גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
93 יחסים: Mathematische Annalen, מספר, מספר אי-רציונלי, מספר סודר, מספר רציונלי, מספר טרנספיניטי, מספר טבעי, משפט קנטור, משפט קנטור (לקבוצת החזקה), משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין, משפט הסדר הטוב, משלים (מתמטיקה), מתמטיקאי, מתמטיקה, מחלקת שקילות, מורפיזם, מכפלה קרטזית, אם ורק אם, אפסילון בארידנוס, אקסיומה, ארנסט צרמלו, אלף אפס, אלפבית יווני, אזרחות כפולה, אברהם הלוי פרנקל, או (לוגיקה), אופרטור, אי-שוויון (מתמטיקה), אינסוף, אינדוקציה מתמטית, אינדוקציה טרנספיניטית, איחוד (מתמטיקה), איבר (מתמטיקה), נקודת אי-רציפות, סדר חלקי, עוצמה (מתמטיקה), פסוק (לוגיקה), פרדוקס, פרדוקס קנטור, פונקציה, פונקציה ממשית, פונקציה על, פונקציה רציפה (אנליזה), פונקציה חד חד ערכית ועל, פונקציה חד-חד-ערכית, פונקציה חד-חד-ערכית ועל, פונקציה גזירה, פונקציה הפיכה, קבוצת החזקה, קבוצה (מתמטיקה), ..., קבוצה אינסופית, קבוצה לא בת-מנייה, קבוצה בת מנייה, רקורסיה, רון אהרוני, תת קבוצה, תחום של פונקציה, תורת הקטגוריות, תורת הקבוצות האקסיומטית, תורת הקבוצות הנאיבית, לוגיקה מתמטית, טופולוגיית סדר, טווח של פונקציה, זוג סדור, חסם (מתמטיקה), חלוקה (תורת הקבוצות), חיתוך (מתמטיקה), גאורג קנטור, גרמנית, דיאגרמת הסה, המאה ה-20, המספרים הממשיים, האלכסון של קנטור, הפרש (תורת הקבוצות), הפרש סימטרי, הפרדוקס של ראסל, הפרדוקס של בורלי-פורטי, הקבוצה הריקה, הלמה של צורן, הגדרה רקורסיבית, הוצאת מסדה, וגם (לוגיקה), יחס (תורת הקבוצות), יחס אנטי-סימטרי, יחס סדר מלא, יחס סדר טוב, יחס סימטרי, יחס רפלקסיבי, יחס שקילות, יחס טרנזיטיבי, 1870, 1895, 1897. להרחיב מדד (43 יותר) »
Mathematische Annalen
Mathematische Annalen (מילולית בגרמנית: דברי ימים מתמטיים) הוא כתב עת מדעי למתמטיקה היוצא לאור בגרמניה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וMathematische Annalen · ראה עוד »
מספר
מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומספר · ראה עוד »
מספר אי-רציונלי
מספרים אי-רציונליים מספר אי רציונלי הוא מספר ממשי שאינו מספר רציונלי, כלומר שלא ניתן להציגו כמנה של שני מספרים שלמים.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומספר אי-רציונלי · ראה עוד »
מספר סודר
בתורת הקבוצות, מספר סודר (באנגלית: Ordinal number) הוא טיפוס סדר של קבוצה סדורה היטב.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומספר סודר · ראה עוד »
מספר רציונלי
דוגמאות למספרים רציונלים בין 0 ל-1 מספר רציונלי הוא מספר, אשר ניתן להצגה כמנה של מספרים שלמים, הנקראים מונה ומכנה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומספר רציונלי · ראה עוד »
מספר טרנספיניטי
מספר טרנספיניטי הוא מספר הגדול מאשר כל מספר סופי.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומספר טרנספיניטי · ראה עוד »
מספר טבעי
במתמטיקה מספר טבעי הוא מספר שלם חיובי, המתאר מספר איברים בקבוצה סופית, כמו 1,2,3 או כמו 72.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומספר טבעי · ראה עוד »
משפט קנטור
גאורג קנטור משפט קנטור הוא משפט מתמטי בתורת הקבוצות, הקובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת החזקה שלה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומשפט קנטור · ראה עוד »
