סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פרסים

מַדָד פרסים

מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרְסִים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן. [1]

44 יחסים: ממלכת פרס, מגילת אסתר, מדי, אנטי-איראניזם, אפגניסטן, אזרים, אוסטים, אוזבקיסטן, אווסטה, אכדית, איראן, איראנים, אירופה, ניב (סיווג שפה), ספר עזרא, ספר דניאל, פקיסטן, פרס (הוקרה), פרספוליס, פרסית, קבוצה אתנית, רזא ח'אן, שאה, שפות איראניות, שפות הודו-איראניות, שפות הודו-אירופיות, שינג'יאנג, תנ"ך, טג'יקים, טג'יקיסטן, בהאים, דריווש הראשון, המאה התשיעית, המטבח הפרסי, האימפריה הפרסית האחמנית, העולם המערבי, הרפובליקה העממית של סין, הגזע הארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, כורש, כורדים, יוונית עתיקה, 1935, 834.

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: פרסים וממלכת פרס · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: פרסים ומגילת אסתר · ראה עוד »

מדי

מפה של מדי על פי כתבי הרודוטוס ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי) מָדַי הייתה ממלכה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברמה המרכזית של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: פרסים ומדי · ראה עוד »

אנטי-איראניזם

#הפניה אנטי-איראניות.

חָדָשׁ!!: פרסים ואנטי-איראניזם · ראה עוד »

אפגניסטן

ילדה מאפגניסטן האמירות האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בדארי:; תעתיק מדויק: אמארת אסלאמי אפע'אנסתאן) היא שמה הנוכחי של אפגניסטן, ארץ ללא מוצא לים, הממוקמת בחלקה הדרום-מרכזי של מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: פרסים ואפגניסטן · ראה עוד »

אזרים

האזרים, או האזרבייג'נים (באזרית: Azərilər), הם עם (קבוצה אתנית) ולאום החי בעיקר בצפון איראן ובאזרבייג'ן של ימינו ודוברים את השפה האזרית, שהיא ממשפחת השפות הטורקיות.

חָדָשׁ!!: פרסים ואזרים · ראה עוד »

אוסטים

ריקוד האוסורי בבתומי הכפר נוּזאל, דרום אוסטיה 1900 הכפר דרגוואס, צפון אוסטיה אוסטים בלבוש צ'וחה, 1881 האוֹסֶטים (אוסטית: ирæттæ, irættæ) הם קבוצה אתנית היושבים בעיקר בקווקז - בחבלי צפון אוסטיה ודרום אוסטיה.

חָדָשׁ!!: פרסים ואוסטים · ראה עוד »

אוזבקיסטן

רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: פרסים ואוזבקיסטן · ראה עוד »

אווסטה

עטיפת ספר האווסטה במהדורה שיצאה לאור בשנת 1858 האווסטה (בפרסית: اوستا) הוא ספר המכיל כתבי קודש לדת הזורואסטרית שנכתבו בשפה האווסטית.

חָדָשׁ!!: פרסים ואווסטה · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: פרסים ואכדית · ראה עוד »

איראן

חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.

חָדָשׁ!!: פרסים ואיראן · ראה עוד »

איראנים

השטח ההיסטורי בו חיו העמים האיראניים השונים העמים האיראניים הם הודו-אירופית מגוונת, הכוללת עמים שונים שדוברים שפות איראניות.

חָדָשׁ!!: פרסים ואיראנים · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: פרסים ואירופה · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: פרסים וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: פרסים וספר עזרא · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: פרסים וספר דניאל · ראה עוד »

פקיסטן

המאוזולאום של רנג'יט סינג בעיר לאהור, 2005 אנדרטת פקיסטן הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן (באורדו:, תעתיק: אִסְלַאמי גָ'מְהוּרִיָאִי פַּאכִּסְתַּאן) היא מדינה בדרום-מרכז אסיה, הגובלת באיראן, אפגניסטן, הרפובליקה העממית של סין, הודו, ובים הערבי.

חָדָשׁ!!: פרסים ופקיסטן · ראה עוד »

פרס (הוקרה)

פרס נובל, אחד מהפרסים היוקרתיים בעולם פרס הוא תגמול כאות הוקרה על פעילות שלדעת מעניק הפרס ראויה לשבח.

חָדָשׁ!!: פרסים ופרס (הוקרה) · ראה עוד »

פרספוליס

Charles Chipiez מהמאה ה-19 פרספוליס (בפרסית: تخت جمشید תָחְ'תֵ גַ'מְשִיד או پارسه פארסה) הייתה עיר הבירה הרשמית של הממלכה הפרסית.

חָדָשׁ!!: פרסים ופרספוליס · ראה עוד »

פרסית

left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.

חָדָשׁ!!: פרסים ופרסית · ראה עוד »

קבוצה אתנית

#הפניה אתניות#קבוצה אתנית *.

חָדָשׁ!!: פרסים וקבוצה אתנית · ראה עוד »

רזא ח'אן

#הפניה רזא שאה פהלווי.

חָדָשׁ!!: פרסים ורזא ח'אן · ראה עוד »

שאה

סמל רשמי אימפריאלי של שאה בשושלת פהלווי שאה (בפרסית: شاه) הוא תוארם של מלכי פרס (כיום איראן) והאימפריה הפרסית הקדומה.

חָדָשׁ!!: פרסים ושאה · ראה עוד »

שפות איראניות

השפות האיראניות הן קבוצת שפות המשתייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות, תחת הגדרה זו למשפחת השפות ההודו-איראניות ותחת קבוצה זו לקבוצה נפרדת - השפות האיראניות.

חָדָשׁ!!: פרסים ושפות איראניות · ראה עוד »

שפות הודו-איראניות

שפות הודו-איראניות, הידועות גם כ"שפות אַרִיּוֹת", הן קבוצת שפות מהקדומות, הגדולות והחשובות שיש במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: פרסים ושפות הודו-איראניות · ראה עוד »

שפות הודו-אירופיות

השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, ומדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: פרסים ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »

שינג'יאנג

שׂינְגְ'יָאנְג (בסינית: 新疆; פין-יין: Xīnjiāng; באויגורית: شىنجاڭ) נקרא רשמית מחוז אוטונומי שינג'יאנג אויגור הוא מחוז אוטונומי בצפון-מערב סין.

חָדָשׁ!!: פרסים ושינג'יאנג · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: פרסים ותנ"ך · ראה עוד »

טג'יקים

נשים טג'יקיות בשוק הלחם בדושנבה בירת טג'יקיסטן ילדים טג'יקים טג'יקים (בפרסית: تاجیکان‎ בטאג'יק; בטג'יקית: Тоҷикон; ברוסית: Таджики) הוא שם כללי לקבוצה גדולה של עמים דוברי פרסית ממוצא איראני שמוצאם מן האזור שבו שוכנות היום אפגניסטן (9-11 מיליון איש, שם הם מהווים 27% מהאוכלוסייה), טג'יקיסטן (7 מיליון איש-80% מהאוכלוסייה) ודרום אוזבקיסטן (1.5 מיליון איש).

חָדָשׁ!!: פרסים וטג'יקים · ראה עוד »

טג'יקיסטן

נשים צעירות מטג'יקיסטן האוניברסיטה הלאומית של טג'יקיסטן בדושנבה אגם באזור ההררי של המדינה רפובליקת טג'יקיסטן (בטג'יקית: Ҷумҳурии Тоҷикистон, ברוסית: Республика Таджикистан) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: פרסים וטג'יקיסטן · ראה עוד »

בהאים

#הפניה הדת הבהאית.

חָדָשׁ!!: פרסים ובהאים · ראה עוד »

דריווש הראשון

קברו של דריווש הראשון בנקש-י רוסתם דָרְיָוֶשׁ הראשון (𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁, 558 לפנה"ס - 486 לפנה"ס), הידוע גם כדריווש הגדול, היה מלך האימפריה הפרסית בן השושלת האחמנית משנת 521 עד למותו ב-486 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: פרסים ודריווש הראשון · ראה עוד »

המאה התשיעית

#הפניההמאה ה-9.

חָדָשׁ!!: פרסים והמאה התשיעית · ראה עוד »

המטבח הפרסי

אורז פרסי ובשר כופתאות גונדי באסתני סונאטי (גלידה פרסית) מוגשת בתוך עלי ופל המטבח הפרסי (גם: המטבח האיראני; בפרסית: آشپزی ایرانی) הוא המטבח הנהוג באיראן.

חָדָשׁ!!: פרסים והמטבח הפרסי · ראה עוד »

האימפריה הפרסית האחמנית

האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: פרסים והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »

העולם המערבי

טקסט.

חָדָשׁ!!: פרסים והעולם המערבי · ראה עוד »

הרפובליקה העממית של סין

הרפובליקה העממית של סין (בסינית מפושטת: 中华人民共和国, בפין-יין: Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó, בתעתיק: דְּז'וֹנְגְּ-חוּאָה רֵנְמִין גוֹנְגְ-חֶה-גּוּוֹ; נקראת בקיצור סין העממית, סין הקומוניסטית או רק סין) היא מדינה במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: פרסים והרפובליקה העממית של סין · ראה עוד »

הגזע הארי

מפה מתוך המהדורה הרביעית של האנציקלופדיה הגרמנית מאיירס לקסיקון משנת 1890 בו מצוינים האזורים בעולם בהם נמצאים הגזעים השונים, כולל את האזור באירופה בו הגזע הארי הוא הדומיננטי הגזע הארי הוא מושג הודו-אירופאי עתיק שהוכר לעולם המערבי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת מחקרים בבלשנות היסטורית ואתנוגרפיה של העמים (בין השאר בעקבות התאוריה הנורדית), ובעקבות שורה של תגליות לשוניות שזיהו כי מרבית השפות האירופיות קשורות ללשונות מאזור פרס והודו (השפות ההודו-אירופיות).

חָדָשׁ!!: פרסים והגזע הארי · ראה עוד »

כתובות דריווש הראשון בסואץ

תעתיק של כתובת דריווש הראשון בסואץ תעלת הפרעונים כתובות דריווש הראשון בסואץ נכתבו בפרסית עתיקה, בעילמית, בבבלית ובמצרית קדומה על חמש אנדרטות בוואדי טֻמילאת, המנציחים את פתיחת תעלת הפרעונים בין הנילוס לבין האגמים המרים.

חָדָשׁ!!: פרסים וכתובות דריווש הראשון בסואץ · ראה עוד »

כורש

כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.

חָדָשׁ!!: פרסים וכורש · ראה עוד »

כורדים

כורדים (בכורדית: کورد / Kurd) הם חברי קבוצה אתנית ולאום המהווים חלק מהעמים האיראניים.

חָדָשׁ!!: פרסים וכורדים · ראה עוד »

יוונית עתיקה

ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.

חָדָשׁ!!: פרסים ויוונית עתיקה · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרסים ו1935 · ראה עוד »

834

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרסים ו834 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרסים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »