דמיון בין בית המקדש ושיבת ציון
בית המקדש ושיבת ציון יש להם 32 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת יהודה, משנה, מזבח, ארץ ישראל, ארכאולוגיה, אלוהים (יהדות), נבוזראדן, נבוכדנצר השני, עזרא הסופר, צדקיהו, קריאת התורה, ראש השנה, לוי (יהדות), זרובבל, חז"ל, חגי, בצורת, בבל, בית אל (יישוב מקראי), בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, גלות בבל, גדליהו בן אחיקם, דברי הימים, האימפריה הפרסית האחמנית, הכרזת כורש, כהן, כהן גדול, ירמיהו, ירושלים, ..., יהודים, יהויכין. להרחיב מדד (2 יותר) »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
בית המקדש וממלכת יהודה · ממלכת יהודה ושיבת ציון ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
בית המקדש ומשנה · משנה ושיבת ציון ·
מזבח
מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.
בית המקדש ומזבח · מזבח ושיבת ציון ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל ובית המקדש · ארץ ישראל ושיבת ציון ·
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
ארכאולוגיה ובית המקדש · ארכאולוגיה ושיבת ציון ·
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
אלוהים (יהדות) ובית המקדש · אלוהים (יהדות) ושיבת ציון ·
נבוזראדן
נְבוּזַרְאֲדָן (בבבלית נבו-זר-אידין, Nabû-zēr-iddin - האל נבו נתן צאצא) היה איש צבא בבלי בכיר, אשר השתתף בכיבוש ממלכת יהודה והחרבת בית המקדש הראשון וירושלים.
בית המקדש ונבוזראדן · נבוזראדן ושיבת ציון ·
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
בית המקדש ונבוכדנצר השני · נבוכדנצר השני ושיבת ציון ·
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
בית המקדש ועזרא הסופר · עזרא הסופר ושיבת ציון ·
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
בית המקדש וצדקיהו · צדקיהו ושיבת ציון ·
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
בית המקדש וקריאת התורה · קריאת התורה ושיבת ציון ·
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
בית המקדש וראש השנה · ראש השנה ושיבת ציון ·
לוי (יהדות)
יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.
בית המקדש ולוי (יהדות) · לוי (יהדות) ושיבת ציון ·
זרובבל
#הפניה זרובבל בן שאלתיאל.
בית המקדש וזרובבל · זרובבל ושיבת ציון ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
בית המקדש וחז"ל · חז"ל ושיבת ציון ·
חגי
חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.
בית המקדש וחגי · חגי ושיבת ציון ·
בצורת
וויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת. בצורת היא תופעת טבע שבה ירידת הגשמים במקום מסוים פוחתת או פוסקת באופן חריג וממושך.
בית המקדש ובצורת · בצורת ושיבת ציון ·
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
בבל ובית המקדש · בבל ושיבת ציון ·
בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.
בית אל (יישוב מקראי) ובית המקדש · בית אל (יישוב מקראי) ושיבת ציון ·
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
בית המקדש ובית המקדש הראשון · בית המקדש הראשון ושיבת ציון ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש ובית המקדש השני · בית המקדש השני ושיבת ציון ·
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
בית המקדש וגלות בבל · גלות בבל ושיבת ציון ·
גדליהו בן אחיקם
גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.
בית המקדש וגדליהו בן אחיקם · גדליהו בן אחיקם ושיבת ציון ·
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
בית המקדש ודברי הימים · דברי הימים ושיבת ציון ·
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
בית המקדש והאימפריה הפרסית האחמנית · האימפריה הפרסית האחמנית ושיבת ציון ·
הכרזת כורש
הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.
בית המקדש והכרזת כורש · הכרזת כורש ושיבת ציון ·
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
בית המקדש וכהן · כהן ושיבת ציון ·
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
בית המקדש וכהן גדול · כהן גדול ושיבת ציון ·
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
בית המקדש וירמיהו · ירמיהו ושיבת ציון ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
בית המקדש וירושלים · ירושלים ושיבת ציון ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
בית המקדש ויהודים · יהודים ושיבת ציון ·
יהויכין
יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה בית המקדש ושיבת ציון
- מה יש להם במשותף בית המקדש ושיבת ציון
- דמיון בין בית המקדש ושיבת ציון
השוואה בין בית המקדש ושיבת ציון
יש בית המקדש 495 יחסים. יש בית המקדש 125. כפי שיש להם במשותף 32, מדד הדמיון הוא = 32 / (495 + 125).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין בית המקדש ושיבת ציון. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: