גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
136 יחסים: מנגינה, מניין, מסכת ברכות, מרדכי יפה, משנה, משנה ברורה, משה, משה איסרליש, מתיבתא (פירוש), מלך, מהר"ם מרוטנבורג, מכירה פומבית, ארץ ישראל, ארבע פרשיות, אשרי יושבי ביתך, אשכנזים, אלעזר בירבי קליר, אליעזר מלמד, אליה רבה, אדר, אורח חיים, נביאים, נוסח הספרדים, ניקוד, ספר נחמיה, ספר שמואל, ספר תורה, ספר ירמיהו, ספר יהושע, סוכות, סיני (כתב עת), עלייה לארץ ישראל, עלייה לתורה, עזרא פליישר, עזרא הסופר, עדה (אנתרופולוגיה), עולת תמיד, פניני הלכה, פרשת פנחס, פרשת פקודי, פרשת השבוע, פרשת ואתחנן, פרשת ויקהל, פרשה, פרי מגדים, פוסק, פורים, פורים משולש, פיסוק, פילון האלכסנדרוני, ..., צום גדליה, ציונות דתית, קריאת ההלל, קלף (יהדות), קדיש, רמ"א, רמב"ם, ראש חודש, ראשונים, רש"י, רומא, שמחת תורה, שמיני עצרת, שנת השמיטה, שני וחמישי, שלמה אנגל, שבת, שבת חנוכה, שבת חול המועד, שולחן ערוך, תענית, תפילת מנחה של שבת, תפילת מוסף של שבת, תפילת שחרית, תפילת שחרית של שבת, תפילה, תפילה בציבור, תקנת חכמים, תרביץ, תרגום אונקלוס, תרגום יונתן בן עוזיאל, תשעה באב, תלמוד, תחנון, לימוד תורה, ליברליזם בישראל, טעמי המקרא, טבת, טורח ציבור, חמישה חומשי תורה, חלוקת התנ"ך לסדרים, חטא העגל, חגי ישראל ומועדיו, חול המועד, בעל קורא, בר מצווה, ברכה, ברכה שאינה צריכה, בבל, בית המקדש, בית המקדש השני, בית כנסת, בית יוסף, גלילה, גבאי, דור המדבר, דוד הנשקה, דוד הלוי סגל, דיו, ה'תשמ"ג, המאה ה-1, המאה ה-13, המשנה ברורה, הפטרה, הקהל, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, הטור, הגבהת ספר תורה, הגבהה, ימי החנוכה, יעקב בן אשר, יצחק משה אלבוגן, ישראל דנדרוביץ, יד (תשמיש מצווה), יהדות, יהדות אשכנז, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהודי תימן, יום שני, יום טוב, יום טוב סמיה, יום חמישי, יום העצמאות, יום הכיפורים, יוסף בן מתתיהו. להרחיב מדד (86 יותר) »
מנגינה
#הפניה מלודיה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומנגינה · ראה עוד »
מניין
מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומניין · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומסכת ברכות · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומרדכי יפה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומשנה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומשה · ראה עוד »
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומשה איסרליש · ראה עוד »
מתיבתא (פירוש)
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומלך · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מכירה פומבית
מכירה פומבית באוהיו, ארצות הברית מכירה פומבית בשוק הדגים צוקיג'י שבטוקיו, יפן מכירה פומבית הוא שם למכירה ולקנייה של מוצרים על ידי הצגתם להצעות מחיר ולבסוף מכירתם למרבה במחיר.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומכירה פומבית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וארבע פרשיות · ראה עוד »
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואשכנזים · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליה רבה
#הפניה אליה שפירא.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואליה רבה · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואדר · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואורח חיים · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ונביאים · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ונוסח הספרדים · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וניקוד · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וספר שמואל · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וספר תורה · ראה עוד »
ספר ירמיהו
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וספר ירמיהו · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וספר יהושע · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וסוכות · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועלייה לתורה · ראה עוד »
עזרא פליישר
עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועזרא פליישר · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועזרא הסופר · ראה עוד »
עדה (אנתרופולוגיה)
#הפניה אתניות#קבוצה אתנית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועדה (אנתרופולוגיה) · ראה עוד »
עולת תמיד
#הפניה שמואל בן יוסף.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועולת תמיד · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופניני הלכה · ראה עוד »
פרשת פנחס
#הפניה פרשת פינחס.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרשת פנחס · ראה עוד »
פרשת פקודי
הכנת בגדי הכהונה פרשת פְּקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרשת פקודי · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשת ואתחנן
שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרשת ואתחנן · ראה עוד »
פרשת ויקהל
איור של בניית כלי המקדש איור המתאר תפירה ובנייה של כלי המשכן פרשת ויקהל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרשת ויקהל · ראה עוד »
פרשה
הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרשה · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרי מגדים · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופוסק · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופורים · ראה עוד »
פורים משולש
#הפניה פורים#פורים משולש.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופורים משולש · ראה עוד »
פיסוק
פיסוק הוא חלק של דקדוק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופיסוק · ראה עוד »
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וצום גדליה · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וציונות דתית · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וקריאת ההלל · ראה עוד »
קלף (יהדות)
עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וקלף (יהדות) · ראה עוד »
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וקדיש · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ורמב"ם · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וראש חודש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ורש"י · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ורומא · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושמחת תורה · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושמיני עצרת · ראה עוד »
שנת השמיטה
#הפניה שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושנת השמיטה · ראה עוד »
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושני וחמישי · ראה עוד »
שלמה אנגל
שלמה אנגל (2 באוקטובר 1901 – מאי 2002) היה עיתונאי "דבר", סופר, היסטוריון, וחבר מועצת העיר כפר סבא בשנים 1937–1951.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושלמה אנגל · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושבת · ראה עוד »
שבת חנוכה
לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושבת חנוכה · ראה עוד »
שבת חול המועד
#הפניה חול המועד#שבת חול המועד חול המועד.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושבת חול המועד · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושולחן ערוך · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותענית · ראה עוד »
תפילת מנחה של שבת
תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותפילת מנחה של שבת · ראה עוד »
תפילת מוסף של שבת
תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותפילת מוסף של שבת · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותפילה · ראה עוד »
תפילה בציבור
#הפניה מניין#מצוות המצריכות מניין.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותפילה בציבור · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותקנת חכמים · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותרביץ · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותרגום יונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותלמוד · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותחנון · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ולימוד תורה · ראה עוד »
ליברליזם בישראל
הליברליזם מילא תפקיד חשוב מאוד בהיסטוריה הפוליטית של ישראל מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וליברליזם בישראל · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וטעמי המקרא · ראה עוד »
טבת
טבת (מאכדית: ṭebētu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש העשירי במספר לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וטבת · ראה עוד »
טורח ציבור
טורח ציבור (בארמית: טירחא דציבורא) הוא שיקול בהלכה לפיו יש למנוע מן הציבור טרחה מרובה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וטורח ציבור · ראה עוד »
חמישה חומשי תורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וחמישה חומשי תורה · ראה עוד »
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »
חטא העגל
מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וחטא העגל · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וחול המועד · ראה עוד »
בעל קורא
קריאת התורה בבית הכנסת. ליד בעל הקורא עומד אדם המסמן לו בידיו את טעמי המקרא. בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה) הוא אדם הקורא בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובעל קורא · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובר מצווה · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וברכה · ראה עוד »
ברכה שאינה צריכה
ברכה שאינה צריכה הוא כינוי לאיסור לפעול במכוון ליצור מצב בו יש לברך ברכה שהיה ניתן שלא לברכה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וברכה שאינה צריכה · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובבל · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובית כנסת · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובית יוסף · ראה עוד »
גלילה
Maurits Leon, '''גלילה''', אוסף המוזיאון להיסטוריה יהודית, אמסטרדם, הולנד כיסוי ספר התורה במעילו במהלך גלילה של ספר תורה אשכנזי גלילה הוא טקס אצל יהדות אשכנז, כחלק מטקס ההגבהה, בו נגלל ספר התורה, נכרך ברצועת בד ומכוסה במעילו, על מנת שניתן יהיה להחזירו למקומו בארון הקודש.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וגלילה · ראה עוד »
גבאי
שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וגבאי · ראה עוד »
דור המדבר
#הפניה נדודי בני ישראל במדבר.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ודור המדבר · ראה עוד »
דוד הנשקה
דוד הֶנְשְקֶה הוא חוקר תלמוד ופרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן; בתחילת דרכו שימש מגיד השיעור הכללי בישיבת ברכת משה וכתב ערכים לאנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ודוד הנשקה · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
דיו
מכלי דיו בצבעים שונים כתמי דיו פרסומת אמריקאית לדיו (1911) דיו (זכר ונקבה, בריבוי דיות או דיואות) הוא נוזל המכיל מספר פיגמנטים או צבעים אשר מאפשר צביעת משטח כך שניתן יהיה לראות עליו תמונה או מלל.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ודיו · ראה עוד »
ה'תשמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וה'תשמ"ג · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: קריאת התורה והמאה ה-13 · ראה עוד »
המשנה ברורה
#הפניה ישראל מאיר הכהן.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה והמשנה ברורה · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה והפטרה · ראה עוד »
הקהל
#הפניה מצוות הקהל.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה והקהל · ראה עוד »
התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית
התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית · ראה עוד »
הטור
#הפניה ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה והטור · ראה עוד »
הגבהת ספר תורה
#הפניה הגבהה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה והגבהת ספר תורה · ראה עוד »
הגבהה
הגבהה של ספר תורה אשכנזי בכותל המערבי. ברקע ניתן לראות יהודי מצביע בזרתו לכיוון הספר, מנהג נפוץ בעת ההגבהה הגבהה של ספר תורה אשכנזי ביום חול ביהדות, הגבהה היא נוהג הנעשית כחלק מקריאת התורה ובמהלכה מרימים לגובה את ספר התורה בעודו פתוח, על מנת שכל הציבור יוכל לראות את מקום הקריאה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה והגבהה · ראה עוד »
ימי החנוכה
מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וימי החנוכה · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יצחק משה אלבוגן
הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »
ישראל דנדרוביץ
ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »
יד (תשמיש מצווה)
אצבע לקריאה בספר התורה אצבע לקריאה בספר תורה בצילום תקריב קריאת מגילת אסתר בפורים. יד (או: אצבע) לקריאה בתורה היא תשמיש קדושה המשמש להצבעה על הטקסט במהלך קריאה בספר תורה על ידי בעל קורא.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויד (תשמיש מצווה) · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויהדות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהודי תימן
#הפניה יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויהודי תימן · ראה עוד »
יום שני
אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ציורו של ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום שני · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב סמיה
אלוף פיקוד הדרום, האלוף יום טוב סמיה מתדרך את כלי התקשורת על תמונת המצב ברצועת עזה, אוקטובר 2000 יום טוב סמיה (נולד ב-18 ביוני 1954) הוא מנהל ואיש עסקים ישראלי, אלוף בצה"ל במילואים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום טוב סמיה · ראה עוד »
יום חמישי
בריאת כל יצורי המים והשמיים. יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום חמישי · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום העצמאות · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קריאת_התורה
