סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אהרן אייזנברג

מַדָד אהרן אייזנברג

אהרן אליהו אייזנברג (14 בנובמבר 1863, ג' בכסלו תרכ"ד – 23 בספטמבר 1931, י"ב בתשרי תרצ"ב) היה מראשוני "חובבי ציון" ברוסיה, חלוץ, איש העלייה הראשונה, ממקימי המושבה רחובות. [1]

69 יחסים: מנחם אוסישקין, מנוחה ונחלה, מסדה (הוצאת ספרים), מפלגת העבודה הישראלית, משה סמילנסקי, מלחמת העולם הראשונה, מזכרת בתיה, מושבה, מכבי (ספורט), ארתור רופין, אחוזת בית, אגודת נטעים, נס ציונה, סתת, סיביר, עבר הדני, עובד אייזנברג, עילוי (לימוד), פרדס (אגודה), פלך מינסק, פלאח, פינסק, פיק"א, פיזיקאי, צבא האימפריה העות'מאנית, קרן קיימת לישראל, רמלה, ראש עירייה, ראשון לציון, ראובן לרר, רחובות, שמואל אידלסון, שמות רחובות בישראל, שטעטל, תרצ"ב, תרכ"ד, תחום המושב, לימוד תורה, ז' באדר, חלוציות, חבר הכנסת, חובבי ציון, חיבת ציון, חיים הררי (פיזיקאי), חיים הררי (בלומברג), בן כרמי אייזנברג, בני משה (אגודה ציונית), בני ברית, בלארוס, ג' בכסלו, ..., גאולת קרקעות, גד פרומקין, דוד קלעי, האימפריה הרוסית, העלייה הראשונה, הצבי, הברון רוטשילד, ואדי חנין, י"ב בתשרי, יפו, יזהר הררי, יהושע חנקין, יהודית הררי, 14 בנובמבר, 1863, 1889, 1891, 1931, 23 בספטמבר. להרחיב מדד (19 יותר) »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנוחה ונחלה

חברי "מנוחה ונחלה" עם מפת הנחלות של רחובות, 1890. מימין לשמאל: מתתיהו כהן, אליהו זאב לוין אפשטיין, זאב גלוסקין, אליעזר קפלן. מנוחה ונחלה הייתה חברה להתיישבות שנוסדה בז' באדר תר"ן (1890) על ידי קבוצה של חובבי ציון, בוורשה שבפולין בראשות אליהו זאב לוין אפשטיין וזאב גלוסקין, אשר היו נציגיה בארץ במטרה להקים בארץ ישראל מושבה שלא תהיה תלויה בתמיכת הברון רוטשילד, כלומר, מושבה עצמאית מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ומנוחה ונחלה · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מפלגת העבודה הישראלית

מפלגת העבודה הישראלית היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ומפלגת העבודה הישראלית · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מזכרת בתיה

מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ומזכרת בתיה · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ומושבה · ראה עוד »

מכבי (ספורט)

אחד מסמליה הראשונים של התנועה פתיחת תחרות ההתעמלות - ברנו 1919. בתמונה יו"ר ארגון ההתעמלות של ברנו - ד"ר זוננפלד אנשי אגודת הספורט מכבי בתלבושתם החגיגית בחזית גימנסיה הרצליה בתל אביב, בקבלת הפנים ללורד ארתור ג'יימס בלפור בביקורו בארץ ישראל במרץ 1925. ממוזער תנועת מכבי העולמית, ובקיצור מכבי היא תנועה ציונית ספורטיבית שהוקמה לפי חזונו של מקס נורדאו, הוגה רעיון יהדות השרירים, בנאומו בקונגרס הציוני השני בבזל, 1898.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ומכבי (ספורט) · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וארתור רופין · ראה עוד »

אחוזת בית

שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ואחוזת בית · ראה עוד »

אגודת נטעים

#הפניהנטעים (אגודה).

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ואגודת נטעים · ראה עוד »

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ונס ציונה · ראה עוד »

סתת

#הפניה סיתות.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וסתת · ראה עוד »

סיביר

סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וסיביר · ראה עוד »

עבר הדני

עבר הדני (אהרן פלדמן; כ"ב בניסן תרנ"ט, 2 באפריל 1899 – כ"ד בניסן תשל"ב, 8 באפריל 1972) היה חלוץ, מומחה לחקלאות, חוקר תולדות היישוב, משורר, מחזאי וסופר עברי ויידי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ועבר הדני · ראה עוד »

עובד אייזנברג

עובד אייזנברג עובד אייזנברג (13 ביוני 1896 – 17 ביוני 1956) היה איש ציבור ופעיל ציוני ביישוב.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ועובד אייזנברג · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

פרדס (אגודה)

"פרדס" הייתה אגודה קואופרטיבית של הפרדסנים בארץ ישראל שהוקמה בתחילת המאה ה-20 במטרה לדאוג לצרכיו של ענף הפרדסנות ולתנאי עבודתם ומחייתם של הפרדסנים.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ופרדס (אגודה) · ראה עוד »

פלך מינסק

פלך מינסק (רוסית: Минская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר מינסק.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ופלך מינסק · ראה עוד »

פלאח

ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ופלאח · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ופינסק · ראה עוד »

פיק"א

שנות ה-20. מימין לשמאל: יואל (ז'ול) רוזנהק, מנכ"ל; שמואל גולדמן, מהנדס; צבי הנרי פרנק, דירקטור; משה גינזבורג, גזבר כללי; ועמרם חזנוב, אגרונום פִּיקָ"א (ביידיש: פאלעסטינע יידישע קאלאניזאציע אסאסיאציע; PICA, ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ופיק"א · ראה עוד »

פיזיקאי

אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ופיזיקאי · ראה עוד »

צבא האימפריה העות'מאנית

סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וצבא האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ורמלה · ראה עוד »

ראש עירייה

במדינות רבות, ראש עירייה או ראש עיר, הוא הפקיד הבכיר ביותר בשלטון מוניציפלי כמו זה של עיר או עיירה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וראש עירייה · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וראשון לציון · ראה עוד »

ראובן לרר

בית ראובן לרר בית לרר והבאר בית הבאר ב"נחלת ראובן" שלט הסבר ב"נחלת ראובן" תמונות ראובן ופייגה לרר באתר המבקרים "נחלת ראובן" פסל לזכרם של ראובן ורעייתו פייגה פסלי ראובן ופייגה לרר במבואה של היכל התרבות בנס ציונה ראובן לֶרֶר (תקצ"ב, 1832 – ט' באייר תרע"ז 1917, נס ציונה) היה ראשון הדבוראים בארץ ישראל וממייסדי נס ציונה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וראובן לרר · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ורחובות · ראה עוד »

שמואל אידלסון

#הפניה מייסדי תל אביב#שמואל אידלסון ולאה לבית אייזנברג.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ושמואל אידלסון · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ושטעטל · ראה עוד »

תרצ"ב

#הפניה ה'תרצ"ב.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ותרצ"ב · ראה עוד »

תרכ"ד

#הפניה ה'תרכ"ד.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ותרכ"ד · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ותחום המושב · ראה עוד »

לימוד תורה

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ולימוד תורה · ראה עוד »

ז' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וז' באדר · ראה עוד »

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וחלוציות · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וחבר הכנסת · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וחובבי ציון · ראה עוד »

חיבת ציון

#הפניהחובבי ציון.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וחיבת ציון · ראה עוד »

חיים הררי (פיזיקאי)

חיים הררי (נולד ב-18 בנובמבר 1940) הוא פרופסור מן המניין לפיזיקה ותאורטיקן ישראלי, חתן פרס ישראל במדעים מדויקים, פרס א.מ.ת על תרומתו לקידום החינוך המדעי במערכת החינוך, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיא מכון ויצמן למדע לשעבר.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וחיים הררי (פיזיקאי) · ראה עוד »

חיים הררי (בלומברג)

#הפניה חיים הררי (מחנך).

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וחיים הררי (בלומברג) · ראה עוד »

בן כרמי אייזנברג

בן כרמי אייזנברג (י"ד בטבת תרנ"ב 23 בדצמבר 1891 – י"ח בטבת תר"פ 9 בינואר 1920) היה לוחם ציוני.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ובן כרמי אייזנברג · ראה עוד »

בני משה (אגודה ציונית)

יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »

בני ברית

תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ובני ברית · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ובלארוס · ראה עוד »

ג' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וג' בכסלו · ראה עוד »

גאולת קרקעות

#הפניה גאולת קרקע (ציונות).

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וגאולת קרקעות · ראה עוד »

גד פרומקין

גד פְרוּמְקִין (2 באוגוסט 1887 – 10 במרץ 1960) היה משפטן יהודי ישראלי ושופט בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וגד פרומקין · ראה עוד »

דוד קלעי

דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ודוד קלעי · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג והעלייה הראשונה · ראה עוד »

הצבי

כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג והצבי · ראה עוד »

הברון רוטשילד

#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג והברון רוטשילד · ראה עוד »

ואדי חנין

שנות ה-20 בית הכנסת "גאולת ישראל" במבנה המסגד של הכפר הערבי ואדי חנין (בערבית: وادي حنين) היה כפר ערבי בנפת רמלה ששכן בצמוד למושבה נס ציונה (ממזרח לרחוב ויצמן).

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וואדי חנין · ראה עוד »

י"ב בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג וי"ב בתשרי · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ויפו · ראה עוד »

יזהר הררי

יזהר הררי, נובמבר 1969 יזהר הררי (16 ביולי 1908 – 1 בפברואר 1978) היה חבר הכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית הישראלית והמערך.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ויזהר הררי · ראה עוד »

יהושע חנקין

יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ויהושע חנקין · ראה עוד »

יהודית הררי

יהודית הררי (איזנברג) (4 באוקטובר 1885, ה' בחשון תרמ"ו – 7 ביוני 1979, י"ב בסיוון תשל"ט) הייתה מחנכת, מורה, גננת וסופרת, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ויהודית הררי · ראה עוד »

14 בנובמבר

14 בנובמבר הוא היום ה־318 בשנה לפי לוח הגרגוריאני (319 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ו14 בנובמבר · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ו1863 · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ו1889 · ראה עוד »

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ו1891 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ו1931 · ראה עוד »

23 בספטמבר

23 בספטמבר הוא היום ה-266 בשנה (267 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אהרן אייזנברג ו23 בספטמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_אייזנברג

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »