גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
320 יחסים: JSTOR, מ, ממתק, ממלכת פרס, מאורה (פיוט), מנחם המאירי, מסכת מגילה, מסכה, מעשר כספים, מצרים, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות זכירת מעשה עמלק, מצווה, מקרא מגילה, מקרוד, מרד בר כוכבא, מרדכי, מרדכי אליהו, מרדכי היהודי, מרדכי יפה, משנה, משנה למלך, משרד החינוך, משלוח מנות, משה הררי, מתנות לאביונים, מלך, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלחמת עמלק, מלכה, מזרחים, מחזור ויטרי, מחיית זכר עמלק, מגן אברהם, מגדנאות, מגילת אסתר, מדי, מכון מים חיים, מי מרום, מי כמוך ואין כמוך, מים, אסתר, אסתר המלכה, אסיה, אץ קוצץ, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארבע פרשיות, אשכנזים, אלעזר בירבי קליר, ..., אלון ארד, אלוהים (יהדות), אליעזר מלמד, אליהו כי טוב, אליהוא כ"ץ, אטיולוגיה, אחשוורוש, אדר א', אדר ב', אהרן אופנהיימר, אוקראינה, אורז, אורח חיים (שולחן ערוך), אוזן המן, אכדית, אישה, אילן ברקוביץ', איזמיר, נקודת השוויון, נביאים, נוסע, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח הספרדים, נורוז, נודע ביהודה, סמבוסק, סעודת פורים, ספר מקבים ב', ספר התודעה, ספירת הנוצרים, סוריה, סוכר, סיני (כתב עת), סילוק (פיוט), סיון רהב-מאיר, סיינט פול, עמלק, ערב פסח שחל בשבת, עשרת בני המן, על הנסים, עלייה לתורה, עבודה זרה, עדלאידע, עונג שבת (אגודה), עובדיה מברטנורא, עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, עיראק, פניני הלכה, פסח, פצצת סירחון, פרסום הנס, פרסים, פרשת בשלח, פרשת כי תצא, פרג, פרודיה, פרודיות לפורים, פרויקט פרידברג לחקר הגניזה, פלודן, פוסק, פוסט-טראומה, פורים שפיל, פודקאסט, פילון האלכסנדרוני, פיוט, צפת, צדקה, קרנבל המסכות בוונציה, קרעפלאך, קרובה, קריאת מגילה, קריאת שמע, קריאת התורה, קריאת ההלל, קלף (יהדות), קדושתא, קדושה (יהדות), קומראן, קוסקוס, קולופון, ר"ן, רמ"א, רמב"ם, רא"ש, רא"ה, ראשונים, רעשן, רצח עם, רשב"א, רשב"ם, רב פורים, רומן היסטורי, רוחניות, רי"ף, רימון עשן, ריא"ז, ריטב"א, שמעון גרשון רוזנברג, שמחה, שאלת רב, שאלות ותשובות, שאילת מילים, שנת זחא, שנת השא, שנת החא, שני וחמישי, שפת אמת (ספר), שפות שמיות, שתיית יין בפורים, שלמה אבינר, שליח (הלכה), שבע מצוות דרבנן, שבת, שבת זכור, שוק (מסחר), שושן (עיר), שושן הבירה, שולחן ערוך, שכרות, שיר של יום, שילה (יישוב), תנ"ך, תענית, תענית אסתר, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תפילת הלל, תפילה (יהדות), תרע"ב, תרגום, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלייה, תחנון, תחפושת, תהילים פ"ג, תהילים ז', תהילים כ"ב, תוספות, תוספות למגילת אסתר, תכלאל, תימן, תיקוני הזוהר, ל"ט אבות מלאכה, לוי בן חביב, לימוד תורה, ליל שמורים אותו אל חצה, ליל שיכורים, ליל כל הקדושים, ליטורגיה, ט"ז באדר, ט"ו באדר, טעמי המקרא, טבריה, טבח, טורקיה, זיקוקין די-נור, חנוכה, חלב (עיר), חטיף, חז"ל, חזרת הש"ץ, חזיז, חברון, חג, חגי ישראל, חומוס, חוץ לארץ, חוקר המקרא, חורף, חורבן בית המקדש הראשון, חול המועד, חולון, בני ברק, בני יששכר, בעקבות סוד המגילה, בצלאל בר כוכבא, ברכת המזון, ברכות קריאת שמע, בלשון אשר הזכרת לזוכריך, בבל, בגדאד, בדחן, בדיחה, ביאור הגר"א, בית תמחוי, בית המקדש השני, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בית הבחירה למאירי, בית כנסת, גמרא, גשמיות, גזירה דרבה, דמי כיס, דאורייתא, דנצ'ו ארנון, דרבנן, דרכי משה, דברי קבלה, דביר (הוצאת ספרים), דיוניסיה, ה'תר"ג, המן האגגי, המאה ה-13, המגילות הגנוזות, המדאן, הארכיון הציוני, האימפריה הפרסית האחמנית, הספרייה הלאומית, הספרייה הווירטואלית של מטח, הספד, הפונותיקה הלאומית, הקרנבל הברזילאי, הרבנים הראשיים, התבוללות, הלוח העברי, הלכה, הטלת גורל, הגר"א, הוצאת דביר, הוצאה מרשות לרשות, הוצאה להורג, הכנרת, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, היישוב היהודי בחברון, ונציה, ושתי, וויקיטקסט, ויאהב אומן, כסף (אמצעי תשלום), כתבי הקודש, כלבו (ספר), כיסונים, כיפה (אתר אינטרנט), י"א באדר, י"ג באדר, י"ד באדר, ימי הביניים, ימי הודאה, יעקב משה חרל"פ, יפו, ירושלים, ישראל דנדרוביץ, ישיבת מרכז הרב, ישיבה, ילקוט שמעוני, יחיאל מפריז, יד ושם, יהדות, יהדות קראית, יהושע בן נון, יהודה הלוי, יהודים, יומני כרמל, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום הכיפורים, יום-טוב לוינסקי, יוסף תבורי, יוסף חיים זוננפלד, יוסף בן מתתיהו, יוצר (פיוט), יוונית, יין, יידיש, 1912. להרחיב מדד (270 יותר) »
JSTOR
JSTOR (מבוטא "ג'יי סטור", קיצור באנגלית עבור Journal Storage, בעברית: מאגר כתבי עת) הוא מסד נתונים מקוון שהוקם בשנת 1995, המכיל גרסאות אלקטרוניות של כתבי עת מדעיים רבים ומאגרי מידע אחרים.
חָדָשׁ!!: פורים וJSTOR · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: פורים ומ · ראה עוד »
ממתק
טקסט.
חָדָשׁ!!: פורים וממתק · ראה עוד »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: פורים וממלכת פרס · ראה עוד »
מאורה (פיוט)
#הפניה יוצרות#ברכת יוצר אור.
חָדָשׁ!!: פורים ומאורה (פיוט) · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: פורים ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: פורים ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכה
מסכה פולחנית פסל המחזאי היווני אוריפידס מחזיק מסכת תיאטרון טראגית מסכות מסכה היא פריט לבוש, המכסה חלק מן הפנים או את כולם, לעיתים גם חלק מן הראש, או אפילו את הראש כולו.
חָדָשׁ!!: פורים ומסכה · ראה עוד »
מעשר כספים
מעשר כספים הוא נוהג יהודי המחייב להפריש עשירית מהרווחים הכספיים לצדקה, תוקפו של נוהג זה נתון במחלוקת פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: פורים ומעשר כספים · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: פורים ומצרים · ראה עוד »
מצוות עשה שהזמן גרמן
מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.
חָדָשׁ!!: פורים ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »
מצוות זכירת מעשה עמלק
מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: פורים ומצוות זכירת מעשה עמלק · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: פורים ומצווה · ראה עוד »
מקרא מגילה
מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.
חָדָשׁ!!: פורים ומקרא מגילה · ראה עוד »
מקרוד
מקרוד או מקרוט (בערבית: مقروض או مقروط; בתעתיק מדויק: מקרוץ', שמשמעותו צביטה - הפעולה שעושים כדי למנוע את נזילת המימרח) היא סוג של עוגייה פופולרית במדינות צפון אפריקה וגם במלטה.
חָדָשׁ!!: פורים ומקרוד · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: פורים ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרדכי
#הפניה מרדכי היהודי.
חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי · ראה עוד »
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי אליהו · ראה עוד »
מרדכי היהודי
מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי היהודי · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי יפה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פורים ומשנה · ראה עוד »
משנה למלך
המשנה למלך (באנגלית: Viceroy; בספרדית: Virrey; בפורטוגזית: Vice-Rei) היה הפקיד בעל הדרגה הגבוהה ביותר במערכת בירוקרטית קולוניאלית בקולוניה מסוימת, המושל אזרחית וצבאית בשמו של המלך על היחידה המנהלית הקרויה "מלכות משנה".
חָדָשׁ!!: פורים ומשנה למלך · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: פורים ומשרד החינוך · ראה עוד »
משלוח מנות
משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, בין מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה ומתנות לאביונים.
חָדָשׁ!!: פורים ומשלוח מנות · ראה עוד »
משה הררי
הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.
חָדָשׁ!!: פורים ומשה הררי · ראה עוד »
מתנות לאביונים
קופות צדקה עבור מתנות לאביונים חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד.
חָדָשׁ!!: פורים ומתנות לאביונים · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: פורים ומלך · ראה עוד »
מלאכת הוצאה מרשות לרשות
מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: פורים ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »
מלחמת עמלק
אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים, בפסל של הפסל כריסטיאן דניאל ראוך. מלחמת עמלק היא אירוע מקראי, המתואר ב, בסוף פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: פורים ומלחמת עמלק · ראה עוד »
מלכה
#הפניה מלך.
חָדָשׁ!!: פורים ומלכה · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: פורים ומזרחים · ראה עוד »
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
חָדָשׁ!!: פורים ומחזור ויטרי · ראה עוד »
מחיית זכר עמלק
מחיית זכר עמלק היא מצוות עשה להכרית את זרעו של עמלק, העם שעל פי המקרא לחם בבני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: פורים ומחיית זכר עמלק · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: פורים ומגן אברהם · ראה עוד »
מגדנאות
עוגיות. Bougatsa בבית קפה באתונה מגדנאות או בשמה מהמקור הלועזי קונדיטאות היא ענף בתחום הקולינריה העוסק בדברי מאפה מתוקים ובמנות אחרונות.
חָדָשׁ!!: פורים ומגדנאות · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פורים ומגילת אסתר · ראה עוד »
מדי
מפה של מדי על פי כתבי הרודוטוס ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי) מָדַי הייתה ממלכה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברמה המרכזית של איראן המודרנית.
חָדָשׁ!!: פורים ומדי · ראה עוד »
מכון מים חיים
מכון מים חיים הוא מכון הוצאת ספרים שמפעילה עמותת אורות חמדה, המוציא לאור ספרים וחוברות, בעיקר בענייני מחשבת ישראל, מתורתם של רבני ישיבת מרכז הרב בעבר ובהווה, ורבנים נוספים הקשורים אליה.
חָדָשׁ!!: פורים ומכון מים חיים · ראה עוד »
מי מרום
מי מֵרום היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים.
חָדָשׁ!!: פורים ומי מרום · ראה עוד »
מי כמוך ואין כמוך
אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: פורים ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: פורים ומים · ראה עוד »
אסתר
אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.
חָדָשׁ!!: פורים ואסתר · ראה עוד »
אסתר המלכה
#הפניה אסתר.
חָדָשׁ!!: פורים ואסתר המלכה · ראה עוד »
אסיה
אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.
חָדָשׁ!!: פורים ואסיה · ראה עוד »
אץ קוצץ
אשכנזי מעוטר מן המאה ה-13. אָץ קוֹצֵץ הוא פיוט מתוך הקדושתא לשבת זכור, השבת שלפני פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארצישראלי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: פורים ואץ קוצץ · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: פורים וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: פורים וארצות הברית · ראה עוד »
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
חָדָשׁ!!: פורים וארבע פרשיות · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: פורים ואשכנזים · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: פורים ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אלון ארד
אלון ארד (נולד ב-27 באפריל 1987) הוא משורר, עורך ספרותי ואיש חינוך ישראלי.
חָדָשׁ!!: פורים ואלון ארד · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: פורים ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: פורים ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליהו כי טוב
הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה עסקן ציבורי, איש חינוך ומחבר ספרות תורנית חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: פורים ואליהו כי טוב · ראה עוד »
אליהוא כ"ץ
אֵלִיהוּא כ"ץ (21 במאי 1926 – 31 בדצמבר 2021) היה סוציולוג של התקשורת, ממייסדי הטלוויזיה הישראלית, פרופסור מחקר לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה, חתן פרס ישראל למדעי החברה לשנת תשמ"ט 1989.
חָדָשׁ!!: פורים ואליהוא כ"ץ · ראה עוד »
אטיולוגיה
אֶטְיוֹלוֹגְיָה (מיוונית: αιτιολογία, תרגום לעברית: "תורת הסיבות". על פי האקדמיה ללשון העברית: מערך הסיבות) היא חקר הסיבות, הגורמים והמקורות של תופעה מסוימת.
חָדָשׁ!!: פורים ואטיולוגיה · ראה עוד »
אחשוורוש
זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.
חָדָשׁ!!: פורים ואחשוורוש · ראה עוד »
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
חָדָשׁ!!: פורים ואדר א' · ראה עוד »
אדר ב'
#הפניה אדר.
חָדָשׁ!!: פורים ואדר ב' · ראה עוד »
אהרן אופנהיימר
אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: פורים ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: פורים ואוקראינה · ראה עוד »
אורז
סין שדות אורז בבאלי, אינדונזיה אורז (שם מדעי: Oryza) הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.
חָדָשׁ!!: פורים ואורז · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: פורים ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אוזן המן
אוזני המן אוזני המן אוזן המן הוא מאפה, העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר.
חָדָשׁ!!: פורים ואוזן המן · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: פורים ואכדית · ראה עוד »
אישה
שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.
חָדָשׁ!!: פורים ואישה · ראה עוד »
אילן ברקוביץ'
אילן ברקוביץ' (נולד ב-3 באוגוסט 1973) הוא משורר ומבקר שירה ישראלי.
חָדָשׁ!!: פורים ואילן ברקוביץ' · ראה עוד »
איזמיר
איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.
חָדָשׁ!!: פורים ואיזמיר · ראה עוד »
נקודת השוויון
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
חָדָשׁ!!: פורים ונקודת השוויון · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: פורים ונביאים · ראה עוד »
נוסע
נוסעים במעבורת נוסע הוא אדם אשר נמצא בכלי תחבורה, ועובר באמצעותו ממקום למקום.
חָדָשׁ!!: פורים ונוסע · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: פורים ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: פורים ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: פורים ונוסח הספרדים · ראה עוד »
נורוז
הפת סין נורוז (בפרסית: نوروز - "יום חדש") הוא שמו של ראש השנה וחג האביב הפרסי.
חָדָשׁ!!: פורים ונורוז · ראה עוד »
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: פורים ונודע ביהודה · ראה עוד »
סמבוסק
סמבוסק (אוזבקיסטן) סמבוסק (אתיופיה) סמבוסק (במקור בערבית; سامبوساش נהגה סמבוסאש) הוא מאפה פופולרי בעיראק ובמטבחים המזרח-תיכוניים.
חָדָשׁ!!: פורים וסמבוסק · ראה עוד »
סעודת פורים
צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.
חָדָשׁ!!: פורים וסעודת פורים · ראה עוד »
ספר מקבים ב'
ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: פורים וספר מקבים ב' · ראה עוד »
ספר התודעה
ספר התודעה הוא ספר על לוח השנה העברי ומועדי ישראל מאת הרב אליהו כי טוב.
חָדָשׁ!!: פורים וספר התודעה · ראה עוד »
ספירת הנוצרים
ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.
חָדָשׁ!!: פורים וספירת הנוצרים · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: פורים וסוריה · ראה עוד »
סוכר
קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות קצרות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (חד-סוכר ודו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.
חָדָשׁ!!: פורים וסוכר · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: פורים וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
סילוק (פיוט)
#הפניה קדושתא#סילוק.
חָדָשׁ!!: פורים וסילוק (פיוט) · ראה עוד »
סיון רהב-מאיר
סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.
