גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
251 יחסים: Cambridge University Press, Chabad.org, Ynet, מאמר חסידות, מאמרי אדמו"ר הזקן, מארש, מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), מנחם נחום מצ'רנוביל, מרדכי מנשה לאופר, מרדכי נרקיס, מרכז זלמן שזר, משה שניאורי, משה חלמיש, משה חיים אפרים מסדילקוב, משיח, מלחמת רוסיה–צרפת (1812), מזריטש, מבצר פטרופבלובסקיה, מגיד (דרשן), מהר"ל מפראג, מוסד ביאליק, מוהילב, מיסטיקה יהודית, מיכל מזלוטשוב, אסטרונומיה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארבע בבות, אריה לייב משפולי, אש, אלחנן ניר, אלי אתה, אחרונים, אברהם שרון, אברהם חנוך גליצנשטיין, אברהם המלאך, אברהם הכהן מקליסק, אברהם כהנא, אבי"ע, אבינו מלכנו (ניגון), אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון), אדמו"ר, אדמו"ר האמצעי, אדמו"רי חב"ד, אדר א', אהרן מסטרשלה, אהרון מסטרשלה, אהלי שם, ..., אוניברסיטת בר-אילן, אוקראינה, אורח חיים (שולחן ערוך), אוטבוצק, אוהל (קבר), נפוליאון בונפרטה, נצח (הוצאת ספרים), נחמיה גינזבורג, נוסח האר"י, ניח"ח, ניגון שלוש תנועות, ניגון הקפות, ניגוני חב"ד, ניו יורק, סנקט פטרבורג, ספר הניגונים חב"ד, ספר התניא, ספריית חב"ד, סופר, סידור הרב, עמנואל אטקס, עדין אבן ישראל, עורך ראשי, פנחס ביכלר, פסח, פברואר, פוסק, פולטבה, פוזנן, פינסק, פייסבוק, צמאה לך נפשי, צאר, צרפת, קרמנצ'וג, קבלה, קה"ת, קופת מעות ארץ הקודש, קורסק, קול דודי (ניגון), קידוש החודש, רמב"ם, רשימות (חב"ד), רשימות היומן, רחל אליאור, רב, רבי יהודה הנשיא, רוסיה, רוח הקודש (יהדות), שמואל מונקס, שמואל אלעזר היילפרין, שארית יהודה, שניאור זלמן מלאדי, שקלוב, שלמה יוסף זוין, שלום עליכם (פיוט), שלום דובער שניאורסון, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, תנ"ך, תנועת החסידות, תנועה (מוזיקה), תפילות ראש השנה, תק"ז, תק"ה, תקמ"ו, תקנת המקוואות של בעל התניא, תקל"ז, תקל"ג, תקל"ד, תרס"ב, תרצ"ח, תשע"ב, תשע"ו, תשפ"ב, תשל"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תורת החסידות, תורה אור ולקוטי תורה, תורה שבעל-פה, לאדי, לשון הקודש, ליוזנה, לייב שרה'ס, חנוכה, חסידות, חסידות חב"ד, חברה קדישא, חג הגאולה, חיבור הלכתי, חיים מאיר הילמן, חיים מאיר היילמן, חיים נבון, בני היכלא, ברדיצ'ב, ברדיטשוב, ברוך ממז'יבוז', ברוך מרדכי אטינגר, ברוקלין, בלארוס, בוריס שץ, בית קברות, בית ישראל (שכונה), ביוגרף, גמילות חסדים, גאולה, גלגול נשמות, דובער שניאורי, דוד, דוד אסף, ה'תק"ך, ה'תק"ע, ה'תק"ט, ה'תק"ה, ה'תק"י, ה'תקנ"ט, ה'תקס"א, ה'תקס"ב, ה'תקע"ג, ה'תקל"ז, ה'תקכ"ז, ה'תקכ"ד, ה'תש"ם, המאה העשרים, המלחמות הנפוליאוניות, המבשר (יומון), המגיד ממעזריטש, המגיד ממזריטש, המודיע, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, האיחוד הפולני-ליטאי, הנדסה, הספרייה הלאומית, הערות וביאורים, הריי"צ, התנגדות לחסידות, התקשרות (שבועון), הלל מפאריץ', הלוח העברי, הלוח הגרגוריאני, הלוח היוליאני, הלכה, הבעל שם טוב, הגאון מווילנה, הגר"א, הדיאץ', ההתנגדות לחסידות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היסטוריון, היום יום, ורשה, וילנה, ויטבסק, כ"ד בתשרי, כ"ד בטבת, כתב יד (מקור), י"ט בכסלו, י"ז בכסלו, י"ח באלול, י"ב באב, יצחק אייזיק אפשטיין, ירושלים, ישראל מפולוצק, ישראל ברוך פוזנר, ישורון (מאסף תורני), יחיאל הררי, ידיעות ספרים, יהושע מונדשיין, יהודה לייב מינוביץ', יהודים, יוסף קארו, יוסף יצחק שניאורסון, יורה דעה, יוטיוב, יידיש, 14 בדצמבר, 15 בספטמבר, 1745, 1746, 1749, 1750, 1760, 1764, 1767, 1772, 1774, 1777, 1798, 1801, 1810, 1812, 1942, 1991, 2004, 2022, 26 בנובמבר, 26 בדצמבר, 27 בנובמבר, 30 בנובמבר, 4 באוקטובר. להרחיב מדד (201 יותר) »
Cambridge University Press
#הפניה הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וCambridge University Press · ראה עוד »
Chabad.org
Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וChabad.org · ראה עוד »
Ynet
ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וYnet · ראה עוד »
מאמר חסידות
#הפניה מאמר חסידות (חב"ד).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומאמר חסידות · ראה עוד »
מאמרי אדמו"ר הזקן
מאמרי אדמו"ר הזקן היא סדרת ספרים של מאמרי חסידות שאמר רבי שניאור זלמן מלאדי, שיצאה לאור על ידי מערכת "אוצר החסידים" של הוצאת קה"ת.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומאמרי אדמו"ר הזקן · ראה עוד »
מארש
תזמורת הנוער של עיריית ירושלים במצעד יום העצמאות, 1964 חלק ממארש המנוגן על ידי תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית צועדת בניו יורק מארש (בעברית: שיר לכת; גם: צְעוּדָה), כסוגה מוזיקלית, הוא לחן בעל מקצב קבוע ועוצמתי, המשמש בעיקר במצעדים צבאיים או חגיגיים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומארש · ראה עוד »
מנחם מנדל מוויטבסק
רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)
#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) · ראה עוד »
מנחם נחום מצ'רנוביל
רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומנחם נחום מצ'רנוביל · ראה עוד »
מרדכי מנשה לאופר
הרב מרדכי מנשה לאופר הרב מרדכי מנשה לאופר (נולד בח' בשבט ה'תשכ"ה, 1965) הוא מחבר ספרים חב"די, שליח חב"ד ורב רובע י"א באשדוד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומרדכי מנשה לאופר · ראה עוד »
מרדכי נרקיס
מרדכי נרקיס (כ"ו בכסלו תרנ"ט, 10 בדצמבר 1898, פולין – כ"ג באדר ב' תשי"ז, 26 במרץ 1957, ירושלים) היה חוקר אמנות ישראלי, אוצר עברי, ומנהל מוזיאונים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומרדכי נרקיס · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משה שניאורי
משה שניאורי (בערך 1784 – לפני 1878), היה בנו הצעיר של מייסד שושלת חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומשה שניאורי · ראה עוד »
משה חלמיש
משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1 באפריל 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומשה חלמיש · ראה עוד »
משה חיים אפרים מסדילקוב
רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב (ה'תק"ב, 1742 לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800) היה נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומשה חיים אפרים מסדילקוב · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומשיח · ראה עוד »
מלחמת רוסיה–צרפת (1812)
מלחמת רוסיה–צרפת פרצה ב-1812 עם פלישת נפוליאון לרוסיה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומלחמת רוסיה–צרפת (1812) · ראה עוד »
מזריטש
אנדרטה ליהודי מז'יריץ שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון מֶז'יריטש (ביידיש: מעזשיריטש; באוקראינית: Великі Межирічі, וליקי מז'יריצ'י; בפולנית: Międzyrzecz korecki, מיינדזיז'ץ' קורצקי) היא עיירה באוקראינה, כ-19 ק"מ ממערב לקורץ וכ-40 ק"מ ממזרח לרובנו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומזריטש · ראה עוד »
מבצר פטרופבלובסקיה
250 px המבצר הפטרופאבלי או מבצר פֶּטְרוֹפַּבְלוֹבְסקיה (ברוסית: Петропавловская крепость - "מבצר פיוטר ופאבל") הוא המבצר המקורי של העיר סנקט פטרבורג ברוסיה ונמצא ברובע פטרוגרד בעיר.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומבצר פטרופבלובסקיה · ראה עוד »
מגיד (דרשן)
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומגיד (דרשן) · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוהילב
מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילב; ביידיש: מאָלעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומוהילב · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
מיכל מזלוטשוב
#הפניה יחיאל מיכל מזלוטשוב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ומיכל מזלוטשוב · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואסטרונומיה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וארצות הברית · ראה עוד »
ארבע בבות
ארבע בבות (מכונה גם: ניגון הרב או ניגון אדמו"ר הזקן, או ד' בבות), הוא ניגון ללא מילים, מניגוני חב"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וארבע בבות · ראה עוד »
אריה לייב משפולי
#הפניה יהודה לייב משפולי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואריה לייב משפולי · ראה עוד »
אש
להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואש · ראה עוד »
אלחנן ניר
הרב אלחנן נריה ניר (נולד ב-1980) הוא משורר וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואלחנן ניר · ראה עוד »
אלי אתה
אלי אתה ואודך הוא ניגון מכוון מניגוני חב"ד, מהניגונים שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואלי אתה · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואחרונים · ראה עוד »
אברהם שרון
שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932) אברהם א' שרון (שְבַדְרוֹן) (נכתב גם שוואדרון; Schwadron; י"ב באלול תרמ"ג, 10 בספטמבר 1878, בְּיֶניוּב, גליציה, אוסטריה – כ"א בתשרי תשי"ח, 17 באוקטובר 1957, ירושלים) היה הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואברהם שרון · ראה עוד »
אברהם חנוך גליצנשטיין
הרב אברהם חנוך גליצנשטיין (כ"ה בטבת תרפ"ט, 7 בינואר 1929 - כ' באדר תשע"ה, 11 במרץ 2015) היה סופר חרדי-ישראלי ומתרגם, חסיד חב"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואברהם חנוך גליצנשטיין · ראה עוד »
אברהם המלאך
רבי אברהם המלאך (מכונה גם "הקדוש"; ה'תק"א - י"ב בתשרי ה'תקל"ז; 1741–1776) היה בנו ותלמידו של המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואברהם המלאך · ראה עוד »
אברהם הכהן מקליסק
רבי אברהם הכהן מקליסק (1741 - ד' בשבט ה'תק"ע, 9 בינואר 1810) היה מתלמידי המגיד ממזריטש וממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואברהם הכהן מקליסק · ראה עוד »
אברהם כהנא
אברהם כהנא (ברוסית: Авраам Кахана; 19 בדצמבר 1874, י"א בטבת תרל"ה – 20 בפברואר 1946, י"ט באדר א' תש"ו) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואברהם כהנא · ראה עוד »
אבי"ע
צמצום הראשון. אחת מן הגרסאות של הדיאגרמה של רבי חיים ויטאל, הנמצאת בכתב יד של מנחם די לונזאנו אבי"ע הוא מושג בקבלה, המורכב מראשי התיבות של ארבעת העולמות המרכזיים בקבלה: "אצילות", "בריאה", "יצירה" ו"עשיה", בסדר יורד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואבי"ע · ראה עוד »
אבינו מלכנו (ניגון)
אבינו מלכנו הוא ניגון חב"ד ידוע, שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד מהלחנים המוכרים ביותר של תפילת אבינו מלכנו ואחד מהניגונים המכוונים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואבינו מלכנו (ניגון) · ראה עוד »
אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)
אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים ושלושה כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', לאנשים פרטיים ולכלל.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואדמו"ר · ראה עוד »
אדמו"ר האמצעי
#הפניה דובער שניאורי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואדמו"ר האמצעי · ראה עוד »
אדמו"רי חב"ד
#הפניה חסידות חב"ד#רשימת אדמו"רי חב"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואדמו"רי חב"ד · ראה עוד »
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואדר א' · ראה עוד »
אהרן מסטרשלה
רבי אהרן הלוי הורביץ מסְטַרשֶלֶה (staroszele) (ה'תקכ"ו, 1766 – כ"ב בתשרי ה'תקפ"ט, 1828) היה תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ואחד מממלאי מקומו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואהרן מסטרשלה · ראה עוד »
אהרון מסטרשלה
#הפניה אהרן מסטרשלה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואהרון מסטרשלה · ראה עוד »
אהלי שם
מכון "אהלי שם - ליובאוויטש" הוא בית הוצאה לאור שבעבר היה מכון מחקר תורני, העוסק בההדרתם והוצאתם לאור של ספרי אדמו"רי חב"ד ותלמידיהם.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואהלי שם · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואוקראינה · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אוטבוצק
אוֹטְבוֹצְק (בפולנית: Otwock;, ביידיש: אָטוואָצק) היא עיר במרכז פולין, כ-24 ק"מ דרומית-מזרחית לוורשה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואוטבוצק · ראה עוד »
אוהל (קבר)
אוהל הוא מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ואוהל (קבר) · ראה עוד »
נפוליאון בונפרטה
נפוליאון בונפרטה (בצרפתית: Napoléon Bonaparte, מבוטא: בּוֹנָפָּרְט; 15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821; ידוע גם כנפוליאון הראשון) היה שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, ומגדולי המצביאים בהיסטוריה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ונפוליאון בונפרטה · ראה עוד »
נצח (הוצאת ספרים)
נצח הייתה הוצאת ספרים חרדית פרטית, מהוצאות הספרים הדתיות הראשונות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ונצח (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
נחמיה גינזבורג
ממוזער הרב נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה (ט"ו בשבט ה'תקמ"ח – ט"ו בשבט ה'תרי"ב; 24 בינואר 1788 – 5 בפברואר 1852) היה רב, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ונחמיה גינזבורג · ראה עוד »
נוסח האר"י
נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ונוסח האר"י · ראה עוד »
ניח"ח
סמל חברת ניח"ח "נִיחֹ"חַ – ניגוני חסידי חב"ד־ליובאוויטש" היה ארגון של חסידות חב"ד שעסק בשימור ניגוניה של החסידות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וניח"ח · ראה עוד »
ניגון שלוש תנועות
ניגון שלוש תנועות (או: ג' תנועות; נקרא גם: הניגון המשולש) הוא ניגון חב"די שחיבורו מיוחס להבעל שם טוב, המגיד ממזריטש ורבי שניאור זלמן מלאדי, אשר כל אחד מהם חיבר חלק אחר של הניגון.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וניגון שלוש תנועות · ראה עוד »
ניגון הקפות
ניגון הקפות לרבי לוי יצחק (או ניגון להקפות) הוא ניגון שמח ללא מילים מניגוני חב"ד שנרשם מפי אביו של הרבי מלובביץ' רבי לוי יצחק שניאורסון ונקרא על שמו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וניגון הקפות · ראה עוד »
ניגוני חב"ד
ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות הקשורות בחסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וניגוני חב"ד · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וניו יורק · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספר הניגונים חב"ד
#הפניה ניח"ח#ספר הניגונים - חב"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וספר הניגונים חב"ד · ראה עוד »
ספר התניא
ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וספר התניא · ראה עוד »
ספריית חב"ד
250px ספריית חב"ד ליובאוויטש (שמה המלא: ספריית אגודת חסידי חב"ד אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש; באנגלית: Library of Agudas Chassidei Chabad) היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וספריית חב"ד · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וסופר · ראה עוד »
סידור הרב
#הפניה סידור אדמו"ר הזקן.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וסידור הרב · ראה עוד »
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ועמנואל אטקס · ראה עוד »
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ועדין אבן ישראל · ראה עוד »
עורך ראשי
עורך ראשי (גם: עורך אחראי או עורך ניהולי) הוא עורך במערכת עיתונאית או בהוצאה לאור, שהוא בעל אחריות סופית על תוצריה, אופן פעולתה, ועל המדיניות שלה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ועורך ראשי · ראה עוד »
פנחס ביכלר
פִּנְחָס אֶלִיעֶזֶר בִּּיכְלֶר (נולד ב-11 במרץ 1986, ל' באדר א' תשמ"ו) הוא זמר, מלחין, מעבד ומנצח חסידי ישראלי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ופנחס ביכלר · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ופסח · ראה עוד »
פברואר
פברואר (מלטינית Februarius; נהגה: "פבואר") הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ופברואר · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ופוסק · ראה עוד »
פולטבה
פולטבה (באוקראינית: Полтава) היא עיר באוקראינה המזרחית, מרכז מחוז פולטבה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ופולטבה · ראה עוד »
פוזנן
פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ופוזנן · ראה עוד »
פינסק
פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ופינסק · ראה עוד »
פייסבוק
פייסבוק (מאנגלית: Facebook) היא פלטפורמת רשת המופעלת על ידי חברת מטא האמריקאית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ופייסבוק · ראה עוד »
צמאה לך נפשי
צמאה לך נפשי הוא ניגון חסידי המבטא כמיהה וגעגוע.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וצמאה לך נפשי · ראה עוד »
צאר
צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וצאר · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וצרפת · ראה עוד »
קרמנצ'וג
קרמנצ'וג (באוקראינית: Кременчук; ברוסית: Кременчуг; ביידיש: קרמנטשוק) היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וקרמנצ'וג · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וקבלה · ראה עוד »
קה"ת
#הפניה הוצאת ספרים קה"ת.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וקה"ת · ראה עוד »
קופת מעות ארץ הקודש
קופת מעות ארץ הקודש היה מנגנון איסוף "מעות ארץ ישראל" מאת יהודי אשכנז בארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה למען היישוב האשכנזי בארץ ישראל שהיה אז בעיקרו מקרב החסידים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וקופת מעות ארץ הקודש · ראה עוד »
קורסק
קתדרלה בקורסק הקתדרלה הסרגייבו-קזנית בקורסק קורסק בתחילת העשור הראשון של המאה ה-20 רחוב מוסקבה בקורסק של תחילת המאה ה-20 קוּרְסְק (ברוסית: Курск) היא עיר במערב רוסיה, והיא מהווה את המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז קורסק.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וקורסק · ראה עוד »
קול דודי (ניגון)
קול דודי הוא ניגון התעוררות מניגוני חב"ד, מהניגונים שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וקול דודי (ניגון) · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וקידוש החודש · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ורמב"ם · ראה עוד »
רשימות (חב"ד)
רשימות הן שלוש מחברות שנמצאו בחדרו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לאחר פטירתו בשנת תשנ"ד (1994) המכילות חידושי תורה שכתב לעצמו, יומן וכן חוברות שאת חלקן התעתד להוציא לאור, אך לא הודפסו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ורשימות (חב"ד) · ראה עוד »
רשימות היומן
