר'לע הוא אלבום הבכורה של הזמר החסידי-ישראלי אהרלה סמט.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואהר'לע · ראה עוד »
אהרן מלוניל
#הפניה אהרון הכהן מלוניל.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואהרן מלוניל · ראה עוד »
אהרן מירסקי
אהרן מירסקי (י"ח באייר תרע"ד, 14 במאי 1914, נובוגרודק – ח' באייר תשס"א, 1 במאי 2001, ישראל) היה משורר וחוקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואהרן מירסקי · ראה עוד »
אהרלה סמט
אהרל'ה (אהרן) סמט (נכתב ביידיש כ"סאמעט") הוא זמר ישראלי-חסידי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואהרלה סמט · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואורח חיים · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ואיטליה · ראה עוד »
נפתלי וידר
הרב פרופסור נפתלי וידר (Naftali Wieder; א' באייר תרס"ה, 5 במאי 1905 – י' באדר תשס"א, 5 במרץ 2001) היה חוקר התפילה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ונפתלי וידר · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ונצרות · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח פרובאנס
נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ונוסח פרובאנס · ראה עוד »
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ונוסח קטלוניה · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ונוסח רומניא · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ונוסח הספרדים · ראה עוד »
ניטל
נִיטָל או נִיתָּל (נהגה "ניטְל", בשווא נח), וכן ניטל נאַכט (ביידיש: "ליל ניטל") או בלינדע נאַכט (ביידיש: "לילה עיוור"), הוא כינויו של ליל חג המולד בפי יהודים מארצות אשכנז, הנוהגים בין היתר להימנע בו מלימוד תורה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וניטל · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וסעדיה גאון · ראה עוד »
ספר חרדים
ספר חרדים נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וספר חרדים · ראה עוד »
ספר ירמיהו
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וספר ירמיהו · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספרות ההיכלות והמרכבה
ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »
ספריא
ספריא (באנגלית: Sefaria) הוא מלכ"ר המפעיל אתר אינטרנט המשמש כספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים חופשיים ובקוד פתוח.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וספריא · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וסידור · ראה עוד »
סידור רש"י
סידור רש"י הוא חיבור על סדר התפילה המיוחס לרש"י, פרשן המקרא והתלמוד בן המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וסידור רש"י · ראה עוד »
ערוגת הבושם
#הפניה משה גרינוולד.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וערוגת הבושם · ראה עוד »
עבודת אלילים
#הפניה פגניות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ועבודת אלילים · ראה עוד »
עכן בן כרמי
כוסקילת עכן, ציור מעשה ידי גוסטב דורה עָכָן בֶּן-כַּרְמִי, על פי המקרא, היה איש ממשפחת הזרחי משבט יהודה, שחי בתקופת כניסת בני ישראל לארץ ישראל בספר יהושע.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ועכן בן כרמי · ראה עוד »
פרקי דר' אליעזר
#הפניה פרקי דרבי אליעזר.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ופרקי דר' אליעזר · ראה עוד »
פרידריך הראשון, מלך פרוסיה
#הפניה פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ופרידריך הראשון, מלך פרוסיה · ראה עוד »
פינקי ובר
פנחס מרדכי ובר נקרא: פינקי וובר (הכתיב ביידיש: וועבער) הוא מלחין חרדי במוזיקה החסידית, ומשמש גם כבדחן בחתונות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ופינקי ובר · ראה עוד »
פיטום הקטורת
תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ופיטום הקטורת · ראה עוד »
צבא השמים
#הפניה צבא השמיים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וצבא השמים · ראה עוד »
קאופמן קוהלר
הרב קאופמן קוהלר (באנגלית: Kaufmann Kohler; 10 במאי 1843, פירט, בוואריה - 28 בינואר 1926) היה רב רפורמי בארצות הברית ותאולוג.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וקאופמן קוהלר · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וקריאת התורה · ראה עוד »
קליפות
קליפות (או לעיתים בלשון יחיד: קליפה) הוא מונח בקבלה המתאר את כוחות הרוע, או פסולת רוחנית.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וקליפות · ראה עוד »
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וקדיש · ראה עוד »
קהל עדת ישורון (ניו יורק)
בית הכנסת מבחוץ בית הכנסת מבחוץ קהל עדת ישורון (באנגלית: K'hal Adath Jeshurun או בקיצור KAJ), הידוע גם בשם ברויאר'ס (Breuer's), בשכונת וושינגטון הייטס במנהטן, שבניו יורק, היא קהילה חרדית עצמאית, שנוסדה על ידי יהודים מגרמניה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וקהל עדת ישורון (ניו יורק) · ראה עוד »
קידוש לבנה
#הפניה ברכת הלבנה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וקידוש לבנה · ראה עוד »
קידוש השם
קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וקידוש השם · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ורמ"א · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וראש השנה · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וראשי תיבות · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ורב האי גאון · ראה עוד »
רבנו ירוחם
#הפניה ירוחם בן משולם.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ורבנו ירוחם · ראה עוד »
רבי יוחנן בן זכאי
#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ורבי יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
רדב"ז
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ורדב"ז · ראה עוד »
שמע ישראל
מוגדלות. יהודי הודו אומרים שמע ישראל, איור על כריכת הספר "The History of the Bene-Israel of Indian" של חיים שמואל קהימקר שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים:, הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושמע ישראל · ראה עוד »
שמשון בן צדוק
רבי שמשון בן צדוק (נפטר בשנת ה'ע"ב) היה מגדולי תלמידי מהר"ם מרוטנבורג, בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושמשון בן צדוק · ראה עוד »
שמחה מוויטרי
#הפניה שמחה בן שמואל מוויטרי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושמחה מוויטרי · ראה עוד »
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושער הכוונות · ראה עוד »
שלמה אלקבץ
רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושלמה אלקבץ · ראה עוד »
שלמה קלמן רייף
שלמה קלמן הכהן (סטפן) רייף (Stefan Clive Reif; נולד ב-21 בינואר 1944) הוא היסטוריון יהודי יליד סקוטלנד המתמחה בשפה העברית של ימי הביניים, אשר כיהן במשך שנים רבות כראש יחידת מחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר במחלקה האוריינטאלית בספריית אוניברסיטת קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושלמה קלמן רייף · ראה עוד »
שלמה ויסבליט
שלמה ויסבליט (24 בנובמבר 1930 – 8 באוקטובר 2021) היה איש חינוך, חוקר, כותב ומרצה בתחומי התנ"ך, היהדות, השירה העברית ומחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושלמה ויסבליט · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ושיר של יום · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותנאים · ראה עוד »
תפלת החדש
תפלת החֹדֶש הוא שמו של סידור בנוסח הספרדים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותפלת החדש · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותפילין · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותרביץ · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ותכלאל · ראה עוד »
ט"ז
#הפניה דוד הלוי סגל#טורי זהב.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וט"ז · ראה עוד »
טעמי המנהגים
#הפניה: טעמי המנהגים ומקורי הדינים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וטעמי המנהגים · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות ויז'ניץ
בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »
חיים בנבנישתי
רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וחיים בנבנישתי · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בן איש חי (ספר)
בן איש חי הוא ספר הלכות ודרשות מחולק לסדר פרשיות השבוע, ובו ביאור קצר על הפרשה והלכות שחובר על ידי חכם יוסף חיים מבגדאד (1834–1909), לפי סדר דרשותיו של הרב לקהילתו בשבתות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ובן איש חי (ספר) · ראה עוד »
ברוך הלוי אפשטיין
הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »
ברכת הלבנה
סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וברכת הלבנה · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וברית מילה · ראה עוד »
ביאור הלכה
#הפניה משנה ברורה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וביאור הלכה · ראה עוד »
ביניטריות
ביניטריות היא תפיסה תאולוגית הקובעת שיש שתי ישויות אלוהיות, אל ראשי ואל משני.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וביניטריות · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וגוי · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וגימטריה · ראה עוד »
דניאל בויארין
דניאל בויארין (באנגלית: Daniel Boyarin; נולד ב-6 בדצמבר 1946) הוא פילוסוף והיסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ודניאל בויארין · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
ה'קנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וה'קנ"ט · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח והמאה ה-14 · ראה עוד »
האנציקלופדיה היהודית
האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח והאר"י · ראה עוד »
הרקח
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח והרקח · ראה עוד »
התלמוד
#הפניה תלמוד.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח והתלמוד · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח והגר"א · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח והירח · ראה עוד »
היום יום
היום יום (שמו המלא: היום יום... לוח אור זרוע לחסידי חב"ד) הוא לוח שנה שערך רבי מנחם מנדל שניאורסון, לימים האדמו"ר מלובביץ', הכולל לוח לימוד יומי של שיעורי החת"ת, מנהגי חב"ד ופתגמים יומיים שליקט משיחות ומכתבי חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ'.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח והיום יום · ראה עוד »
וורמס
ווֹרְמְס (בגרמנית: Worms; במקורות היהודים נקראת ורמייזא, וורמיישא או גרמייזא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ווורמס · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כף החיים
כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וכף החיים · ראה עוד »
כלבו (ספר)
כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וכלבו (ספר) · ראה עוד »
יסוד ושורש העבודה
יסוד ושורש העבודה, הוא ספר מוסר קבלי שנכתב על ידי הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, המדריך את האדם בהתנהגותו היומיומית, בתפילתו ובמצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויסוד ושורש העבודה · ראה עוד »
יעקב פולק
המצבה המיוחסת לרבי יעקב פולק בבית הקברות היהודי בלובלין הרב יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק (לעיתים פולאק; סביבות 1460–1470 – כ"ג בסיוון ה'ש"א, 1541) היה מראשוני החכמים שתרמו להיווצרותו של מרכז התורה בפולין.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויעקב פולק · ראה עוד »
יעקב כולי
הרב יעקב כוּלִי (ה'תמ"ט, 1689 לערך - י"ט באב ה'תצ"ב, 1732) היה מחכמי ירושלים ושד"ריה, מחבר ועורך ספרים בהם הספר מעם לועז.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויעקב כולי · ראה עוד »
יצחק אייזיק טירנא
#הפניה יצחק אייזיק מטירנא.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויצחק אייזיק טירנא · ראה עוד »
יצחק ונה
הרב יצחק בן אברהם בן יוסף ונה (מכונה מהרי"ו או מהר"י ונה, סביבות ה'של"ה 1575 - סביבות ה'ת"ל 1670), היה מקובל ופוסק, מגדולי רבני תימן בזמנו.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויצחק ונה · ראה עוד »
יריקה
מרקקה עשויה פורצלן סנט קלאוד, 1730-1740. יריקה היא פעולה גופנית של הוצאת רוק בכוח מתוך הפה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויריקה · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויריחו · ראה עוד »
ישעיה הלוי הורוביץ
קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »
ישראל משה חזן
רבי ישראל משה חזן (נודע גם בכינוי: משי"ח ה'תקס"ח, 1808, איזמיר – ה'תרכ"ג, 1862, ביירות) נכדו של רבי רפאל יוסף חזן, היה חבר בית הדין של רבי יעקב פינצ'י בירושלים, שד"ר בערי מערב אירופה, הרב הראשי של הערים רומא, קורפו ואלכסנדריה, מקובל, ומחבר ספרי יהדות בשיטת הוויכוח, שלט בשפות רבות ובמדעי הטבע, דגל בצורך ללמוד "חכמות חיצוניות" במקביל ללימוד התורה מחד, ולחם ביהדות רפורמית מאידך.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וישראל משה חזן · ראה עוד »
ישראל איסרלין
#הפניה ישראל איסרלן.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וישראל איסרלין · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וישו · ראה עוד »
ילקוט מעם לועז
ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח וילקוט מעם לועז · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויהדות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויהושע בן נון · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויהודים · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויואל סירקיש · ראה עוד »
יום טוב ליפמן מילהויזן
ספר נצחון של רבי יום טוב ליפמן מילהויזן רבי יום טוב ליפמן מילהויזן (מכונה גם: טביומי; נפטר בה'קפ"א, ~1421) היה רב ופוסק הלכה אשכנזי בסוף תקופת הראשונים (ראשית המאה ה-15), נודע בשל ספרו "ספר נצחון".
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויום טוב ליפמן מילהויזן · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף שאול נתנזון
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »
יוסף היינימן
יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויוסף היינימן · ראה עוד »
יוטיוב
יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ויוטיוב · ראה עוד »
1703
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ו1703 · ראה עוד »
28 באוגוסט
28 באוגוסט הוא היום ה-240 בשנה בלוח הגרגוריאני (241 בשנה מעוברת) עד לסיום השנה נשארו עוד 125 ימים.
חָדָשׁ!!: עלינו לשבח ו28 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עלינו_לשבח
