גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
222 יחסים: ממשלת בריטניה, מארק גרמני, מאיר שלמה יהודה רבינוביץ, מאיר דיזנגוף, מנחם מאמשינוב, מנחם מנדל מקוצק, מסחר, מסכת ביצה, מצה, מצוות יישוב ארץ ישראל, מקרקעין, משמש בקודש, משא ומתן, משטרת המנדט, מלחמת רוסיה-יפן, מלחמת העולם הראשונה, מטבח, מונקאטש, מיסיון, אסיר, ארץ ישראל, ארבע ערי הקודש, אתרוג, אתרוג מורכב, אליעזר צבי ספרין, אליהו קלצקין, אברהם טברסקי (טוריסק), אברהם בורנשטיין, אברהם וינברג (השני), אברהם יצחק ברומברג, אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן סורסקי, אהרן ראטה, אהבת ארץ ישראל, אוטבוצק, אוטוביוגרפיה, אי-פוריות, אירוסים, נאשיילסק, נס, נר תמיד, נחמיה אלתר, נדל"ן, ניתוח, ניתוח (פעולה רפואית), ספר קהילה, ספר תורה, ספרית פועלים, ספירה (קבלה), ..., ספירות, סטטוס קוו, סופר סת"ם, סוקולוב פודלסקי, סוכרת, סוכות, עסקנות, ערב שבת, ערב יום הכיפורים, עזרת נשים (בית כנסת), עדת ישראל, עושר, עיתון, עיתונאות, עילוי (לימוד), פסק דין, פסח, פקידות, פרנקפורט, פולמוס, פולנית, פולין, פולין הקונגרסאית, פינחס מנחם זינגר, פיוטרקוב, צפת, צבא האימפריה הרוסית, ציונות, קרון רכבת, קבר יוסף, קברי צדיקים, קבלה, קואורדינטות, ראשי תיבות, ראדזימין, רחבת הכותל המערבי, רב, רב המנונא סבא (תנא), רייוויץ, שמעון בר יוחאי, שמחת תורה, שמחה בונים מפשיסחה, שמחה בונים אלתר, שמירת שבת, שנות ה-20 של המאה ה-20, שלמה זלמן שניאורסון, שלום דובער שניאורסון, שדליץ, שושנה (מחלה), שכם, שכירות, תנועת החסידות, תענית, תפילה, תרס"ח, תרס"ד, תרע"א, תרע"ט, תרע"ג, תרפ"ט, תרפ"ב, תרצ"ג, תרצ"ד, תשס"ד, תל אביב-יפו, תלמיד חכם, תורת החסידות, לבלר, לו'שונקואו, לובלין, ט"ו בשבט, ט' באלול, זלוטי, חסידות סקרנביץ, חסידות פוריסוב, חסידות צ'ורטקוב, חסידות קאפוסט, חסידות קשאנוב, חסידות קומרנה, חסידות קוצק, חסידות חב"ד, חסידי חב"ד, חתונה, חבר הלאומים, חורף, חול המועד סוכות, חילוניים, חילול שבת, חידושי תורה, חיים אלעזר שפירא, חיים נחמן ביאליק, בני ברק, בניהו בן יהוידע, בעל מופת, בר מצווה, ברלין, בשר בחלב, בלהה רובינשטיין, בין שתי מלחמות העולם, בית מדרש, בית חולים, בית דין, בית הקברות העתיק בצפת, בית הקברות היהודי בוורשה, בית הדין של אבא, בית ונחלה, גרמנית, גירושים, גילי חסקין, דמשק, דלקת ריאות, דולר, דוד משה פרידמן, ה'תר"ך, ה'תר"ץ, ה'תרס"ג, ה'תרס"ו, ה'תרע"ב, ה'תרפ"ח, ה'תרפ"ב, ה'תרפ"ד, ה'תרפ"ה, ה'תרצ"ג, ה'תרצ"ד, ה'תרי"ט, המנדט הבריטי, הספרייה הלאומית, הקפות, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הבונד, הגדה של פסח, הדלקת נרות שבת, הושע בן בארי, הכותל המערבי, היריון, היישוב, היישוב הישן, ו' באלול, וקף, ורשה, כניסת השבת, כשרות, כתב יד (יצירה), כולל ורשה, י"ח באלול, י"ג בשבט, יעקב אריה גוטרמן, יצחק מנחם דנציגר, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק ניסנבוים, יצחק זליג מורגנשטרן, יצחק בשביס-זינגר, יצחק גרשטנקורן, יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא), ירחמיאל יהודה מאיר קאליש, ישיבה, יתום, יחיאל יהושע רבינוביץ, יהדות אורתודוקסית, יהדות פולין, יהושע רוקח, יהודה בר אילעי, יום הכיפורים, יוסף צבי קאליש, יוזף פילסודסקי, יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה), יידיש, 1860, 1886, 1930, 1934, 20 באוגוסט. להרחיב מדד (172 יותר) »
ממשלת בריטניה
סמל ממשלת הוד מלכותו הלוגו של ממשלת הוד מלכותו ממשלת הוד מלכותו, כפי שהיא נקראת כאשר מולך בממלכה המאוחדת מלך, לדוגמה היום - צ'ארלס, או ממשלת הוד מלכותה, כפי שהיא נקראת כאשר בראש בית המלוכה הבריטי מולכת מלכה (באנגלית: Her Majesty's Government או His Majesty's Government, ובקיצור: HMG או HM Government) הוא התואר של ממשלת הממלכה המאוחדת - הגוף העומד בראש הרשות המבצעת של הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וממשלת בריטניה · ראה עוד »
מארק גרמני
מארק גרמני או דויטשה מארק (בגרמנית: Deutsche Mark, בסימון מקוצר: DM) היה ההילך החוקי בגרמניה המערבית מחודש יוני 1948, ומשנת 1990, עם איחוד גרמניה היה ההילך החוקי בגרמניה, עד כניסתו של מטבע האירו למחזור ב-2002.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומארק גרמני · ראה עוד »
מאיר שלמה יהודה רבינוביץ
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשה, המצבה השמאלית היא של הרבי ממעזריטש. רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ (ה'תרכ"ח, 1868 – י"ז באדר ה'תש"ב, 6 במרץ 1942) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר מעזריטש שבפולין, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומאיר שלמה יהודה רבינוביץ · ראה עוד »
