דמיון בין רבה יוסי ותלמוד בבלי
רבה יוסי ותלמוד בבלי יש להם 29 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת מנחות, מסכת נידה, מסכת ערכין, מסכת עירובין, מסכת חולין, מסכת בבא קמא, מסכת בבא בתרא, מסכת ביצה, משנה, אמוראים, אחרונים, אברהם אבן דאוד, אגרת רב שרירא גאון, סבוראים, סורא, עברית, ראשונים, רש"י, רב אשי, רב שרירא גאון, רבינא, רבינא האחרון, תנאים, תלמוד, תלמוד ירושלמי, בבל, ד'ר"ס, הלכה, י"ג בכסלו.
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
מסכת מנחות ורבה יוסי · מסכת מנחות ותלמוד בבלי ·
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
מסכת נידה ורבה יוסי · מסכת נידה ותלמוד בבלי ·
מסכת ערכין
מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.
מסכת ערכין ורבה יוסי · מסכת ערכין ותלמוד בבלי ·
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
מסכת עירובין ורבה יוסי · מסכת עירובין ותלמוד בבלי ·
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
מסכת חולין ורבה יוסי · מסכת חולין ותלמוד בבלי ·
מסכת בבא קמא
#הפניה בבא קמא.
מסכת בבא קמא ורבה יוסי · מסכת בבא קמא ותלמוד בבלי ·
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
מסכת בבא בתרא ורבה יוסי · מסכת בבא בתרא ותלמוד בבלי ·
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
מסכת ביצה ורבה יוסי · מסכת ביצה ותלמוד בבלי ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה ורבה יוסי · משנה ותלמוד בבלי ·
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
אמוראים ורבה יוסי · אמוראים ותלמוד בבלי ·
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
אחרונים ורבה יוסי · אחרונים ותלמוד בבלי ·
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
אברהם אבן דאוד ורבה יוסי · אברהם אבן דאוד ותלמוד בבלי ·
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
אגרת רב שרירא גאון ורבה יוסי · אגרת רב שרירא גאון ותלמוד בבלי ·
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
סבוראים ורבה יוסי · סבוראים ותלמוד בבלי ·
סורא
סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.
סורא ורבה יוסי · סורא ותלמוד בבלי ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
עברית ורבה יוסי · עברית ותלמוד בבלי ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
ראשונים ורבה יוסי · ראשונים ותלמוד בבלי ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
רבה יוסי ורש"י · רש"י ותלמוד בבלי ·
רב אשי
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
רב אשי ורבה יוסי · רב אשי ותלמוד בבלי ·
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
רב שרירא גאון ורבה יוסי · רב שרירא גאון ותלמוד בבלי ·
רבינא
רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.
רבה יוסי ורבינא · רבינא ותלמוד בבלי ·
רבינא האחרון
רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (נפטר י"ג בכסלו ד'ר"ס, 499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.
רבה יוסי ורבינא האחרון · רבינא האחרון ותלמוד בבלי ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
רבה יוסי ותנאים · תלמוד בבלי ותנאים ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
רבה יוסי ותלמוד · תלמוד ותלמוד בבלי ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
רבה יוסי ותלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ·
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
בבל ורבה יוסי · בבל ותלמוד בבלי ·
ד'ר"ס
אין תיאור.
ד'ר"ס ורבה יוסי · ד'ר"ס ותלמוד בבלי ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלכה ורבה יוסי · הלכה ותלמוד בבלי ·
י"ג בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ג כסלו היא תמיד פרשת וישלח.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה רבה יוסי ותלמוד בבלי
- מה יש להם במשותף רבה יוסי ותלמוד בבלי
- דמיון בין רבה יוסי ותלמוד בבלי
השוואה בין רבה יוסי ותלמוד בבלי
יש רבה יוסי 92 יחסים. יש רבה יוסי 281. כפי שיש להם במשותף 29, מדד הדמיון הוא = 29 / (92 + 281).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין רבה יוסי ותלמוד בבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: