דמיון בין תלמוד בבלי ותלמוד תורה (מצווה)
תלמוד בבלי ותלמוד תורה (מצווה) יש להם 21 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת אבות, מסכת קידושין, מסכת יומא, משנה, משנה תורה, ארבעה טורים, רמב"ם, רש"י, רבי ישמעאל, שלמה לוריא, שולחן ערוך, תלמוד, תוספות, תורה שבעל פה, חז"ל, ברייתא, גאונים, הלכה, כולל אברכים, ישיבה, יהודים.
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
מסכת אבות ותלמוד בבלי · מסכת אבות ותלמוד תורה (מצווה) ·
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
מסכת קידושין ותלמוד בבלי · מסכת קידושין ותלמוד תורה (מצווה) ·
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
מסכת יומא ותלמוד בבלי · מסכת יומא ותלמוד תורה (מצווה) ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה ותלמוד בבלי · משנה ותלמוד תורה (מצווה) ·
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
משנה תורה ותלמוד בבלי · משנה תורה ותלמוד תורה (מצווה) ·
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
ארבעה טורים ותלמוד בבלי · ארבעה טורים ותלמוד תורה (מצווה) ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
רמב"ם ותלמוד בבלי · רמב"ם ותלמוד תורה (מצווה) ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
רש"י ותלמוד בבלי · רש"י ותלמוד תורה (מצווה) ·
רבי ישמעאל
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.
רבי ישמעאל ותלמוד בבלי · רבי ישמעאל ותלמוד תורה (מצווה) ·
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
שלמה לוריא ותלמוד בבלי · שלמה לוריא ותלמוד תורה (מצווה) ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
שולחן ערוך ותלמוד בבלי · שולחן ערוך ותלמוד תורה (מצווה) ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
תלמוד ותלמוד בבלי · תלמוד ותלמוד תורה (מצווה) ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
תוספות ותלמוד בבלי · תוספות ותלמוד תורה (מצווה) ·
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
תורה שבעל פה ותלמוד בבלי · תורה שבעל פה ותלמוד תורה (מצווה) ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל ותלמוד בבלי · חז"ל ותלמוד תורה (מצווה) ·
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
ברייתא ותלמוד בבלי · ברייתא ותלמוד תורה (מצווה) ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים ותלמוד בבלי · גאונים ותלמוד תורה (מצווה) ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלכה ותלמוד בבלי · הלכה ותלמוד תורה (מצווה) ·
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
כולל אברכים ותלמוד בבלי · כולל אברכים ותלמוד תורה (מצווה) ·
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
ישיבה ותלמוד בבלי · ישיבה ותלמוד תורה (מצווה) ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה תלמוד בבלי ותלמוד תורה (מצווה)
- מה יש להם במשותף תלמוד בבלי ותלמוד תורה (מצווה)
- דמיון בין תלמוד בבלי ותלמוד תורה (מצווה)
השוואה בין תלמוד בבלי ותלמוד תורה (מצווה)
יש תלמוד בבלי 281 יחסים. יש תלמוד בבלי 153. כפי שיש להם במשותף 21, מדד הדמיון הוא = 21 / (281 + 153).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין תלמוד בבלי ותלמוד תורה (מצווה). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: