דמיון בין רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותקופת בית ראשון
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותקופת בית ראשון יש להם 27 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת פרס, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מצרים, מואב, ארם דמשק, ארכאולוגיה מקראית, נבוכדנצר השני, סרגון השני, עמרי, ערבים, עשרת השבטים, עבר הירדן, צדקיהו, שומרון (עיר), שיבת ציון, תנ"ך, בוסתנאי עודד, בית המקדש הראשון, גדליהו בן אחיקם, דוד, המאה ה-10 לפנה"ס, האוניברסיטה הפתוחה, היסטוריה של עם ישראל, כורש, ירושלים, ישמעאל בן נתניה.
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
ממלכת פרס ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ממלכת פרס ותקופת בית ראשון ·
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
ממלכת ישראל ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ממלכת ישראל ותקופת בית ראשון ·
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
ממלכת יהודה ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ממלכת יהודה ותקופת בית ראשון ·
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
מצרים ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · מצרים ותקופת בית ראשון ·
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
מואב ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · מואב ותקופת בית ראשון ·
ארם דמשק
ארם דמשק היא אחת הממלכות הארמיות ששכנו בין נהר החידקל וגבולה הצפון־מזרחי של ממלכת ישראל.
ארם דמשק ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ארם דמשק ותקופת בית ראשון ·
ארכאולוגיה מקראית
המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.
ארכאולוגיה מקראית ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ארכאולוגיה מקראית ותקופת בית ראשון ·
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
נבוכדנצר השני ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · נבוכדנצר השני ותקופת בית ראשון ·
סרגון השני
סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.
סרגון השני ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · סרגון השני ותקופת בית ראשון ·
עמרי
עָמְרִי היה מלך ישראל, בן שבט אפרים.
עמרי ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · עמרי ותקופת בית ראשון ·
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
ערבים ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ערבים ותקופת בית ראשון ·
עשרת השבטים
נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.
עשרת השבטים ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · עשרת השבטים ותקופת בית ראשון ·
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
עבר הירדן ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · עבר הירדן ותקופת בית ראשון ·
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
צדקיהו ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · צדקיהו ותקופת בית ראשון ·
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ושומרון (עיר) · שומרון (עיר) ותקופת בית ראשון ·
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ושיבת ציון · שיבת ציון ותקופת בית ראשון ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותנ"ך · תנ"ך ותקופת בית ראשון ·
בוסתנאי עודד
בוסתנאי עודד (נולד ב-1933) הוא חוקר ההיסטוריה של עם ישראל בתקופה הקדומה.
בוסתנאי עודד ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · בוסתנאי עודד ותקופת בית ראשון ·
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
בית המקדש הראשון ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · בית המקדש הראשון ותקופת בית ראשון ·
גדליהו בן אחיקם
גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.
גדליהו בן אחיקם ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · גדליהו בן אחיקם ותקופת בית ראשון ·
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
דוד ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · דוד ותקופת בית ראשון ·
המאה ה-10 לפנה"ס
המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.
המאה ה-10 לפנה"ס ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · המאה ה-10 לפנה"ס ותקופת בית ראשון ·
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
האוניברסיטה הפתוחה ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · האוניברסיטה הפתוחה ותקופת בית ראשון ·
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
היסטוריה של עם ישראל ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · היסטוריה של עם ישראל ותקופת בית ראשון ·
כורש
כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.
כורש ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · כורש ותקופת בית ראשון ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ירושלים ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ירושלים ותקופת בית ראשון ·
ישמעאל בן נתניה
ישמעאל בן נתניה (לפעמים: ישמעאל בן נתניהו) היה רוצחו של גדליה בן אחיקם, מנהיג "שארית הפליטה" שנשארה בארץ אחר חורבן בית המקדש הראשון.
ישמעאל בן נתניה ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ישמעאל בן נתניה ותקופת בית ראשון ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותקופת בית ראשון
- מה יש להם במשותף רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותקופת בית ראשון
- דמיון בין רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותקופת בית ראשון
השוואה בין רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותקופת בית ראשון
יש רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית 257 יחסים. יש רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית 60. כפי שיש להם במשותף 27, מדד הדמיון הוא = 27 / (257 + 60).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותקופת בית ראשון. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: