גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
220 יחסים: ي, ف, ك, و, ق, ل, ن, ه, م, מ, מאלי, מסחר, מרוקאית, מרכז אסיה, משפט פועלי, משפט שמני, משקל (בלשנות), מדע, מוסלמים, מורפולוגיה (בלשנות), מושא עקיף, מושא ישיר, מוזיקה ערבית, מוחמד, מודל, מיעוט, מילת יחס, מיכאל וינטר, א, אם קריאה, אסלאם, אסיה, אפריקה, ארמית, ארצות ערב, אתנולקט, אלפבית ערבי, אלפבית פונטי בינלאומי, אלפבית פיניקי, אדם, אדם (דמות מקראית), אוצר מילים, אותיות שמש וירח, אוגד, אכדית, איראן, איזוגלוסה, איחוד האמירויות הערביות, נ, נשוא, ..., נבטים, נושא (דקדוק), ניב (סיווג שפה), ניבים בערבית בישראל, ניגריה, ס, ספרות ערבית, סוציולקט, סורית, סובלנות, סכון, סימן דיאקריטי, ע, ערבסקה, ערבית מצרית, ערבית פלסטינית, ערבית לבנונית, ערבית דרוזית, ערביזציה, עזה, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עבד אל-ע'ני א-נאבולסי, עומר בן אל-ח'טאב, עיצור, עיצור מכתשי, מקורב צדי, עיצור מכתשי, אפי, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור מכתשי, רוטט, עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור סדקי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, סותם, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, קולי, עיצור חכי, מקורב, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור דו-שפתי, אפי, עיצור דו-שפתי, סותם, קולי, עיצור וילוני משופתת, מקורב, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצור וילוני, חוכך, אטום, עיצור וילוני, חוכך, קולי, עיתונות ערבית, פ, פאן-ערביות, פרסים, פרסית, פרוטו-שמית, פתחה (תשכיל), פולחן, צ, צפון אפריקה, צבעונים הוצאה לאור, ק, קניה, קצידה, קריאת שמע, קליגרפיה, קהיר, קופטית, קולנוע, ר, ראשי התיבות, ש, שפה, שפה רשמית, שפות אפרו-אסיאתיות, שפות שמיות, שפות ברבריות, שפות דרום-ערב העתיקות, שפות כנעניות, שבט קורייש, שורש (שפות שמיות), שווא, ת, תנועה (פונולוגיה), תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת, תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת, תנווין, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תרבות, תשכיל, תחביר, תופעה, תיאטרון, ט, טורקיה, ז, זמן (בלשנות), זוגי (בלשנות), ח, חצי האי ערב, חג'אז, חדית', חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, חוה לצרוס-יפה, ב, בניין (שפה), בלשנות היסטורית, ג, געז, גשם הערבי, גוף (בלשנות), ד, דמה (תשכיל), דרום סודאן, דת, דגש חזק, דיגלוסיה, דיגלוסיה בשפה הערבית, ה, המאה ה-1 לפנה"ס, המאה ה-11, המאה ה-7, המזרח התיכון, האקדמיה ללשון הערבית, האקדמיה ללשון הערבית בקהיר, האקדמיה הירדנית ללשון הערבית, הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, האומות המאוחדות, האימפריה המוסלמית, הסהר הפורה, הקוראן, הלאומיות הערבית, הליגה הערבית, הגייה תימנית, ו, כ, כסרה, כתב, כתב מחובר, כתיבת ערבית בצ'אט, כורדיסטן, י, ימי הביניים, ישראל, יחסה, יוונית, ء, ا, ب, ت, ث, ج, ح, خ, د, ذ, ر, ز, س, ش, ض, ط, ظ, ع, غ, ص. להרחיב מדד (170 יותר) »
ي
האות יא (בערבית "ياء") היא האות ה-28 והאחרונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וي · ראה עוד »
ف
האות פא (בערבית: فاء; ב-פ רפה) היא האות העשרים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וف · ראה עוד »
ك
האות כַּאף (בערבית: كاف) היא האות העשרים ושתיים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וك · ראה עוד »
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וو · ראה עוד »
ق
האות קאף (בערבית: قاف) היא האות העשרים ואחת באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וق · ראה עוד »
ل
לאם (בערבית: لام) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וل · ראה עוד »
ن
האות נוּן (בערבית: نون) היא האות העשרים וחמש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וن · ראה עוד »
ه
האות הַא (בערבית: هاء) היא האות העשרים ושש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וه · ראה עוד »
م
האות מִים (בערבית: ميم) היא האות העשרים וארבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וم · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית ומ · ראה עוד »
מאלי
רפובליקת מאלי (בצרפתית: République du Mali) היא מדינה במערב אפריקה.
