גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
59 יחסים: מסכת קידושין, מסכת חגיגה, מעשה מרכבה, מעשה אבות סימן לבנים, מעשה בראשית, מקובל, מרכז זלמן שזר, משנה, משה די לאון, מטאפיזיקה, מטטרון, מדעי הטבע, מדרש, מוסד ביאליק, מושגי יסוד בקבלה, מיסטיקה יהודית, אנגלית, אלגוריה, אלישע בן אבויה, ספר הזוהר, ספרות ההיכלות והמרכבה, עמוס פונקנשטיין, עץ, עברית, פרסית, פרשנות הפשט למקרא, פרשנות התלמוד הבבלי, פרדס, פולסא דנורא, קבלה, קיצוץ בנטיעות, רמב"ן, רמב"ם, ראשי תיבות, רחל אליאור, רבי עקיבא, שיגעון, תאולוגיה, תנ"ך, תלמוד, תלמוד בבלי, תורת הספירות, טיפולוגיה (בלשנות), חנוך, חז"ל, בן עזאי, בן זומא, בריאת העולם (יהדות), גן עדן, גנוסיס, ..., גרשם שלום, דמיורגוס, האמונה היהודית, האי גאון, הברית החדשה, הברית הישנה, הוצאת מאגנס, יהודה ליבס, יוסף דן. להרחיב מדד (9 יותר) »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומסכת חגיגה · ראה עוד »
מעשה מרכבה
תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומעשה מרכבה · ראה עוד »
מעשה אבות סימן לבנים
מעשה אבות סימן לבנים הוא ביטוי ביהדות שמשמעותו: מה שקרה לאבות לא קרה רק להם באופן אישי אלא נעשה להם כדי להוות תחילת ביצוע של מה שנגזר על בניהם, הן לטוב הן למוטב.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומעשה אבות סימן לבנים · ראה עוד »
מעשה בראשית
מעשה בראשית הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומעשה בראשית · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומקובל · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומשנה · ראה עוד »
משה די לאון
הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומשה די לאון · ראה עוד »
מטאפיזיקה
הפקולטה למטאפיזיקה באוקספורד, אנגליה. כיום המבנה משמש את מוזיאון המדע באוקספורד. מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά (פיזיקה) "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומטאפיזיקה · ראה עוד »
מטטרון
איסלאמי מהמאה ה-14 מֶטָטְרוֹן (בערבית: ميططرون; נקרא גם שר הפנים) הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, והושאל ממנה למיסטיקה הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומטטרון · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומדעי הטבע · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומדרש · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מושגי יסוד בקבלה
הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית אשר לפי המסורת הועברה ממורה לתלמידיו למן האדם הראשון והיא עוסקת בעניינים רוחניים, אלוהיים, מופשטים מזמן מקום ותנועה, ולכך נדרשו המקובלים לשפה ייחודית, שבאמצעותה יעבירו הלאה את חכמת הנסתר שהשכל הפשוט אינו יכול להשיגה.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומושגי יסוד בקבלה · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ואנגלית · ראה עוד »
אלגוריה
אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ואלגוריה · ראה עוד »
אלישע בן אבויה
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ואלישע בן אבויה · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרות ההיכלות והמרכבה
ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »
עמוס פונקנשטיין
עמוס פוּנקנשטיין (9 במרץ 1937 – 11 בנובמבר 1995) היה היסטוריון ופילוסוף ישראלי, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ועמוס פונקנשטיין · ראה עוד »
עץ
אֶדֶר אשר צמחו האחד בסמוך לשני פריחה של עצי פרונוס. עץ הוא שם כללי לצמחים רב-שנתיים גבוהים, אשר בסיסם עשוי גזע מרכזי ניכר, ממנו לרוב צומחים ענפים מכוסי עלים, ולעיתים אף פרחים ופירות ובמקרים מסויימים מכנים שיחים גם כעצים.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ועץ · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ועברית · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ופרסית · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פרדס
גליל פומלה באחד מפרדסי הצפון קטיף תפוזים בפרדס ברחובות בתחילת המאה ה-20 פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ופרדס · ראה עוד »
פולסא דנורא
פולסא דנורא (במקור: פולסי דנורא. בתרגום לעברית "מכת האש") הוא טקס קללה מאגי שנוצר על ידי העדה החרדית באמצע המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ופולסא דנורא · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וקבלה · ראה עוד »
קיצוץ בנטיעות
קיצוץ בנטיעות הוא מונח שגור בתורת הסוד היהודית המתאר כפירה בעיקרי היהדות ובפרט, אמונה בקיום ריבוי רשויות מלבד האל האחד.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וקיצוץ בנטיעות · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ורמב"ם · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וראשי תיבות · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ורחל אליאור · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ורבי עקיבא · ראה עוד »
שיגעון
התחריט השמיני בסדרת "דרכו של הולל" מאת ויליאם הוגארתהמונחים "משוגע" ו"שיגעון" הם ניסוחים עתיקים, אשר קיימים אלפי שנים (מתקופת המקרא, יוון העתיקה ועוד) ומצביעים על מצבים פסיכוטיים המתאפיינים בעיקר באבדן קשר עם המציאות (מחשבות שווא והזיות), כמו גם, מצבי רוח קיצוניים מתמשכים ללא מודעות עצמית וגבולות (כמו מאניה), והתנהגות המושפעת מהתופעות הנ"ל - מצב נפשי המכונה בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה בשם פסיכוזה.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ושיגעון · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ותאולוגיה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ותנ"ך · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תורת הספירות
#הפניה ספירה (קבלה).
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ותורת הספירות · ראה עוד »
טיפולוגיה (בלשנות)
בבלשנות, טיפולוגיה (מיוונית: τυπολογία, "טיפו" - סוג או טיפוס, "לוגיה" - תורה) של שפות היא השוואה ומיון של מערכות לשונות לפי המבניות שלהן, ובניתוק מין ההיסטוריה של התפתחותן.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וטיפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »
חנוך
בתנ"ך, חֲנוֹךְ היה דור שביעי לאדם הראשון, בנו של ירד ואבא של מתושלח.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וחנוך · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וחז"ל · ראה עוד »
בן עזאי
"מערת שם ועבר", מקום קבורתו של בן עזאי לפי מסורת משנת 1300 לערך שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי" (לעיתים "בן עזיי"), היה התנא בן הדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ובן עזאי · ראה עוד »
בן זומא
שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומא (בכתב יד קאופמן ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ובן זומא · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
גן עדן
"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וגן עדן · ראה עוד »
גנוסיס
הגנוסטיקה או גנוסטיות (ביוונית: γνωστικισμός; " ידיעה, הכרה") היא כינוי למגוון השקפות מיסטיות שהופיעו באגן הים התיכון סביב תחילת הספירה; ופרחו סביב המאה השנייה והשלישית.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וגנוסיס · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) וגרשם שלום · ראה עוד »
דמיורגוס
#הפניה בורא עולם (גנוסיס).
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ודמיורגוס · ראה עוד »
האמונה היהודית
#הפניה יהדות.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) והאמונה היהודית · ראה עוד »
האי גאון
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) והאי גאון · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) והברית החדשה · ראה עוד »
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) והברית הישנה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) והוצאת מאגנס · ראה עוד »
יהודה ליבס
יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ויהודה ליבס · ראה עוד »
יוסף דן
יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.
חָדָשׁ!!: פרדס (יהדות) ויוסף דן · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרדס_(יהדות)