חָדָשׁ!!: פורים וסיון רהב-מאיר · ראה עוד »
סיינט פול
סיינט פול (באנגלית: Saint Paul) היא עיר הבירה של מדינת מינסוטה שבארצות הברית, והעיר השנייה מבחינת מספר תושביה במדינה אחרי מיניאפוליס.
חָדָשׁ!!: פורים וסיינט פול · ראה עוד »
עמלק
הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.
חָדָשׁ!!: פורים ועמלק · ראה עוד »
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: פורים וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »
עשרת בני המן
דימוי של עשרת בני המן תלויים על העץ. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית לפי מגילת אסתר, עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה).
חָדָשׁ!!: פורים ועשרת בני המן · ראה עוד »
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
חָדָשׁ!!: פורים ועל הנסים · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: פורים ועלייה לתורה · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: פורים ועבודה זרה · ראה עוד »
עדלאידע
עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.
חָדָשׁ!!: פורים ועדלאידע · ראה עוד »
עונג שבת (אגודה)
עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.
חָדָשׁ!!: פורים ועונג שבת (אגודה) · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: פורים ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון
שרידי בית הכנסת בגוש חלב. גוש חלב נחשבת לעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון.
חָדָשׁ!!: פורים ועיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: פורים ועיראק · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: פורים ופניני הלכה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פורים ופסח · ראה עוד »
פצצת סירחון
מיכל של פצצת סירחון פצצת סירחון הוא חפץ המיועד להפיץ ריח בלתי נעים חזק.
חָדָשׁ!!: פורים ופצצת סירחון · ראה עוד »
פרסום הנס
על הנסים לפורים, המכיל את סיפור מגילת אסתר בתמצית על הנסים לחנוכה, מציג את נס פך השמן רשות הרבים כדי לפרסם את הנס דולקת לצד החלון למען פרסום הנס פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: פורים ופרסום הנס · ראה עוד »
פרסים
מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרְסִים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן.
חָדָשׁ!!: פורים ופרסים · ראה עוד »
פרשת בשלח
פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: פורים ופרשת בשלח · ראה עוד »
פרשת כי תצא
מחייתו, ממצוות הפרשה פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים.
חָדָשׁ!!: פורים ופרשת כי תצא · ראה עוד »
פרג
שדה אדום של פרחי פרג אגסני שדה של פרחי פרג, שגדלו באופן טבעי ליד קיבוץ עין השופט פרג אגסני פרגים שגדלו טבעית בהרי שומרון. ניתן לראות מימין ניצן שעדיין סגור שדה פרגים ליד תל נגילה פֶּרֶג או פָּרָג (שם מדעי: Papaver) הוא סוג צמח ממשפחת הפרגיים.
חָדָשׁ!!: פורים ופרג · ראה עוד »
פרודיה
התצלום אמריקן גותיק, וושינגטון די. סי. הוא פרודיה על הציור אמריקן גותיק פרודיה (ביוונית: παρῳδία, מן παρά שמשמעו "לצד" + ᾠδή שמשמעו "שיר", וביחד "שיר בצד") היא יצירה המחקה באופן קומי יצירה או סוג יצירות אחר.
חָדָשׁ!!: פורים ופרודיה · ראה עוד »
פרודיות לפורים
עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: פורים ופרודיות לפורים · ראה עוד »
פרויקט פרידברג לחקר הגניזה
פרויקט פרידברג לחקר הגניזה (FGP) הוא מיזם מקיף, שאחת ממטרותיו החשובות היא למחשב את כל עולם כתבי היד של גניזת קהיר – תמונות, זיהויים, קטלוגים, העתקות, צירופים והפניות ביבליוגרפיות.
חָדָשׁ!!: פורים ופרויקט פרידברג לחקר הגניזה · ראה עוד »
פלודן
פְלוֹדְנִי (בהונגרית: Flódni) או (ביידיש: פְלוּדֶן) היא עוגת שכבות מסורתית לחג פורים וגם לחנוכה מהמטבח היהודי-הונגרי והמזרח אירופי, שמקורה לא ידוע, ייתכן בגליציה, ומשם הגיע המתכון להונגריה עם נדידת יהודי גליציה לתוך ממלכת הונגריה בעת האימפריה האוסטרית או האימפריה האוסטרו-הונגרית וכן לרומניה, לפולין ולאוקראינה.
חָדָשׁ!!: פורים ופלודן · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: פורים ופוסק · ראה עוד »
פוסט-טראומה
#הפניה הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
חָדָשׁ!!: פורים ופוסט-טראומה · ראה עוד »
פורים שפיל
שחקנים בפורים שפיל, הולנד 1657 פורים שפיל (מיידיש: פּורימשפּיל או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים, מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: פורים ופורים שפיל · ראה עוד »
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
חָדָשׁ!!: פורים ופודקאסט · ראה עוד »
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
חָדָשׁ!!: פורים ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: פורים ופיוט · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: פורים וצפת · ראה עוד »
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
חָדָשׁ!!: פורים וצדקה · ראה עוד »
קרנבל המסכות בוונציה
אנשים מחופשים בקרנבל המסכות בוונציה אנשים מחופשים בקרנבל המתקיים מדי שנה בעיר ונציה שבאיטליה קרנבל המסכות בוונציה הוא אירוע ייחודי המתקיים בעיר ונציה שבצפון מזרח איטליה ומתרחש כל חורף באמצע פברואר ונמשך כשבועיים.
חָדָשׁ!!: פורים וקרנבל המסכות בוונציה · ראה עוד »
קרעפלאך
#הפניה קרפלך.
חָדָשׁ!!: פורים וקרעפלאך · ראה עוד »
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: פורים וקרובה · ראה עוד »
קריאת מגילה
#הפניה מקרא מגילה.
חָדָשׁ!!: פורים וקריאת מגילה · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: פורים וקריאת שמע · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פורים וקריאת התורה · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: פורים וקריאת ההלל · ראה עוד »
קלף (יהדות)
עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.
חָדָשׁ!!: פורים וקלף (יהדות) · ראה עוד »
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
חָדָשׁ!!: פורים וקדושתא · ראה עוד »
קדושה (יהדות)
#הפניה קודש וחול ביהדות.
חָדָשׁ!!: פורים וקדושה (יהדות) · ראה עוד »
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
חָדָשׁ!!: פורים וקומראן · ראה עוד »
קוסקוס
קוסקוס להכנה מהירה קוסקוס (בערבית: كسكس, תעתיק מדויק: כֻסְכֻס) הוא מאכל צפון אפריקאי העשוי מגרגרי סולת העוברים התפחה על ידי מים בתהליך של אידוי.
חָדָשׁ!!: פורים וקוסקוס · ראה עוד »
קולופון
קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.
חָדָשׁ!!: פורים וקולופון · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: פורים ור"ן · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: פורים ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: פורים ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: פורים ורא"ש · ראה עוד »
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
חָדָשׁ!!: פורים ורא"ה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: פורים וראשונים · ראה עוד »
רעשן
רעשן רעשן הוא כלי נגינה המשמש כצעצוע, כלי-שעשועים המשמיע רעש, ומכאן שמו.
חָדָשׁ!!: פורים ורעשן · ראה עוד »
רצח עם
אישה ארמנית מחפשת מפלט עם ילדיה לאחר רצח בעלה, 1915.רֶצַח עַם (אנגלית: גֵ'נוֹסַיְיד (Genocide); החלופה התקנית לפי האקדמיה ללשון העברית: הַשְׁמָדַת עַם) הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מסוימת – עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית.
חָדָשׁ!!: פורים ורצח עם · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: פורים ורשב"א · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: פורים ורשב"ם · ראה עוד »
רב פורים
תלמידי ישיבה חוגגים את פורים, ירושלים, 1997 רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות תיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה.
חָדָשׁ!!: פורים ורב פורים · ראה עוד »
רומן היסטורי
רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.
חָדָשׁ!!: פורים ורומן היסטורי · ראה עוד »
רוחניות
המונח רוחניות הוא מושג המציין סוג מציאות אחר מהמציאות החומרית.
חָדָשׁ!!: פורים ורוחניות · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: פורים ורי"ף · ראה עוד »
רימון עשן
רימוני עשן ששימשו בהפגנות בפריז, 2008 רימון עשן בריטי L83A1 שיוצר ב-2008 רימון עשן (באנגלית: Smoke grenade) הוא סוג של רימון יד המשמש כמכשיר איתות, יעד או מכשיר סימון משטח נחיתה, או כמיסוך עשן לתנועות כוחות.
חָדָשׁ!!: פורים ורימון עשן · ראה עוד »
ריא"ז
רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-ה'ם', 1280 לערך), מראשוני איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות: רבי ישעיה אחרון ז"ל), להבדילו מאבי אמו המפורסם, ר' ישעיה די טראני (הרי"ד), הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.
חָדָשׁ!!: פורים וריא"ז · ראה עוד »
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: פורים וריטב"א · ראה עוד »
שמעון גרשון רוזנברג
הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים.
חָדָשׁ!!: פורים ושמעון גרשון רוזנברג · ראה עוד »
שמחה
ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם.
חָדָשׁ!!: פורים ושמחה · ראה עוד »
שאלת רב
#הפניה שאלת חכם.
חָדָשׁ!!: פורים ושאלת רב · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: פורים ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
חָדָשׁ!!: פורים ושאילת מילים · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פורים ושנת זחא · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פורים ושנת השא · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פורים ושנת החא · ראה עוד »
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
חָדָשׁ!!: פורים ושני וחמישי · ראה עוד »
שפת אמת (ספר)
הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.
חָדָשׁ!!: פורים ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: פורים ושפות שמיות · ראה עוד »
שתיית יין בפורים
"חייב איניש לבסומי עד דלא ידע..." - ציור מתוך מגילת אסתר שהודפסה בצפת. שתיית יין בפורים הוא מנהג הלכתי שמקורו בתלמוד לפיו יש חיוב להשתכר ביום פורים.
חָדָשׁ!!: פורים ושתיית יין בפורים · ראה עוד »
שלמה אבינר
הרב שלמה חיים הכהן אבינר (במקור: לנגנאואר, נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר.
חָדָשׁ!!: פורים ושלמה אבינר · ראה עוד »
שליח (הלכה)
שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').
חָדָשׁ!!: פורים ושליח (הלכה) · ראה עוד »
שבע מצוות דרבנן
שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.
חָדָשׁ!!: פורים ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פורים ושבת · ראה עוד »
שבת זכור
#הפניה ארבע פרשיות#שבת זכור *.
חָדָשׁ!!: פורים ושבת זכור · ראה עוד »
שוק (מסחר)
שוק רמלה שוּק (ברבים: שְׁוָקִים) הוא מקום פיזי המשמש למסחר, בעיקר במוצרי מזון אך גם במוצרים אחרים.
