גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
242 יחסים: JDN, ממילא, מאורעות תרפ"ט, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מעצמות המרכז, מעוז עזריהו, מצעד צה"ל, מרגל, מרכז עסקים ראשי, מרכז קניות, מרכז כלל, משפחת קוקיא, משטר צבאי, משטרת מחנה יהודה, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלון פאסט, מלון קאמיניץ, מטען חבלה, מזרח ירושלים, מחנה יהודה (ירושלים), מבצע קלשון, מגרש הרוסים, מגדל דוד, מדרחוב, מונומנט, מושב זקנים, מושב הזקנים הכללי המאוחד, מוזיאון אסירי המחתרות (ירושלים), מכון ירושלים לחקר ישראל, אנדרטת הדוידקה, אצ"ל, ארמנים, אריח קרמיקה, אריה שרון, אשר חירם, אלדר שרון, אדמונד אלנבי, אדריכל, אוסטרו-הונגריה, אכסניית ניקולאי, נמל יפו, נחלת שבעה, נוטרדאם דה ז'רוזלם, סנטיאגו קלטרווה, ספטמבר, סטטוס קוו, סביל, סגולה (מגזין), ..., סובב חומות ירושלים, עץ חיים (שכונה), ערבים, עלייה לרגל, עבודת גמר, עבודת כפייה, עיר נמל, עיר בירה, עיריית ירושלים, פרנץ יוזף, פרד, פיצוץ מלון המלך דוד, פיגוע התאבדות, פיגוע הדריסה ברחוב יפו, פיגועי 11 בספטמבר, צרפת, צה"ל, צומת האיקסים, קניון מלחה, קונסוליה, קולנוע ציון, קיסר, רן אהרנסון, רמי לוי, רחוב, רחוב בן-יהודה (ירושלים), רחוב הנביאים, רונלד סטורס, רוסיה, רכבת קלה, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שער שכם, שער יפו, שלמה צזנה, שלט רחוב, שטח הפקר, שבתי זכריה, שדרות הרצל (ירושלים), שוק מחנה יהודה, שכונת אבן ישראל, תחנה מרכזית, תחבורה בירושלים, תוכנית מתאר מקומית, תוכנית החלוקה, טמפלרים (תנועה), טרור, זיהום אוויר, חטיבת עציוני, חורבות, בנק אנגלו-פלשתינה, בנק ברקליס, בנימין זאב הרצל, בניין משטרת מחנה יהודה, בניין מגדל השעון (ירושלים), בניין אביחיל, בניין סנסור, בניין עיריית ירושלים ההיסטורי, בניין שערי צדק הישן, בניין בנק לאומי, בניין בנק לאומי (ירושלים), בניין בנק הפועלים (ירושלים), בניין ג'נרלי, בניין הדואר המרכזי (ירושלים), בנייני האומה, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בריטים, בתי סיידוף, בוגד, בווינגרד, בית משיח ברוכוף, בית משיח בורוכוף, בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי, בית אנה טיכו, בית פרלמן, בית הספר אליאנס (ירושלים), בית העם (ירושלים), בית החולים עזרת נשים, בית החולים העירוני (ירושלים), בית הדואר המרכזי (ירושלים), בית הכנסת זהרי חמה, בית היתומים הספרדי, ביתן בצלאל, ביזה, גן לאומי, גן דניאל, גמל, גרמניה, גרדום, גשר המיתרים, דרך חברון, דרך יפו, דב גנחובסקי, דואר ישראל, דוד קרויאנקר, הממלכה המאוחדת, המאה ה-19, המאה ה-20, המנדט הבריטי, המשביר לצרכן, המשולש (ירושלים), האומות המאוחדות, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות'מאנית, הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, העשור השני של המאה ה-21, העיר העתיקה, הפיגוע במסעדת סבארו, הפיגוע בקו 14א (2003), הפיגועים בקו 18 בירושלים (1996), הצבא העות'מאני, הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, הקו העירוני, הרובע היהודי במלחמת העצמאות, הרכבת הקלה בירושלים, התחנה המרכזית של ירושלים, החלוקה, הדרך ההיסטורית יפו-ירושלים, ההתקפה על המרכז המסחרי בממילא, ההגנה, הוצאת כרמל, הוצאת כתר, הכשרת היישוב, היציאה מן החומות, היחידה להנצחת החייל, כ"ט בנובמבר, כיבוש ירושלים בידי הבריטים, כיכר ספרא, כיכר צה"ל, כיכר ציון, כיכר הדוידקה, יפו, ירושלים, ירושלים המאוחדת, ירושלים המחולקת, ישראל, ישיבת עץ חיים, יד הזיכרון למגיני ירושלים, יהואש ביבר, יוסף קלארווין, יולי, יוונים, 11 בדצמבר, 14 במאי, 17 במאי, 18 במאי, 1869, 1880, 1891, 1896, 1897, 1898, 1901, 1902, 1906, 1907, 1908, 1914, 1917, 1918, 1920, 1922, 1932, 1934, 1935, 1938, 1939, 1946, 1947, 1948, 1949, 1956, 1958, 1960, 1964, 1966, 1971, 1996, 2 בדצמבר, 2000, 2001, 2003, 2004, 2005, 2007, 2008, 2011, 2012, 9 ביולי. להרחיב מדד (192 יותר) »
JDN
חדשות JDN (ראשי תיבות של Jewish Daily News, בעברית: חדשות יהודיות יומיות, ביידיש: אידישע טעגליכע נייעס) הוא אתר חדשות ותוכן חרדי המוביל בקטגוריית האתרים המסוננים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וJDN · ראה עוד »
ממילא
מאה ה-21 שטח ממילא טרם בניית השכונה, 1854. בקדמת התמונה בריכת ממילא ובית הקברות ממילא, ומאחוריהם השטח עליו נבנתה השכונה. הרצל וחברי המשלחת הציונית ברחוב ממילא, 1898 הרצל בחזית בית שטרן בו התארח, 1898 מנזר סן ונסן דה פול - המבנה הראשון שנבנה בממילא, ואחד המבנים המקוריים היחידים שנותרו בה ממילא היא שכונה בלב ירושלים, בעמק המקשר בין שער יפו בעיר העתיקה לבין העיר החדשה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וממילא · ראה עוד »
מאורעות תרפ"ט
הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »
מסע וילהלם השני לארץ ישראל
פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »
מעצמות המרכז
צהוב – מעצמות המרכזשירוק – מדינות ההסכמהשאפור – מדינות נייטרליות/אחר מעצמות המרכז (באנגלית: Central Powers) היו מספר מעצמות בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומעצמות המרכז · ראה עוד »
מעוז עזריהו
מעוז עזריהו (נולד בספטמבר 1955) הוא גאוגרף תרבותי, פרופסור מן המניין בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, מכהן כראש מוסד הרצל לחקר הציונות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומעוז עזריהו · ראה עוד »
מצעד צה"ל
חיל נשים במצעד צה"ל בשנות השישים תל אביב, יום העצמאות 1965 מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומצעד צה"ל · ראה עוד »
מרגל
מרגל הוא אדם העוסק בריגול.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומרגל · ראה עוד »
מרכז עסקים ראשי
מנהטן בלילה מרכז העיר פרנקפורט מרכז עסקים ראשי (מע"ר) הוא מונח מתחום הגאוגרפיה העירונית, המתייחס למרכזה העסקי-פיננסי והמינהלי של עיר.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומרכז עסקים ראשי · ראה עוד »
מרכז קניות
Shaun Walker, http://www.theguardian.com/world/2014/nov/28/europes-biggest-shopping-mall-moscow-rouble-aviapark-russia-imports Europe’s biggest shopping mall opens in Moscow amid rouble crisisכ, באתר הגארדיאן, 28 בנובמבר 2014 אנגלית מרכז קניות בבריסטול, אנגליה פנים "קניון לב חדרה", מאי 2009 פנים קניון קריית אונו, ינואר 2008 קניון שבעת הכוכבים, הרצליה קניון "M הדרך", סמוך למושב בית חרות "קניון עזריאלי חיפה" בחיפה, אפריל 2005 מרכז קניות או קַנְיוֹן הוא בניין או מספר בניינים המחוברים ביניהם, המכילים מגוון רב של חנויות המקושרות ביניהן ברחבות, בדרך כלל מקורות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומרכז קניות · ראה עוד »
מרכז כלל
מרכז כלל (מסומן בחץ) חולש על שכונות "הנחלאות" מבט פנימי על מתחם החנויות מבט פנימי על מתחם החנויות מרכז כלל הוא מתחם של מסחר ומשרדים בלב ירושלים הממוקם במרכז רחוב יפו, סמוך לשוק מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומרכז כלל · ראה עוד »
משפחת קוקיא
בית בנימין ורוזה קוקיה מאחורי בית טיכו משפחת קוֹקְיָא (נכתב גם קוקיה) היא אחת המשפחות העשירות והידועות בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומשפחת קוקיא · ראה עוד »
משטר צבאי
משטר צבאי הוא סוג של משטר בו הכוח הפוליטי נתון בידי הצבא והמדינה נשלטת ישירות בידי הצבא.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומשטר צבאי · ראה עוד »
משטרת מחנה יהודה
#הפניה בניין משטרת מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומשטרת מחנה יהודה · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלון פאסט
חזית מלון דו-פארק (לימים - פאסט) ב-1903 דגל צלב קרס מעל מלון פאסט בשנת 1933 שירות הצילום של מטסון, אשר פעל מחנות שכורה בחזית המלון, הנראית בשמאל הצילום מלון פאסט (Hotel Fast) היה מלון שפעל בירושלים החל משנת 1891.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומלון פאסט · ראה עוד »
מלון קאמיניץ
הברון רוטשילד מתאכסן במלון, 1914 מראה המלון בשנת 2007חזית מלון קאמיניץ בימי פארו ציור מתוך פרסומת למלון מראשית המאה בית אשל ירושלים (מלשון אש"ל: אכילה, שתייה, לינה; שם לועזי: Hotel Jerusalem), שנודע יותר בכינויו מלון קאמיניץ, היה בית מגורים דו-קומתי מפואר שהפך לבית מלון בסוף המאה ה-19, והיה בית המלון המודרני הראשון בירושלים ובישראל בכלל בבעלות יהודית.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומלון קאמיניץ · ראה עוד »
מטען חבלה
מטען חבלה מאולתר דוגמה למטען צינור עם הצתה אלקטרונית מחבלים פלסטינים במהלך האינתיפאדה השנייה. מטען חבלה שהטמין חזבאללה מוסווה כסלע מטען חבלה או מטען נפץ (בשפה בלתי מקצועית: "פצצה") הוא מתקן הכולל חומר נפץ, נפץ-יזם ומערכת הפעלה אשר קיימת זיקה ביניהם ומטרתו היא גרימת נזק על ידי פיצוץ.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומטען חבלה · ראה עוד »
מזרח ירושלים
שכונת סילוואן ועיר דוד בירושלים המזרחית מאזור שער האשפות, נובמבר 2009 מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) או ירושלים המזרחית הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 קמ"ר בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, ונמצא מעבר לקו הירוק.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומזרח ירושלים · ראה עוד »
מחנה יהודה (ירושלים)
מחנה יהודה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 שכונת מחנה יהודה, 2018 מחנה יהודה היא שכונה יהודית במרכז ירושלים, והיחידה בגוש הנחלאות השוכנת מצפון לרחוב יפו.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומחנה יהודה (ירושלים) · ראה עוד »
מבצע קלשון
לוחית זיכרון למבצע קלשון ברחוב יפו בירושלים מבצע קלשון היה מבצע של חטיבת עציוני של ההגנה והאצ"ל, בין 14 ל-18 במאי 1948.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומבצע קלשון · ראה עוד »
מגרש הרוסים
מפת הבניינים ההיסטוריים במגרש הרוסים כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומגרש הרוסים · ראה עוד »
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומגדל דוד · ראה עוד »
מדרחוב
נחלת שבעה, רחוב ריבלין מדרחוב בפרנקפורט שלט נורווגי המכריז על מדרחוב מדרחוב הוא רחוב עירוני, בו כלי רכב ממונעים, ביניהם מכוניות ותחבורה ציבורית, אינם רשאים לנסוע.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומדרחוב · ראה עוד »
מונומנט
טאג' מהאל אנדרטת התגליות בליסבון פסל ישו הגואל בדמות ישו בריו דה ז'ניירו קשת קונסטנטינוס ברומא מוֹנוּמֶנְט (באנגלית: Monument) הוא פסל, אנדרטה, בניין או כל מבנה מפואר המשמש להנצחת אדם או אירוע.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומונומנט · ראה עוד »
מושב זקנים
#הפניה בית אבות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומושב זקנים · ראה עוד »
מושב הזקנים הכללי המאוחד
מפת מושב הזקנים ב-1922 שינוי תכסית מושב הזקנים, ומיקומו ביחס לרוממה, מפה בריטית משנת 1936 מושב הזקנים המאוחד תמונה משנת 1910 דיירי מושב הזקנים בשנת 1910 מושב הזקנים הכללי המאוחד (האשכנזי) הוא מוסד גריאטרי, שנוסד בירושלים בסוף המאה ה-19 עבור זקנים מהעדה האשכנזית.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומושב הזקנים הכללי המאוחד · ראה עוד »
מוזיאון אסירי המחתרות (ירושלים)
#הפניה מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומוזיאון אסירי המחתרות (ירושלים) · ראה עוד »
מכון ירושלים לחקר ישראל
#הפניה מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ומכון ירושלים לחקר ישראל · ראה עוד »
אנדרטת הדוידקה
#הפניה כיכר הדוידקה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואנדרטת הדוידקה · ראה עוד »
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואצ"ל · ראה עוד »
ארמנים
ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וארמנים · ראה עוד »
אריח קרמיקה
קיר אריחי קרמיקה בתחנת הרכבת בפורטו, פורטוגל ציור רועה צאן באריחי קרמיקה בצלאל במבנה משנות ה-20 של המאה ה-20, בשדרות רוטשילד בתל אביב ציור באריחי קרמיקה של ריקוד סרדנה בחזית בית בטוסה דה מאר אריחי כיפת הסלע אריחי קרמיקה הם אריחים העשויים מתערובת סיליקטית שעוברים שרפה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואריח קרמיקה · ראה עוד »
אריה שרון
חדר האוכל של גבעת השלושה שנבנה ב-1936. כיום ברחוב ארלוזורוב בלב פתח תקווה ונטוש, 2004 בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אוגוסט 2008 תחנה המרכזית הישנה בחיפה, בתכנון שרון-אידלסון, אריה פרייברגר ורוזוב אריה שרון מקבל את פרס ישראל, 1962 אריה שרון (28 במאי 1900 – 24 ביולי 1984 נולד בשם לודוויג קורצמן) היה אדריכל ישראלי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואריה שרון · ראה עוד »
אשר חירם
אשר חירָם (ז'יגמונד קֶרֶקֶש; בהונגרית: Kerekes Zsigmond; 17 בדצמבר 1897, בודפשט – 26 בנובמבר 1973, א' בכסלו תשל"ד, ירושלים) היה אדריכל ומהנדס ישראלי ממוצא הונגרי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואשר חירם · ראה עוד »
אלדר שרון
מגדל מים ותצפית בהר אדר בית עיריית בת ים אלדר שרון (27 בנובמבר 1933 – 14 ביולי 1994) היה אדריכל ישראלי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואלדר שרון · ראה עוד »
אדמונד אלנבי
אלנבי בצילום משנות ה-20 פילדמרשל אדמונד הנרי היינמן אַלנבִּי, הוויקונט הראשון אלנבי (באנגלית: Edmund Henry Hynman Allenby, 1st Viscount Allenby; 23 באפריל 1861 – 14 במאי 1936) היה איש צבא בריטי, שהתפרסם בשל פעילותו במלחמת העולם הראשונה וכמי שכבש את ארץ ישראל וירושלים שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואדמונד אלנבי · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואדריכל · ראה עוד »
אוסטרו-הונגריה
#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואוסטרו-הונגריה · ראה עוד »
אכסניית ניקולאי
מפת בניינים ההיסטוריים השייכים למגרש הרוסי אכסניית ניקולאי (חצר ניקולאי) (ברוסית: Николаевское подво́рье) הוא שמו של מבנה במגרש הרוסים בירושלים שהוקם כאכסניה לצליינים רוסים ומשמש כיום כמטה מחוז ירושלים במשטרת ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ואכסניית ניקולאי · ראה עוד »
נמל יפו
נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ונמל יפו · ראה עוד »
נחלת שבעה
רחוב ריבלין, שנת 2005 פנים בית הכנסת "נחלת יעקב" - הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה רחוב סלומון - ציור: חגית ברק שלט ברחוב יואל משה סלומון על שימור בשכונת נחלת שבעה נחלת שבעה היא שכונה ותיקה במרכז ירושלים, שקמה בשנת 1869 (תרכ"ט) כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" - ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ונחלת שבעה · ראה עוד »
נוטרדאם דה ז'רוזלם
נוטרדאם דה ז’רוזלם (מצרפתית: Notre Dame de Jérusalem - "גבירתנו של ירושלים", שם רשמי באנגלית: Pontifical Institute Notre Dame of Jerusalem Center) הוא בניין ומתחם בסמוך לכיכר צה"ל בירושלים, שנבנה במקורו על ידי הרוזן הצרפתי-קתולי דה פיילה כחלק מהמתחם הצרפתי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ונוטרדאם דה ז'רוזלם · ראה עוד »
סנטיאגו קלטרווה
סנטיאגו קלטרווה ואלס (בספרדית: Santiago Calatrava Valls, נולד ב-28 ביולי 1951) הוא אדריכל ומהנדס ספרדי יליד חבל ולנסיה, בעל סגנון ייחודי, הבונה בניינים ציבוריים וגשרים תלויים ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וסנטיאגו קלטרווה · ראה עוד »
ספטמבר
ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וספטמבר · ראה עוד »
סטטוס קוו
סטטוס קוו (מלטינית: Status quo, המצב הקיים) הוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וסטטוס קוו · ראה עוד »
סביל
סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הסביל נמצא בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון מזרקת שתייה בסגנון מרוקאי במקנס סַבִּיל (בערבית: سَبِيل; בטורקית: Sebil; בעברית: רהט) הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם ולעיתים גם בהמות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וסביל · ראה עוד »
סגולה (מגזין)
סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וסגולה (מגזין) · ראה עוד »
סובב חומות ירושלים
שטח הגן מחוץ לחומת העיר צמחייה מחוץ לחומה, סמוך לשער ציון. צמחייה מחוץ לחומות. סובב חומות ירושלים הוא גן לאומי המתבסס על חומת ירושלים העתיקה, שבנה הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר בשנת 1536.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וסובב חומות ירושלים · ראה עוד »
עץ חיים (שכונה)
המבנה הפינתי הגדול בשכונה. הפתח המקומר בפינת המרפסות הקדמיות בקומה הראשונה מוביל לבית הכנסת אחד משלטי ההנצחה הרבים על קירות המבנים: קרן קיים של הר' אהרן יוסף ב' הרב יחיאל מיכל הלפרין ז"ל נלב"ע ביום יט טבת תרצ"ז להחזקת עץ חיים בירושלים ת"ו תשרי תרח"ץ שכונת עץ חיים היא שכונה בירושלים בצמוד לגשר המיתרים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ועץ חיים (שכונה) · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וערבים · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ועלייה לרגל · ראה עוד »
עבודת גמר
#הפניה תזה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ועבודת גמר · ראה עוד »
עבודת כפייה
על פי הגדרת ארגון העבודה הבינלאומי במונח עבודת כפייה נכללות כל העבודות המתבצעות כתכתיב בעקבות איום בסנקציה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ועבודת כפייה · ראה עוד »
עיר נמל
תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל ג'נובה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ועיר נמל · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ועיר בירה · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ועיריית ירושלים · ראה עוד »
פרנץ יוזף
#הפניה פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ופרנץ יוזף · ראה עוד »
פרד
פרד עמוס בטורקיה פרד נושא מטען בארגנטינה גדוד מובילי הפרידות במצעד צה"ל הראשון פֶּרֶד (בנקבה: פִּרְדָּה; שם מדעי: Equus mulus) הוא בן-כלאיים של זיווג חמור עם סוסה (פרד כזה נקרא באנגלית Mule) או של אתון עם סוס (Hinny).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ופרד · ראה עוד »
פיצוץ מלון המלך דוד
חיפוש נפגעים לאחר פיצוץ מלון המלך דוד פיצוץ מלון המלך דוד היה פיגוע תופת שבוצע על ידי האצ"ל, נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל ב-22 ביולי 1946.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ופיצוץ מלון המלך דוד · ראה עוד »
פיגוע התאבדות
פיגוע התאבדות הוא פיגוע טרור שבו המפגע מנסה לרצוח ולפצוע אנשים בידיעה ברורה שהוא לא יישאר בחיים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ופיגוע התאבדות · ראה עוד »
פיגוע הדריסה ברחוב יפו
ממוזער ממוזער ממוזער פיגוע הדריסה ברחוב יפו היה פיגוע דריסה שביצע מחבל ערבי-ישראלי באמצעות יעה אופני ב-2 ביולי 2008 ברחוב יפו שבירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ופיגוע הדריסה ברחוב יפו · ראה עוד »
פיגועי 11 בספטמבר
מגדלי התאומים בוערים בעת המתקפה. משמאל, פסל החירות פיגועי 11 בספטמבר (הידועים גם בשם 9/11 - בהגייה, "Nine Eleven", ובשם אסון התאומים או פיגועי התאומים) היו סדרה של פיגועי התאבדות שהתרחשו בארצות הברית, הנחשבים לפיגועי הטרור הגדולים והקטלניים ביותר בהיסטוריה של האנושות, ולמתקפה הגדולה ביותר על אדמת אמריקה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ופיגועי 11 בספטמבר · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וצרפת · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וצה"ל · ראה עוד »
צומת האיקסים
הצומת בשנת 1924 במבט צפונה, אל כיוון רחוב שטראוס של ימינו. בניין מסעדת טרבלוס היה הראשון שנבנה בצומת הצומת בשנת 2007 במבט מזרחה. על הכביש ניתן להבחין במעברי החצייה המצטלבים. 250x250 פיקסלים צומת האיקסים (או צומת שטראוס) הוא מפגש הרחובות הראשיים בלב ירושלים - יפו מכיוון מזרח למערב, והמלך ג'ורג', שמשנה את שמו לשטראוס בצידו הצפוני של הצומת.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וצומת האיקסים · ראה עוד »
קניון מלחה
#הפניה קניון ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וקניון מלחה · ראה עוד »
קונסוליה
הקונסוליה של דנמרק באדינבורו הקונסוליה הבלגית בירושלים קונסוליה היא נציגות דיפלומטית ברמה נמוכה משגרירות וגבוהה מ"משרד אינטרסים".
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וקונסוליה · ראה עוד »
קולנוע ציון
קולנוע ציון (בימין התמונה), שנות ה-40 ממוזער קולנוע ציון (נודע בתקופות מסוימות גם כראינוע ציון ואולם ציון) היה בית קולנוע ירושלמי ותיק שהיה ממוקם בכיכר ציון ופעל במשך 60 שנה, מ-1912 ועד 1972.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וקולנוע ציון · ראה עוד »
קיסר
הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וקיסר · ראה עוד »
רן אהרנסון
רן (רני) אהרנסון (נולד ב-1950) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ורן אהרנסון · ראה עוד »
רמי לוי
רחמים עבוד-לוי (נולד ב-16 בדצמבר 1955), הידוע בשם רמי לוי, הוא איש עסקים ישראלי, בעל השליטה ברשת המרכולים "רמי לוי שיווק השקמה", ברשת הסלולרית הווירטואלית רמי לוי תקשורת וברשת המרכולים ובתי הקפה "קופיקס".
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ורמי לוי · ראה עוד »
רחוב
שדרות 9 ביולי בבואנוס איירס, ארגנטינה זהו הרחוב הרחב ביותר בעולם רחוב יאנג, קנדה זהו הרחוב הכי ארוך בעולם רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצידו ישנם בתים או בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ורחוב · ראה עוד »
רחוב בן-יהודה (ירושלים)
רחוב המלך ג'ורג' רחוב המלך ג'ורג' המדרחוב בצילום מקצהו המערבי המדרחוב בערב, 2016 פיגוע ברחוב בן-יהודה, 22 בפברואר 1948 מטריות תלויות מכסות מלמעלה מקשטות את הרחוב רחוב בן-יהודה הוא רחוב מסחר ראשי בלב מרכז העסקים הראשי של ירושלים, המהווה את אחת הצלעות של "המשולש הירושלמי".
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ורחוב בן-יהודה (ירושלים) · ראה עוד »
רחוב הנביאים
רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ורחוב הנביאים · ראה עוד »
רונלד סטורס
רונלד סטורס, 1920 סר רונלד הנרי אמהרסט סטורס (Ronald Henry Amherst Storrs; 19 בנובמבר 1881 – 1 בנובמבר 1955) היה פקיד קולוניאלי בריטי בכיר.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ורונלד סטורס · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ורוסיה · ראה עוד »
רכבת קלה
רכבת קלה ביוסטון, טקסס רכבת קלה (LRT) היא סוג של רכבת המיועדת להסעת נוסעים בתוך ערים ובסביבותיהן.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ורכבת קלה · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-20
הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושער שכם · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושער יפו · ראה עוד »
שלמה צזנה
שלמה צזנה (נולד ב-30 במרץ 1971 בירושלים) הוא סופר ועיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושלמה צזנה · ראה עוד »
שלט רחוב
דרך יפו בחיפה שלט רחוב ביפו. השם הוא ראשי התיבות לבנק אנגלו-פלשתינה תצוגה של מגוון שלטי רחוב ברחוב אגריפס בירושלים שלט רחוב על שם יועזר איש הבירה ביפו שילוט משולב לרחוב רמב"ם בתל אביב שלט רחוב בגטבורג שוודיה שלט רחוב הוא סוג של תמרור המשמש לזיהוי כבישים ורחובות, בדרך כלל עבור כבישים שאינם נחשבים לאוטוסטרדות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושלט רחוב · ראה עוד »
שטח הפקר
חיילים מתקדמים לתוך שטח הפקר בקרב רכס וימי שטח הפקר הוא כינוי לשטח אדמה שאין עליו שליטה בפועל, בדרך כלל עקב היותו נושא מחלוקת בין שני צדדים לוחמים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושטח הפקר · ראה עוד »
שבתי זכריה
שבתי זכריה (20 ביולי 1921 – כ"ז בתמוז ה'תשע"ז, 21 ביולי 2017) היה עורך דין, סופר וחוקר תולדות ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושבתי זכריה · ראה עוד »
שדרות הרצל (ירושלים)
שדרות הרצל ליד גשר המיתרים שדרות הרצל הוא רחוב ראשי במערב ירושלים, הנמתח בין הכניסה המערבית לעיר והר הרצל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושדרות הרצל (ירושלים) · ראה עוד »
שוק מחנה יהודה
דוכנים בשוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושוק מחנה יהודה · ראה עוד »
שכונת אבן ישראל
#הפניה אבן ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ושכונת אבן ישראל · ראה עוד »
תחנה מרכזית
התחנה המרכזית של טורונטו התחנה המרכזית הישנה של מוסקבה תחנת אוטובוסים מרכזית (או תחנה מרכזית, מסוף תחבורה ציבורית) היא תחנת אוטובוסים גדולה, המכילה מבנה גדול יחד עם מגרש עבור רציפים רבים המשמשים כמסוף אוטובוסים מרכזי יחד עם: תחנת שטיפה, תחנת תדלוק, מבני משרדים, ותחנות המתנה עבור נוסעים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ותחנה מרכזית · ראה עוד »
תחבורה בירושלים
התחבורה בירושלים מורכבת במיוחד בשל הטופוגרפיה ההררית של העיר, צפיפות הבנייה בחלקים הישנים של העיר וכמות האוכלוסייה הרבה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ותחבורה בירושלים · ראה עוד »
תוכנית מתאר מקומית
במערכת התכנון והבנייה בישראל, תוכנית מתאר מקומית היא תוכנית מתאר ברמה של הרשות המקומית, אשר כוללת התייחסות לתיחום של שטחים, הוראות בנייה, מגבלות בנייה, מקומות לפינוי אשפה, בתי עלמין, דרכים בשטח היישוב ומאפיינים נוספים של התכנון העירוני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ותוכנית מתאר מקומית · ראה עוד »
תוכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ותוכנית החלוקה · ראה עוד »
טמפלרים (תנועה)
טמפלרים לצד בית העם, וילהלמה משפחת פרנק מהמושבה הגרמנית בירושלים מושבה הגרמנית בירושלים טמפלרים הם חברי ארגון המקדש (בגרמנית: Tempelgesellschaft - טמפלגזלשאפט), תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בווירטמברג שבדרום גרמניה באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וטמפלרים (תנועה) · ראה עוד »
טרור
קריסת מגדלי התאומים בניו יורק בעת פיגועי 11 בספטמבר 2001, מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה בית הרוס בקיבוץ בארי לאחר מתקפת הפתע על ישראל, זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וטרור · ראה עוד »
זיהום אוויר
אירוע זיהום אוויר מבתי הזיקוק במפרץ חיפה סערת אבק מעל סטרטפורד, טקסס 1935 זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים חומרים כימיים וביולוגיים, שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וזיהום אוויר · ראה עוד »
חטיבת עציוני
חטיבת עציוני, חטיבה 6, היא חטיבת חיל רגלים במילואים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וחטיבת עציוני · ראה עוד »
חורבות
הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וחורבות · ראה עוד »
בנק אנגלו-פלשתינה
בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »
בנק ברקליס
#הפניה ברקליס.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובנק ברקליס · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בניין משטרת מחנה יהודה
האריות בכניסה למבנה בניין משטרת מחנה יהודה או בית הקונסול מור הוא מבנה אבן דו קומתי ברחוב יפו בירושלים בסמוך לישיבת עץ חיים ולשוק מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין משטרת מחנה יהודה · ראה עוד »
בניין מגדל השעון (ירושלים)
תחילת העבודות להסרת בניין מגדל השעון, 1934 בניין מגדל השעון בירושלים היה בניין שעמד בכיכר אלנבי בעיר בשנים 1925-1934.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין מגדל השעון (ירושלים) · ראה עוד »
בניין אביחיל
חזית המבנה המזרחית (החזית הראשית של המבנה). באמצע הגמלון, סמל החברה הארצישראלית האורתודוקסית הקיסרית בניין אביחיל, 1936 בניין אביחיל הוא מבנה המהווה חלק מקריית עיריית ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין אביחיל · ראה עוד »
בניין סנסור
בית סנסור, כיכר ציון בשנות ה-30 חזית בית סנסור שם הבניין ומקימיו מעל הכניסה לבנק לאומי בניין סנסור הוא בניין משרדים ומסחר בכיכר ציון, בפינת הרחובות יפו ובן-יהודה במרכז העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין סנסור · ראה עוד »
בניין עיריית ירושלים ההיסטורי
צידו הדרומי של בניין העירייה ההיסטורי של ירושלים - חזית סניף בנק ברקליס הכניסה לבניין העירייה ההיסטורי סניף בנק ברקליס בחזית הדרומית של בית העירייה, 1939 בניין עיריית ירושלים ההיסטורי (כפי שהוא מכונה כיום) שימש את עיריית ירושלים למעלה מ-70 שנים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין עיריית ירושלים ההיסטורי · ראה עוד »
בניין שערי צדק הישן
בית החולים שערי צדק במבט ממגדל סיידוף הסמוך, 2018 חזית המבנה, 2007 מבט מהאגף המזרחי אל החצר הקדמית אבן ראשה מסוגננת בפתח המבנה בניין שערי צדק הישן הוא בניין השוכן על רחוב יפו בירושלים, (מספר 161) ובו פעל משנת 1902 עד לשנת 1980 בית החולים שערי צדק.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין שערי צדק הישן · ראה עוד »
בניין בנק לאומי
בניין בנק לאומי (במקור בניין בנק אנגלו-פלשתינה) הוא מבנה הנמצא ברחוב יפו שבירושלים, ממול כיכר ספרא ובניין עיריית ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין בנק לאומי · ראה עוד »
בניין בנק לאומי (ירושלים)
#הפניה בניין בנק לאומי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין בנק לאומי (ירושלים) · ראה עוד »
בניין בנק הפועלים (ירושלים)
מגדל בנק הפועלים הוא מבנה בכיכר ציון בירושלים המשמש את מלון הרברט סמואל ובעבר גם את בנק הפועלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין בנק הפועלים (ירושלים) · ראה עוד »
בניין ג'נרלי
הבניין בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 בניין ג׳נרלי בלילה גשום בניין ג'נרלי הוא בניין משרדים ומסחר, השוכן במפגש הרחובות יפו ושלומציון המלכה במרכז ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין ג'נרלי · ראה עוד »
בניין הדואר המרכזי (ירושלים)
#הפניה בית הדואר המרכזי (ירושלים).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובניין הדואר המרכזי (ירושלים) · ראה עוד »
בנייני האומה
הנשיא יצחק בן-צבי נואם בפתיחת הקונגרס הציוני ה-25 בבנייני האומה, 1960 נשיא ארצות הברית ברק אובמה מנופף לסטודנטים לאחר נאומו, מרץ 2013 בנייני האומה בבול תערוכת העשור יריד הספרים ה-4 בבנייני האומה, 1969 בנייְני האומה (ששמו הוסב למרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים; באנגלית: "International Convention Center" ובראשי תיבות: ICC) הוא מרכז כנסים בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובנייני האומה · ראה עוד »
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
#הפניה בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים · ראה עוד »
בריטים
+ 10,000 הבריטים (באנגלית: Britons או British people) הם לאום, השוכן בממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובריטים · ראה עוד »
בתי סיידוף
בתי סיידוף הוא מתחם מגורים ומסחר ברחוב יפו 153–157 בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובתי סיידוף · ראה עוד »
בוגד
#הפניה בגידה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובוגד · ראה עוד »
בווינגרד
גדרות תיל ו"שיני דרקון". בתמונה נראה רחוב שלומציון המלכה, בעבר רחוב הנסיכה מרי. 1948 עמדת בטון שהוקמה על ידי הבריטים בשנת 1946 בפינה הצפון-מערבית של חצר סרגיי (מגרש הרוסים). זו כנראה העדות היחידה ששרדה בנוף הירושלמי ל"בווינגרד" (צולם ב-2002) שלט מורשת על מבצע קלשון בבווינגרד בווינגרד הוא כינוי לאזור הביטחון הבריטי שהוקם במרכז ירושלים בסוף תקופת המנדט.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובווינגרד · ראה עוד »
בית משיח ברוכוף
בית משיח ברוכוף הוא מבנה ברחוב יפו 64 בירושלים (פינת רחוב ראול ולנברג) אשר נבנה כבית מגורים והיום משמש סניף בנק.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית משיח ברוכוף · ראה עוד »
בית משיח בורוכוף
#הפניה בית משיח ברוכוף.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית משיח בורוכוף · ראה עוד »
בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי
רחוב יפו ב-2008. מצד ימין - בניין מושב הזקנים ובהמשך - מבנים חדשים שהוקמו על שאר השטח הרכבת הקלה. זקנים, דיירים מושב הזקנים והזקנות הספרדי, תמונה מתחילת המאה ה-20. דף מתוך פנקס ההכנסות וההוצאות של מושב הזקנים. בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי הוא מוסד גריאטרי שהוקם על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים בתחילת המאה ה-20 כחלק מ"מוסדות החסד" של הקהילה הספרדית.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית מושב הזקנים והזקנות הספרדי · ראה עוד »
בית אנה טיכו
#הפניה בית טיכו.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית אנה טיכו · ראה עוד »
בית פרלמן
250px בית פרלמן הוא בניין ברחוב יפו 70 בירושלים, נקרא על שם אלימלך פרלמן, בעליו של בית המסחר שפעל בו.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית פרלמן · ראה עוד »
בית הספר אליאנס (ירושלים)
הנגריה של בית הספר, בסביבות שנת 1912 תמונת מחזור מכיתה ה' של בית ספר לבנות אליאנס בירושלים בשנת 1935בית הספר "אליאנס" ('Alliance Israélite Universelle') בירושלים נפתח ב-1882 בשם 'בית הספר לתורה ולמלאכה' שפת ההוראה הייתה בעיקר צרפתית ותוכנית הלימודים דמתה למקובל בבתי הספר בצרפת.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית הספר אליאנס (ירושלים) · ראה עוד »
בית העם (ירושלים)
המבנה בו שכן בית העם בבית פרלמן, ברחוב יפו 70 בירושלים, 1948 האולם בעת ששימש את משפט אייכמן בשנת 1961 בית העם בשנת 1961, מבט מרחוב בצלאל ציור הקיר האיקוני שמעטר את צד הבניין ברחוב בצלאל היכל התרבות בית העם בירושלים (לשעבר: מרכז ז'ראר בכר) הוא מרכז למופעי תרבות ואמנות בתחומי התיאטרון, המוזיקה, הבידור והמחול בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית העם (ירושלים) · ראה עוד »
בית החולים עזרת נשים
#הפניה בית חולים הרצוג.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית החולים עזרת נשים · ראה עוד »
בית החולים העירוני (ירושלים)
חזית רחוב יפו ובית השער סמל האימפריה העות'מאנית מעל הכניסה לבניין הדולפינים החקוקים על בית השער צידו הפנימי של בית השער, עם המדרגות שהובילו למרפסת חדר בבית החולים בראשית המאה ה-20 החצר האחורית ואחד האגפים חומת המתחם (רחוב יהודית) בית החולים העירוני (בערבית: المستشفى البلدي, בתעתיק: אל-מוסתשספא אל-בלדי; נקרא בפי תושבי ירושלים ה"בלדייה", א-סאחייה ("הבריאות") או פשוט: אל-מוסתשפא ("בית החולים")) היה בית חולים עירוני ממשלתי שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בין 1891 ל-1917.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית החולים העירוני (ירושלים) · ראה עוד »
בית הדואר המרכזי (ירושלים)
בית הדואר המרכזי בתקופת המנדט בית הדואר על בול משנת 1954 שהוצא לרגל תערוכת הבולים הארצית, בעיצובו של אוטה וליש שלט מורשת אודות בית הדואר המרכזי בירושלים בית הדואר המרכזי של ירושלים הוא מבנה בעל חשיבות אדריכלית המצוי ברחוב יפו 23, בקרבת קריית עיריית ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית הדואר המרכזי (ירושלים) · ראה עוד »
בית הכנסת זהרי חמה
#הפניה זהרי חמה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית הכנסת זהרי חמה · ראה עוד »
בית היתומים הספרדי
שלט הכניסה המבנה, סמטת בורוכוף משמאלו, לפניו מבנה מסחרי ברחוב יפו ומעליו מתנשא בניין "חלונות לירושלים" שער הכניסה המקורי בחזית שפנתה לרחוב יפו בית חינוך יתומים הכללי או בית היתומים הספרדי הוא מוסד צדקה שהוקם ב-1902 על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ובית היתומים הספרדי · ראה עוד »
ביתן בצלאל
ביתן בצלאל בצמוד אל שער יפו בירושלים פרסומת לתוצרת בתי המלאכה של בצלאל (1919) ביתן בצלאל ליד שער יפו בירושלים היה מבנה עץ מצופה פח עם גג משונן ומגדל, אשר הוקם מחוץ לחומות העיר העתיקה בשנת 1912.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וביתן בצלאל · ראה עוד »
ביזה
אזהרה על בית בניו אורלינס לאחר הוריקן קתרינה: "אתם בוזזים - אנחנו יורים" ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או חסרים יכולת להתנגד.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וביזה · ראה עוד »
גן לאומי
#הפניה פארק לאומי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וגן לאומי · ראה עוד »
גן דניאל
גן דניאל או גן העיר הוא גן המצוי בחלקו המזרחי של מתחם קריית עיריית ירושלים, דרומית לכיכר ספרא שבירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וגן דניאל · ראה עוד »
גמל
גמל (שם מדעי: Camelus) הוא סוג של בעל חיים מכפיל פרסה המותאם לחיים במדבריות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וגמל · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וגרמניה · ראה עוד »
גרדום
הגרדום בכלא הבריטי בירושלים גרדום בפארק ההיסטורי בבית המשפט של טומבסטון באריזונה מחנה ההשמדה שבאושוויץ גרדום הוא מתקן, בדרך כלל עשוי עץ, המשמש להוצאה להורג בתלייה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וגרדום · ראה עוד »
גשר המיתרים
גשר המיתרים הוא גשר מעוגן כבלים בכניסה לירושלים (צומת הרחובות יפו, ירמיהו, שדרות שז"ר, הרצל) כחלק מפרויקט הרכבת הקלה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וגשר המיתרים · ראה עוד »
דרך חברון
דרך חברון ממעוף הציפור, 2023 תחבורה ציבורית התוואי ההיסטורי של דרך חברון, בקטע החוצה את גיא בן הינום בקעה ותלפיות של היום בית בדרך חברון, בשכונת אבו תור מנזר מאר אליאס וכביש דרך חברון דרך חברון הוא ציר תנועה ראשי בירושלים ומהארוכים ברחובות העיר, המקשר בין מרכז העיר לבין שכונותיה הדרומיות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ודרך חברון · ראה עוד »
דרך יפו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ודרך יפו · ראה עוד »
דב גנחובסקי
דב גנחובסקי (נולד בט' בכסלו ה'תרצ"ד, 27 בנובמבר 1933) הוא עיתונאי לשעבר בידיעות אחרונות, כלכלן לשעבר בבנק ישראל, חוקר, אוגר, מלקט כותב ומספר את סיפוריה של ירושלים שבה הוא מתגורר יותר מ-60 שנה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ודב גנחובסקי · ראה עוד »
דואר ישראל
מרכז מיון הדואר הארצי הישן בתל אביב תיבת דואר של רשות הדואר המוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ מכונית מתוצרת פורד ששימשה את רשות הדואר מוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ אוטומט לקבלת דברי דואר בחזית סניף הדואר מול אוניברסיטת תל אביב סוסיתא מודל 1965 ששימשה את ״משרד הדואר״ מרכז חלוקת דואר בכניסה לאלפי מנשה דואר מרכזי בפתח תקווה דואר מרכזי בפתח תקווה (תיבות הדואר) דואר ישראל בע"מ (לשעבר רשות הדואר) היא חברה ממשלתית המספקת שירותי דואר ושירותי בנקאות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ודואר ישראל · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והמאה ה-20 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המשביר לצרכן
#הפניה MASHBIR.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והמשביר לצרכן · ראה עוד »
המשולש (ירושלים)
תרשים המשולש וסביבתו המשולש הוא כינויו של האזור במרכז ירושלים שאותו תוחמים הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן-יהודה, היוצרים צורת משולש.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והמשולש (ירושלים) · ראה עוד »
האומות המאוחדות
האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והאומות המאוחדות · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות
ישראל ושכנותיה בגבולות הסכמי שביתת הנשק - 1949 הצוות הצבאי הישראלי לשיחות שביתת הנשק, 1949 ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים נפגשת בשטח לקביעת תוואי הגבול בת גלים" שנשבו בידי המצרים בשנת 1953 במהלך ניסיונם לעבור את תעלת סואץ. עד מבצע הר געש בנובמבר 1955 התכנסה הוועדה באזור המפורז בעוג'ה אל-חפיר הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות · ראה עוד »
העשור השני של המאה ה-21
עולם המערבי. העשור השני של המאה ה-21 היה העשור אשר החל ב-1 בינואר 2010 והסתיים ב-31 בדצמבר 2019.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והעשור השני של המאה ה-21 · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והעיר העתיקה · ראה עוד »
הפיגוע במסעדת סבארו
פיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו התרחש בצהרי יום חמישי ב-9 באוגוסט 2001, כ' באב תשס"א, בלב ירושלים, כשמחבל מתאבד פלסטיני פוצץ מטען חבלה שנשא במסעדת סבארו שברחוב יפו (צומת האיקסים).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והפיגוע במסעדת סבארו · ראה עוד »
הפיגוע בקו 14א (2003)
טבלת הנצחה לנרצחי הפיגוע בקו 14א בשנת 2003 הפיגוע בקו 14א היה פיגוע התאבדות שאירע ב-11 ביוני 2003 באוטובוס אגד קו 14א בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והפיגוע בקו 14א (2003) · ראה עוד »
הפיגועים בקו 18 בירושלים (1996)
#הפניה הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים (1996).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והפיגועים בקו 18 בירושלים (1996) · ראה עוד »
הצבא העות'מאני
#הפניה צבא האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והצבא העות'מאני · ראה עוד »
הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
גשר הרכבת בצפון העיר הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קווי הרכבת הקלה בירושלים, וקו הרכבת הקלה הראשון בישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים · ראה עוד »
הקו העירוני
מפת הקו העירוני משה דיין ועבדאללה א-תל משרטטים את מפת הקו העירוני לגיונר ירדני על הקו העירוני, סמוך לשער מנדלבאום. 1950 לערך עמדת צה"ל מימי הקו העירוני בשכונת אבו תור הקו העירוני הוא השם שניתן לקטע של הקו הירוק שחצה את העיר ירושלים בין 1948 ל-1967.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והקו העירוני · ראה עוד »
הרובע היהודי במלחמת העצמאות
#הפניה הקרב על הרובע היהודי בירושלים קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והרובע היהודי במלחמת העצמאות · ראה עוד »
הרכבת הקלה בירושלים
הרכבת הקלה בירושלים היא מערך תחבורה ציבורית להסעת המונים בירושלים באמצעות רכבת קלה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והרכבת הקלה בירושלים · ראה עוד »
התחנה המרכזית של ירושלים
התחנה המרכזית של ירושלים היא מרכז התחבורה הציבורית הראשי בירושלים, ממנה יוצאים קווי אוטובוס בין־עירוניים מהעיר לשאר הערים והיישובים בישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והתחנה המרכזית של ירושלים · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והחלוקה · ראה עוד »
הדרך ההיסטורית יפו-ירושלים
#הפניה הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והדרך ההיסטורית יפו-ירושלים · ראה עוד »
ההתקפה על המרכז המסחרי בממילא
פורעים ערבים ושוטרים בריטים במרכז המסחרי בממילא שוד והרס המרכז המסחרי בממילא - 2/12/1947 המרכז המסחרי ההרוס בממילא (1949) ההתקפה על המרכז המסחרי בשכונת ממילא שבירושלים התחוללה ב-2 בדצמבר 1947, והייתה הפעולה הגדולה הראשונה של הציבור הערבי בתגובה להחלטת החלוקה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וההתקפה על המרכז המסחרי בממילא · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וההגנה · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והוצאת כרמל · ראה עוד »
