גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
48 יחסים: מאה שערים, מלחמת ששת הימים, מהרי"ל דיסקין, אצ"ל, אברהם שאג-צוובנר, אוגוסט, נפתלי צבי פרוש-גליקמן, שערי חסד, שושנה רזיאל, תרס"ח, תרס"ב, תרל"ג, תשי"א, חנה שפיצר, חברה קדישא, חייא דוד הלוי שפיצר, ברטיסלאבה, בתי אונגרין, בתי נייטין, בית ספר שפיצר, בית העלמין שערי צדק, בית הקברות בהר הזיתים, ג' באלול, גמילות חסדים, דרך בורמה (ישראל), דוד רזיאל, דוד געתון, דוד יונגרייז, ה'תרכ"ג, המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות, הנץ החמה, הסכמה, העדה החרדית, ההגנה, היישוב הישן, כתב סופר, י"ח באדר ב', יקיר ירושלים, ירושלים, יואל משה סלומון, יוסף חיים זוננפלד, 1863, 1873, 1902, 1908, 1924, 1951, 26 במרץ.
מאה שערים
ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964–1965 מאה שערים היא שכונה יהודית אשכנזית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ומאה שערים · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מהרי"ל דיסקין
#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ומהרי"ל דיסקין · ראה עוד »
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ואצ"ל · ראה עוד »
אברהם שאג-צוובנר
הרב אברהם שאג-צוובנר (ד' באייר ה'תקס"א; אפריל 1801 - כ"ט באדר ה'תרל"ו; מרץ 1876) היה רב העיר שאטלסדורף ולאחר מכן קוברסדורף (Kobersdorf).
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ואברהם שאג-צוובנר · ראה עוד »
אוגוסט
אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ואוגוסט · ראה עוד »
נפתלי צבי פרוש-גליקמן
נפתלי צבי פרוש-גליקמן (א' באב תרל"א, יולי 1871 - כ"ג בשבט תשי"ב, פברואר 1952) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונות רבות בירושלים ובראשן שכונת שערי חסד.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ונפתלי צבי פרוש-גליקמן · ראה עוד »
שערי חסד
תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ושערי חסד · ראה עוד »
שושנה רזיאל
שושנה רזיאל (כ"ו בחשון ה'תרע"ח, 11 בנובמבר 1917 - ח' בניסן תש"ע, 23 במרץ 2010) הייתה אלמנתו ומשמרת זכרו של דוד רזיאל, לוחמת האצ"ל, ואשת חינוך.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ושושנה רזיאל · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ותרס"ח · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ותרס"ב · ראה עוד »
תרל"ג
#הפניה ה'תרל"ג.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ותרל"ג · ראה עוד »
תשי"א
#הפניה ה'תשי"א.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ותשי"א · ראה עוד »
חנה שפיצר
חנה מרים שפיצר (ז' בשבט ה'תרמ"ו, 13 בינואר 1886 – י"ז בשבט ה'תשט"ו, 9 בפברואר 1955) הייתה מייסדת ומנהלת תלמוד תורה לבנות א' בירושלים, בית חנה ובית ספר רוחמה.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וחנה שפיצר · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וחברה קדישא · ראה עוד »
חייא דוד הלוי שפיצר
עזר חישוב, לשימוש עם שעון שמש, מתוך הספר "נברשת לנץ החמה" חייא דוד הלוי שפיצר (נפטר בכ"ח בתשרי תרע"ו - 6 באוקטובר 1915) היה רב בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וחייא דוד הלוי שפיצר · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וברטיסלאבה · ראה עוד »
בתי אונגרין
ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ובתי אונגרין · ראה עוד »
בתי נייטין
בתי נייטין. חול המועד סוכות 2012 בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ובתי נייטין · ראה עוד »
בית ספר שפיצר
#הפניה: חנה שפיצר.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ובית ספר שפיצר · ראה עוד »
בית העלמין שערי צדק
#הפניה בית העלמין בשכונת שערי צדק.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ובית העלמין שערי צדק · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
ג' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וג' באלול · ראה עוד »
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וגמילות חסדים · ראה עוד »
דרך בורמה (ישראל)
שלט במשלט 21 המציג את תוואי הדרך לוחמים מעלים שקי קמח ב"דרך בורמה" בקטע שעדיין לא היה עביר לתנועת משאיות חיל המהנדסים פורץ את דרך בורמה אמבולנס נגרר על ידי טרקטור במעלה דרך בורמה בשנת 1948 שלט המורה על דרך בורמה שיירה בדרך בורמה ("כביש 7") בשנת 1948 רכס שיירות ושמאלה לו קטע מדרך בורמה, ליד היישוב בית מאיר קטע מדרך בורמה (חופף לשביל ישראל) ליד היישוב בית מאיר מראה במשלט 16 משלט 21 על רכס שיירות, מימינו כביש 1, ומשמאלה לו דרך בורמה משלט 21 דמויות תש"ח לצד דרך הגבורה דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ודרך בורמה (ישראל) · ראה עוד »
דוד רזיאל
דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ודוד רזיאל · ראה עוד »
דוד געתון
דוד געתון (נולד ב-8 בפברואר 1932) הוא פרופסור אמריטוס לבלשנות צרפתית בחוג לצרפתית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ודוד געתון · ראה עוד »
דוד יונגרייז
הרב דוד הלוי יונגרייז (י"ג בשבט תרנ"ח 5 בפברואר 1898 - כ"ג בתשרי תשל"ב 12 באוקטובר 1971) היה ראש אב בית דין העדה החרדית בין השנים תשכ"ח - תשל"ב (1968–1971).
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ודוד יונגרייז · ראה עוד »
ה'תרכ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וה'תרכ"ג · ראה עוד »
המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות
ערבים מתקיפים את המרכז המסחרי בירושלים, 2 בדצמבר 1947 הרס הרובע היהודי של העיר העתיקה, 1948 מכונית התופת פרופ' מיכאל פקטה, רקטור האוניברסיטה העברית, אוסף מנת מים בעת המצור על ירושלים המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל משלב א' – מלחמת האזרחים, שפרצה למחרת קבלת ההחלטה באו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עבור בשלב ב' - פלישת מדינות ערב לתחומי ארץ ישראל המערבית ובכללם שטחי מדינת ישראל ביום הכרזת עצמאותה וממועד ההפוגה השנייה עת התייצבו גבולות הפסקת האש, שלימים נודעו בשם הקו העירוני, ועד הסכמי שביתת הנשק באפריל 1949, בעצימות נמוכה.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר והמערכה על ירושלים במלחמת העצמאות · ראה עוד »
הנץ החמה
הנץ החמה בים המלח. הָנֵץ הַחַמָּה הוא ציון זמן בהלכה לרגע שבו נראית בוודאות הנקודה הראשונה מגוף השמש.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר והנץ החמה · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר והסכמה · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר והעדה החרדית · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וההגנה · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר והיישוב הישן · ראה עוד »
כתב סופר
#הפניה אברהם שמואל בנימין סופר.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וכתב סופר · ראה עוד »
י"ח באדר ב'
#הפניה י"ח באדר.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וי"ח באדר ב' · ראה עוד »
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ויקיר ירושלים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר וירושלים · ראה עוד »
יואל משה סלומון
קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ויואל משה סלומון · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ו1863 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ו1873 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ו1902 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ו1908 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ו1924 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ו1951 · ראה עוד »
26 במרץ
26 במרץ הוא היום ה-85 בשנה (86 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל שפיצר ו26 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_זנוויל_שפיצר