חָדָשׁ!!: פורים ושוק (מסחר) · ראה עוד »
שושן (עיר)
אלף השני לפנה"ס אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל) שׁוּשָׁן (בפרסית: شوش שוּש) היא עיר פרסית עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל.
חָדָשׁ!!: פורים ושושן (עיר) · ראה עוד »
שושן הבירה
#הפניה שושן (עיר).
חָדָשׁ!!: פורים ושושן הבירה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: פורים ושולחן ערוך · ראה עוד »
שכרות
פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.
חָדָשׁ!!: פורים ושכרות · ראה עוד »
שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פורים ושיר של יום · ראה עוד »
שילה (יישוב)
שילֹה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהר אפרים שבדרום השומרון.
חָדָשׁ!!: פורים ושילה (יישוב) · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: פורים ותנ"ך · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: פורים ותענית · ראה עוד »
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
חָדָשׁ!!: פורים ותענית אסתר · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: פורים ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: פורים ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: פורים ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילת הלל
#הפניה קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: פורים ותפילת הלל · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: פורים ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תרע"ב
#הפניה ה'תרע"ב.
חָדָשׁ!!: פורים ותרע"ב · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: פורים ותרגום · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: פורים ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: פורים ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פורים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: פורים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלייה
איור של תלייה טיפוסית התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות.
חָדָשׁ!!: פורים ותלייה · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: פורים ותחנון · ראה עוד »
תחפושת
תחפושות של בעלי חיים 1951 בתל אביב אישה בתחפושת של דוב תחפושת היא בגד המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית.
חָדָשׁ!!: פורים ותחפושת · ראה עוד »
תהילים פ"ג
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא בספר תהילים והמזמור ה-83 בו (בתרגום ליוונית וללטינית, זהו המזמור ה-82), הפותח במילים אלו.
חָדָשׁ!!: פורים ותהילים פ"ג · ראה עוד »
תהילים ז'
תהילים ז הוא המזמור השביעי של ספר תהילים.
חָדָשׁ!!: פורים ותהילים ז' · ראה עוד »
תהילים כ"ב
למנצח על אילת השחר הוא מזמור בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.
חָדָשׁ!!: פורים ותהילים כ"ב · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: פורים ותוספות · ראה עוד »
תוספות למגילת אסתר
תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי.
חָדָשׁ!!: פורים ותוספות למגילת אסתר · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: פורים ותכלאל · ראה עוד »
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: פורים ותימן · ראה עוד »
תיקוני הזוהר
שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
חָדָשׁ!!: פורים ותיקוני הזוהר · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: פורים ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לוי בן חביב
רבי לוי בן חביב (ה'ר"ם, 1480 לערך - ה'ש"א, 1541 לערך), המכונה גם בשם הרלב"ח או מהרלב"ח (ראשי תיבות מורינו הרב לוי בן חביב) או מהרלנ"ח היה ראש חכמי ירושלים המתפתחת ומנהיגיה במהלך עליות מגורשי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פורים ולוי בן חביב · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: פורים ולימוד תורה · ראה עוד »
ליל שמורים אותו אל חצה
כתב יד מהמאה ה-13. לכותרות נוספו עיטורים. לֵיל שִׁמּוּרִים אוֹתוֹ אֵל חָצָה הוא פיוט מערבית לערבית של היום הראשון של פסח (ליל הסדר) שמקורו בתקופה הקלאסית של הפיוט (המאה השישית עד המאה השמינית) אך לא ידוע מי מחברו.
חָדָשׁ!!: פורים וליל שמורים אותו אל חצה · ראה עוד »
ליל שיכורים
לֵיל שִׁכּוֹרִים או מעריב לפורים הוא פיוט פורימי פארודי שנדפס במחזור ויטרי ומיוחס שם לרבי מנחם בן רבי אהרן.
חָדָשׁ!!: פורים וליל שיכורים · ראה עוד »
ליל כל הקדושים
בית מגורים אמריקאי מקושט לכבוד ליל כל הקדושים ג'ק-או-לנטרן ליל כל הקדושים או האלווין (באנגלית: Halloween) הוא חג עממי בעל שורשים נוצריים הנחגג בליל 31 באוקטובר, ערב יום כל הקדושים בנצרות המערבית.
חָדָשׁ!!: פורים וליל כל הקדושים · ראה עוד »
ליטורגיה
לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.
חָדָשׁ!!: פורים וליטורגיה · ראה עוד »
ט"ז באדר
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלויה בסוג השנה שבה בר המצווה נחוג ובסוג בשנה שבה נולד (שנה פשוטה או מעוברת).
חָדָשׁ!!: פורים וט"ז באדר · ראה עוד »
ט"ו באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: פורים וט"ו באדר · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: פורים וטעמי המקרא · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: פורים וטבריה · ראה עוד »
טבח
אנדרטת הנעליים בבודפשט טֶבַח הוא '''הרג''' או רצח המוני ישיר ומכוון, בייחוד של אזרחים לא לוחמים, או אלו שאין ביכולתם להתגונן כראוי.
חָדָשׁ!!: פורים וטבח · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: פורים וטורקיה · ראה עוד »
זיקוקין די-נור
וידאו של זיקוקין די-נור זיקוקין זיקוקין די-נור, זיקוקי די-נור, זיקוקין או זיקוקים הם מתקני נפץ המתפוצצים תוך הפצת אור רב בשלל צבעים ואפקטים, ומשמשים בחגיגות.
חָדָשׁ!!: פורים וזיקוקין די-נור · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: פורים וחנוכה · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: פורים וחלב (עיר) · ראה עוד »
חטיף
דוכן חטיפים ארוזים, בעיקר ממתקים דוכן חטיפים: פיצוחים, פירות יבשים וממתקים, רובם בתפזורת, בשוק המזון לה בוקריה בברצלונה חטיף הוא מאכל הנאכל שלא במסגרת ארוחה, בגודל ובמרקם המתאימים לאכילתו בחטף (מכאן נגזר השם "חטיף"), ולרוב גם אינו מצריך שימוש בכלי אוכל או סכו"ם.
חָדָשׁ!!: פורים וחטיף · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: פורים וחז"ל · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: פורים וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חזיז
ממוזער חזיז (באנגלית: Firecracker) הוא מטען חומר נפץ קטן, אשר יועד בראש ובראשונה להפיק קול נפץ גדול וחזק.
חָדָשׁ!!: פורים וחזיז · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: פורים וחברון · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: פורים וחג · ראה עוד »
חגי ישראל
#הפניה חגי_ישראל_ומועדיו.
חָדָשׁ!!: פורים וחגי ישראל · ראה עוד »
חומוס
צלחת חומוס עם שמן זית, צנוברים, פטרוזיליה ופפריקה מנת חומוס כפי שמוגשת בחומוסייה ביפו חומוס (מערבית: حُمُّص,, תעתיק מדויק: חֻמֻּץ) הוא מאכל העשוי מגרגרי חִמְצָה טחונים המוגש כממרח.
חָדָשׁ!!: פורים וחומוס · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: פורים וחוץ לארץ · ראה עוד »
חוקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: פורים וחוקר המקרא · ראה עוד »
חורף
חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.
חָדָשׁ!!: פורים וחורף · ראה עוד »
חורבן בית המקדש הראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: פורים וחורבן בית המקדש הראשון · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: פורים וחול המועד · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: פורים וחולון · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: פורים ובני ברק · ראה עוד »
בני יששכר
בני יששכר הוא חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב שעל שם ספרו זה כונה עוד בחייו "בעל הבני יששכר".
חָדָשׁ!!: פורים ובני יששכר · ראה עוד »
בעקבות סוד המגילה
ממוזער בעקבות סוד המגילה הוא ספר ילדים שיצא לאור בשנת 1992.
חָדָשׁ!!: פורים ובעקבות סוד המגילה · ראה עוד »
בצלאל בר כוכבא
בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: פורים ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: פורים וברכת המזון · ראה עוד »
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פורים וברכות קריאת שמע · ראה עוד »
בלשון אשר הזכרת לזוכריך
פירוש לפיוט "בלשון אשר הזכרת" בכתב יד המבורג מס. 17-152 (משנת 1317). נכתב בידי הסופר קלונימוס בר' מנחםשבתחתית ניתן לראות את ראשית הפיוט הבא ב"קרובה" אף הוא משל הקליר, "אץ קוצץ" בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ לְזוֹכְרֶיךָ הוא פיוט משל רבי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: פורים ובלשון אשר הזכרת לזוכריך · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: פורים ובבל · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: פורים ובגדאד · ראה עוד »
בדחן
בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.
חָדָשׁ!!: פורים ובדחן · ראה עוד »
בדיחה
בדיחה היא אמרה שמטרתה להצחיק.
חָדָשׁ!!: פורים ובדיחה · ראה עוד »
ביאור הגר"א
#הפניה ספרי הגר"א#הביאור על השו"ע.
חָדָשׁ!!: פורים וביאור הגר"א · ראה עוד »
בית תמחוי
בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.
חָדָשׁ!!: פורים ובית תמחוי · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: פורים ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
חָדָשׁ!!: פורים ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · ראה עוד »
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
חָדָשׁ!!: פורים ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: פורים ובית כנסת · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: פורים וגמרא · ראה עוד »
גשמיות
גֵּשְמיוּת, או גַּשְמוּת, בספרות העברית לדורותיה היא חומריות או גופניות.
חָדָשׁ!!: פורים וגשמיות · ראה עוד »
גזירה דרבה
גזירה דרבה היא שמה של גזירה שהתחדשה על ידי האמורא רבה, לפיה תיקנו חז"ל על מצוות בודדות שחיובים מהתורה, שלא לקיימם בשבת, מחשש שמא קיום מצוות אלו יגרור חילול שבת, בכך שיבואו לטלטל את חפצי המצווה ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו בכך על איסור מהתורה.
חָדָשׁ!!: פורים וגזירה דרבה · ראה עוד »
דמי כיס
דמי כיס הם סכום כסף, קטן בדרך כלל, הניתן על ידי הורים לילדיהם לניהולם האישי.
חָדָשׁ!!: פורים ודמי כיס · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: פורים ודאורייתא · ראה עוד »
דנצ'ו ארנון
דן (דנצ'ו) ארנון (נולד ב-1935 בקריית חיים) הוא צלם, עיתונאי, מרצה ומורה דרך ישראלי.
חָדָשׁ!!: פורים ודנצ'ו ארנון · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: פורים ודרבנן · ראה עוד »
דרכי משה
דרכי משה הוא חיבור על ספר ארבעה טורים, שכתב הרמ"א באמצע המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: פורים ודרכי משה · ראה עוד »
דברי קבלה
דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.
חָדָשׁ!!: פורים ודברי קבלה · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: פורים ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דיוניסיה
מסכת דיוניסיוס בלובר הדיוניסיה (ביוונית: Διονυσία) הייתה פסטיבל דתי גדול באתונה העתיקה לכבוד האל דיוניסוס, אשר החלק המרכזי בו היה הצגת מחזות תיאטרון מסוגים שונים.
חָדָשׁ!!: פורים ודיוניסיה · ראה עוד »
ה'תר"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פורים וה'תר"ג · ראה עוד »
המן האגגי
הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.
חָדָשׁ!!: פורים והמן האגגי · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: פורים והמאה ה-13 · ראה עוד »
המגילות הגנוזות
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: פורים והמגילות הגנוזות · ראה עוד »
המדאן
המדאן (בפרסית: همدان; בפרסית עתיקה בשם הַנְגְמַתַנַא ובמקרא בשם אַחְמְתָא) היא עיר במערב איראן ובירת הפרובינציה הקרויה על שמה.
חָדָשׁ!!: פורים והמדאן · ראה עוד »
הארכיון הציוני
#הפניה הארכיון הציוני המרכזי.
חָדָשׁ!!: פורים והארכיון הציוני · ראה עוד »
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: פורים והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: פורים והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הספרייה הווירטואלית של מטח
הספרייה הווירטואלית של מטח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.
חָדָשׁ!!: פורים והספרייה הווירטואלית של מטח · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: פורים והספד · ראה עוד »
הפונותיקה הלאומית
הפוֹנוֹתֵיקָה הלאומית או "ארכיון הצליל הלאומי", הוא אוסף של צלילים מוקלטים, שמטרתו להוות את "הזיכרון המוזיקלי" של העם היהודי ושל הקהילות הלא-יהודיות בישראל.
חָדָשׁ!!: פורים והפונותיקה הלאומית · ראה עוד »
הקרנבל הברזילאי
מצעד בתי-ספר לסמבה הריו דה ז'ניירו. הקרנבל הברזילאי (בפורטוגזית: Carnaval do Brasil) הוא חג בן ארבעה ימים בברזיל, המתחיל כל שנה חמישים יום לפני חג הפסחא.
חָדָשׁ!!: פורים והקרנבל הברזילאי · ראה עוד »
הרבנים הראשיים
#הפניה הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: פורים והרבנים הראשיים · ראה עוד »
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
חָדָשׁ!!: פורים והתבוללות · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: פורים והלוח העברי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: פורים והלכה · ראה עוד »
הטלת גורל
עצמות שהוטלו לבירור גורלות, זמביה, סוף המאה ה-19 הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.
חָדָשׁ!!: פורים והטלת גורל · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: פורים והגר"א · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: פורים והוצאת דביר · ראה עוד »
הוצאה מרשות לרשות
#הפניה מלאכת הוצאה מרשות לרשות.
חָדָשׁ!!: פורים והוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »
הוצאה להורג
איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.
חָדָשׁ!!: פורים והוצאה להורג · ראה עוד »
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
חָדָשׁ!!: פורים והכנרת · ראה עוד »
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: פורים והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »
היישוב היהודי בחברון
היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).
חָדָשׁ!!: פורים והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: פורים וונציה · ראה עוד »
ושתי
דימוי של ושתי מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית וַשְׁתִּי היא דמות מקראית המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש.
חָדָשׁ!!: פורים וושתי · ראה עוד »
וויקיטקסט
#הפניה ויקיטקסט.
חָדָשׁ!!: פורים ווויקיטקסט · ראה עוד »
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: פורים וויאהב אומן · ראה עוד »
כסף (אמצעי תשלום)
שטרות כסף בכלכלה, כסף הוא אמצעי-חליפין פיזי או רשומה ממוחשבת שתמורתה ניתן לקבל טובין.
חָדָשׁ!!: פורים וכסף (אמצעי תשלום) · ראה עוד »
כתבי הקודש
#הפניה כתבי קודש.
חָדָשׁ!!: פורים וכתבי הקודש · ראה עוד »
כלבו (ספר)
כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: פורים וכלבו (ספר) · ראה עוד »
כיסונים
כיסונים או כִּיסָנִים הם שמות כלליים למגוון מאכלים המבוססים על מעטפת בצק הממולאת במלית.
חָדָשׁ!!: פורים וכיסונים · ראה עוד »
כיפה (אתר אינטרנט)
כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: פורים וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
י"א באדר
פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.
חָדָשׁ!!: פורים וי"א באדר · ראה עוד »
י"ג באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פורים וי"ג באדר · ראה עוד »
י"ד באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: פורים וי"ד באדר · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: פורים וימי הביניים · ראה עוד »
ימי הודאה
תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: פורים וימי הודאה · ראה עוד »
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
חָדָשׁ!!: פורים ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: פורים ויפו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: פורים וירושלים · ראה עוד »
ישראל דנדרוביץ
ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.
חָדָשׁ!!: פורים וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פורים וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: פורים וישיבה · ראה עוד »
ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: פורים וילקוט שמעוני · ראה עוד »
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: פורים ויחיאל מפריז · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: פורים ויד ושם · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: פורים ויהדות · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: פורים ויהדות קראית · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פורים ויהושע בן נון · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: פורים ויהודה הלוי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: פורים ויהודים · ראה עוד »
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
חָדָשׁ!!: פורים ויומני כרמל · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: פורים ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: פורים ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: פורים ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום-טוב לוינסקי
יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
חָדָשׁ!!: פורים ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »
יוסף תבורי
יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.
חָדָשׁ!!: פורים ויוסף תבורי · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פורים ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: פורים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוצר (פיוט)
#הפניהיוצרות.
חָדָשׁ!!: פורים ויוצר (פיוט) · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: פורים ויוונית · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: פורים ויין · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: פורים ויידיש · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: פורים ו1912 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פורים