הוצאת כתר
#הפניה כתר הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והוצאת כתר · ראה עוד »
הכשרת היישוב
#הפניה הכשרת הישוב.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והכשרת היישוב · ראה עוד »
היציאה מן החומות
פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והיציאה מן החומות · ראה עוד »
היחידה להנצחת החייל
היחידה להנצחת החייל היא מדור במשרד הביטחון, אחראית על הנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו והיחידה להנצחת החייל · ראה עוד »
כ"ט בנובמבר
מדינות שלא היו חברות באו"ם מפת תוכנית החלוקה כ"ט בנובמבר (בגימטריה: כ"ט.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וכ"ט בנובמבר · ראה עוד »
כיבוש ירושלים בידי הבריטים
#הפניה כיבוש ירושלים (1917).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וכיבוש ירושלים בידי הבריטים · ראה עוד »
כיכר ספרא
כיכר ספרא היא אחת הכיכרות הגדולות בירושלים, הממוקמת בתחילתו של רחוב יפו שבמרכז העיר, ממערב לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וכיכר ספרא · ראה עוד »
כיכר צה"ל
#הפניה כיכר צה"ל (ירושלים).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וכיכר צה"ל · ראה עוד »
כיכר ציון
כיכר ציון בלילההכיכר ובניין סנסור, בתקופת המנדט כיכר ציון, 1950 מבט מתוך קפה וינה אל כיכר ציון בשנת 1950 כיכר ציון היא כיכר במרכז ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וכיכר ציון · ראה עוד »
כיכר הדוידקה
אנדרטת הדוידקה בכיכרכיכר הדָוִידְקָה הוא כינויה הלא רשמי אך השגור של כיכר החירות, כיכר מרכזית בירושלים, סמוך לשוק מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וכיכר הדוידקה · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ויפו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וירושלים · ראה עוד »
ירושלים המאוחדת
ירושלים המאוחדת הוא תיאור של מצב גאו-פוליטי היסטורי של ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וירושלים המאוחדת · ראה עוד »
ירושלים המחולקת
מפת ירושלים המחולקת, 1948-1967 שלט גבול בסמוך לשכונת ימין משה. ברקע: מגדל דוד, 1951 ירושלים המחולקת, או ירושלים החצויה, הוא שמו של מצב גאו-פוליטי ושל תקופה בת 19 שנה בתולדות ירושלים במאה ה-20, בין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וירושלים המחולקת · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וישראל · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
יד הזיכרון למגיני ירושלים
יד הזיכרון למגיני ירושלים (המכונה גם אנדרטת נזכור ואנדרטת יזכור) היא אנדרטה בקריית הלאום שבירושלים לנופלים ולמסירות הנפש של תושביה, מגיניה ולוחמיה של ירושלים במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ויד הזיכרון למגיני ירושלים · ראה עוד »
יהואש ביבר
יהואש בִּיבֶּר (14 בפברואר 1937 – 3 בינואר 1992) היה סופר עברי, עורך ומורה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ויהואש ביבר · ראה עוד »
יוסף קלארווין
יוסף קלארווין (6 בפברואר 1893 – 9 בספטמבר 1970).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ויוסף קלארווין · ראה עוד »
יולי
יולי (מלטינית: Iulius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השביעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ויולי · ראה עוד »
יוונים
היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ויוונים · ראה עוד »
11 בדצמבר
11 בדצמבר הוא היום ה־345 בשנה (346 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו11 בדצמבר · ראה עוד »
14 במאי
אנרי הרביעי 14 במאי הוא היום ה-134 בשנה (135 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו14 במאי · ראה עוד »
17 במאי
17 במאי הוא היום ה-137 בשנה (138 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו17 במאי · ראה עוד »
18 במאי
18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו18 במאי · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1869 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1880 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1891 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1896 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1897 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1898 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1901 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1902 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1906 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1907 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1908 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1914 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1917 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1918 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1920 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1922 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1932 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1934 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1935 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1938 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1939 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1946 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1947 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1949 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1956 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1958 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1960 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1964 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1966 · ראה עוד »
1971
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1971 · ראה עוד »
1996
ינואר.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו1996 · ראה עוד »
2 בדצמבר
2 בדצמבר הוא היום ה-336 בשנה (337 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2 בדצמבר · ראה עוד »
2000
שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2000 · ראה עוד »
2001
פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2001 · ראה עוד »
2003
ינואר.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2003 · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2004 · ראה עוד »
2005
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2005 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2007 · ראה עוד »
2008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2008 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2011 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו2012 · ראה עוד »
9 ביולי
9 ביולי הוא היום ה-190 בשנה (191 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רחוב יפו ו9 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רחוב_יפו