חָדָשׁ!!: ערבית ומאלי · ראה עוד »
מסחר
Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.
חָדָשׁ!!: ערבית ומסחר · ראה עוד »
מרוקאית
#הפניה ערבית מרוקאית.
חָדָשׁ!!: ערבית ומרוקאית · ראה עוד »
מרכז אסיה
מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.
חָדָשׁ!!: ערבית ומרכז אסיה · ראה עוד »
משפט פועלי
משפט פועלי הוא משפט בשפה, אשר הנשוא שלו הוא פועל, וניתן בדרך כלל להטותו בזמנים השונים.
חָדָשׁ!!: ערבית ומשפט פועלי · ראה עוד »
משפט שמני
משפט שֵמָני הוא מונח בדקדוק העברי המתאר משפט אשר נשואו איננו פועל נוטה אלא שם עצם, שם תואר או צירוף יחס, זאת בניגוד למשפט פועלי.
חָדָשׁ!!: ערבית ומשפט שמני · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: ערבית ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: ערבית ומדע · ראה עוד »
מוסלמים
גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.
חָדָשׁ!!: ערבית ומוסלמים · ראה עוד »
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
חָדָשׁ!!: ערבית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »
מושא עקיף
#הפניה מושא#מושא עקיף.
חָדָשׁ!!: ערבית ומושא עקיף · ראה עוד »
מושא ישיר
#הפניה מושא#מושא ישיר.
חָדָשׁ!!: ערבית ומושא ישיר · ראה עוד »
מוזיקה ערבית
חלב, אמצע המאה השמונה עשרה מוזיקה ערבית (בערבית: الموسيقى العربية) היא המוזיקה של העמים בעולם הערבי ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: ערבית ומוזיקה ערבית · ראה עוד »
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: ערבית ומוחמד · ראה עוד »
מודל
#הפניה מערכת מודל.
חָדָשׁ!!: ערבית ומודל · ראה עוד »
מיעוט
קבוצת מיעוט היא קטגוריה חברתית אשר איננה שייכת לקבוצת הרוב השולטת בחברה נתונה, היא מתאפיינת בכך שחבריה הם בעלי אפיונים פיזיים, חברתיים או תרבותיים משותפים.
חָדָשׁ!!: ערבית ומיעוט · ראה עוד »
מילת יחס
מילת יחס או "מילית יחס" היא מילית, המהווה חלק דיבר, אשר מציין את היחס בין שני שמות עצם או בין פועל לשם עצם.
חָדָשׁ!!: ערבית ומילת יחס · ראה עוד »
מיכאל וינטר
מיכאל וִינְטֶר (Winter; 1934 – 1 בספטמבר 2020) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: ערבית ומיכאל וינטר · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וא · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: ערבית ואם קריאה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: ערבית ואסלאם · ראה עוד »
אסיה
אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.
חָדָשׁ!!: ערבית ואסיה · ראה עוד »
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.
חָדָשׁ!!: ערבית ואפריקה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ערבית וארמית · ראה עוד »
ארצות ערב
אזורים עם מיעוט ערבי ארצות עֲרָב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית.
חָדָשׁ!!: ערבית וארצות ערב · ראה עוד »
אתנולקט
אתנולקט (Ethnolect; מיוונית "אתנוס" – "עם" ו"לגין" – "לדבר") הוא מונח בלשני המתייחס לווריאציה נבדלת של השפה, שהשימוש בה מעיד על שייכות לקבוצה אתנית או תרבותית, שבמקור דיברה בשפה אחרת או בווריאציה אופיינית אחרת.
חָדָשׁ!!: ערבית ואתנולקט · ראה עוד »
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: ערבית ואלפבית ערבי · ראה עוד »
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: ערבית ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ערבית ואלפבית פיניקי · ראה עוד »
אדם
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.
חָדָשׁ!!: ערבית ואדם · ראה עוד »
אדם (דמות מקראית)
אָדָם (מכונה: אדם הראשון; א' בתשרי ב', 26 בספטמבר 3760 לפנה"ס – 2830 לפנה"ס) הוא דמות מקראית והאדם הראשון עלי אדמות, אבי האנושות כולה לפי סיפור בריאת העולם בספר בראשית אדם נברא על ידי אלוהים ביום השישי לבריאת העולם: והושם על ידו בגן עדן, הוא היה בן זוגה של חוה, האישה הראשונה, ואחר חטא עץ הדעת גורש עימה מגן עדן.
חָדָשׁ!!: ערבית ואדם (דמות מקראית) · ראה עוד »
אוצר מילים
דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.
חָדָשׁ!!: ערבית ואוצר מילים · ראה עוד »
אותיות שמש וירח
אותיות שמש (באדום) ואותיות ירח (בשחור) אותיות השמש והירח (בערבית: الحُـرُوفُ الشَّمْسِيَّـة والقَمَرِيَّـةُ; בתעתיק עברי מדויק: אַלְחֻרוּף אַלשַּמְסִיַּה ואַלקָמָרִיַּה) בדקדוק הערבי הוא כינוי לשתי קבוצות של אותיות בשפה הערבית, אשר נבדלות זו מזו בהשפעתן על הגיית האות לאם (ل) של תחילית היידוע "אל-" (ال-). הימצאות האותיות בקבוצת "אותיות השמש" בסמיכות ללאם גורמת להידמות (אסימילציה) עיצור הלאם אליהן, בעוד שלקבוצת אותיות הירח אין השפעה על הגיית הלאם.
חָדָשׁ!!: ערבית ואותיות שמש וירח · ראה עוד »
אוגד
אוגד (בלעז: קוֹפּוּלה) הוא מעמד תחבירי של מילה המסמנת את היחס (או הקשר) בין נושא המשפט לנשואו.
חָדָשׁ!!: ערבית ואוגד · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: ערבית ואכדית · ראה עוד »
איראן
חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.
חָדָשׁ!!: ערבית ואיראן · ראה עוד »
איזוגלוסה
פארואית, באיי פארו אזור "קנטום" (centum) בכחול, ואזור "סאטם" (satem) באדום. האדום הכהה מסמן את אזור התרבויות הארכאולוגיות Sintashta/Abashevo/Srubna, אשר הוצע כי היה אזור המקור של תופעת "סאטם", כך על פי ההיפותזה של פון בראדקה, אשר אינה מקובלת על רוב הבלשנים. איזוֹגְלוֹסָה – המכונה גם הֶטרוגלוסה, ובעברית תופעה מבחינה או תכונה מבחינה – היא קו הגבול הגאוגרפי של תכונה או תופעה לשונית מסוימת, כגון הגיית תנועה, או משמעות של מילה, או תכונה צורנית או תחבירית כלשהי.
חָדָשׁ!!: ערבית ואיזוגלוסה · ראה עוד »
איחוד האמירויות הערביות
דובאי באמירות דובאי חלוקת האמירויות לפי שטח (לחצו להגדלה) מבצר דַ֗איַה באמירות ראס אל-ח'ימה בו לחמו בבריטים דובאי שייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן היה הנשיא הראשון של איחוד האמירויות הערביות, ומזוהה כאבי האומה שארג'ה באמירות שארג'ה איחוד האמירויות הערביות (בערבית: الإمارات العربية المتحدة, בתעתיק: אל-אִמַארַ֫את אל-עַרַבִּ֫יַּה אל-מֻתַּ֫חִדַה; ובקיצור: איחוד האמירויות, ולעיתים רק האמירויות الْإِمَارَات – ידועה גם בראשי התיבות UAE או ae) היא פדרציה ומדינת מדבר מוסלמית-ערבית עשירה בנפט, הנמצאת בצפון-מזרח חצי האי ערב (דרום מערב אסיה) שבמפרץ הפרסי.
חָדָשׁ!!: ערבית ואיחוד האמירויות הערביות · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית ונ · ראה עוד »
נשוא
נָשׂוּא (בלועזית: פּרֵדִיקָט) הוא מונח בתורת התחביר המציין את מעמדו התחבירי של רכיב המשפט, המתאר או מאפיין את נושא המשפט (בלועזית: סובייקט).
חָדָשׁ!!: ערבית ונשוא · ראה עוד »
נבטים
מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: ערבית ונבטים · ראה עוד »
נושא (דקדוק)
#הפניה נושא (תחביר).
חָדָשׁ!!: ערבית ונושא (דקדוק) · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: ערבית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ניבים בערבית בישראל
הניב הערבי בישראל הוא אחד הניבים הערבים, כאשר האוכלוסייה הערבית בישראל מדברת בניב הפלסטיני הדומה לסוריה ולבנון, למעט הבדואים, כשהדרומיים מהם מדברים בניב הבדואי הדומה לניב המדובר בסיני והבדואים הצפונים מדברים בניב בדואי הדומה לניב המדובר במזרח סוריה ועיראק.
חָדָשׁ!!: ערבית וניבים בערבית בישראל · ראה עוד »
ניגריה
הרפובליקה הפדרלית של ניגריה באנגלית: Federal Republic of Nigeria, בהאוסה: Jamhuriyar Tarayyar Najeriya, ביורובה: Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà, באיגבו: Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà) היא מדינה במערב אפריקה והמדינה המאוכלסת ביותר ביבשת. אוכלוסייתה מונה מעל 200 מיליון בני אדם. היא גובלת בבנין במערב, בצ'אד ובקמרון במזרח ובניז'ר בצפון. עיר בירתה, אבוג'ה, שוכנת במרכז המדינה. בניגריה מדברים מעל ל-525 שפות שונות, אך השפות הלאומיות הן האוסה, איגבו, יורובה, ואנגלית (השפה הרשמית). נשיא ניגריה הוא מוחמדו בוהארי. כ-53.5% מאוכלוסיית ניגריה הם מוסלמים, והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
חָדָשׁ!!: ערבית וניגריה · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: ערבית וס · ראה עוד »
ספרות ערבית
#הפניה הרומן הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וספרות ערבית · ראה עוד »
סוציולקט
בבלשנות, סוציולקט, דהיינו דיאלקט סוציאלי, הוא ניב של שפה המדובר על ידי מעמד חברתי מסוים, או קבוצה מקצועית, קבוצת גיל, תת-תרבות, או קבוצה חברתית אחרת בתוך חברה.
חָדָשׁ!!: ערבית וסוציולקט · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: ערבית וסורית · ראה עוד »
סובלנות
צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.
חָדָשׁ!!: ערבית וסובלנות · ראה עוד »
סכון
סימן הסכון סֻכּוּן (בערבית: سكون) הוא אחד מסימני התשכיל.
חָדָשׁ!!: ערבית וסכון · ראה עוד »
סימן דיאקריטי
סִימָן דִּיאַקְרִיטִי (ובעברית: סִימַן הֶבְחֵן) הוא סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן או כדי להדגיש הבדל בין שתי מילים הנכתבות בצורה זהה.
חָדָשׁ!!: ערבית וסימן דיאקריטי · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: ערבית וע · ראה עוד »
ערבסקה
ערבסקה במסגד פריז. ערבסקה בתקרה של ארמון באיסטנבול. ערבסקה בכיתוב על קירות מדרסה במרוקו. עַרַבֶּסְקַה (מצרפתית: arabesque) היא מוטיב עיטורי המציין מערך מופשט של קווים וצורות החוזרים כדגם.
חָדָשׁ!!: ערבית וערבסקה · ראה עוד »
ערבית מצרית
תפוצת הערבית המצרית ערבית מצרית (العَرَبى المَصرى, אֶל-עַרַבִּי אל-מַסְרִי; גם اللهجه المصريه, אֶל-לַהְגַה אל-מַסרֶיַּה) הוא הלהג הערבי המדובר בצפון עמק הנילוס, כלומר באזור בירת מצרים קהיר ומצפון לה - בדלתה של הנילוס, בעיר אלכסנדריה וסביבתה.
חָדָשׁ!!: ערבית וערבית מצרית · ראה עוד »
ערבית פלסטינית
ערבית-הלבנטינית (בכתום);שוהערבית-הפלסטינית (בסגול) ערבית פלסטינית (בערבית: اللهجات الفلسطينية) או ערבית ירדנית היא כינוי למספר להגים ערביים, תת-קבוצה של השפות הערביות הלבנטיניות, המדוברות באזור המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: ערבית וערבית פלסטינית · ראה עוד »
ערבית לבנונית
ערבית לבנונית לבנונית או ערבית לבנונית (בערבית: لهجات لبنان) היא ניב מדובר של ערבית המדובר בלבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ערבית וערבית לבנונית · ראה עוד »
ערבית דרוזית
המילה קלבי (לִבי) מבוטאת בערבית דרוזית כ'''ק'לבי''' עם ק' ערבית דרוזית (בערבית: اللهجة الدرزية) היא ניב של השפה הערבית המדובר בקרב הדרוזים.
חָדָשׁ!!: ערבית וערבית דרוזית · ראה עוד »
ערביזציה
מפת המזרח התיכון. ירוק - מדינות בהן השפה הערבית היא השפה הרשמית היחידה. כחול - מדינות בהן השפה הערבית היא אחת ממספר שפות רשמיות. ערביזציה (בערבית: تعريب) הוא תהליך של חיזוק ההשפעה התרבותית הערבית על מדינות אשר אינן ערביות.
חָדָשׁ!!: ערבית וערביזציה · ראה עוד »
עזה
עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).
חָדָשׁ!!: ערבית ועזה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ערבית ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ערבית ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ערבית ועברית ישראלית · ראה עוד »
עבד אל-ע'ני א-נאבולסי
שיח' עבד אל-ע'ני בן אסמאעיל א-נאבולסי (בערבית: عبد الغني بن إسماعيل النابلسي; נכתב גם: עבד אלגני אלנאבלאסי. 1641–1731), היה חוקר אסלאם סוני וסופי באמונתו, נולד בדמשק בשנת 1641 למשפחה של חכמי דת אסלאמים.
חָדָשׁ!!: ערבית ועבד אל-ע'ני א-נאבולסי · ראה עוד »
עומר בן אל-ח'טאב
| תאריך לידה.
חָדָשׁ!!: ערבית ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מקורב צדי
#הפניה עיצור מכתשי, מקורב צידי.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, מקורב צדי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, אפי
עיצור מכתשי אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, אפי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, אטום
עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, קולי
עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, רוטט
עיצור מכתשי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, רוטט · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור סדקי, סותם, אטום
עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור סדקי, חוכך, אטום
עיצור סדקי חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור סדקי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, סותם, אטום
עיצור ענבלי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור ענבלי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, אטום
עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, קולי
עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום
עיצור שפתי־שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, אטום
עיצור שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, אטום
עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, קולי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור לועי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור חכי, מקורב
#הפניה עיצור חיכי, מקורב.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור חכי, מקורב · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי
עיצור בתר־מכתשי מחוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום (עִצּוּר בָּתַר-מַכְתְּשֵׁי חוֹכֵךְ אָטוּם) הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, אפי
עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור דו-שפתי, אפי · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, סותם, קולי
עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור דו-שפתי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני משופתת, מקורב
עיצור וילוני משופתת מקורב הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות, כדוגמת העברית (בהגייה התימנית ובמילים שאולות).
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור וילוני משופתת, מקורב · ראה עוד »
עיצור וילוני, סותם, קולי
עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור וילוני, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, אטום
עיצור וילוני חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור וילוני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, קולי
עיצור וילוני חוכך קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור וילוני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיתונות ערבית
עיתונות ערבית ובכללה עיתונות וכתבי עת המתפרסמים בשפה הערבית קיימת משלהי המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ערבית ועיתונות ערבית · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית ופ · ראה עוד »
פאן-ערביות
דגל המרד הערבי כפי שמתנוסס מעל מצודה בעקבה שבירדן. פאן-ערביות או כל-ערביות (בערבית: الوحدة العربية) היא תנועה הקוראת לאיחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין העמים והמדינות הערביות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: ערבית ופאן-ערביות · ראה עוד »
פרסים
מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרְסִים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן.
חָדָשׁ!!: ערבית ופרסים · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: ערבית ופרסית · ראה עוד »
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: ערבית ופרוטו-שמית · ראה עוד »
פתחה (תשכיל)
סימן הפתחה פַתְחַה (בערבית: الفَتْحَة או الفَتْح) (-َ) היא אחת מתנועות התשכיל בשפה הערבית.
חָדָשׁ!!: ערבית ופתחה (תשכיל) · ראה עוד »
פולחן
פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.
חָדָשׁ!!: ערבית ופולחן · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וצ · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ערבית וצפון אפריקה · ראה עוד »
צבעונים הוצאה לאור
180px צבעונים הוצאה לאור היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת, שירה, ספרות ילדים ותרגומים.
חָדָשׁ!!: ערבית וצבעונים הוצאה לאור · ראה עוד »
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וק · ראה עוד »
קניה
קֶניה (רשמית רפובליקת קניה, באנגלית: Republic of Kenya, בסוואהילי: Jamhuri ya Kenya) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת באתיופיה, בסומליה, בדרום סודאן, בטנזניה, באוגנדה ובאוקיינוס ההודי.
חָדָשׁ!!: ערבית וקניה · ראה עוד »
קצידה
קצידה (בערבית: قصيدة) היא צורת שירה שמקורה בתקופה הקדם-אסלאמית בחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: ערבית וקצידה · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: ערבית וקריאת שמע · ראה עוד »
קליגרפיה
לטיני מבלגיה, שנת 1407 קָלִיגְרָפְיָה (בעברית: כְּתִיבָה תַּמָּה), היא אמנות הכתיבה הקישוטית.
חָדָשׁ!!: ערבית וקליגרפיה · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: ערבית וקהיר · ראה עוד »
קופטית
קופטית הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה.
חָדָשׁ!!: ערבית וקופטית · ראה עוד »
קולנוע
הקרנות בקולנוע ניקלודאון, ניו יורק סיטי (1917) בית קולנוע קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע.
חָדָשׁ!!: ערבית וקולנוע · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית ור · ראה עוד »
ראשי התיבות
#הפניה ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: ערבית וראשי התיבות · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וש · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: ערבית ושפה · ראה עוד »
שפה רשמית
שפה רשמית היא שפה שמוכרזת ככזו על ידי מדינה או טריטוריה אחרת בעלת סמכויות שיפוטיות.
חָדָשׁ!!: ערבית ושפה רשמית · ראה עוד »
שפות אפרו-אסיאתיות
#הפניה שפות אפרו-אסייתיות.
חָדָשׁ!!: ערבית ושפות אפרו-אסיאתיות · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: ערבית ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות ברבריות
השפות הברבריות בכלל השפות האפרו־אסיאתיות חלוקת השפות הברבריות. בירוק בהיר שפות ברבריות אחרות המילה "תמזְגה" השפות הבֶּרְבֶּרְיוֹת הן קבוצת שפות המדוברות בעיקר בפי הברברים במרוקו ובאלג'יריה.
חָדָשׁ!!: ערבית ושפות ברבריות · ראה עוד »
שפות דרום-ערב העתיקות
מפתח תעתוק לכתב הדרום-ערבי העתיק מול מספר כתבים שמיים ואחרים מהאזור שפות דרום-ערב העתיקותhttp://e-learning.tsu.ge/pluginfile.php/5868/mod_resource/content/0/dzveli_armosavluri_enebi_-ugarituli_punikuri_arameuli_ebrauli_arabuli.pdf (נקראות גם דרום-ערבית עתיקה, צַײְהַדית ותימנית) הן קבוצה של ארבע שפות שמיות, שדוּבּרו בעיקר בקצה הדרומי של חצי האי ערב בין המאה ה-12 לפני הספירה למאה ה-6 לספירה, ונכחדו כולן.
חָדָשׁ!!: ערבית ושפות דרום-ערב העתיקות · ראה עוד »
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
חָדָשׁ!!: ערבית ושפות כנעניות · ראה עוד »
שבט קורייש
שבט קוּרייש (בערבית: قريش, בתעתיק מדויק: קֻרַ֫יְש) הוא שבטו של הנביא מוחמד, מייסד האסלאם.
חָדָשׁ!!: ערבית ושבט קורייש · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: ערבית ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: ערבית ושווא · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: ערבית ות · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: ערבית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת
תנועה אחורית סגורה מעוגלת היא צליל תנועתי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ותנועה אחורית, סגורה, מעוגלת · ראה עוד »
תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת
תנועה קדמית סגורה בלתי-מעוגלת היא צליל תנועתי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ערבית ותנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת · ראה עוד »
תנווין
תַנְוִּין (בערבית: تَنوِين) הוא אחד מסימני התשכיל.
חָדָשׁ!!: ערבית ותנווין · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: ערבית ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: ערבית ותפילת שחרית · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: ערבית ותרבות · ראה עוד »
תשכיל
תַשְׁכִּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד) הוא מערכת הניקוד הערבית.
חָדָשׁ!!: ערבית ותשכיל · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: ערבית ותחביר · ראה עוד »
תופעה
תופעה היא כל התרחשות הניתנת לצפייה.
חָדָשׁ!!: ערבית ותופעה · ראה עוד »
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חָדָשׁ!!: ערבית ותיאטרון · ראה עוד »
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
חָדָשׁ!!: ערבית וט · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ערבית וטורקיה · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: ערבית וז · ראה עוד »
זמן (בלשנות)
בבלשנות, זמן הוא אחד ממאפייני הפועל, המשקף את הזמן שבו מתבצעת הפעולה.
חָדָשׁ!!: ערבית וזמן (בלשנות) · ראה עוד »
זוגי (בלשנות)
זוגי הוא סוג של מספר דקדוקי, המציין כמות של 2 בדיוק, ובא לידי ביטוי בדרך כלל באמצעות נטייה מורפולוגית.
חָדָשׁ!!: ערבית וזוגי (בלשנות) · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וח · ראה עוד »
חצי האי ערב
חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.
חָדָשׁ!!: ערבית וחצי האי ערב · ראה עוד »
חג'אז
חִג'אז (בערבית: الحجاز) הוא אזור במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: ערבית וחג'אז · ראה עוד »
חדית'
החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות (הנביא) מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו בנושאים שונים.
חָדָשׁ!!: ערבית וחדית' · ראה עוד »
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.
חָדָשׁ!!: ערבית וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי · ראה עוד »
חוה לצרוס-יפה
חַוָּה לָצָרוּס-יָפֶה (6 במאי 1930 – 6 בספטמבר 1998) הייתה פרופסור לדת האסלאם במכון ללימודי אסיה ואפריקה שבאוניברסיטה העברית, כלת פרס ישראל להיסטוריה לשנת תשנ"ג, 1993.
חָדָשׁ!!: ערבית וחוה לצרוס-יפה · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וב · ראה עוד »
בניין (שפה)
הבניין הדקדוקי הוא תבנית דקדוקית במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: ערבית ובניין (שפה) · ראה עוד »
בלשנות היסטורית
בלשנות היסטורית (הקרויה גם בלשנות דיאכרונית) היא המחקר של הדרכים שבהן השפות משתנות במשך הזמן, על ידי בחינה של שפות שדומות אחת לשנייה בתחומים שונים כמו מורפולוגיה, תחביר, וכן מטקסטים עתיקים שנשמרו.
חָדָשׁ!!: ערבית ובלשנות היסטורית · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וג · ראה עוד »
געז
גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אתיופית ואבשית) היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ערבית וגעז · ראה עוד »
גשם הערבי
גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ערבית וגשם הערבי · ראה עוד »
גוף (בלשנות)
בבלשנות, גוף הוא צורת הטיה של מספר סוגי מילים המבחינה בין האדם הדובר ובין אנשים שאליהם מדברים ואנשים שעליהם מדברים.
חָדָשׁ!!: ערבית וגוף (בלשנות) · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וד · ראה עוד »
דמה (תשכיל)
סימן הדמה דַמַّה (ضمة; "צַ'מַّה" בתעתיק מדויק) (ـُ) היא אחת מתנועות התשכיל בשפה הערבית.
חָדָשׁ!!: ערבית ודמה (תשכיל) · ראה עוד »
דרום סודאן
דרום סודאן (בשמה הרשמי "הרפובליקה של דרום סודאן", באנגלית: Republic of South Sudan) היא מדינה במזרח אפריקה ללא מוצא לים, המשתרעת על פני 644,329 קמ"ר.
חָדָשׁ!!: ערבית ודרום סודאן · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: ערבית ודת · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: ערבית ודגש חזק · ראה עוד »
דיגלוסיה
דִּיגְלוֹסְיָה (מיוונית Διγλωσσία, "שפה כפולה") היא מצב לשוני־חברתי לא-שכיח, שבו הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד, עד כדי כך שדוברי השפה נאלצים ללמוד את השפה הכתובה כאילו הייתה שפה זרה.
חָדָשׁ!!: ערבית ודיגלוסיה · ראה עוד »
דיגלוסיה בשפה הערבית
דוגמאות לדיגלוסיה בשפה הערביתדיגלוסיה בשפה הערבית (בערבית: ازدواجية اللغة العربية או الازدواجية في اللغة العربية) הוא מונח המתאר את השימוש בשתי הצורות של השפה הערבית - ערבית ספרותית (اللّغة العربيّة الفصحى) וערבית מדוברת (اللّغة العربيّة المحكيّة/ العاميّة), כל אחת בנסיבות השימוש המתאימות לה.
חָדָשׁ!!: ערבית ודיגלוסיה בשפה הערבית · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: ערבית וה · ראה עוד »
המאה ה-1 לפנה"ס
המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ערבית והמאה ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: ערבית והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: ערבית והמאה ה-7 · ראה עוד »
המזרח התיכון
המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: ערבית והמזרח התיכון · ראה עוד »
האקדמיה ללשון הערבית
האקדמיה ללשון הערבית בישראל (בערבית: مجمع اللغة العربية) היא המוסד העליון למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל, שקם בדצמבר 2007.
חָדָשׁ!!: ערבית והאקדמיה ללשון הערבית · ראה עוד »
האקדמיה ללשון הערבית בקהיר
האקדמיה ללשון הערבית בקהיר (בערבית: مجمع اللغة العربية بالقاهرة) היא אקדמיה ללשון הפועלת בקהיר שבמצרים במטרה לפתח ולהסדיר את השפה הערבית בה.
חָדָשׁ!!: ערבית והאקדמיה ללשון הערבית בקהיר · ראה עוד »
האקדמיה הירדנית ללשון הערבית
האקדמיה הירדנית ללשון הערבית (בערבית: مجمع اللغة العربية الأردني) היא מוסד אקדמי־מדעי הפועל בעמאן בירת ירדן, ומטרתו קידום ופיקוח על השימוש בשפה הערבית.
חָדָשׁ!!: ערבית והאקדמיה הירדנית ללשון הערבית · ראה עוד »
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (בערבית: منظمة التعاون الاسلامي, בתעתיק מדויק: מנט'מת אלתעאון אלאסלאמי; בצרפתית: Organisation de la Coopération Islamique, ידוע בשם המקוצר: OIC) הוקם בשנת 1969, ברבאט שבמרוקו, במפגש מתואם של ראשי המדינות האסלאמיות, וכיום הוא מונה 57 מדינות חברות (כולל הרשות הפלסטינית), ובהן 22 המדינות השייכות לליגה הערבית.
חָדָשׁ!!: ערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי · ראה עוד »
האומות המאוחדות
האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.
חָדָשׁ!!: ערבית והאומות המאוחדות · ראה עוד »
האימפריה המוסלמית
התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: ערבית והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »
הסהר הפורה
אזור הסהר הפורה ומצרים תלמי. הוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית הסהר הפורה (באנגלית: Fertile Crescent) הוא אזור במזרח התיכון, המצוי כיום בשטחי המדינות הבאות: ישראל, קפריסין, לבנון, ממלכת ירדן, סוריה, עיראק, דרום מזרח טורקיה ומצרים.
חָדָשׁ!!: ערבית והסהר הפורה · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: ערבית והקוראן · ראה עוד »
הלאומיות הערבית
ארצות ערב הלאומיות הערבית היא אידאולוגיה לאומית בדבר זכותם של העמים הערבים לכונן ריבונות משלהם.
חָדָשׁ!!: ערבית והלאומיות הערבית · ראה עוד »
הליגה הערבית
מטה הליגה הערבית בקהיר מפגש הליגה הערבית, 2012 הליגה הערבית (בערבית: الجامعة العربية; בעבר: جَامِعَة الدُّوَل الْعَرَبِيَّة גַ׳אמִעַת אַ-דֻוַל אַלְ-עַרַבִּיַה, באנגלית: Arab League) היא ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה אזורי ולתיאום מהלכים חברתיים ופוליטיים משותפים הכולל את כל מדינות ערב ומדינות בעלות זיקה למדינות ערב.
חָדָשׁ!!: ערבית והליגה הערבית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: ערבית והגייה תימנית · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וו · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ערבית וכ · ראה עוד »
כסרה
סימן הכסרה כסרה (בערבית: الكَسْرَة, בתעתיק מדויק: אלכַּסְרַה) (-ِ) היא אחת מתנועות התשכיל בשפה הערבית.
חָדָשׁ!!: ערבית וכסרה · ראה עוד »
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
חָדָשׁ!!: ערבית וכתב · ראה עוד »
כתב מחובר
סטנדרט לכתב מחובר באנגלית כתב מחובר הוא סגנון כתיבה בו סמלי השפה נכתבים במחובר ובשטף, לרוב, על מנת לאפשר כתיבה מהירה יותר.
חָדָשׁ!!: ערבית וכתב מחובר · ראה עוד »
כתיבת ערבית בצ'אט
כתיבת ערבית בצ'אט הוא ליטון מודרני שהתפתח בקרב גולשי אינטרנט דוברי ערבית.
חָדָשׁ!!: ערבית וכתיבת ערבית בצ'אט · ראה עוד »
כורדיסטן
מיפוי אזורי כורדיסטן על ידי ה-CIA, כ1992 מזרח התיכון, במרכז אסיה ובאסיה הקטנה בשנת 1986 כורדיסטן (בכורדית: کوردستان) הוא חבל ארץ הררי במערב אסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית למסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: ערבית וכורדיסטן · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: ערבית וי · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ערבית וימי הביניים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ערבית וישראל · ראה עוד »
יחסה
בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.
חָדָשׁ!!: ערבית ויחסה · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: ערבית ויוונית · ראה עוד »
ء
סימן ההמזה אליף אליף ואו עם המזה יא עם המזה הַמְזַה (ערבית: همزة) הוא סימן דיאקריטי בחרכאת (מערכת הניקוד) של הכתב הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וء · ראה עוד »
ا
אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف; בתעתיק מדויק: אָלִף) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וا · ראה עוד »
ب
האות בַּא (ערבית: باء; במצרים נהגית: בֵּא) היא האות השנייה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וب · ראה עוד »
ت
תא (בערבית: تاء) היא האות השלישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וت · ראה עוד »
ث
תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וث · ראה עוד »
ج
ג'ים (גם גים; בערבית: ﺟﻴﻢ) היא האות החמישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וج · ראה עוד »
ح
חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וح · ראה עוד »
خ
ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וخ · ראה עוד »
د
דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וد · ראה עוד »
ذ
דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וذ · ראה עוד »
ر
האות רא (בערבית: راء) היא האות העשירית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וر · ראה עוד »
ز
האות זאי (בערבית: زاي) היא האות ה-11 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וز · ראה עוד »
س
האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וس · ראה עוד »
ش
האות שין (בערבית: شين) היא האות ה-13 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וش · ראה עוד »
ض
האות ד֗אד (בערבית: ضاد) היא האות החמש-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וض · ראה עוד »
ط
האות טַא (בערבית: طاء) היא האות השש-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וط · ראה עוד »
ظ
האות טַ'א (בערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וظ · ראה עוד »
ع
האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וع · ראה עוד »
غ
האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "גֿין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וغ · ראה עוד »
ص
האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: ערבית וص · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ערבית