משפט קנטור (לקבוצת החזקה)
#הפניה משפט קנטור.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומשפט קנטור (לקבוצת החזקה) · ראה עוד »
משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין
משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין בתורת הקבוצות אומר שאם קיימת פונקציה חד-חד-ערכית מקבוצה A לקבוצה B, וקיימת פונקציה חד-חד-ערכית מהקבוצה B לקבוצה A, אז קיימת פונקציה שהיא גם חד-חד-ערכית וגם על מהקבוצה A לקבוצה B, כלומר שתי הקבוצות שקולות - עוצמתן זהה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומשפט קנטור-שרדר-ברנשטיין · ראה עוד »
משפט הסדר הטוב
משפט הסדר הטוב הוא משפט בתורת הקבוצות, הקובע שאפשר לסדר כל קבוצה בסדר טוב.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומשפט הסדר הטוב · ראה עוד »
משלים (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות, משלים של קבוצה G (באנגלית: G complement of set) הוא קבוצה אחרת, אשר מכילה את כל האיברים שאינם נמצאים ב-G. זאת ביחס לקבוצה U כלשהי שהיא "הקבוצה האוניברסלית" - קבוצה שבהקשר הנוכחי של הדיון, כל קבוצה שעליה נדבר היא תת קבוצה של U. על-פי הגדרה זו, האיחוד של קבוצת G והמשלים של G הוא הקבוצה U, ואילו החיתוך ביניהן הוא קבוצה ריקה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומשלים (מתמטיקה) · ראה עוד »
מתמטיקאי
קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומתמטיקאי · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומתמטיקה · ראה עוד »
מחלקת שקילות
חפיפה היא דוגמה ליחס שקילות. שני המשולשים השמאליים ביותר הם חופפים, בעוד המשולש השלישי והרביעי אינם תואמים לאף משולש אחר המוצג כאן. לפיכך, שני המשולשים הראשונים נמצאים באותה מחלקת שקילות, בעוד שהמשולש השלישי והרביעי נמצאים כל אחד במחלקת השקילות שלו.במתמטיקה, מחלקות שקילות היא דרך לחלק איברים של קבוצה כלשהי שקיים יחס שקילות המוגדר עליה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומחלקת שקילות · ראה עוד »
מורפיזם
במתמטיקה, מוֹרְפִיזְם מתייחס למיפוי משמר-מבנה, ממבנה מתמטי אחד למבנה מתמטי אחר.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומורפיזם · ראה עוד »
מכפלה קרטזית
מַכְפֵּלָה קַרְטֵזִית (סימון מתמטי: \times) היא פעולה בינארית על קבוצות היוצרת קבוצה חדשה, שאבריה הם הזוגות הסדורים שרכיביהם מגיעים משתי הקבוצות, בהתאמה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ומכפלה קרטזית · ראה עוד »
אם ורק אם
אם ורק אם (ראשי תיבות: אמ"ם) או "אימוּם" (בלשון חז"ל: תנאי כפול, וסימונו בלוגיקה פורמלית: \Leftrightarrow, \leftrightarrow או ≡) בתחום הלוגיקה המתמטית הוא קַשָּׁר לוגי בין שתי טענות השקולות זו לזו במובן שכל אחת אמיתית כשהשנייה אמיתית, אך אם אחת אינה אמיתית גם השנייה שגויה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואם ורק אם · ראה עוד »
אפסילון בארידנוס
ε (אפסילון) בארידנוס (הידוע גם בשמו רן) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ארידנוס, שנמצא במרחק של כ-10.5 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השלישי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי וסיריוס).
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואפסילון בארידנוס · ראה עוד »
אקסיומה
אַקְסיּוֹמָה, אמיתה, או הנחת יסוד (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה במסגרת מסוימת כנכונה מבלי להוכיחה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואקסיומה · ראה עוד »
ארנסט צרמלו
ארנסט פרידריך פרדיננד צֶרמֵלו (בגרמנית: Ernst Friedrich Ferdinand Zermelo) (27 ביולי 1871 - 21 במאי 1953) היה מתמטיקאי ופילוסוף גרמני.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וארנסט צרמלו · ראה עוד »
אלף אפס
\!\, \aleph_0 (אָלֶף אֶפֶס) הוא הסימון המקובל בתורת הקבוצות לעוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, שהיא העוצמה האינסופית הקטנה ביותר.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואלף אפס · ראה עוד »
אלפבית יווני
האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואלפבית יווני · ראה עוד »
אזרחות כפולה
#הפניה ריבוי אזרחויות.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואזרחות כפולה · ראה עוד »
אברהם הלוי פרנקל
עטיפת הכרך הראשון בסדרת הספרים '''מבוא למתמטיקה''' של פרנקל אברהם (אדולף) הלוי פרנקל (בגרמנית: Adolf Abraham Halevi Fraenkel; 17 בפברואר 1891 – 15 באוקטובר 1965) היה מתמטיקאי גרמני-ישראלי נודע, ממניחי היסודות לתורת הקבוצות האקסיומטית.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואברהם הלוי פרנקל · ראה עוד »
או (לוגיקה)
בלוגיקה מתמטית, אוֹ או דִּיסְיוּנְקְצְיָה הוא קשר לוגי בינארי, המתאים לשני פסוקים או לשתי תבניות פסוק או תבנית של ערך אמת, כאשר לפחות אחד משני המרכיבים אמיתי.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואו (לוגיקה) · ראה עוד »
אופרטור
במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) הוא סמל המשמש לציון פעולה הפועלת על מספר קבוע או משתנה של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואופרטור · ראה עוד »
אי-שוויון (מתמטיקה)
אי-שוויון הוא שם משותף לשני סוגי טענות במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואי-שוויון (מתמטיקה) · ראה עוד »
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואינסוף · ראה עוד »
אינדוקציה מתמטית
גישת האינדוקציה המתמטית מומחשת לעיתים באמצעות האפקט הסדרתי של אבני דומינו נופלות. אינדוקציה מתמטית היא שיטה לוגית המאפשרת להוכיח שתכונה מסוימת משותפת לכל המספרים הטבעיים.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואינדוקציה מתמטית · ראה עוד »
אינדוקציה טרנספיניטית
אינדוקציה טרנספיניטית או אינדוקציה על־סופית היא שיטת הוכחה המאפשרת להוכיח שתכונה מסוימת מתקיימת לכל איברי קבוצה סדורה היטב.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואינדוקציה טרנספיניטית · ראה עוד »
איחוד (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות ובענפים אחרים במתמטיקה, האיחוד של אוסף של קבוצות הוא קבוצה המכילה את כל מה ששייך לקבוצות אלה, ושום דבר אחר.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואיחוד (מתמטיקה) · ראה עוד »
איבר (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות, איבר הוא פריט מתוך קבוצה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ואיבר (מתמטיקה) · ראה עוד »
נקודת אי-רציפות
#הפניה נקודת אי רציפות.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ונקודת אי-רציפות · ראה עוד »
סדר חלקי
הכלה. איבר המינימום הוא \emptyset ואיבר המקסימום \x,y,z\ בתורת הקבוצות, סדר חלקי על קבוצה X הוא יחס בינארי המקיים אחת משתי קבוצות של אקסיומות.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וסדר חלקי · ראה עוד »
עוצמה (מתמטיקה)
המונח המתמטי עוצמה, מספר קרדינלי או מספר מונה מתאר גודל של קבוצה שאינו תלוי בתכונות האיברים בקבוצה או בקשרים ביניהם.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ועוצמה (מתמטיקה) · ראה עוד »
פסוק (לוגיקה)
הפסוק הוא מאבני היסוד של תורת השפה, ואף על פי כן קשה ביותר להגדירו.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופסוק (לוגיקה) · ראה עוד »
פרדוקס
פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופרדוקס · ראה עוד »
פרדוקס קנטור
#הפניה הפרדוקס של קנטור.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופרדוקס קנטור · ראה עוד »
פונקציה
פונקציה המתאימה לכל צורה את הצבע שלה פונקציה היא התאמה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. במתמטיקה, פוּנְקְצִיָּה (נקראת גם העתקה) היא התאמה, המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופונקציה · ראה עוד »
פונקציה ממשית
פונקציה ממשית היא פונקציה המחזירה ערכים ממשיים.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופונקציה ממשית · ראה עוד »
פונקציה על
במתמטיקה, פונקציה מקבוצה A לקבוצה B היא על אם כל איבר בקבוצה B מתקבל כערך של הפונקציה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופונקציה על · ראה עוד »
פונקציה רציפה (אנליזה)
סינוס רציפה בכל נקודה פונקציית המדרגה אינה רציפה בנקודה x.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופונקציה רציפה (אנליזה) · ראה עוד »
פונקציה חד חד ערכית ועל
#הפניה פונקציה חד-חד-ערכית ועל.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופונקציה חד חד ערכית ועל · ראה עוד »
פונקציה חד-חד-ערכית
פונקציה חד-חד-ערכית (חח"ע) היא פונקציה המקבלת כל ערך פעם אחת לכל היותר.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופונקציה חד-חד-ערכית · ראה עוד »
פונקציה חד-חד-ערכית ועל
במתמטיקה, פונקציה חד-חד-ערכית ועל (נקראת גם בִּייקציָה; באנגלית: Bijection) מקבוצה X לקבוצה Y היא פונקציה המתאימה לכל איבר של X איבר אחד ויחיד של Y. פונקציה חח"ע (חד חד ערכית) ועל נקראת "פונקציה הפיכה".
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופונקציה חד-חד-ערכית ועל · ראה עוד »
פונקציה גזירה
גרף של פולינום (ממעלה 4) הגזיר בכל נקודה ערך המוחלט הגזירה בכל נקודה למעט x.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופונקציה גזירה · ראה עוד »
פונקציה הפיכה
250px במתמטיקה, פונקציה הפיכה היא פונקציה, אשר קיימת פונקציה נוספת שפעולתה הפוכה לזו של הראשונה, כך שכאשר שתי הפונקציות מופעלות בזו אחר זו על ערך כלשהו, מוחזר הערך שעליו הן הופעלו.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ופונקציה הפיכה · ראה עוד »
קבוצת החזקה
בתורת הקבוצות, קבוצת החזקה של קבוצה נתונה A היא קבוצת כל תת הקבוצות של A, ומסמנים אותה ב־ \mathcal(A).
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וקבוצת החזקה · ראה עוד »
קבוצה (מתמטיקה)
קבוצה היא מושג יסודי במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וקבוצה (מתמטיקה) · ראה עוד »
קבוצה אינסופית
קבוצה אינסופית היא קבוצה שמספר איבריה אינו סופי, כלומר קבוצה שאינה קבוצה סופית.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וקבוצה אינסופית · ראה עוד »
קבוצה לא בת-מנייה
#הפניה קבוצה שאינה בת מנייה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וקבוצה לא בת-מנייה · ראה עוד »
קבוצה בת מנייה
בתורת הקבוצות, קבוצה בַּת מְנִיָּה היא קבוצה שקיימת פונקציה חד־חד ערכית ממנה לקבוצת המספרים הטבעיים.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וקבוצה בת מנייה · ראה עוד »
רקורסיה
משולש שרפינסקי – רקורסיה של משולשים אשר יוצרת סריג פרקטלי רקורסיה הנוצרת בעזרת תוכנה ללכידת מסך המצלמת את עצמה בפעולה רֵקוּרְסִיָּה (בעברית: נסיגה) היא תופעה שכל מופע שלה מכיל מופע נוסף שלה, כך שהיא מתרחשת ומשתקפת בשלמותה בתוך עצמה שוב ושוב.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ורקורסיה · ראה עוד »
רון אהרוני
רון אהרוני (נולד ב-1952) הוא מתמטיקאי ואיש חינוך ישראלי, פרופסור אמריטוס בפקולטה למתמטיקה בטכניון וזוכה פרס עפר לידר לעידוד היצירה הספרותית בין מדענים לשנת 2011.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ורון אהרוני · ראה עוד »
תת קבוצה
#הפניה תת-קבוצה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ותת קבוצה · ראה עוד »
תחום של פונקציה
פונקציה f מ-X ל-Y. קבוצת הנקודות באליפסה האדומה מייצגת את X, התחום של f. במתמטיקה, תחום של פונקציה או דוֹמֵיְין, הוא קבוצת כל הקלטים שפונקציה מקבלת.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ותחום של פונקציה · ראה עוד »
תורת הקטגוריות
תורת הקטגוריות היא תורה מתמטית המנתחת בצורה מופשטת מבנים מתמטיים ואת היחסים ביניהם.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ותורת הקטגוריות · ראה עוד »
תורת הקבוצות האקסיומטית
תורת הקבוצות האקסיומטית היא תורה מתמטית המהווה ניסוח אקסיומטי של תורת הקבוצות.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ותורת הקבוצות האקסיומטית · ראה עוד »
תורת הקבוצות הנאיבית
תורת הקבוצות הנאיבית הוא שמה של גישה אלמנטרית לתורת הקבוצות, שאותה פיתח גאורג קנטור בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ותורת הקבוצות הנאיבית · ראה עוד »
לוגיקה מתמטית
לוגיקה מתמטית הוא תחום במתמטיקה, העוסק במערכות פורמליות ובדרך בה הן מגלמות מושגים אינטואיטיביים, כגון הוכחה או חישוביות.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ולוגיקה מתמטית · ראה עוד »
טופולוגיית סדר
בטופולוגיה, לכל קבוצה סדורה ביחס סדר מלא קיימת טופולוגיה טבעית המכונה טופולוגיית הסדר, והיא זו הנוצרת על ידי התת-בסיס של הקבוצות מהצורה: עבור כל \ a \in X. באופן שקול, זו גם הטופולוגיה הנוצרת על ידי הבסיס שמורכב מקבוצות מהצורה: עבור כל a, b \in X.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וטופולוגיית סדר · ראה עוד »
טווח של פונקציה
תחום שלה. במתמטיקה, טווח של פונקציה אחד משלושת המרכיבים של פונקציה, לצד תחום וכלל התאמה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וטווח של פונקציה · ראה עוד »
זוג סדור
זוג סדור הוא זוג של שני עצמים מתמטיים, עם חשיבות לסדרם.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וזוג סדור · ראה עוד »
חסם (מתמטיקה)
במתמטיקה, חֶסֶם של תת-קבוצה של קבוצה סדורה חלקית הוא איבר של הקבוצה הסדורה שבינו לבין כל אחד מאברי התת-קבוצה מתקיים אי-שוויון חלש.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וחסם (מתמטיקה) · ראה עוד »
חלוקה (תורת הקבוצות)
תתי-קבוצות בעלות איבר יחיד. האזורים הצבועים מייצגים תתי-קבוצות שלה. בתורת הקבוצות, חלוקה (לפעמים נקראת חלוקה זרה) של קבוצה X, היא אוסף של תת קבוצות לא ריקות של X, שהן זרות בזוגות ומכסות את X (דהיינו, X שווה לאיחוד שלהן).
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וחלוקה (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
חיתוך (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות ובענפים אחרים במתמטיקה, החיתוך של שתי קבוצות A ו-B הוא הקבוצה המכילה את כל האיברים ב-A ששייכים גם ל-B (או באופן שקול, כל האיברים ב-B ששייכים גם ל-A), ורק אותם.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וחיתוך (מתמטיקה) · ראה עוד »
גאורג קנטור
גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 – 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וגאורג קנטור · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות וגרמנית · ראה עוד »
דיאגרמת הסה
קבוצה x, y, z 60 דיאגרמת הָסֶה היא דיאגרמה המתארת יחס סדר חלקי.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ודיאגרמת הסה · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והמאה ה-20 · ראה עוד »
המספרים הממשיים
#הפניה שדה המספרים הממשיים.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והמספרים הממשיים · ראה עוד »
האלכסון של קנטור
ספרות שהן 0 ו-w מייצג ספרות שאינן 0. האלכסון של קנטור היא הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1891 שהמספרים הממשיים אינם בני מנייה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והאלכסון של קנטור · ראה עוד »
הפרש (תורת הקבוצות)
דיאגרמת ון של הקבוצה '''A-B''' בתורת הקבוצות, הפרש של שתי קבוצות A ו-B הוא הקבוצה שמכילה את כל איברי A שלא שייכים ל-B. קבוצה זו מסומנת ב-A-B או ב-A \setminus B: פעולה ההפרש איננה קיבוצית או חילופית.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והפרש (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
הפרש סימטרי
40px הפרש סימטרי היא פעולה בינארית על קבוצות.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והפרש סימטרי · ראה עוד »
הפרדוקס של ראסל
הפרדוקס של ראסל הוא פרדוקס שהציע הפילוסוף והלוגיקן ברטראנד ראסל בשנת 1901, במכתב ששלח למייסדה של הלוגיקה המתמטית, גוטלוב פרגה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והפרדוקס של ראסל · ראה עוד »
הפרדוקס של בורלי-פורטי
הפרדוקס של בּוּרָלִי-פוֹרְטִי הוא פרדוקס שהציע המתמטיקאי האיטלקי 'צֶ'זָארֶה בּוּרָלִי-פוֹרְטִי' בשנת 1897.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והפרדוקס של בורלי-פורטי · ראה עוד »
