סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קראימית

מַדָד קראימית

תחילת פיוט לשבת רחמים של החכם אהרון הראשון, ותרגומו לשפת קדר היא השפה הקראימית. מתוך הספר "צקון לחש" קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללאדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי קראי מזרח אירופה. [1]

29 יחסים: ממלכת הכוזרים, מזרח אירופה, אלפבית עברי, אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, אוקראינה, אורדת הזהב, ניב (סיווג שפה), עברית, פולין, קראי מזרח אירופה, שפות אלטאיות, שפות טורקיות, לאדינו, לוצק, ליטא, ליטאית, טרקאי, טטרית של קרים, חצי האי קרים, המאה ה-17, המאה ה-20, האליץ', וילנה, ויטאוטאס הגדול, ישמעאל, יידיש, 1397, 1398.

ממלכת הכוזרים

שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: קראימית וממלכת הכוזרים · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: קראימית ומזרח אירופה · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: קראימית ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית קירילי

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.

חָדָשׁ!!: קראימית ואלפבית קירילי · ראה עוד »

אלפבית לטיני

האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.

חָדָשׁ!!: קראימית ואלפבית לטיני · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: קראימית ואוקראינה · ראה עוד »

אורדת הזהב

אורדת הזהב (בטטרית: Altın Urda; במונגולית: Алтан Ордын улс) הייתה חאנות שנוסדה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-13 על ידי באטו חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן.

חָדָשׁ!!: קראימית ואורדת הזהב · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: קראימית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: קראימית ועברית · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: קראימית ופולין · ראה עוד »

קראי מזרח אירופה

בית תפילה של הקראילאר בליטא קראים (קראילאר) הוא השם המקובל בקרב צאצאי היהודים הקראים במזרח אירופה לכינוי ללאומיותם.

חָדָשׁ!!: קראימית וקראי מזרח אירופה · ראה עוד »

שפות אלטאיות

שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת.

חָדָשׁ!!: קראימית ושפות אלטאיות · ראה עוד »

שפות טורקיות

קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר בטורקיה ובמרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: קראימית ושפות טורקיות · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: קראימית ולאדינו · ראה עוד »

לוצק

בית הכנסת הגדול בלוצק מראה העיר העתיקה האצטדיון העירוני מבצר לוצק לוּצְק (באוקראינית: Луцьк, בפולנית: Łuck, ברוסית: Луцк) היא עיר באוקראינה, מרכזו של מחוז ווהלין, השוכנת ממערב לעיר הבירה קייב.

חָדָשׁ!!: קראימית ולוצק · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: קראימית וליטא · ראה עוד »

ליטאית

ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: קראימית וליטאית · ראה עוד »

טרקאי

טרקאי (בליטאית: Trakai, בפולנית: Troki, ביידיש: טראָק, טראָקע), היא עיר בליטא, הנמצאת 28 ק"מ מערבית לוילנה.

חָדָשׁ!!: קראימית וטרקאי · ראה עוד »

טטרית של קרים

טטרית של קרים היא שפה טורקית המדוברת בעיקר בחצי האי קרים על ידי הטטרים של קרים.

חָדָשׁ!!: קראימית וטטרית של קרים · ראה עוד »

חצי האי קרים

חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.

חָדָשׁ!!: קראימית וחצי האי קרים · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: קראימית והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: קראימית והמאה ה-20 · ראה עוד »

האליץ'

האליץ' (באוקראינית: Галич; ברוסית: Галич, גאליץ'; בפולנית: Halicz; ביידיש: העליטש) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, על גדת נהר דניסטר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: קראימית והאליץ' · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: קראימית ווילנה · ראה עוד »

ויטאוטאס הגדול

בציור מן המאה ה-17 ויטאוטאס הגדול או ויטולד הגדול (בליטאית: Vytautas Didysis, בפולנית: Witold Kiejstutowicz, בבלארוסית: Вітаўт,Bялiki Kнязъ Bitaўt, ברוסינית: Vitovt, בלטינית: Alexander Vitoldus, 1352 סניי טראקאי (טראקאי העתיקה) - 27 באוקטובר 1430 טראקאי) היה בפועל דוכס גדול של ליטא בשנים 1392–1430 ובאופן רשמי בשנים 1401–1430 (אחרי שמעמדו הוכר בשנת 1401 על ידי בן דודו, מלך פולין, ולדיסלב השני יגיילו).

חָדָשׁ!!: קראימית וויטאוטאס הגדול · ראה עוד »

ישמעאל

יח הגר וישמעאל במדבר, ציור מעשה ידי אנטוניו מריה אסקיבל, 1856 יִשְׁמָעֵאל הוא דמות מקראית, בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה, ואחיו למחצה של יצחק.

חָדָשׁ!!: קראימית וישמעאל · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: קראימית ויידיש · ראה עוד »

1397

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קראימית ו1397 · ראה עוד »

1398

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קראימית ו1398 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קראימית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »