גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין פסיקת הלכה וראש השנה
פסיקת הלכה וראש השנה יש להם 27 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנהג (יהדות), מסורת (יהדות), משנה, מדרש, מהרי"ל, ארבעה טורים, אשכנזים, אחרונים, ספק (הלכה), רמ"א, רא"ש, ראשונים, רש"י, רי"ף, שבת, תנאים, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תוספות, חז"ל, בית המקדש, גאונים, דאורייתא, דרבנן, הלכה, ויקרא, יציאת מצרים.
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
מנהג (יהדות) ופסיקת הלכה · מנהג (יהדות) וראש השנה ·
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
מסורת (יהדות) ופסיקת הלכה · מסורת (יהדות) וראש השנה ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה ופסיקת הלכה · משנה וראש השנה ·
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
מדרש ופסיקת הלכה · מדרש וראש השנה ·
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
מהרי"ל ופסיקת הלכה · מהרי"ל וראש השנה ·
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
ארבעה טורים ופסיקת הלכה · ארבעה טורים וראש השנה ·
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
אשכנזים ופסיקת הלכה · אשכנזים וראש השנה ·
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
אחרונים ופסיקת הלכה · אחרונים וראש השנה ·
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
ספק (הלכה) ופסיקת הלכה · ספק (הלכה) וראש השנה ·
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
פסיקת הלכה ורמ"א · ראש השנה ורמ"א ·
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
פסיקת הלכה ורא"ש · רא"ש וראש השנה ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
פסיקת הלכה וראשונים · ראש השנה וראשונים ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
פסיקת הלכה ורש"י · ראש השנה ורש"י ·
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
פסיקת הלכה ורי"ף · ראש השנה ורי"ף ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
פסיקת הלכה ושבת · ראש השנה ושבת ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
פסיקת הלכה ותנאים · ראש השנה ותנאים ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
פסיקת הלכה ותלמוד ירושלמי · ראש השנה ותלמוד ירושלמי ·
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
פסיקת הלכה ותוספתא · ראש השנה ותוספתא ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
פסיקת הלכה ותוספות · ראש השנה ותוספות ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל ופסיקת הלכה · חז"ל וראש השנה ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש ופסיקת הלכה · בית המקדש וראש השנה ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים ופסיקת הלכה · גאונים וראש השנה ·
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
דאורייתא ופסיקת הלכה · דאורייתא וראש השנה ·
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
דרבנן ופסיקת הלכה · דרבנן וראש השנה ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלכה ופסיקת הלכה · הלכה וראש השנה ·
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
ויקרא ופסיקת הלכה · ויקרא וראש השנה ·
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה פסיקת הלכה וראש השנה
- מה יש להם במשותף פסיקת הלכה וראש השנה
- דמיון בין פסיקת הלכה וראש השנה
השוואה בין פסיקת הלכה וראש השנה
יש פסיקת הלכה 116 יחסים. יש פסיקת הלכה 221. כפי שיש להם במשותף 27, מדד הדמיון הוא = 27 / (116 + 221).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין פסיקת הלכה וראש השנה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
