דמיון בין רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי
רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי יש להם 32 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת אבות, מסכת נדרים, משנה, משה, ארץ ישראל, אליעזר בן הורקנוס, אלישע בן אבויה, אבות דרבי נתן, אבות העולם, אגרת רב שרירא גאון, אגדה (יהדות), סנהדרין, ספרי, קל וחומר, ראשונים, רש"י, רבן גמליאל דיבנה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן קרחה, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהודה הנשיא, שמואל ספראי, תנאים, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תוספות, חז"ל, בית הלל ובית שמאי, המאה ה-1, ..., המרד הגדול, הלכה. להרחיב מדד (2 יותר) »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
מסכת אבות ורבי עקיבא · מסכת אבות ורבן יוחנן בן זכאי ·
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
מסכת נדרים ורבי עקיבא · מסכת נדרים ורבן יוחנן בן זכאי ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה ורבי עקיבא · משנה ורבן יוחנן בן זכאי ·
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
משה ורבי עקיבא · משה ורבן יוחנן בן זכאי ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל ורבי עקיבא · ארץ ישראל ורבן יוחנן בן זכאי ·
אליעזר בן הורקנוס
#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.
אליעזר בן הורקנוס ורבי עקיבא · אליעזר בן הורקנוס ורבן יוחנן בן זכאי ·
אלישע בן אבויה
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".
אלישע בן אבויה ורבי עקיבא · אלישע בן אבויה ורבן יוחנן בן זכאי ·
אבות דרבי נתן
אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.
אבות דרבי נתן ורבי עקיבא · אבות דרבי נתן ורבן יוחנן בן זכאי ·
אבות העולם
אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.
אבות העולם ורבי עקיבא · אבות העולם ורבן יוחנן בן זכאי ·
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
אגרת רב שרירא גאון ורבי עקיבא · אגרת רב שרירא גאון ורבן יוחנן בן זכאי ·
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
אגדה (יהדות) ורבי עקיבא · אגדה (יהדות) ורבן יוחנן בן זכאי ·
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
סנהדרין ורבי עקיבא · סנהדרין ורבן יוחנן בן זכאי ·
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
ספרי ורבי עקיבא · ספרי ורבן יוחנן בן זכאי ·
קל וחומר
קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
קל וחומר ורבי עקיבא · קל וחומר ורבן יוחנן בן זכאי ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
ראשונים ורבי עקיבא · ראשונים ורבן יוחנן בן זכאי ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
רבי עקיבא ורש"י · רבן יוחנן בן זכאי ורש"י ·
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
רבי עקיבא ורבן גמליאל דיבנה · רבן גמליאל דיבנה ורבן יוחנן בן זכאי ·
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי עקיבא · רבי אליעזר בן הורקנוס ורבן יוחנן בן זכאי ·
רבי יהושע בן קרחה
רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא.
רבי יהושע בן קרחה ורבי עקיבא · רבי יהושע בן קרחה ורבן יוחנן בן זכאי ·
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
רבי יהושע בן חנניה ורבי עקיבא · רבי יהושע בן חנניה ורבן יוחנן בן זכאי ·
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
רבי יהודה הנשיא ורבי עקיבא · רבי יהודה הנשיא ורבן יוחנן בן זכאי ·
שמואל ספראי
שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).
רבי עקיבא ושמואל ספראי · רבן יוחנן בן זכאי ושמואל ספראי ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
רבי עקיבא ותנאים · רבן יוחנן בן זכאי ותנאים ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
רבי עקיבא ותלמוד בבלי · רבן יוחנן בן זכאי ותלמוד בבלי ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
רבי עקיבא ותלמוד ירושלמי · רבן יוחנן בן זכאי ותלמוד ירושלמי ·
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
רבי עקיבא ותוספתא · רבן יוחנן בן זכאי ותוספתא ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
רבי עקיבא ותוספות · רבן יוחנן בן זכאי ותוספות ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל ורבי עקיבא · חז"ל ורבן יוחנן בן זכאי ·
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
בית הלל ובית שמאי ורבי עקיבא · בית הלל ובית שמאי ורבן יוחנן בן זכאי ·
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
המאה ה-1 ורבי עקיבא · המאה ה-1 ורבן יוחנן בן זכאי ·
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
המרד הגדול ורבי עקיבא · המרד הגדול ורבן יוחנן בן זכאי ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי
- מה יש להם במשותף רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי
- דמיון בין רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי
השוואה בין רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי
יש רבי עקיבא 193 יחסים. יש רבי עקיבא 163. כפי שיש להם במשותף 32, מדד הדמיון הוא = 32 / (193 + 163).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: