גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
224 יחסים: World Scientific, ממוצע, מספר אבוגדרו, מערכת פיזיקלית, מצב מיקרוסקופי (מכניקה סטטיסטית), מצב צבירה, מקס פלאנק, מרחב קשיר מסילתית, מרחב המדגם, משפט פרמה (לנקודות קיצון), משפט החזרה של פואנקרה, משפט הגבול המרכזי, משתנה מקרי, משתנה אקסטנסיבי, משתנה אקראי, משתנה אינטנסיבי, משוואה, משוואות הקצב של איינשטיין, מתמטיקה, מבנה פסים, מגנטיות, מגנוט, מדעי הטבע, מדידה, מהלך חופשי ממוצע, מהירות, מולקולה, מוליכות חשמלית, מוליכות-על, מוליכות-על בטמפרטורות גבוהות, מודל, מודל איזינג, מודל גינזבורג-לנדאו, מכניקת הקוונטים, מכניקת הרצף, מכניקה אנליטית, מכניקה קלאסית, אנרגיה פנימית, אנרגיה חופשית, אנרגיה חופשית (תרמודינמיקה), אנרגיה חופשית של הלמהולץ, אנרי פואנקרה, אנטרופיה, אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, אפקט מייסנר, אלקטרון, אלברט איינשטיין, אלכסיי אבריקוסוב, אטום, ..., אבק, אבקנים, אוניברסיטת וינה, אינסוף, נפח, נגזרת, ניסוי, ניסוי מחשבתי, ניוון (פיזיקה), סאדי קרנו, סטטיסטיקה, סטיית תקן, סימן (אריתמטיקה), על-נוזל, עבודה (פיזיקה), עד כדי (מתמטיקה), עיבוי בוז-איינשטיין, פרמטר, פרמיון, פרס נובל לפיזיקה, פליטה מאולצת, פליטה ספונטנית, פונקציית החלוקה (פיזיקה), פונון, פוטנציאל כימי, פוטנציאלים תרמודינמיים, פוטון, פילוסופיה, פילוסופיה של המדע, פיזיקת מצב מעובה, פיזיקת מצב מוצק, פיזיקה, צמיגות, צבר (פיזיקה סטטיסטית), צביר כוכבים, קרינת גוף שחור, קרינה, קרינה אלקטרומגנטית, קלוד שנון, קלווין, קבוע בולצמן, קונסטנטין קרתיאודורי, קיבול חום, רודולף קלאוזיוס, ריגורוזיות, שנת הפלאות, שנות ה-30 של המאה ה-20, שדה מגנטי, שורש ריבועי, שיווי משקל תרמודינמי, תא גלווני, תנאי סביבה, תנועה בראונית, תרמודינמיקה, תגובה כימית, תה, תורת המידה, תורת האינפורמציה, תורת הקוונטים, תורת השדות הקוונטית, תורת ההסתברות, תורת הכאוס, תורת היחסות, תורת היחסות הכללית, תוחלת, תיזה, לאו סילארד, לאון קופר, לחץ, לב לנדאו, לודוויג בולצמן, לייזר, טמפרטורה, טרנספורם לז'נדר, טופולוגיה, זמן, זוג קופר, חץ הזמן, חלקיק, חומר, חום (פיזיקה), חוק סטפן-בולצמן, חוק פעולת המסות, חוק פלאנק, חוק שארל, חוק שימור האנרגיה, חוק בויל-מריוט, חוק גה-ליסאק, חוק המספרים הגדולים, חוק וין, בושם, בוזון, ביליארד, ביולוגיה, ג'ון פון נוימן, ג'וסיה וילארד גיבס, ג'יימס קלרק מקסוול, ג'יימס ג'ול, גז, גז אידיאלי, גז ואן דר ואלס, גבול (מתמטיקה), גביש, גוסטב קירכהוף, גוף שחור, גודל פיזיקלי, דניאל עמית, דניאל ברנולי, דטרמיניזם, המאה ה-19, המאה ה-20, האפס המוחלט, האוניברסיטה הפתוחה, הנחת הארגודיות, הסתברות, הרמן פון הלמהולץ, השד של מקסוול, התאוריה הקינטית של הגזים, התפלגות, התפלגות מקסוול בולצמן, התפלגות מקסוול-בולצמן, התפלגות אחידה בדידה, התפלגות נורמלית, התפלגות פרמי-דיראק, התפלגות בולצמן, התפלגות בוז-איינשטיין, התורה הארגודית, התורה האטומית, החוק הראשון של התרמודינמיקה, החוק השני של התרמודינמיקה, החוק השלישי של התרמודינמיקה, הכללה (מתמטיקה), היסטוריה של הפיזיקה, ולטר נרנסט, וילהלם וין, ויליאם תומסון, ויטאלי גינזבורג, כמעט כל (מתמטיקה), כלכלה, כדור משחק, כוכב, יוליוס פון מאייר, יוזף סטפן, 1738, 1842, 1850, 1851, 1856, 1857, 1858, 1863, 1865, 1866, 1867, 1871, 1872, 1878, 1889, 1890, 1905, 1907, 1910, 1916, 1924, 1927, 1932, 1934, 1937, 1938, 1941, 1948, 1950, 1956, 1987. להרחיב מדד (174 יותר) »
World Scientific
לוגו ההוצאה World Scientific (אנגלית: עולם המדעי) היא הוצאה לאור המוציאה לאור ספרים וכתבי עת במגוון נושאים מדעיים, טכניים ורפואיים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וWorld Scientific · ראה עוד »
ממוצע
במתמטיקה, ממוצע הוא מספר שמחושב מתוך אוסף סופי של מספרים, ומתאר את "מרכז" האוסף מבחינת גודל המספרים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וממוצע · ראה עוד »
מספר אבוגדרו
#הפניה קבוע אבוגדרו.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומספר אבוגדרו · ראה עוד »
מערכת פיזיקלית
במדעי הטבע, ובפרט בפיזיקה ובכימיה, מערכת היא חלק משינוי פיזיקלי המשמש נושא למחקר או דיון.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומערכת פיזיקלית · ראה עוד »
מצב מיקרוסקופי (מכניקה סטטיסטית)
מצבים מיקרוסקופיים ומאקרוסקופיים של הטלת מטבע פעמיים. כל המצבים המיקרוסקופיים סבירים באותה מידה, אך המצב המאקרוסקופי (H, T) הוא סביר כפליים מאשר המצבים (H, H) ו-(T, T). במכניקה סטטיסטית, מצב מיקרוסקופי של מערכת הוא תצורה מיקרוסקופית מסוימת של מערכת תרמודינמית, שהמערכת יכולה לעבור אליו בהסתברות מסוימת במהלך התנודות התרמיות שלה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומצב מיקרוסקופי (מכניקה סטטיסטית) · ראה עוד »
מצב צבירה
שלושת מצבי הצבירה של החומר, הנפוצים על פני כדור הארץ. פלזמה קיימת בין היתר בנורה פלואורסצנטית, וביקום היא קיימת הרבה יותר, למשל בכוכבים. מצב צבירה (פאזה) של חומר הוא אחד המופעים שחומר יכול להימצא בו.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומצב צבירה · ראה עוד »
מקס פלאנק
מקס קרל ארנסט לודוויג פלאנק (בשם מלא בגרמנית: Max Karl Ernst Ludwig Planck; 23 באפריל 1858 – 4 באוקטובר 1947) היה פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה ב-1918 על גילוי קוונט האנרגיה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומקס פלאנק · ראה עוד »
מרחב קשיר מסילתית
בטופולוגיה, קשירות מסילתית היא עידון של תכונת הקשירות של מרחבים טופולוגיים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומרחב קשיר מסילתית · ראה עוד »
מרחב המדגם
#הפניה מרחב הסתברות.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומרחב המדגם · ראה עוד »
משפט פרמה (לנקודות קיצון)
בחשבון אינפיניטסימלי, משפט פרמה של פייר דה פרמה לפיו אם פונקציה גזירה, אז ערך הנגזרת בנקודת קיצון מקומית שווה לאפס.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומשפט פרמה (לנקודות קיצון) · ראה עוד »
משפט החזרה של פואנקרה
#הפניה משפט ההישנות של פואנקרה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומשפט החזרה של פואנקרה · ראה עוד »
משפט הגבול המרכזי
תיבת גלטון המשמשת להדגמת משפט הגבול המרכזי משפט הגבול המרכזי (באנגלית: Central Limit Theorem או בקיצור CLT) הוא משפט יסודי בתורת ההסתברות, העוסק בהתפלגות הגבולית של הממוצע המצטבר של סדרת משתנים מקריים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומשפט הגבול המרכזי · ראה עוד »
משתנה מקרי
בתורת ההסתברות, משתנה מקרי (נקרא גם: משתנה אקראי או משתנה רנדומי) הוא פונקציה המתאימה כל אירוע אפשרי במרחב הסתברות לערך מספרי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומשתנה מקרי · ראה עוד »
משתנה אקסטנסיבי
#הפניה גדלים אקסטנסיביים ואינטנסיביים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומשתנה אקסטנסיבי · ראה עוד »
משתנה אקראי
#הפניה משתנה מקרי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומשתנה אקראי · ראה עוד »
משתנה אינטנסיבי
#הפניה גדלים אקסטנסיביים ואינטנסיביים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומשתנה אינטנסיבי · ראה עוד »
משוואה
משוואה היא שוויון בין שני ביטויים שמופיע בו משתנה אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומשוואה · ראה עוד »
משוואות הקצב של איינשטיין
משוואות הקצב של איינשטיין הן משוואות המקשרות בין שלושת התהליכים של אינטראקציה של חומר עם קרינה אלקטרומגנטית (כגון אור), שהם פליטה ספונטנית, פליטה מאולצת ובליעת אור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומשוואות הקצב של איינשטיין · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומתמטיקה · ראה עוד »
מבנה פסים
בפיזיקה של מצב מוצק, מבנה פסים של מוצק מתאר את תחומי האנרגיה המותרים עבור האלקטרונים בגביש.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומבנה פסים · ראה עוד »
מגנטיות
מגנטים מַגְנֶטִיּוּת היא תופעה פיזיקלית לפיה עצם המפיק שדה מגנטי, כגון חומר פרומגנטי, מפעיל כוח דוחה או מושך על עצם אחר המפיק שדה מגנטי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומגנטיות · ראה עוד »
מגנוט
באלקטרומגנטיות קלאסית, מִגְנוּט (או מגנטיזציה) הוא השדה הווקטורי המסמן את צפיפות מומנטי הדיפול המגנטיים בחומר מגנטי, ואת כיוונם.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומגנוט · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומדעי הטבע · ראה עוד »
מדידה
מאזניים הם כלי למדידת משקל, ציור מהמאה ה-18 השעון הוא כלי למדידה של זמן, איור משנת 1903 שנתות למדידת אורך, זווית ורדיוס במכשיר Pocket comparator במדעים המדויקים, מְדִידָה היא מציאת גודלו של מאפיין ניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומדידה · ראה עוד »
מהלך חופשי ממוצע
מהלך תנועת חלקיק בפיזיקה ובייחוד בתאוריה הקינטית ובפיזיקת מצב מוצק מהלך חופשי ממוצע של חלקיק (אטום, מולקולה, פוטון, פונון) הוא המרחק הממוצע שהחלקיק עובר בין התנגשויות עם חלקיקים אחרים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומהלך חופשי ממוצע · ראה עוד »
מהירות
בתחרות ריצה המהירות משקפת את קצב ההתקדמות של האצניות אל עבר קו הסיום בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב – המרחק שהוא עובר ביחידת זמן.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומהירות · ראה עוד »
מולקולה
bibcode.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומולקולה · ראה עוד »
מוליכות חשמלית
מוליכות חשמלית (או אי-התנגדות חשמלית) של גוף חומר מסוים היא מידת היכולת של זרם חשמלי לעבור באותו גוף.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומוליכות חשמלית · ראה עוד »
מוליכות-על
מוליך-על המרחף מעל מגנט כתוצאה מאפקט מייסנר, שבו קווי שדה מגנטי נדחים מפני מוליך-על. מוליכות־על (לעיתים נקראת גם על־מוליכות) היא פאזה (מצב) של חומר בפיזיקה של חומר מעובה, בו מתקיימות תכונות של התנגדות חשמלית אפסית ודיאמגנטיות (התנגדות לחדירת שדה מגנטי חיצוני) מושלמת.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומוליכות-על · ראה עוד »
מוליכות-על בטמפרטורות גבוהות
פיסה של מוליך על בטמפרטורה גבוהה, BSCCO-2223 מוליכי-על בטמפרטורות גבוהות הם חומרים המקיימים את אותם המאפיינים של מוליכות-על שהם התנגדות חשמלית שווה לאפס ודיאמגנטיות מושלמת (התנגדות לחדירת שדה מגנטי חיצוני), תכונה המתקיימת בברזל ובמגוון חומרים קרמיים מבוססי נחושת אחרים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומוליכות-על בטמפרטורות גבוהות · ראה עוד »
מודל
#הפניה מערכת מודל.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומודל · ראה עוד »
מודל איזינג
מודל איזינג (על שמו של) הוא מודל מתמטי במכניקה סטטיסטית, המשמש לתיאור פרומגנט, או כל מערכת שקולה של יחידות הנמצאות בסריג ומבצעות אינטראקציית שכנים קרובים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומודל איזינג · ראה עוד »
מודל גינזבורג-לנדאו
בפיזיקה, מודל גינזבורג-לנדאו, הקרוי על שמם של ויטאלי גינזבורג ולב לנדאו הוא מודל מתמטי-פיזיקלי, המתאר מוליכות על.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומודל גינזבורג-לנדאו · ראה עוד »
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »
מכניקת הרצף
מכניקת הרצף היא ענף במכניקה העוסק בהתנהגות של חומרים הממודלים כחומר ומסה רציפים, ולא כאל חלקיקים בדידים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומכניקת הרצף · ראה עוד »
מכניקה אנליטית
מכניקה אנליטית היא אוסף ניסוחים למכניקה הקלאסית שפיתחו ז'וזף לואי לגראנז', ויליאם רואן המילטון וקרל גוסטב יעקב יעקובי במאות ה-18 וה-19.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומכניקה אנליטית · ראה עוד »
מכניקה קלאסית
המכניקה הקלאסית היא תאוריה מדעית המתארת את הסטטיקה והדינמיקה של גופים מאקרוסקופים תחת השפעה של כוחות הפועלים עליהם.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ומכניקה קלאסית · ראה עוד »
אנרגיה פנימית
אנרגיה פנימית הוא גודל בתרמודינמיקה שמתאר את האנרגיה של מערכת תרמודינמית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואנרגיה פנימית · ראה עוד »
אנרגיה חופשית
אנרגיה חופשית היא פוטנציאל תרמודינמי המתאר את האנרגיה הזמינה לניצול עבור מערכת תרמודינמית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואנרגיה חופשית · ראה עוד »
אנרגיה חופשית (תרמודינמיקה)
#הפניה אנרגיה חופשית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואנרגיה חופשית (תרמודינמיקה) · ראה עוד »
אנרגיה חופשית של הלמהולץ
האנרגיה החופשית של הלמהולץ (על שם הרמן פון הלמהולץ) היא פוטנציאל תרמודינמי המאפשרת לחשב תכונות של מערכת תרמודינמית הנמצאת בטמפרטורה קבועה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואנרגיה חופשית של הלמהולץ · ראה עוד »
אנרי פואנקרה
זִ'יל אַנְרִי פּוּאַנְקָרֶה (נאנסי, 29 באפריל 1854 – פריז, 17 ביולי 1912), היה מתמטיקאי, פיזיקאי עיוני, מהנדס ופילוסוף צרפתי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואנרי פואנקרה · ראה עוד »
אנטרופיה
אֶנטרופיה (הלחם של שתי מילים ביוונית: ἐνέργεια 'אנרגיה', ו־τρόπος 'טרופּוֹס' – התמרה) היא מושג בסיסי בפיזיקה וממלאת תפקיד מרכזי בתרמודינמיקה ומכניקה סטטיסטית, וכן במכניקה קוונטית ובתורת האינפורמציה הקלאסית והקוונטית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואנטרופיה · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואסטרונומיה · ראה עוד »
אסטרופיזיקה
קבוצה שערות ברניקי, היא בעלת קוטר של כ-56,000 שנות אור ונמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרון – כוכב) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (בהירות נראית, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואסטרופיזיקה · ראה עוד »
אפקט מייסנר
דיאגרמה של אפקט מייסנר. השדה המגנטי נדחה ממוליך-העל, כאשר הוא מתחת לטמפרטורה הקריטית. אפקט מייסנר הוא ביטוי של דיאמגנטיות מושלמת של החומר ומשמש כאחת ההגדרות למוליכות-על.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואפקט מייסנר · ראה עוד »
אלקטרון
אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואלקטרון · ראה עוד »
אלברט איינשטיין
ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואלברט איינשטיין · ראה עוד »
אלכסיי אבריקוסוב
אלכסיי אלכסייביץ' אבריקוסוב (ברוסית: Алексе́й Алексе́евич Абрико́сов, 25 ביוני 1928 - 29 במרץ 2017) היה פיזיקאי יהודי רוסי-סובייטי ואמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 2003 על תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על, יחד עם ויטאלי גינזבורג ואנטוני לגט.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואלכסיי אבריקוסוב · ראה עוד »
אטום
אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואטום · ראה עוד »
אבק
צלעות קירור מאובקות של מחשב נייד אבק הוא שם כללי לחלקיקים מוצקים קטנטנים, בקוטר של פחות מ-500 מיקרומטר (לחלקיקים גדולים יותר, ראו חול וגרגרים), ובאופן כללי יותר, לחומר מפורר עד דק.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואבק · ראה עוד »
אבקנים
#הפניה פרח#חלקי הפרח.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואבקנים · ראה עוד »
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ואינסוף · ראה עוד »
נפח
כלי למדידת נפח אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. נפח הוא תכונת מדידה של עצם, המאופיינת בהשתרעותו על פני יותר משני ממדים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ונפח · ראה עוד »
נגזרת
משיק לגרף פונקציה (הנגזרת בנקודת ההשקה היא שיפוע המשיק) אנימציה הממחישה את מושג הנגזרת כשיפוע המשיק לגרף הפונקציה בכל נקודה בחשבון אינפיניטסימלי, הנגזרת של פונקציה ממשית מתארת את ההשתנות של פונקציה ביחס לשינוי הפרמטר שהיא מוגדרת לפיו.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ונגזרת · ראה עוד »
ניסוי
מנסרה העליונה עשויה מחומר עם מקדם שבירה גבוה ולכן הנפיצה בה ברורה יותר מהנפיצה שבמנסרה התחתונה. ניסוי טיפת הזפת - הזפת שבמשפך מטפטף בקצב של טיפה אחת לתשע שנים. הניסוי משווה את הזפת לנוזלים ולמוצקים המצויים במצבים שאנו רגילים לראות יום-יום ומוכיח שההבדל בין נוזל למוצק אינו מובן מאליו. הזפת שבמשפך נראה חסר תנועה כמו מוצק במשפך אולם הוא מטפטף כמו נוזל במשפך. רתרפורד ירה חלקיקים בעלי מטען חיובי ברדיד דק של זהב. האיור העליון מראה מה היה קורה אילו המטען החיובי של אטומי הזהב היה מפוזר בכל רחבי האטום. במקרה כזה, כל החלקיקים שרתרפורד ירה היו עוברים דרך אטומי הזהב בלא הפרעה. האיור שלמטה מראה מה שבאמת קרה. חלק מהחלקיקים הוסטו ממסלולם באופן משמעותי. המסקנה: המטען החיובי של האטומים מרוכז במקום אחד ואינו מפוזר בכלל האטום. זאת אומרת שלאטום יש גרעין בעל מטען חיובי. ניסוי מדעי (בשפות הודו-אירופיות רבות: "אקספרימנט", בלטינית experimentum – מן המילה experiri "לנסות") הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין שני מצבים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וניסוי · ראה עוד »
ניסוי מחשבתי
ניסוי מחשבתי (מגרמנית: Gedankenexperiment) הוא ניסוי בכוח המחשבה, שאי אפשר או אין צורך לערוך בפועל.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וניסוי מחשבתי · ראה עוד »
ניוון (פיזיקה)
בפיזיקה קוונטית, נִוּוּן הוא מקרה שבו למערכת קוונטית מסוימת יש מספר מצבים עצמיים שונים, שלכולם ערך שווה של אופרטור מסוים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וניוון (פיזיקה) · ראה עוד »
סאדי קרנו
ניקולא לאונרד סאדי קרנו (בצרפתית: Nicolas Léonard Sadi Carnot; 1 ביוני 1796 - 24 באוגוסט 1832) היה פיזיקאי ומהנדס צבאי צרפתי אשר מאמרו "הרהורים על כוחה המניע של האש" אותו פרסם ב-1824 נתן את ההסבר התאורטי המוצלח הראשון של מנוע החום, והמושג מנוע קרנו קרוי על שמו.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וסאדי קרנו · ראה עוד »
סטטיסטיקה
גרף התפלגות נורמלית סטטיסטיקה היא תחום ידע הנוגע לאיסוף, עיבוד, ניתוח, והצגת מסקנות מנתונים כמותיים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וסטטיסטיקה · ראה עוד »
סטיית תקן
סטיית תקן (Standard Deviation) היא מדד סטטיסטי לתיאור הפיזור של נתונים מספריים סביב הממוצע שלהם, התלוי במרחק של הנתונים מן הממוצע שלהם.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וסטיית תקן · ראה עוד »
סימן (אריתמטיקה)
#הפניה פונקציית הסימן.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וסימן (אריתמטיקה) · ראה עוד »
על-נוזל
#הפניה נוזל-על.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ועל-נוזל · ראה עוד »
עבודה (פיזיקה)
בפיזיקה, עבודה היא כמות האנרגיה שמושקעת בגוף בעל מסה במהלך העתקתו במרחב מנקודת התחלה מוגדרת לנקודת סיום מוגדרת, כתוצאה מהפעלת וקטור כוח שכיוונו מקביל לכיוון תנועת הגוף.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ועבודה (פיזיקה) · ראה עוד »
עד כדי (מתמטיקה)
במתמטיקה, לביטוי עד כדי יש מובן של ציון חלק מהמאפיינים של גודל או אובייקט, תוך שמאפיינים אחרים מוזנחים בכוונה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ועד כדי (מתמטיקה) · ראה עוד »
עיבוי בוז-איינשטיין
המחשה של עיבוי בוז-איינשטיין עיבוי בוז איינשטיין (נקרא לעיתים עיבוי בוזה-איינשטיין) היא תופעה המתרחשת בבוזונים (כלומר חלקיקים עם ספין שלם) ובה מספר רב של חלקיקים נדחס ברמת היסוד (הרמה בעלת האנרגיה הנמוכה ביותר) של מערכת קוונטית, כאשר הטמפרטורה קרובה מאוד לאפס המוחלט.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ועיבוי בוז-איינשטיין · ראה עוד »
פרמטר
פרמטר הוא מונח מתמטי מתחום האלגברה הבסיסית המבטא כמות אשר גודלה המספרי איננו ידוע במסגרת הביטוי המסוים בו היא מופיעה, אך ניתן להתייחס אליה כאל ידועה לצרכים חישוביים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופרמטר · ראה עוד »
פרמיון
פרמיון (בכתיב לטיני: Fermion, על שם אנריקו פרמי) הוא חלקיק שהספין שלו אינו שלם אלא "חצי שלם" - 1/2 או 3/2 או 5/2 וכן הלאה, וזאת בניגוד לבוזונים, להם יש ספין שלם.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופרמיון · ראה עוד »
פרס נובל לפיזיקה
קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו בשם "קרני רנטגן" פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופרס נובל לפיזיקה · ראה עוד »
פליטה מאולצת
פליטה מאולצת של פוטון פליטה מאולצת של פוטון היא תהליך שבו מערכת קוונטית עוברת ממצב בעל אנרגיה גבוהה, למצב בעל אנרגיה נמוכה יותר על ידי פליטה של אור כתוצאה מאינטראקציה עם השדה החשמלי שבסביבה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופליטה מאולצת · ראה עוד »
פליטה ספונטנית
פליטה ספונטנית של פוטון פליטה ספונטנית של פוטון (או פליטה עצמונית של פוטון או פליטה מאליה של פוטון) היא תהליך שבו מערכת פיזיקלית עוברת ממצב בעל אנרגיה גבוהה, למצב בעל אנרגיה נמוכה יותר על ידי פליטה של אור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופליטה ספונטנית · ראה עוד »
פונקציית החלוקה (פיזיקה)
#הפניה פונקציית חלוקה (פיזיקה).
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופונקציית החלוקה (פיזיקה) · ראה עוד »
פונון
תנודות בסריג חד־ממדי באורכי גל שונים. עבור אינטראקציות בין אטומית המודל ההרמוני מתאר רק תנודות קטנות סביב מרחק שיווי המשקל, ולא כפי שמוצג באנימציה פונון בפיזיקה הוא אופן תנודה מקוונטט המתקיים בגבישים מוצקים, ובנוזל-על של הליום 4.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופונון · ראה עוד »
פוטנציאל כימי
בפיזיקה, פוטנציאל כימי (מסומן בדרך כלל באות \ \mu) הוא כמות האנרגיה שיש להשקיע על מנת להוסיף חלקיק למערכת קיימת בטמפרטורה כלשהי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופוטנציאל כימי · ראה עוד »
פוטנציאלים תרמודינמיים
פוטנציאלים תרמודינמיים הם סדרה של גדלים פיזיקאליים בעלי ממדים של אנרגיה שמשמשים לתיאור מערכות תרמודינמיות בתנאים שונים, בהתאם לזהות המשתנים הנשלטים של המערכת.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופוטנציאלים תרמודינמיים · ראה עוד »
פוטון
פֿוֹטוֹן (Photon) הוא חלקיק יסודי, המהווה את הקוונטום של השדה האלקטרומגנטי ונשא הכוח של הכוח האלקטרומגנטי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופוטון · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופילוסופיה · ראה עוד »
פילוסופיה של המדע
פילוסופיה של המדע היא ענף בפילוסופיה, העוסקת ביסודות, ההנחות והמשמעויות הפילוסופיות של התפתחות המדעים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופילוסופיה של המדע · ראה עוד »
פיזיקת מצב מעובה
#הפניה פיזיקה של חומר מעובה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופיזיקת מצב מעובה · ראה עוד »
פיזיקת מצב מוצק
#הפניה פיזיקה של מצב מוצק.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופיזיקת מצב מוצק · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ופיזיקה · ראה עוד »
צמיגות
המחשה של צמיגות; הנוזל הלבן (למעלה) הוא בעל צמיגות נמוכה יותר מהנוזל הסגול (למטה) צְמיגות היא תכונה של זורם המבטאת את התנגדות הזורם לעיוות (שינוי צורה – דפורמציה) תחת מאמץ גזירה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וצמיגות · ראה עוד »
צבר (פיזיקה סטטיסטית)
בפיזיקה סטטיסטית מושג הצבר (ensemble) מתייחס לאוסף המערכות המוגדרות על ידי אותה בעיה פיזיקלית ואותם גדלים מקרוסקופיים (טמפרטורה, לחץ, פוטנציאל כימי וכדומה), אבל נבדלות זו מזו במצב המיקרוסקופי של כל החלקיקים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וצבר (פיזיקה סטטיסטית) · ראה עוד »
צביר כוכבים
הרקולס צביר כוכבים (Star cluster) הוא מצבור גדול של כוכבים, שגדלו יכול לנוע בין עשרות למיליוני כוכבים, כאשר הכוכבים בו קשורים זה לזה בהשפעת כוח כבידה הדדי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וצביר כוכבים · ראה עוד »
קרינת גוף שחור
קרינת גוף שחור כפונקציה של אורכי גל שונים סרגל הטמפרטורות האופייניות לצבעי הפליטה הדומיננטית של גוף שחור לפי חוק וין בפיזיקה, גוף שחור הוא עצם אידיאלי הבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וקרינת גוף שחור · ראה עוד »
קרינה
בפיזיקה, קרינה היא שם כללי למספר תופעות בהן אנרגיה נפלטת מחומר ומתפשטת לסביבתה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וקרינה · ראה עוד »
קרינה אלקטרומגנטית
הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »
קלוד שנון
#הפניה קלוד שאנון.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וקלוד שנון · ראה עוד »
קלווין
לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וקלווין · ראה עוד »
קבוע בולצמן
קבוע בולצמן הוא קבוע פיזיקלי מתחום התרמודינמיקה הממיר יחידות של טמפרטורה ליחידות של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וקבוע בולצמן · ראה עוד »
קונסטנטין קרתיאודורי
קונסטנטין קרתיאודורי (13 בספטמבר 1873 – 2 בפברואר 1950) היה מתמטיקאי גרמני ממוצא יווני.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וקונסטנטין קרתיאודורי · ראה עוד »
קיבול חום
קיבול חום הוא תכונה פיזיקלית אשר מוגדרת ככמות החום הנדרשת על מנת להעלות את הטמפרטורה של גוף נתון במידה ידועה, ומסומן בדרך כלל באות \ C. ביחידות SI, נמדד קיבול החום בג'אול לקלווין.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וקיבול חום · ראה עוד »
רודולף קלאוזיוס
רודולף יוליוס עמנואל קלאוזיוס (בגרמנית: Rudolf Julius Emanuel Clausius; 2 בינואר 1822 – 24 באוגוסט 1888), היה פיזיקאי ומתמטיקאי גרמני ונחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ורודולף קלאוזיוס · ראה עוד »
ריגורוזיות
ריגורוזיות (מלטינית: Rigor) או מדוקדקות היא תואר לדבר שמבוצע באופן קפדני, מדויק ומבוסס לוגית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וריגורוזיות · ראה עוד »
שנת הפלאות
שנת הפלאות (בלטינית: Annus mirabilis) הוא ביטוי בו מכנים שנה שבה התרחשו מספר אירועים משמעותיים הנחשבים נסיים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ושנת הפלאות · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שדה מגנטי
קווי השדה המגנטי תיאור של קווי השדה המגנטי שיוצר דיפול מגנטי. שדה מגנטי, על פי תורת השדות הקוונטית, הוא תכונה של המרחב סביב זרם חשמלי או חומר מגנטי, המפעילה כוח על מגנטים וזרמים חשמליים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ושדה מגנטי · ראה עוד »
שורש ריבועי
גרף המייצג \sqrt x. שורש ריבועי של מספר a כלשהו הוא מספר, שאם מכפילים אותו בעצמו מקבלים את a. הפעולה החישובית של מציאת השורש הריבועי נקראת הוצאת שורש ריבועי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ושורש ריבועי · ראה עוד »
שיווי משקל תרמודינמי
שיווי משקל תרמודינמי הוא מצב של מערכות תרמודינמיות מאקרוסקופיות אותו מאפיינים ההיבטים הבאים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ושיווי משקל תרמודינמי · ראה עוד »
תא גלווני
#הפניה תא אלקטרוכימי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותא גלווני · ראה עוד »
תנאי סביבה
תנאי סביבה הם מדדים המשפיעים באופן קבוע על דבר כלשהו כתוצאה ממיקומו הפיזי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותנאי סביבה · ראה עוד »
תנועה בראונית
סימולציה של תנועה בראונית של 5 חלקיקים (בצהוב) המתנגשים ב-800 החלקיקים שסביבם ומסלול התנועה שלהם מופיע בכחול. עבור אחד החלקיקים מופיע גם וקטור המהירות (באדום) המונח "תנועה בראונית" (על שם הבוטנאי רוברט בראון) יכול להתייחס לאחד מהשניים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותנועה בראונית · ראה עוד »
תרמודינמיקה
מערכת תרמודינמית טיפוסית. חום עובר מדוד חימום למעבה והופך אנרגיית חום לעבודה תרמודינמיקה היא ענף בפיזיקה הקלאסית העוסק בחקר האנרגיה, בתמורות שהיא עוברת בין מופעיה השונים וביכולתה לבצע עבודה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותרמודינמיקה · ראה עוד »
תגובה כימית
התמרה, מטתזה. תגובה כימית (או ריאקציה כימית) היא תהליך שבו משתנה מבנה המולקולות המרכיבות את החומר.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותגובה כימית · ראה עוד »
תה
צמח התה תֶּה הוא משקה המכיל קפאין המיוצר על ידי חליטת עלי צמח התה במים חמים עד רותחים (לרוב בטמפרטורת 80° עד 95° מעלות צלזיוס).
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותה · ראה עוד »
תורת המידה
תורת המידה היא ענף מתמטי העוסק באופנים השונים שבהם ניתן למדוד מה שניתן לתפוס אינטואיטיבית כ"גודל" של קבוצה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותורת המידה · ראה עוד »
תורת האינפורמציה
תורת האינפורמציה (גם תורת המידע, מאנגלית: Information theory) היא ענף של מתמטיקה שימושית בעל יישומים רבים במדע ובפרט במדעי המחשב, הנדסת חשמל.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותורת האינפורמציה · ראה עוד »
תורת הקוונטים
#הפניה מכניקת הקוונטים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותורת הקוונטים · ראה עוד »
תורת השדות הקוונטית
תורת השדות הקוונטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית המשלבת את תורת השדות הקלאסית, את תורת היחסות הפרטית, ואת מכניקת הקוונטים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותורת השדות הקוונטית · ראה עוד »
תורת ההסתברות
תורת ההסתברות היא ענף של המתמטיקה המשמש לניתוח כמותי של מאורעות שיש בהם אקראיות וחוסר ודאות, כגון ההסתברות שבהטלת שתי קוביות ייצא הצירוף 6/6.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותורת ההסתברות · ראה עוד »
תורת הכאוס
מושך לורנץ מטוטלת כאוס" בגן המדע שבמכון ויצמן. למטוטלת שלוש זרועות קבועות בצורת T, ושלוש זרועות חופשיות. שינוי קל בתנופה ההתחלתית מביא לשינוי בלתי צפוי באופן התנועה של הזרועות. תורת הכָּאוס (או התוהו) היא ענף במתמטיקה, בחיזוי מזג אוויר, בפיזיקה, בכלכלה ובפילוסופיה, המתארת מערכות רבות, שגם כאשר ידועים כל החוקים השולטים בהן, לא ניתן לחזות את התפתחותן לטווח ארוך.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותורת הכאוס · ראה עוד »
תורת היחסות
מהירות האור תימדד באופן שווה אצל שני הצופים. גם זה שעומד וגם זה שמתקדם לעבר האור, השוני בין מדידותיהם יתבטא בצבע אותו יראה כל צופה. תורת היחסות הוא שמן המשותף של שתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפותחו על ידי אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 ושינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותורת היחסות · ראה עוד »
תורת היחסות הכללית
המחשה של עיקום המרחב-זמן על פי תורת היחסות הכללית תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין ב-11 במאי 1916, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותורת היחסות הכללית · ראה עוד »
תוחלת
התוחלת של משתנה מקרי היא ממוצע הערכים אותם צפוי המשתנה לקבל. בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה, התּוֹחֶלֶת (באנגלית: Expected value, ערך צפוי או Mean, מסומנת: E או μ, בהתאמה) של משתנה מקרי היא ממוצע הערכים אותם צפוי המשתנה לקבל, משוקלל על-פי ההסתברויות לקבלת הערכים השונים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותוחלת · ראה עוד »
תיזה
#הפניהתזה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ותיזה · ראה עוד »
לאו סילארד
לֶאו סילארד (במקור שפיץ, בהונגרית: Szilárd Leó; באנגלית: Leo Szilard; בודפשט, 11 בפברואר 1898 − 30 במאי 1964) היה פיזיקאי יהודי-הונגרי-אמריקאי, התמחה בתחום הפיזיקה התאורטית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ולאו סילארד · ראה עוד »
לאון קופר
לאון נ.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ולאון קופר · ראה עוד »
לחץ
כוח F, שמופעל בניצב למשטח ששטחו A, יוצר לחץ P השווה ל-F/A. לחץ בפיזיקה הוא גודל שניתן לשייך למערכות מאקרוסקופיות (כלומר, בעלות מספר רב של חלקיקים) שמתאר את היחס בין כוח לבין יחידת שטח עליה הוא מופעל במאונך.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ולחץ · ראה עוד »
לב לנדאו
לב דווידוביץ' לנדאו (22 בינואר 1908 – 1 באפריל 1968) היה פיזיקאי יהודי-סובייטי, מבכירי הפיזיקאים התאורטיים של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ולב לנדאו · ראה עוד »
לודוויג בולצמן
לודוויג בולצמן (בגרמנית: Ludwig Boltzmann; 20 בפברואר 1844 – 5 בספטמבר 1906) היה פיזיקאי אוסטרי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ולודוויג בולצמן · ראה עוד »
לייזר
לֵיְיזֶר (באנגלית: Laser) הוא התקן הפולט אור באופן מרוכז, ממוקד, ומכאן גם בעל עוצמה רבה יותר מפנס רגיל.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ולייזר · ראה עוד »
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וטמפרטורה · ראה עוד »
טרנספורם לז'נדר
#הפניה התמרת לז'נדר.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וטרנספורם לז'נדר · ראה עוד »
טופולוגיה
טבעת מביוס, עצם בעל משטח יחיד: מבנים כאלה הם נושא למחקר בטופולוגיה טופולוגיה היא ענף במתמטיקה העוסק בחקר התכונות של המרחב הנשמרות תחת דפורמציות רציפות (עיוותי צורה כמו כיווץ, מתיחה, ניפוח).
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וטופולוגיה · ראה עוד »
זמן
את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וזמן · ראה עוד »
זוג קופר
בפיזיקה של חומר מעובה, זוג קופר, או זוג BCS, הוא זוג אלקטרונים (או פרמיונים אחרים) הקשורים יחדיו בטמפרטורה נמוכה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וזוג קופר · ראה עוד »
חץ הזמן
חץ הזמן הוא מושג המסמל את העובדה שכמעט כל התהליכים בפיזיקה ברמה המיקרוסקופית הם סימטריים בזמן, כלומר שהמשוואות המשמשות לתאר אותם זהות אם הופכים את כיוון הזמן, ואילו שברמה המקרוסקופית – יש כיוון אחד בלבד שבו הזמן זורם.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחץ הזמן · ראה עוד »
חלקיק
בפיזיקה תאורטית חלקיק הוא מודל של גוף חומרי בלתי ניתן לחלוקה, בעל מיקום ותנע מוגדרים, שלא ניתן לעוות את צורתו.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחלקיק · ראה עוד »
חומר
מסך הגביש הנוזלי פועל בעזרת חומר שנמצא במצב צבירה של גביש נוזלי, בעוד שאר החומרים במצב מוצק. חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחומר · ראה עוד »
חום (פיזיקה)
הטמפרטורה הגבוהה של השמש גורמת לקרינת חום ממנה. האנרגיה הנישאת על ידי קרינה זו היא הכוח המניע של החיים על כדור הארץ. חום הוא מושג בפיזיקה המתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחום (פיזיקה) · ראה עוד »
חוק סטפן-בולצמן
חוק סטפן־בולצמן הוא חוק פיזיקלי הקובע כי שטף הקרינה הנפלט מגוף שחור הוא פרופורציוני לחזקה הרביעית של הטמפרטורה שלו.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחוק סטפן-בולצמן · ראה עוד »
חוק פעולת המסות
חוק פעולת המסות (The Law of Mass Action) הוא חוק מתחום הכימיה הפיזיקלית לפיו רמת הפעילות של תערובת כימית (כגון גז או תמיסה) היא יחסית לכמות החומר הפעיל בה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחוק פעולת המסות · ראה עוד »
חוק פלאנק
חוק פלאנק מתאר את צפיפות הספקטרום של קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת על ידי גוף שחור בשיווי משקל תרמי בטמפרטורה נתונה, כאשר אין זרימה נטו של חומר או אנרגיה בין הגוף וסביבתו.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחוק פלאנק · ראה עוד »
חוק שארל
חוק שארל הוא אחד מחוקי הגז האידיאלי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחוק שארל · ראה עוד »
חוק שימור האנרגיה
המשקל יורד מושך את החוט ולבסוף מסובב את המנגנון השקוע במים, כל זאת תוך שימור אנרגיה חוק שימור האנרגיה קובע שסך האנרגיה במערכת סגורה הוא גודל קבוע שאינו משתנה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחוק שימור האנרגיה · ראה עוד »
חוק בויל-מריוט
המחשה של חוק בויל-מריוט, מראה את היחס בין לחץ לנפח, כאשר הטמפרטורה וכמות החומר נשמרים חוק בויל-מריוט הוא אחד מחוקי הגז האידיאלי, אשר נוסח ב-1662 על ידי המדען האירי רוברט בויל.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחוק בויל-מריוט · ראה עוד »
חוק גה-ליסאק
חוק גה-ליסאק - אחד מחוקי הגז האידיאלי, אשר נוסח בשנת 1802 על ידי הפיזיקאי הצרפתי לואי ז'וזף גה-ליסאק.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחוק גה-ליסאק · ראה עוד »
חוק המספרים הגדולים
בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה, חוק המספרים הגדולים הוא שמם המשותף של שני משפטים העוסקים בהתנהגות הממוצע במדגמים גדולים, הנקראים החוק החלש והחוק החזק.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחוק המספרים הגדולים · ראה עוד »
חוק וין
אורך הגל שבו נפלטת הקרינה בעוצמה מקסימלית מתקצר. חוק וין, או בשמו המלא: חוק ההסחה של וין, הוא חוק בסיסי בספקטרוסקופיה, העוסק בקרינת גוף שחור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וחוק וין · ראה עוד »
בושם
בשמים בושם (באנגלית: Perfume, הלחם בסיסים של Per ו-Fume - "מעלה עשן") הוא שם כולל לכל נוזל, קרם או שמן אתרי, המפיץ ריח נעים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ובושם · ראה עוד »
בוזון
בוזונים הם חלקיקים נושאי כוח שהספין שלהם הוא מספר שלם (בניגוד לפרמיונים).
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ובוזון · ראה עוד »
ביליארד
שולחן מן הסוג המשמש למשחק מכה בסנוקר ביליארד הוא משחק המשוחק על גבי שולחן מוארך, מצופה באריג שעיר (בלעז: בֵּיז, בד ארוג דמוי לבד), שבארבע מפינותיו ובמרכז כל דופן ארוכה ישנם "כיסים" (סך הכל 6).
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וביליארד · ראה עוד »
ביולוגיה
צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וביולוגיה · ראה עוד »
ג'ון פון נוימן
ג'ון לואיס פון נוימן (באנגלית: John von Neumann; 28 בדצמבר 1903 – 8 בפברואר 1957) היה מתמטיקאי ואיש אשכולות הונגרי-אמריקאי יהודי מומר.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וג'ון פון נוימן · ראה עוד »
ג'וסיה וילארד גיבס
ג'וסיה וילארד גיבס (אנגלית: Josiah Willard Gibbs, 11 בפברואר 1839 - 28 באפריל 1903) היה תאוריטיקן אמריקאי בתחומי הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וג'וסיה וילארד גיבס · ראה עוד »
ג'יימס קלרק מקסוול
מקסוול פסל של מקסוול באדינבורו גֵ'יימְס קְלֵרְק מַקְסְוֶל (באנגלית: James Clerk Maxwell; 13 ביוני 1831 – 5 בנובמבר 1879) היה פיזיקאי סקוטי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וג'יימס קלרק מקסוול · ראה עוד »
ג'יימס ג'ול
ג'יימס פרסקוט ג'ול (באנגלית: James Prescott Joule; 24 בדצמבר 1818 בקרבת מנצ'סטר, אנגליה – 11 באוקטובר 1889 בקרבת לונדון) היה פיזיקאי ומתמטיקאי, מנסח חוק שימור האנרגיה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וג'יימס ג'ול · ראה עוד »
גז
איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וגז · ראה עוד »
גז אידיאלי
גז אידיאלי הוא גז היפותטי, המבוסס על מודל פיזיקלי לפיו גז מורכב מהרבה גופים נקודתיים, הנעים באופן רנדומלי במרחב.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וגז אידיאלי · ראה עוד »
גז ואן דר ואלס
גז ואן דר ואלס הוא מודל פיזיקלי עבור תרמודינמיקה של זורם.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וגז ואן דר ואלס · ראה עוד »
גבול (מתמטיקה)
במתמטיקה, גבול של אובייקט אינסופי (למשל סדרה אינסופית של מספרים) הוא איבר בודד המייצג את ההתנהגות ארוכת הטווח של האובייקט.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וגבול (מתמטיקה) · ראה עוד »
גביש
גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וגביש · ראה עוד »
גוסטב קירכהוף
גוסטב רוברט קירכהוף (בגרמנית: Gustav Robert Kirchhoff; 12 במרץ 1824 - 17 באוקטובר 1887) היה פיזיקאי גרמני שתרם רבות להבנת המוליכות החשמלית, המעגל החשמלי (חוקי קירכהוף) והאנליזה הספקטרוגרפית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וגוסטב קירכהוף · ראה עוד »
גוף שחור
בפיזיקה, גוף שחור הוא עצם אידיאלי הבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וגוף שחור · ראה עוד »
גודל פיזיקלי
גודל פיזיקלי הוא כינוי לתכונה הניתנת למדידה של עצם מסוים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וגודל פיזיקלי · ראה עוד »
דניאל עמית
פרופסור דניאל עמית דניאל עמית (5 במאי 1938 - 4 בנובמבר 2007) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית, שם יסד את המרכז לחישוביות עצבית ובאוניברסיטת לה ספיאנצה ברומא.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ודניאל עמית · ראה עוד »
דניאל ברנולי
דֲנִיאֵל בֶּרְנוּלִי (בגרמנית: Daniel Bernoulli; 8 בפברואר 1700 – 17 במרץ 1782) היה מתמטיקאי ופיזיקאי שווייצרי, בן למשפחת ברנולי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ודניאל ברנולי · ראה עוד »
דטרמיניזם
דֵּטֶרְמִינִיזְם או כּוֹרְחָנוּת היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ודטרמיניזם · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והמאה ה-20 · ראה עוד »
האפס המוחלט
האפס המוחלט הוא גבול לטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית, 273.15- מעלות צלזיוס, 459.67- מעלות פרנהייט או אפס קלווין.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והאפס המוחלט · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
הנחת הארגודיות
#הפניה פיזיקה סטטיסטית#הנחת הארגודיות.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והנחת הארגודיות · ראה עוד »
הסתברות
משחקי מזל והימורים מימין, ביצה בעלת חלמון כפול. סיכוי של 1 ל־1200 למציאת ביצה כזוComparisons, R 2020, Probability Comparison: Rarest Things in the Universe, online video, 6 April, viewed 10 May 2020,, Creative Commons license:.. הסתברות היא ביטוי מספרי למידת הסבירות שמאורע מסוים יתרחש.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והסתברות · ראה עוד »
הרמן פון הלמהולץ
פסלו של הלמהולץ בחזית אוניברסיטת הומבולדט של ברלין מהוד הלמהולץ הרמן לודוויג פון הלמהולץ (31 באוגוסט 1821 - 8 בספטמבר 1894) היה רופא ופיזיקאי גרמני אשר תרם משמעותית למגוון של תחומים נרחבים של המדע המודרני.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והרמן פון הלמהולץ · ראה עוד »
השד של מקסוול
השד של מקסוול או השדון של מקסוול הוא יצור זעיר או התקן חכם שלכאורה מאפשר להפר את החוק השני של התרמודינמיקה, ולכן מוביל לפרדוקס.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והשד של מקסוול · ראה עוד »
התאוריה הקינטית של הגזים
התאוריה הקינטית של הגזים היא תאוריה מדעית שמסבירה תכונות המקרוסקופיות של גזים כגון לחץ, טמפרטורה ונפח, תוך התחשבות במבנה המולקולרי ובהרכבם המיקרוסקופי של גזים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתאוריה הקינטית של הגזים · ראה עוד »
התפלגות
סטיות תקן. בסטטיסטיקה ותורת ההסתברות, התפלגות (לפי האקדמיה ללשון הִתְפַּלְּגוּת־הַהִסְתַּבְּרוּת או באנגלית: probability distribution) היא מרכיב בסיסי בתיאור ההתנהגות של תופעה או תהליך שיש בהם היבטים אקראיים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתפלגות · ראה עוד »
התפלגות מקסוול בולצמן
#הפניה התפלגות מקסוול-בולצמן.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתפלגות מקסוול בולצמן · ראה עוד »
התפלגות מקסוול-בולצמן
התפלגות מקסוול-בולצמן היא התפלגות המשמשת בפיזיקה ובכימיה לתיאור התפלגות גודל של וקטור, שכל אחד מרכיביו מתפלג באופן נורמלי ובלתי תלוי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתפלגות מקסוול-בולצמן · ראה עוד »
התפלגות אחידה בדידה
התפלגות אחידה בדידה היא התפלגות בדידה שבה לכל האיברים בקבוצה סופית הסתברות שווה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתפלגות אחידה בדידה · ראה עוד »
התפלגות נורמלית
התפלגות נורמלית היא התפלגות חשובה ביותר בסטטיסטיקה תאורטית וביישומיה בכל תחומי המדע.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתפלגות נורמלית · ראה עוד »
התפלגות פרמי-דיראק
התפלגות פרמי-דיראק משורטטת עבור טמפרטורות שונות. ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר כך ההתפלגות קרובה יותר לפונקציית מדרגה. התפלגות פרמי-דיראק (או סטטיסטיקת פרמי-דיראק) היא פונקציית התפלגות סטטיסטית בעזרתה ניתן לתאר תכונות של חלקיקים פרמיונים זהים חסרי אינטראקציה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתפלגות פרמי-דיראק · ראה עוד »
התפלגות בולצמן
התפלגות בולצמן היא מושג מרכזי במכניקה סטטיסטית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתפלגות בולצמן · ראה עוד »
התפלגות בוז-איינשטיין
התפלגות בוז-איינשטיין (או סטטיסטיקת בוז-איינשטיין) היא פונקציית התפלגות סטטיסטית שבעזרתה ניתן לתאר תכונות של בוזונים (חלקיקים בעלי ספין שלם) זהים חסרי אינטראקציה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתפלגות בוז-איינשטיין · ראה עוד »
התורה הארגודית
הדגמה ויזואלית לתורה ארגודית תורת ארגודית (אנגלית: Ergodic Theory) היא תאוריה מתמטית בתחום של אנליזה ובפרט בתחום של אנליזה מודרנית ושל סטטיסטיקה ותורת הכאוס אשר מנסה לתת כלים ומדדים עבור "התנהגויות ארוכות טווח" של מערכת ידועה (דיטרמיניסטית) תחת אילוצים מתמטים שונים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתורה הארגודית · ראה עוד »
התורה האטומית
בכימיה ובפיזיקה, התורה האטומית היא תאוריה העוסקת בטיבו של החומר, וקובעת כי החומר עשוי מיחידות נפרדות "סופיות" הקרויות אטומים, בניגוד לדעה עתיקה יותר, שלפיה ניתן לחלק את החומר ליחידות הולכות וקטנות, עד אינסוף.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והתורה האטומית · ראה עוד »
החוק הראשון של התרמודינמיקה
החוק הראשון של התרמודינמיקה הוא הכללה של חוק שימור האנרגיה שמוסיפה את האפשרות של שינוי באנרגיה של מערכת דרך מעבר חום אליה או ממנה, ולא רק דרך עבודה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והחוק הראשון של התרמודינמיקה · ראה עוד »
החוק השני של התרמודינמיקה
החוק השני של התרמודינמיקה הוא חוק פיזיקלי בסיסי, שעוסק בהשתנות של מערכות כתוצאה מטרנספורמציות שקורות בהן, ועוזר לתאר את סוג הטרנספורמציות שיכולות לקרות.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והחוק השני של התרמודינמיקה · ראה עוד »
החוק השלישי של התרמודינמיקה
החוק השלישי של התרמודינמיקה הוא חוק פיזיקלי שנוסח בשנת 1906 על ידי ולטר נרנסט, הקובע שלכל התגובות הכוללות חומרים טהורים במצב מעובה (חומרים גבישים), האנטרופיה (מדד לחוסר הסדר במערכת) היא 0, בטמפרטורה 0 קלווין (האפס המוחלט) ובלחץ של 1 אטמוספירה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והחוק השלישי של התרמודינמיקה · ראה עוד »
הכללה (מתמטיקה)
הכללה היא מאבני היסוד של הפעילות המתמטית.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והכללה (מתמטיקה) · ראה עוד »
היסטוריה של הפיזיקה
היסטוריה של הפיזיקה היא פירוט התהליכים והאירועים שבהם הועלו השאלות בתחומי הפיזיקה – חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה; כיצד התפתחו הכלים להתמודדות עם השאלות הללו – הכלים המחשבתיים והכלים הניסיוניים-טכנולוגיים, וכיצד התפתחו התורות הנותנות מענה לשאלות הללו, תורות המרכיבות את הפיזיקה המוכרת לנו כיום, וכן התורות אשר התגלו כבלתי נכונות ונחשבות היום כמיושנות.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית והיסטוריה של הפיזיקה · ראה עוד »
ולטר נרנסט
ולטר הרמן נרנסט (בגרמנית: Walther Hermann Nernst; 25 ביוני 1864 - 18 בנובמבר 1941) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1920, "על מחקריו בתרמוכימיה".
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וולטר נרנסט · ראה עוד »
וילהלם וין
וילהלם קרל ורנר אוטו פריץ פרנץ וין (בגרמנית: Wilhelm Carl Werner Otto Fritz Franz Wien; 13 בינואר 1864 - 30 באוגוסט 1928) היה פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1911 על גילוייו בנוגע לחוקים השולטים בקרינת חום.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ווילהלם וין · ראה עוד »
ויליאם תומסון
ויליאם תומסון או לורד קלווין (באנגלית: William Thomson; 26 ביוני 1824 - 17 בדצמבר 1907) היה פיזיקאי ומתמטיקאי יליד בלפסט, שבצפון אירלנד, למשפחה ממוצא אירי־סקוטי.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וויליאם תומסון · ראה עוד »
ויטאלי גינזבורג
ויטאלי לזרביץ' גינזבורג (רוסית: Виталий Лазаревич Гинзбург; 4 באוקטובר 1916 – 8 בנובמבר 2009) היה פיזיקאי ואסטרופיזיקאי יהודי רוסי, חבר האקדמיה הרוסית למדעים, יורשו של איגור תם בראשות המחלקה לפיזיקה תאורטית במכון לפיזיקה של האקדמיה (FIAN).
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וויטאלי גינזבורג · ראה עוד »
כמעט כל (מתמטיקה)
במתמטיקה, משתמשים לעיתים בביטוי כמעט כל במשמעות מדויקת, שפירושה "הכל, פרט אולי לקבוצה זניחה".
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וכמעט כל (מתמטיקה) · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וכלכלה · ראה עוד »
כדור משחק
כדורי משחק ברשת כדור רגל וכדורי פלסטיק קטנים רשתות עם כדורים מסוגים שונים שחקנית כדורשת עם כדור רשת באוניברסיטת אסטון, ברמינגהאם כדור סל, בול אמריקאי (1961) לזכר ממציא הכדור סל ג'יימס נייסמית' כדור משחק משמש בעיקר בספורט ובמשחקים.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וכדור משחק · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית וכוכב · ראה עוד »
יוליוס פון מאייר
#הפניה יוליוס רוברט פון מאייר.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ויוליוס פון מאייר · ראה עוד »
יוזף סטפן
יוזף סטפן (בסלובנית: Jožef Stefan; בגרמנית: Josef Stefan; 24 במרץ 1835 – 7 בינואר 1893) היה פיזיקאי ומשורר ממוצא סלובני שנולד והתגורר באוסטריה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ויוזף סטפן · ראה עוד »
1738
אירועים ללא תאריך מדויק.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1738 · ראה עוד »
1842
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1842 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1850 · ראה עוד »
1851
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1851 · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1856 · ראה עוד »
1857
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1857 · ראה עוד »
1858
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1858 · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1863 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1865 · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1866 · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1867 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1871 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1872 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1878 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1889 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1890 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1905 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1907 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1910 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1916 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1924 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1927 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1932 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1934 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1937 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1938 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1941 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1948 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1950 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1956 · ראה עוד »
1987
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פיזיקה סטטיסטית ו1987 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פיזיקה_סטטיסטית