#הפניה רשימות (חב"ד)#רשימת היומן.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ורשימות היומן · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ורחל אליאור · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ורב · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ורוסיה · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
שמואל מונקס
שמואל מוּנקֶס (יידיש: מונקעס, לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: רֶבּ שמואל קאליסקער. חי במפנה המאה ה-19) היה מחסידי רבי שניאור זלמן מלאדי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושמואל מונקס · ראה עוד »
שמואל אלעזר היילפרין
הרב שמואל אלעזר היילפרין (ט"ו בתשרי תרצ"ג, אוקטובר 1932 - י"ג באדר תשס"ט, מרץ 2009) היה רב שכונת בית ישראל בירושלים וראש ישיבת תורת אמת.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושמואל אלעזר היילפרין · ראה עוד »
שארית יהודה
שארית יהודה הוא ספר הלכתי, בלשון הקודש, שמרכז את חיבורי רבי יהודה לייב (המהרי"ל) רבה של ינוביץ'.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושארית יהודה · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שקלוב
שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושקלוב · ראה עוד »
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »
שלום עליכם (פיוט)
"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »
שלום דובער שניאורסון
מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועה (מוזיקה)
#הפניה פרק (מוזיקה).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותנועה (מוזיקה) · ראה עוד »
תפילות ראש השנה
תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותפילות ראש השנה · ראה עוד »
תק"ז
#הפניה ה'תק"ז.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותק"ז · ראה עוד »
תק"ה
#הפניה ה'תק"ה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותק"ה · ראה עוד »
תקמ"ו
#הפניה ה'תקמ"ו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותקמ"ו · ראה עוד »
תקנת המקוואות של בעל התניא
תקנת המקוואות של בעל התניא היא תקנת רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד במטרה להנהיג טבילה במקווה כשר ומהודר לפי כל הדעות גם במים חמים ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שיוכלו לטבול ביישוב הדעת כראוי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותקנת המקוואות של בעל התניא · ראה עוד »
תקל"ז
#הפניה ה'תקל"ז.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותקל"ז · ראה עוד »
תקל"ג
#הפניה ה'תקל"ג.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותקל"ג · ראה עוד »
תקל"ד
#הפניה ה'תקל"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותקל"ד · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותרס"ב · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותרצ"ח · ראה עוד »
תשע"ב
#הפניה ה'תשע"ב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותשע"ב · ראה עוד »
תשע"ו
#הפניה ה'תשע"ו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותשע"ו · ראה עוד »
תשפ"ב
#הפניה ה'תשפ"ב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותשפ"ב · ראה עוד »
תשל"ב
#הפניה ה'תשל"ב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותשל"ב · ראה עוד »
תורת מנחם - התוועדויות
סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים בה מופיעים דברי תורתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חב"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותורת מנחם - התוועדויות · ראה עוד »
תורת החסידות
#הפניה תנועת החסידות#מחשבת החסידות ועמדותיה במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותורת החסידות · ראה עוד »
תורה אור ולקוטי תורה
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, אשר בהם מכונסים מאות מאמרי חסידות של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן על פרשיות השבוע, המועדים, מגילת אסתר ושיר השירים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותורה אור ולקוטי תורה · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
לאדי
#הפניה ליאדי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ולאדי · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ולשון הקודש · ראה עוד »
ליוזנה
ליוזנה (בבלארוסית: Лё́зна; בפולנית: Łoźna, לוז'נה; ברוסית: Лиозно, ליוזנו; ידועה גם כליאזני) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וליוזנה · ראה עוד »
לייב שרה'ס
רבי יהודה לֵיְבּ בן יוסף מרובנה הידוע בכינויו רבי לֵיְבּ שָׂרָה'ס (י"ז בתמוז ה'ת"ץ, 1730 – ד' באדר ב' תקנ"א, 1791) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ולייב שרה'ס · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וחנוכה · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וחסידות · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וחברה קדישא · ראה עוד »
חג הגאולה
חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו ולמחרתו בכ' בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וחג הגאולה · ראה עוד »
חיבור הלכתי
#הפניה ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וחיבור הלכתי · ראה עוד »
חיים מאיר הילמן
#הפניה חיים מאיר היילמן.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וחיים מאיר הילמן · ראה עוד »
חיים מאיר היילמן
בצעירותו, תמונתו כפי שמופיעה ב"בית רבי".חיים מאיר היילמאן, היילמן או הילמן (ה'תרט"ו, 1855 – י"ג בחשוון ה'תרפ"ח, 8 בנובמבר 1927) היה ביוגרף, ומוציא לאור יהודי בלארוסי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וחיים מאיר היילמן · ראה עוד »
חיים נבון
חיים נבון (נולד ב-25 ביוני 1973 ברמת גן) הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וחיים נבון · ראה עוד »
בני היכלא
#הפניה אתקינו סעודתא#בני היכלא.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ובני היכלא · ראה עוד »
ברדיצ'ב
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וברדיצ'ב · ראה עוד »
ברדיטשוב
#הפניה ברדיצ'ב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וברדיטשוב · ראה עוד »
ברוך ממז'יבוז'
הרב ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז, 1757 – י"ח בכסלו ה'תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וברוך ממז'יבוז' · ראה עוד »
ברוך מרדכי אטינגר
מצבת קברו של הרב ברוך מרדכי אטינגר בהר הזיתים בירושלים הרב ברוך מרדכי בן ר' אליעזר אטינגר מבוברויסק (נפטר ב-29 באוגוסט 1852, י"ד באלול ה'תרי"ב), היה חסיד חב"ד, רב קהילת החסידים בווילנה, ורב העיר בוברויסק.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וברוך מרדכי אטינגר · ראה עוד »
ברוקלין
ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וברוקלין · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ובלארוס · ראה עוד »
בוריס שץ
בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац; כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ובוריס שץ · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ובית קברות · ראה עוד »
בית ישראל (שכונה)
זוננפלד בשכונה (בצד שמאל גמ"ח מכירת ספרים יד שנייה) גגות חלק מבתי השכונה מגג ישיבת מיר בית ישראל היא שכונה חרדית בירושלים מצפון לשכונת מאה שערים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ובית ישראל (שכונה) · ראה עוד »
ביוגרף
#הפניה ביוגרפיה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וביוגרף · ראה עוד »
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וגמילות חסדים · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וגאולה · ראה עוד »
גלגול נשמות
הודי גלגול נשמות הוא תהליך אותו עוברת הנשמה, על פי אמונה רווחת, לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וגלגול נשמות · ראה עוד »
דובער שניאורי
רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטֶעלֶער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ודובער שניאורי · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ודוד · ראה עוד »
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ודוד אסף · ראה עוד »
ה'תק"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תק"ך · ראה עוד »
ה'תק"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תק"ע · ראה עוד »
ה'תק"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תק"ט · ראה עוד »
ה'תק"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תק"ה · ראה עוד »
ה'תק"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תק"י · ראה עוד »
ה'תקנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תקנ"ט · ראה עוד »
ה'תקס"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תקס"א · ראה עוד »
ה'תקס"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תקס"ב · ראה עוד »
ה'תקע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תקע"ג · ראה עוד »
ה'תקל"ז
עלייתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק וחסידיו לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תקל"ז · ראה עוד »
ה'תקכ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תקכ"ז · ראה עוד »
ה'תקכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תקכ"ד · ראה עוד »
ה'תש"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וה'תש"ם · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והמאה העשרים · ראה עוד »
המלחמות הנפוליאוניות
נפוליאון בונפרטה חוצה את האלפים חיילים פולנים מתקיפים תחת פיקודו של יוזף פוניאטובסקי חיילים פרוסים מיחידת הליצו פרייקור נפוליאון מפזר את ועדת ה-500 במהלך הפיכת 18 בברימר האדמירל הבריטי הוריישו נלסון נפגע במהלך קרב טרפלגר המלחמות הנפוליאוניות הן סדרה של עימותים כלל עולמיים שהתרחשו בעיקר באירופה, אך גם במזרח-התיכון, צפון אפריקה והאוקיינוס האטלנטי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והמלחמות הנפוליאוניות · ראה עוד »
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והמבשר (יומון) · ראה עוד »
המגיד ממעזריטש
#הפניה המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והמגיד ממעזריטש · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
המודיע
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והמודיע · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הנדסה
טורבינות רוח, דוגמה לפרויקט הנדסי רב תחומי הנדסה אווירונאוטית והנדסת מכונות - מנוע סילון פראט אנד ויטני F100. הנדסת אלקטרוניקה - מעגל משולב. הנדסה קרבית. הנדסה היא שם כללי ליישום המדע לצורכי האנושות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והנדסה · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הערות וביאורים
#הפניה קובץ הערות וביאורים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והערות וביאורים · ראה עוד »
הריי"צ
#הפניה יוסף יצחק שניאורסון.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והריי"צ · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
התקשרות (שבועון)
שער הגיליון הראשון התקשרוּת היא חוברת שבועית בהוצאת צעירי אגודת חב"ד היוצאת לאור מאז חודש אב ה'תשנ"ד (1994).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והתקשרות (שבועון) · ראה עוד »
הלל מפאריץ'
שער ספרו - פלח הרימון רבי הלל הלוי מאליסוב (ידוע בכינוי רֶבּ הלל מפאריץ; תקנ"ה - י"א באב תרכ"ד) היה רב חסידי, מקובל, מלחין ומשפיע חב"די ברוסיה הלבנה ואוקראינה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והלל מפאריץ' · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הגרגוריאני
תבליט על קברו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, המציין את השקת לוח השנה הגרגוריאני. הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי גם לוח השנה האזרחי או הלוח הלועזי או הלוח הנוצרי, על מנת להבדילו מהלוח העברי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והלוח הגרגוריאני · ראה עוד »
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והלוח היוליאני · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והלכה · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והגר"א · ראה עוד »
הדיאץ'
הדיאץ' (באוקראינית: Гадяч; ביידיש: האַדיטש) היא עיר במחוז פולטבה, אוקראינה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והדיאץ' · ראה עוד »
ההתנגדות לחסידות
הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והיסטוריון · ראה עוד »
היום יום
היום יום (שמו המלא: היום יום... לוח אור זרוע לחסידי חב"ד) הוא לוח שנה שערך רבי מנחם מנדל שניאורסון, לימים האדמו"ר מלובביץ', הכולל לוח לימוד יומי של שיעורי החת"ת, מנהגי חב"ד ופתגמים יומיים שליקט משיחות ומכתבי חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ'.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי והיום יום · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וורשה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ווילנה · ראה עוד »
ויטבסק
וִיטֵבְּסְק (בבלארוסית: Ві́цебск - ויצבסק; ברוסית: Ви́тебск) היא עיר בצפון-מזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וויטבסק · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
כ"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וכ"ד בטבת · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
י"ט בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וי"ט בכסלו · ראה עוד »
י"ז בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וי"ז בכסלו · ראה עוד »
י"ח באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וי"ח באלול · ראה עוד »
י"ב באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב אב היא, ברוב השנים, פרשת ואתחנן.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וי"ב באב · ראה עוד »
יצחק אייזיק אפשטיין
הרב יצחק אייזיק ב"ר מרדכי הלוי אפשטיין (נודע בכינויו ר' אייזיק הוֹמְלֶר; ~ה'תק"ל, 1770 - כ"ו באייר ה'תרי"ז, 20 במאי 1857) היה רבה של העיר הומל וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויצחק אייזיק אפשטיין · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וירושלים · ראה עוד »
ישראל מפולוצק
רבי ישראל מפּוֹלוֹצק (בכתיב יידי: פּאָלאָצק, ויטבסק, ה'ת"צ (1730) בערך - א' באייר ה'תקמ"ב (1788)-ה'תקמ"ד) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשי עליית החסידים בשנת תקל"ז (1777).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וישראל מפולוצק · ראה עוד »
ישראל ברוך פוזנר
#הפניה ברוך פוזנר.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וישראל ברוך פוזנר · ראה עוד »
ישורון (מאסף תורני)
ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »
יחיאל הררי
יחיאל הררי (נולד בא' בטבת תשל"ד, 26 בדצמבר 1973) הוא סופר ישראלי, ד"ר בתקשורת וחסיד חב"ד.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויחיאל הררי · ראה עוד »
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי וידיעות ספרים · ראה עוד »
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויהושע מונדשיין · ראה עוד »
יהודה לייב מינוביץ'
רבי יהודה ליב שניאורי המכונה מהרי"ל מינוביץ' (בכתיב יידי: יאנאוויטש; נולד בין השנים ה'תק"ט-ה'תקי"ב, 1749-1752. נפטר בסוף שנת 1825) היה ה"מגיד מישרים" וה"מורה צדק" של העיירה ינוביץ', ואחיו של האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי ושימש כיד ימינו, וחוזר שלו.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויהודה לייב מינוביץ' · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויהודים · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף יצחק שניאורסון
מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויורה דעה · ראה עוד »
יוטיוב
יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויוטיוב · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ויידיש · ראה עוד »
14 בדצמבר
14 בדצמבר הוא היום ה-348 בשנה בלוח הגרגוריאני (349 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו14 בדצמבר · ראה עוד »
15 בספטמבר
15 בספטמבר הוא היום ה-258 בשנה (259 בשנה מעוברת), בשבוע ה-37 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו15 בספטמבר · ראה עוד »
1745
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1745 · ראה עוד »
1746
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1746 · ראה עוד »
1749
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1749 · ראה עוד »
1750
;בממלכה המאוחדת הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1750 · ראה עוד »
1760
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1760 · ראה עוד »
1764
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1764 · ראה עוד »
1767
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1767 · ראה עוד »
1772
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1772 · ראה עוד »
1774
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1774 · ראה עוד »
1777
רבי שלום מזרחי שרעבי (המכונה הרש"ש הקדוש, ה'ת"פ - י' בשבט ה'תקל"ז; 1720 - 1777), מחבר "פירוש השמ"ש" (שמ"ש: ראשי תבות של שלום מזרחי שרעבי) על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש".
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1777 · ראה עוד »
1798
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1798 · ראה עוד »
1801
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1801 · ראה עוד »
1810
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1810 · ראה עוד »
1812
|.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1812 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1942 · ראה עוד »
1991
1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה באלף השני.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו1991 · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו2004 · ראה עוד »
2022
15 בינואר - ההתפרצות הגעשית של הונגה טונגה בדרום האוקיינוס השקט הצבא הרוסי פולש לאוקראינה נרצח בעת שנשא נאום בחירות בנארה אירועים מתמשכים.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו2022 · ראה עוד »
26 בנובמבר
26 בנובמבר הוא היום ה-330 בשנה, (331 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו26 בנובמבר · ראה עוד »
26 בדצמבר
26 בדצמבר הוא היום ה-360 בשנה (361 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו26 בדצמבר · ראה עוד »
27 בנובמבר
27 בנובמבר הוא היום ה-331 בשנה בלוח הגרגוריאני (332 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו27 בנובמבר · ראה עוד »
30 בנובמבר
30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו30 בנובמבר · ראה עוד »
4 באוקטובר
4 באוקטובר הוא היום ה-277 בשנה בלוח הגרגוריאני (278 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שניאור זלמן מלאדי ו4 באוקטובר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי, שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שניאור_זלמן_מלאדי
