דמיון בין צורת הדף ותלמוד בבלי
צורת הדף ותלמוד בבלי יש להם 27 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת סוטה, מסכת יבמות, משנה, משנה תורה, מתיבתא (פירוש), אמסטרדם, ארבעה טורים, אלעזר מנחם מן שך, עדין אבן ישראל, פירוש רש"י לתלמוד, צנזורה, צנזורה על ספרים עבריים, ראשונים, רש"י, רבנו חננאל, רבנו גרשום, ש"ס ונציה, ש"ס וילנא, שולחן ערוך, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד ירושלמי, תוספות, דפוס ראם, ה'ר"פ, ה'רפ"ג, ונציה, כתב רש"י.
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
מסכת סוטה וצורת הדף · מסכת סוטה ותלמוד בבלי ·
מסכת יבמות
ללא.
מסכת יבמות וצורת הדף · מסכת יבמות ותלמוד בבלי ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה וצורת הדף · משנה ותלמוד בבלי ·
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
משנה תורה וצורת הדף · משנה תורה ותלמוד בבלי ·
מתיבתא (פירוש)
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.
מתיבתא (פירוש) וצורת הדף · מתיבתא (פירוש) ותלמוד בבלי ·
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
אמסטרדם וצורת הדף · אמסטרדם ותלמוד בבלי ·
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
ארבעה טורים וצורת הדף · ארבעה טורים ותלמוד בבלי ·
אלעזר מנחם מן שך
הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.
אלעזר מנחם מן שך וצורת הדף · אלעזר מנחם מן שך ותלמוד בבלי ·
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
עדין אבן ישראל וצורת הדף · עדין אבן ישראל ותלמוד בבלי ·
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
פירוש רש"י לתלמוד וצורת הדף · פירוש רש"י לתלמוד ותלמוד בבלי ·
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
צורת הדף וצנזורה · צנזורה ותלמוד בבלי ·
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
צורת הדף וצנזורה על ספרים עבריים · צנזורה על ספרים עבריים ותלמוד בבלי ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
צורת הדף וראשונים · ראשונים ותלמוד בבלי ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
צורת הדף ורש"י · רש"י ותלמוד בבלי ·
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
צורת הדף ורבנו חננאל · רבנו חננאל ותלמוד בבלי ·
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
צורת הדף ורבנו גרשום · רבנו גרשום ותלמוד בבלי ·
ש"ס ונציה
דף ממסכת זבחים מש"ס ונציה ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523).
צורת הדף וש"ס ונציה · ש"ס ונציה ותלמוד בבלי ·
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
צורת הדף וש"ס וילנא · ש"ס וילנא ותלמוד בבלי ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
צורת הדף ושולחן ערוך · שולחן ערוך ותלמוד בבלי ·
תלמוד שטיינזלץ
עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
צורת הדף ותלמוד שטיינזלץ · תלמוד בבלי ותלמוד שטיינזלץ ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
צורת הדף ותלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
צורת הדף ותוספות · תוספות ותלמוד בבלי ·
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
דפוס ראם וצורת הדף · דפוס ראם ותלמוד בבלי ·
ה'ר"פ
#הפניה ה'ר"ף.
ה'ר"פ וצורת הדף · ה'ר"פ ותלמוד בבלי ·
ה'רפ"ג
אין תיאור.
ה'רפ"ג וצורת הדף · ה'רפ"ג ותלמוד בבלי ·
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
ונציה וצורת הדף · ונציה ותלמוד בבלי ·
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה צורת הדף ותלמוד בבלי
- מה יש להם במשותף צורת הדף ותלמוד בבלי
- דמיון בין צורת הדף ותלמוד בבלי
השוואה בין צורת הדף ותלמוד בבלי
יש צורת הדף 79 יחסים. יש צורת הדף 281. כפי שיש להם במשותף 27, מדד הדמיון הוא = 27 / (79 + 281).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין צורת הדף ותלמוד בבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: