גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
46 יחסים: מצרים, מרוקו, משולם בן משה ממגנצא, מדרש, מהדורה מדעית, ארץ ישראל, ארבע פרשיות, אליקים כרמולי, אטימולוגיה, איטליה, סוכות, פאס, פסח, פסיקתא, פיוט, צפת, קריאת התורה, ראש השנה, רב סעדיה גאון, שלמה בובר, שבע דנחמתא, שבת, שבועות, שד"ל, תרכ"ח, תלמוד ירושלמי, תלת דפורענותא, לבוב, חנוכה, חגי ישראל ומועדיו, בראשית רבה, בית המדרש לרבנים באמריקה, גניזת קהיר, המאה ה-11, המאה ה-19, המאה ה-5, הפטרה, הלוח העברי, הוצאת מאגנס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ויקרא רבה, כתב יד (העתק), י"ז בתמוז, יום כיפור, 1868, 1962.
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ומצרים · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ומרוקו · ראה עוד »
משולם בן משה ממגנצא
רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ומדרש · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ומהדורה מדעית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וארבע פרשיות · ראה עוד »
אליקים כרמולי
אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ואליקים כרמולי · ראה עוד »
אטימולוגיה
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ואטימולוגיה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ואיטליה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וסוכות · ראה עוד »
פאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ופאס · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ופסח · ראה עוד »
פסיקתא
פסיקתא היא סוג מסוים של מדרשי אגדה, המורכבים מקבוצות דרשות המסודרות בפיסקאות על סדר קריאת התורה וההפטרה למועדים ושבתות מצוינות.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ופסיקתא · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ופיוט · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וצפת · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וקריאת התורה · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וראש השנה · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
שלמה בובר
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושלמה בובר · ראה עוד »
שבע דנחמתא
במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושבע דנחמתא · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושבועות · ראה עוד »
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושד"ל · ראה עוד »
תרכ"ח
#הפניה ה'תרכ"ח.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ותרכ"ח · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלת דפורענותא
תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ותלת דפורענותא · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ולבוב · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וחנוכה · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ובראשית רבה · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים באמריקה
בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וגניזת קהיר · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-5
המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והמאה ה-5 · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והפטרה · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והלוח העברי · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
ויקרא רבה
ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וויקרא רבה · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
י"ז בתמוז
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז תמוז היא ברוב השנים, פרשת פינחס.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וי"ז בתמוז · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ויום כיפור · ראה עוד »
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ו1868 · ראה עוד »
1962
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ו1962 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_דרב_כהנא