הקבוצה הריקה
סמלה של הקבוצה הריקה הקבוצה הריקה היא קבוצה שאין בה איברים, והיא מסומנת בסימן \emptyset (שמקורו באות הנורווגית "Ø") או בצורה.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והקבוצה הריקה · ראה עוד »
הלמה של צורן
הלמה של צורן (Zorn's lemma) במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקבוצות, היא משפט שימושי העוסק בתכונה של קבוצות סדורות חלקית.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והלמה של צורן · ראה עוד »
הגדרה רקורסיבית
הגדרה רקורסיבית או הגדרת נסיגה היא הגדרת מושג באופן שמצריך פניה אל אותה הגדרה, אבל בתנאים שונים.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והגדרה רקורסיבית · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות והוצאת מסדה · ראה עוד »
וגם (לוגיקה)
בלוגיקה מתמטית, חִתּוּךְ לוֹגִי (או פעולה "וגם", בלעז: קוֹנְיוּנְקְצְיָה; סימון: \land) הוא קשר לוגי היוצר משני פסוקים או תבניות פסוק חדש שהוא אמיתי רק כאשר שני מרכיביו אמיתיים.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ווגם (לוגיקה) · ראה עוד »
יחס (תורת הקבוצות)
במתמטיקה, ובפרט בתורת הקבוצות, יחס בינארי או רלציה בין קבוצות כלשהן A ו-B הוא קבוצה של זוגות סדורים של איברים, כך שהאיבר הראשון בכל זוג שייך ל-A, והשני ל-B. קיימים גם יחסים n -אריים, שהם קבוצות של n -יות מקבוצות נתונות A_1,\dots,A_n.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ויחס (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
יחס אנטי-סימטרי
במתמטיקה, יחס אנטי-סימטרי (קרוי גם יחס אנטי-סימטרי חלש או יחס אנטי-סימטרי במובן הרחב) הוא יחס בינארי R, שעבורו אם \ xRy ו- \ yRx אז \ x.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ויחס אנטי-סימטרי · ראה עוד »
יחס סדר מלא
#הפניהסדר מלא.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ויחס סדר מלא · ראה עוד »
יחס סדר טוב
#הפניה סדר טוב.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ויחס סדר טוב · ראה עוד »
יחס סימטרי
במתמטיקה, ובפרט בתורת הקבוצות, יחס בינארי R מעל קבוצה A ייקרא יחס סימטרי אם מ-xRy נובע yRx; תנאי זה שקול לכך ש-R.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ויחס סימטרי · ראה עוד »
יחס רפלקסיבי
בלוגיקה ובמתמטיקה, יחס בינארי R מעל קבוצה X הוא יחס רפלקסיבי אם עבור כל איבר a בקבוצה X, האיבר \ aנמצא ביחס עם עצמו, כלומר, a R a.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ויחס רפלקסיבי · ראה עוד »
יחס שקילות
52 יחסי השקילות האפשריים של קבוצה של 5 איברים. תאים שאינם לבנים הם איברים שמקיימים את הייחס. והצבעים השונים, מלבד אפור בהיר, מציינים את מחלקות השקילות (כל תא אפור בהיר הוא מחלקת השקילות של עצמו). במתמטיקה, יחס שקילות הוא יחס בינארי שהוא רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ויחס שקילות · ראה עוד »
יחס טרנזיטיבי
במתמטיקה ולוגיקה, חוק העברה הוא יחס המקיים את "כלל המעבר": אם a מתייחס ל-b ו-b מתייחס ל-c, אז גם a מתייחס ל-c. תכונה חשובה זו מתקיימת בכל יחס שקילות ובכל יחס סדר.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ויחס טרנזיטיבי · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ו1870 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ו1895 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תורת הקבוצות ו1897 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תורת_הקבוצות
