גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
31 יחסים: מסכת עירובין, מסכת תמיד, מסכת יומא, מערכת הקטורת, משנה, משנה תורה, מזבח העולה, אמת מים, ארמית, אברהם חיים נאה, נחושת, סיר בישול, קטורת, רבי יהודה, שרשרת, שבת, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, ל"ט אבות מלאכה, טומאה, בד, בוקר, בית המקדש, בית הבחירה, המשכן, העזרה, התפוח (בית המקדש), כלי שרת, כבש, כהן, יוונית עתיקה.
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: פסכתר ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: פסכתר ומסכת תמיד · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: פסכתר ומסכת יומא · ראה עוד »
מערכת הקטורת
#הפניה מערכה שנייה של קטורת.
חָדָשׁ!!: פסכתר ומערכת הקטורת · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פסכתר ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: פסכתר ומשנה תורה · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: פסכתר ומזבח העולה · ראה עוד »
אמת מים
נבטית בפטרה (ירדן) אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה פון דו גאר, דרום צרפת אמת המים של סגוביה, סגוביה, ספרד סולימאן ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, מצפון לעכו עותמאנית אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: פסכתר ואמת מים · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: פסכתר וארמית · ראה עוד »
אברהם חיים נאה
בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.
חָדָשׁ!!: פסכתר ואברהם חיים נאה · ראה עוד »
נחושת
נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.
חָדָשׁ!!: פסכתר ונחושת · ראה עוד »
סיר בישול
סירי בישול סיר בישול הוא כלי לבישול מזון.
חָדָשׁ!!: פסכתר וסיר בישול · ראה עוד »
קטורת
תערובות לקטורת עומדות למכירה בשוק קטורת היא חומר אורגני (או תערובת חומרים) המפיץ ריח במהלך בעירתו ולעיתים אף ללא בעירה.
חָדָשׁ!!: פסכתר וקטורת · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: פסכתר ורבי יהודה · ראה עוד »
שרשרת
שעון כיס עם שרשרת אנשים משבט ההירירו מנמיביה, כבולים בשלשלאות בימי המרד של 1904 שרשרת או שלשלת היא אביזר גמיש הבנוי מרצף של חוליות קשיחות המחוברות ברצף.
חָדָשׁ!!: פסכתר ושרשרת · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פסכתר ושבת · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פסכתר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: פסכתר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: פסכתר ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
טומאה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: פסכתר וטומאה · ראה עוד »
בד
ממוזער אישה האוחזת רצועת בד שקופה למחצה, ציור משנת 1794 בד הוא יריעת חומר רך העשויה מסיבים טבעיים כמו כותנה, פשתן או צמר, או מסיבים מלאכותיים כמו מיקרופייבר.
חָדָשׁ!!: פסכתר ובד · ראה עוד »
בוקר
"שעת בוקר", ציור מאת מוריץ פון שווינד, משנת 1858 השמש בשעות הבוקר מסדר בוקר בבית ספר בקריית מלאכי, שנות ה־60 בוקר הוא החלק המוקדם של היום, בין השחר לצהריים.
חָדָשׁ!!: פסכתר ובוקר · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: פסכתר ובית המקדש · ראה עוד »
בית הבחירה
#הפניה בית המקדש.
חָדָשׁ!!: פסכתר ובית הבחירה · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: פסכתר והמשכן · ראה עוד »
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
חָדָשׁ!!: פסכתר והעזרה · ראה עוד »
התפוח (בית המקדש)
הערמת אפר על התפוח התפוח היה מתחם במרכז מזבח העולה בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: פסכתר והתפוח (בית המקדש) · ראה עוד »
כלי שרת
כְּלֵי שָׁרֵת היו הכלים בהם השתמשו במהלך הקרבת הקרבנות במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: פסכתר וכלי שרת · ראה עוד »
כבש
#הפניה כבש הבית.
חָדָשׁ!!: פסכתר וכבש · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: פסכתר וכהן · ראה עוד »
יוונית עתיקה
ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.
חָדָשׁ!!: פסכתר ויוונית עתיקה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פסכתר