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
מנחם מאמשינוב
#הפניה מנחם קאליש.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומנחם מאמשינוב · ראה עוד »
מנחם מנדל מקוצק
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »
מסחר
Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומסחר · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומסכת ביצה · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומצה · ראה עוד »
מצוות יישוב ארץ ישראל
מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »
מקרקעין
מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין, דהיינו קרקע וכל הבנוי והנטוע עליה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומקרקעין · ראה עוד »
משמש בקודש
#הפניה משמש#ביהדות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומשמש בקודש · ראה עוד »
משא ומתן
משא ומתן (בראשי תיבות: מו"מ) הוא כל תקשורת שהמטרה שלה היא לשכנע או להשפיע על הזולת.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומשא ומתן · ראה עוד »
משטרת המנדט
תג כובע של משטרת המנדט '''משטרת פלשתינה (א"י) – תעודת מינוי'''שלאחר שמינויו נתאשר בהתאם לפקודת המשטרה נתמנה בזה לחבר המשטרה של פלשתינה (א"י) ולפי זאת ממלאים את ידו בכוח, ברשויות ובזכויות של קצין המשטרה משטרת פלשתינה (א"י) (באנגלית: Palestine Police Force; בערבית: قوة بوليس فلسطين), או בשם הנהוג לה לאחר הקמת מדינת ישראל, משטרת המנדט, הייתה משטרה שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל־1948, וקדמה למשטרת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומשטרת המנדט · ראה עוד »
מלחמת רוסיה-יפן
#הפניה מלחמת רוסיה–יפן.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומלחמת רוסיה-יפן · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מטבח
מטבח מערבי מודרני הכולל תנור אפייה וארונות אחסון מזון וכלי אוכל מטבח הוא חלל המשמש לאחסון והכנה של ארוחות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומטבח · ראה עוד »
מונקאטש
#הפניה מוקצ'בו.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומונקאטש · ראה עוד »
מיסיון
מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ומיסיון · ראה עוד »
אסיר
שיירת שבויים גרמנים בקרב סטלינגרד, 1943 אסיר הוא אדם שעבר על החוק ונקבע כי גזר דינו הוא שהייה בבית סוהר, או אדם שנפל בשבי.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואסיר · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבע ערי הקודש
ציור ארבע ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19 הדפס ארץ-ישראלי בפיתוח עץ מאת חיים זאב אשכנזי, 1855 בקירוב. ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך מערת המכפלה בחברון, 1906 טבריה, 1900 בערך הרובע הספרדי בצפת, 1895 ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוי של ארבע ערי קודש בארץ ישראל: הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וארבע ערי הקודש · ראה עוד »
אתרוג
אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואתרוג · ראה עוד »
אתרוג מורכב
דין אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, עומד במרכזה של מחלוקת הלכתית שהתעוררה במחצית השנייה של המאה ה-16, בשאלה אם אתרוג שגדל על עץ מורכב כשר לקיום המצווה, ובמשתמע - האם ניתן לברך על נטילתו, בהיעדר אתרוג אחר, את ברכת המצווה, או שיש בכך משום ברכה לבטלה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואתרוג מורכב · ראה עוד »
אליעזר צבי ספרין
קבר הרב בקומראנו רבי אליעזר צבי ספרין (תק"ץ - כ"ד באייר תרנ"ח) היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות קומרנה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואליעזר צבי ספרין · ראה עוד »
אליהו קלצקין
רבי אליהו קלצקין (קלאצקין; ברוסית: Елья Кляцкин; כ"ב באב תרי"ב, 8 באוגוסט 1852, אושפול, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – י"ז באייר תרצ"ב, 22 במאי 1932, ירושלים) היה רב ופוסק הלכה, רבה של לובלין ושל קהילות נוספות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואליהו קלצקין · ראה עוד »
אברהם טברסקי (טוריסק)
הרב אברהם טברסקי (מכונה; המגיד מטריסק או המגן אברהם ע"ש ספרו) (ה'תקס"ו - ב בתמוז ה'תרמ"ט) בנו החמישי של הרב מרדכי טברסקי (המגיד מצ'רנוביל), היה מייסד חסידות טריסק, מגדולי האדמו"רים בדורו.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואברהם טברסקי (טוריסק) · ראה עוד »
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »
אברהם וינברג (השני)
קבר רבי אברהם וינברג (השני) (משמאל), לצד סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) רבי אברהם וינברג (השני) (תרמ"ד 1884 - א' באייר תרצ"ג (27 באפריל 1933)), היה האדמו"ר מסלונים בברנוביץ', בדור השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואברהם וינברג (השני) · ראה עוד »
אברהם יצחק ברומברג
הרב אברהם יצחק ברומברג (כ"ב בניסן ה'תרנ"ח, 14 באפריל 1898 - כ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה רב ישראלי דתי-ציוני יליד פולין, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואברהם יצחק ברומברג · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אהרן ראטה
ציור של רבי אהרן ראטה רבי אהרן ראטה עם רבי יוסף צבי דושינסקי רבי אהרן ראטה (קרי: רוֹט; נודע בכינוי רבי אַהרַלֶ'ה; תרנ"ה, 1894 – ו' בניסן תש"ז, מרץ 1947) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חבורת שומר אמונים, שממנה צמחו חסידויות "שומרי אמונים", "תולדות אהרן" (הנקראת על שמו), "תולדות אברהם יצחק" ועוד.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואהרן ראטה · ראה עוד »
אהבת ארץ ישראל
הר החרמון - מצווה לשבח את יופייה של ארץ ישראל אהבת ארץ ישראל (או חיבת הארץ או חיבת ארץ ישראל) הוא מושג מקובל ביהדות המבטא את החביבות והקשר של עם ישראל לארץ ישראל, חיבה שהתבטאה בין היתר בכיסופים לעלייה לארץ ישראל, בכתיבת ספרות ושירה על קדושתה, יופייה ונופיה של ארץ ישראל, ועוד.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואהבת ארץ ישראל · ראה עוד »
אוטבוצק
אוֹטְבוֹצְק (בפולנית: Otwock;, ביידיש: אָטוואָצק) היא עיר במרכז פולין, כ-24 ק"מ דרומית-מזרחית לוורשה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואוטבוצק · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
אי-פוריות
אי-פוריות היא מצב של חוסר יכולת או קושי להתרבות, כלומר חוסר יכולת או קושי להביא צאצאים לעולם.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואי-פוריות · ראה עוד »
אירוסים
טבעת האירוסים שלה אירוסים (מקובל השימוש במילה הארמית אירוסין), הם הסכמה לחתונה, והתקופה שבין הצעת הנישואים לחתונה נקראת 'תקופת האירוסים'.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ואירוסים · ראה עוד »
נאשיילסק
נאשיילסק (בפולנית: Nasielsk) היא עיירה במחוז נובידבור שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ונאשיילסק · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ונס · ראה עוד »
נר תמיד
#הפניה הדלקת הנרות במקדש.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ונר תמיד · ראה עוד »
נחמיה אלתר
הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת", חותנו של האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וסבו של האדמו"ר הנוכחי מגור רבי יעקב אריה אלתר.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ונחמיה אלתר · ראה עוד »
נדל"ן
#הפניהמקרקעין.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ונדל"ן · ראה עוד »
ניתוח
רופאים מנתחים חולה בחדר ניתוח ניתוח לכריתת תוספתן ניתוח (באנגלית: Operation, Surgery) ברפואה הוא השם שניתן לפעולה רפואית פולשנית, במסגרתה מתבצע חיתוך של רקמות חיות בגוף אדם או איחוי של חתך שכזה אשר נעשה או התרחש קודם לכן, לשם הטבת מצבו הרפואי או הנפשי של המנותח.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וניתוח · ראה עוד »
ניתוח (פעולה רפואית)
#הפניה ניתוח.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וניתוח (פעולה רפואית) · ראה עוד »
ספר קהילה
#הפניה פנקס הקהילה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וספר קהילה · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וספר תורה · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וספרית פועלים · ראה עוד »
ספירה (קבלה)
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וספירה (קבלה) · ראה עוד »
ספירות
#הפניה ספירה (קבלה).
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וספירות · ראה עוד »
סטטוס קוו
סטטוס קוו (מלטינית: Status quo, המצב הקיים) הוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וסטטוס קוו · ראה עוד »
סופר סת"ם
סופר סת"ם בעת כתיבת ספר תורה קסת דיו וקולמוס, כלי העבודה העיקריים של סופר סת"ם. סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם).
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וסופר סת"ם · ראה עוד »
סוקולוב פודלסקי
סוקולוב פודלסקי (בפולנית: Sokołów Podlaski) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וסוקולוב פודלסקי · ראה עוד »
סוכרת
אינסולין משאבת אינסולין סֻכֶּרֶת (בלטינית: Diabetes mellitus) היא מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וסוכרת · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וסוכות · ראה עוד »
עסקנות
עסקנות היא פעילות ועסקנות כללית בצורכי ציבור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ועסקנות · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וערב שבת · ראה עוד »
ערב יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וערב יום הכיפורים · ראה עוד »
עזרת נשים (בית כנסת)
קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »
עדת ישראל
סמל קהילת עדת ישראל קהל עדת ישראל (בגרמנית: Adass Jisroel) היא קהילה יהודית נאו אורתודכסית בברלין.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ועדת ישראל · ראה עוד »
עושר
עושר פירושו הון ורכוש רב.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ועושר · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ועיתון · ראה עוד »
עיתונאות
עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ועיתונאות · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פסק דין
פסק-דין הוא טקסט בו כתובה הכרעתו של השופט (או השופטים) בסופו של משפט, בבית משפט או בבית דין, בסוגיה שהובאה למשפט לפניו.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופסק דין · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופסח · ראה עוד »
פקידות
#הפניה פקיד.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופקידות · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופרנקפורט · ראה עוד »
פולמוס
#הפניה מחלוקת.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופולמוס · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופולנית · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופולין · ראה עוד »
פולין הקונגרסאית
פולין הקונגרסאית, פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское), פולין הרוסית (כישות מאוחדת עם האימפריה הרוסית), או בשמה הרשמי "ממלכת פולין", הייתה ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופולין הקונגרסאית · ראה עוד »
פינחס מנחם זינגר
הרב פינחס מנחם מנדל הכהן זינגר (~ה'תרל"ב, 1872 - ~ה'תש"ב, 1942) היה רב וראש ישיבה פולני, מורה הוראה ודיין, רבן של כמה ערים ורב אזור בוורשה בירת פולין.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופינחס מנחם זינגר · ראה עוד »
פיוטרקוב
#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ופיוטרקוב · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וצפת · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וציונות · ראה עוד »
קרון רכבת
עץ קרון רכבת הוא ציוד מסילה נייד שנועד להעביר נוסעים או מטען ממקום למקום.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וקרון רכבת · ראה עוד »
קבר יוסף
"קבר יוסף", ציורו של דייוויד רוברטס, 1839 חצר קבר יוסף ועץ התות טרם גדיעתו לפני 1996 החצר ב-2014. עץ התות איננו קבר יוסף (בערבית: قبر يوسف) הוא ציון קבר המיוחס, על פי המסורת היהודית ומסורות נוספות, לקברו של יוסף, בנו של יעקב.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וקבר יוסף · ראה עוד »
קברי צדיקים
#הפניה קברי צדיקים ביהדות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וקברי צדיקים · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וקבלה · ראה עוד »
קואורדינטות
קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת (בעברית: שיעורים) הן קבוצת מספרים המציינת את מיקומו של גוף במרחב כלשהו.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וקואורדינטות · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וראשי תיבות · ראה עוד »
ראדזימין
ראדזימין (בפולנית: Radzymin) היא עיירה במחוז וולומין שבפרובינציית מזוביה בפולין, צפונית מזרחית לוורשה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וראדזימין · ראה עוד »
רחבת הכותל המערבי
רחבת הכותל המערבי היא כיכר עירונית חשובה ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ורחבת הכותל המערבי · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ורב · ראה עוד »
רב המנונא סבא (תנא)
#הפניה רב המנונא סבא (זוהר).
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ורב המנונא סבא (תנא) · ראה עוד »
רייוויץ
#הפניה ריובייץ.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ורייוויץ · ראה עוד »
שמעון בר יוחאי
#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושמעון בר יוחאי · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושמחת תורה · ראה עוד »
שמחה בונים מפשיסחה
קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושמחה בונים מפשיסחה · ראה עוד »
שמחה בונים אלתר
הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושמחה בונים אלתר · ראה עוד »
שמירת שבת
מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושמירת שבת · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלמה זלמן שניאורסון
רבי שלמה זלמן בן רבי יהודה לֵיבּ שניאורסון (מכונה ה"מגן אבות" על שם ספרו; קיץ ה'תק"ץ (1830, לובביץ') – כ"ז באייר תר"ס, 26 במאי 1900) היה האדמו"ר השני של חסידות קאפוסט, ענף של חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושלמה זלמן שניאורסון · ראה עוד »
שלום דובער שניאורסון
מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »
שדליץ
שֶדליץ (בפולנית: Siedlce, להאזנה, שדלצה או שיידלצה; ביידיש: שעדליץ או שעדלעץ; ברוסית: Седльце) היא העיר הרביעית בגודלה בחבל מזוביה שבמזרח פולין, ובה 76,438 תושבים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושדליץ · ראה עוד »
שושנה (מחלה)
שושנה או שושנה שוטה (בלועזית: אֶריזיפֶּלָס, אריסיפלס) היא מחלה זיהומית חריפה בדֶרמיס.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושושנה (מחלה) · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושכם · ראה עוד »
שכירות
שכירות היא מצב משפטי שבו מתבצע תשלום עבור שימוש זמני במוצר, בשירות או בנכס שבבעלות אחר.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ושכירות · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותנועת החסידות · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותענית · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותפילה · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותרס"ח · ראה עוד »
תרס"ד
#הפניה ה'תרס"ד.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותרס"ד · ראה עוד »
תרע"א
#הפניה ה'תרע"א.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותרע"א · ראה עוד »
תרע"ט
#הפניה ה'תרע"ט.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותרע"ט · ראה עוד »
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותרע"ג · ראה עוד »
תרפ"ט
#הפניה ה'תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותרפ"ט · ראה עוד »
תרפ"ב
#הפניה ה'תרפ"ב.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותרפ"ב · ראה עוד »
תרצ"ג
#הפניה ה'תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותרצ"ג · ראה עוד »
תרצ"ד
#הפניה ה'תרצ"ד.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותרצ"ד · ראה עוד »
תשס"ד
#הפניה ה'תשס"ד.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותשס"ד · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותלמיד חכם · ראה עוד »
תורת החסידות
#הפניה תנועת החסידות#מחשבת החסידות ועמדותיה במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ותורת החסידות · ראה עוד »
לבלר
לבלר כותב קודקס בחצר שליט, ימי הביניים פסל הלבלר היושב, מצרים העתיקה לַבְלָר היה איש מקצוע שידע קרוא וכתוב ועסק לפרנסתו בכתיבת מכתבים רשמיים, כרוניקות, טקסטים ארוכים, כמו גם מסמכים משפטיים כגון חוזים, צוואות וחוקים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ולבלר · ראה עוד »
לו'שונקואו
לוּ'שׁוּנְקוֹאוּ (בסינית מפושטת: 旅顺口; בסינית מסורתית: 旅順口; בפין-יין: Lǚshùnkǒu; או בשמה האירופי פורט ארתור) הוא רובע בתת-המחוז העירוני דאליין במחוז ליאונינג שבצפון-מזרח הרפובליקה העממית של סין, השוכן בקצה הדרומי של תת-המחוז על שפת הים הצהוב ובו נמל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ולו'שונקואו · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ולובלין · ראה עוד »
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וט"ו בשבט · ראה עוד »
ט' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וט' באלול · ראה עוד »
זלוטי
זלוטי (בפולנית: (נהגה זְווֹטֵה), ברבים: złote או złotych, בתרגום לעברית: "זהוב") הוא ההילך החוקי של פולין, החל מ-1924, ביוזמת ולדיסלב גרבסקי ראש ממשלת פולין ושר האוצר שלה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וזלוטי · ראה עוד »
חסידות סקרנביץ
רבי שמעון מסקרנביץתמונה להחלפה חסידות סקרנביץ הייתה חסידות פולנית, ענף מחסידות וורקא.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחסידות סקרנביץ · ראה עוד »
חסידות פוריסוב
ממוזער חסידות פוריסוב (ביידיש: פאריסוב) היא חסידות פולנית, ענף מחסידות פשיסחא.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחסידות פוריסוב · ראה עוד »
חסידות צ'ורטקוב
הקלויז של חסידות צ'ורטקוב ארון הקודש בקלויז עיר העתיקה של צפת בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב באנטוורפן חסידות צ'ורטקוב (נכתבת על ידי החסידים בכתיב היידי: טשורקוב) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחסידות צ'ורטקוב · ראה עוד »
חסידות קאפוסט
חסידות קאפוסט הייתה חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחסידות קאפוסט · ראה עוד »
חסידות קשאנוב
חסידות קשאנוב הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחסידות קשאנוב · ראה עוד »
חסידות קומרנה
240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחסידות קומרנה · ראה עוד »
חסידות קוצק
קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחסידות קוצק · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידי חב"ד
#הפניה חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחסידי חב"ד · ראה עוד »
חתונה
חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחתונה · ראה עוד »
חבר הלאומים
חֶבֶר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחבר הלאומים · ראה עוד »
חורף
חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחורף · ראה עוד »
חול המועד סוכות
#הפניה חול המועד.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחול המועד סוכות · ראה עוד »
חילוניים
#הפניה חילונים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחילוניים · ראה עוד »
חילול שבת
בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחילול שבת · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחידושי תורה · ראה עוד »
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובני ברק · ראה עוד »
בניהו בן יהוידע
בניהו בן יהוידע נלחם בשרי מואב. ציור המתאר את הפסוק בספר שמואל ב', כ"ג: "וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חי (חַיִל) רַב-פְּעָלִים, מִקַּבְצְאֵל; הוּא הִכָּה, אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב..." ציור מעשה ידי ויליאם הטי בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, דמות מקראית, היה אחד מגיבורי דוד המלך, מפקד הכרתי והפלתי.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובניהו בן יהוידע · ראה עוד »
בעל מופת
ביהדות, בעל מופת הוא כינוי לצדיק שמיוחסים לו כוחות על-טבעיים לחולל נסים ומופתים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובעל מופת · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובר מצווה · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וברלין · ראה עוד »
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובשר בחלב · ראה עוד »
בלהה רובינשטיין
בלהה רובינשטיין (נולדה ב-1936בירושלים) היא חוקרת ספרות ומתרגמת ספרות מיידיש לעברית, לשעבר מורה וכותבת תוכניות לימוד ומקראות לספרות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובלהה רובינשטיין · ראה עוד »
בין שתי מלחמות העולם
בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות היא התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובית מדרש · ראה עוד »
בית חולים
חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה או מרכז רפואי הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובית חולים · ראה עוד »
בית דין
בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובית דין · ראה עוד »
בית הקברות העתיק בצפת
#הפניה בית העלמין העתיק בצפת.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובית הקברות העתיק בצפת · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בוורשה
מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה קטע מחומת המצבות בבית הקברות היהודי בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובית הקברות היהודי בוורשה · ראה עוד »
בית הדין של אבא
בית הדין של אבא (ביידיש: מיַין טאַטנס בית־דין־שטוב) הוא מקבץ סיפורים אוטוביוגרפי של סופר היידיש חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס-זינגר.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובית הדין של אבא · ראה עוד »
בית ונחלה
קבוצת "בית ונחלה" היא חברה שעסקה בקנית שטחים חקלאיים בארץ ישראל על מנת להקים מושבות עיר גנים ליהודים שומרי מצוות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ובית ונחלה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וגרמנית · ראה עוד »
גירושים
טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין" מארמית) הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וגירושים · ראה עוד »
גילי חסקין
גלעד (גילי) חַסקין (נולד ב-16 באוגוסט 1957) הוא מורה דרך ישראלי העוסק גם בכתיבת מדריכי טיולים ובכתיבה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וגילי חסקין · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ודמשק · ראה עוד »
דלקת ריאות
ריאות. החלק העליון נורמלי. בחלק התחתון ניתן להבחין בדלקת ריאות. דלקת ריאות (בלועזית: פנאומוניה, Pneumonia) היא מחלה זיהומית של הריאות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ודלקת ריאות · ראה עוד »
דולר
דולר אמריקני טקסט.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ודולר · ראה עוד »
דוד משה פרידמן
קבר הרבי מצ'ורטקוב הרב דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב (ז' בסיון תקפ"ז, 1827 - כ"א בתשרי תרס"ד, 1903) היה אבי חסידות צ'ורטקוב, בנו של רבי ישראל מרוז'ין (נין למגיד ממזריטש) וחתנו של רבי אהרון מצ'רנוביל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ודוד משה פרידמן · ראה עוד »
ה'תר"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תר"ך · ראה עוד »
ה'תר"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תר"ץ · ראה עוד »
ה'תרס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרס"ג · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תרע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרע"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרפ"ח · ראה עוד »
ה'תרפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרפ"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרפ"ה · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תרצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרצ"ד · ראה עוד »
ה'תרי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וה'תרי"ט · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והמנדט הבריטי · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הקפות
שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והקפות · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
הבונד
כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והבונד · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והגדה של פסח · ראה עוד »
הדלקת נרות שבת
#הפניה נרות שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והדלקת נרות שבת · ראה עוד »
הושע בן בארי
הושע, ציור של דוצ'יו די-בונינסניה הוֹשֵעַ בֶּן-בְּאֵרִי היה נביא שפעל בממלכת ישראל באמצע ימי בית ראשון, לקראת חורבן ממלכת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והושע בן בארי · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והכותל המערבי · ראה עוד »
היריון
אישה בשלב מתקדם של היריון היריון הוא תהליך שבו נקבה נושאת ברחמה צאצא אחד או יותר, הקרוי עובר, המתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והיריון · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והיישוב · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן והיישוב הישן · ראה עוד »
ו' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וו' באלול · ראה עוד »
וקף
מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ווקף · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וורשה · ראה עוד »
כניסת השבת
#הפניה כניסת שבת.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וכניסת השבת · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וכשרות · ראה עוד »
כתב יד (יצירה)
#הפניה כתב יד (מקור).
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וכתב יד (יצירה) · ראה עוד »
כולל ורשה
סמל קופת הכולל בראשית המאה ה-21 מבנה כולל פולין בכיכר השבת בירושלים. כולל ורשה (גם ורשא או ורשה), נקרא גם כולל פולין, הוא כולל אשכנזי ביישוב הישן אשר הקימו עולים מפולין שבאימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וכולל ורשה · ראה עוד »
י"ח באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וי"ח באלול · ראה עוד »
י"ג בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג שבט היא פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וי"ג בשבט · ראה עוד »
יעקב אריה גוטרמן
אוהל ראדזמין בבית הקברות היהודי בוורשה רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (ה'תקנ"ב, 1792 – י"ח בתמוז תרל"ד, 1874) היה מהאדמו"רים הבולטים בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויעקב אריה גוטרמן · ראה עוד »
יצחק מנחם דנציגר
#הפניה יצחק מנחם מנדל דנציגר.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויצחק מנחם דנציגר · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »
יצחק זליג מורגנשטרן
רבי יצחק זליג מורגנשטרן (תרכ"ו, 1866 – ג' בחשוון ת"ש, 1939) היה אדמו"ר מקוצק-סוקולוב וראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויצחק זליג מורגנשטרן · ראה עוד »
יצחק בשביס-זינגר
יצחק בשביס זינגר ורעייתו. מתוך אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית יצחק בשביס-זינגר (בכתיב יידי: יצחק באַשעוויס-זינגער; באנגלית: Isaac Bashevis-Singer 21 בנובמבר 1902 או 14 ביולי 1904, ורשה – 24 ביולי 1991, מיאמי) היה מגדולי סופרי היידיש; סופר יהודי פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויצחק בשביס-זינגר · ראה עוד »
יצחק גרשטנקורן
יצחק גרשטנקורן נואם בחגיגת הנחת אבן הפינה למרכז התעשייה ע"ש אריה שנקר, קריית אריה, יוני 1947 יצחק גרשטנקורן (כ"ט בטבת תרנ"א, 9 בינואר 1891 - כ"ה בתשרי תשכ"ב, 4 באוקטובר 1961) היה חלוץ, מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויצחק גרשטנקורן · ראה עוד »
יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)
הרב יצחק יעקב רבינוביץ (י"ד בטבת ה'תר"ז, 2 בינואר 1847 – כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, 28 בפברואר 1905), היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא, דור רביעי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא ומחבר הספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב".
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא) · ראה עוד »
ירחמיאל יהודה מאיר קאליש
טקסט.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וירחמיאל יהודה מאיר קאליש · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן וישיבה · ראה עוד »
יתום
#הפניה יתמות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויתום · ראה עוד »
יחיאל יהושע רבינוביץ
רבי יחיאל יהושע מביאלא (משמאל) עם האדמו"ר מאוז'רוב מחבר הספרים "אש דת" ו"באר משה"תמונה להחלפה רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב, 1900–1982, מכונה "החלקת יהושע" על שם ספרו) היה האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויחיאל יהושע רבינוביץ · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויהדות פולין · ראה עוד »
יהושע רוקח
קברו של יהושע רוקח רבי יהושע (יהושע'לע) רוֹקֵחַ (ה'תקפ"ה - כ"ג בשבט ה'תרנ"ד, 1825–1894) האדמו"ר השני בשושלת בעלז שמקורה בגליציה המזרחית (כיום באוקראינה).
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויהושע רוקח · ראה עוד »
יהודה בר אילעי
#הפניה רבי יהודה.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויהודה בר אילעי · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף צבי קאליש
מימין לשמאל: מרדכי הליגמן, הרב יוסף צבי קאליש ומייסד בני ברק, יצחק גרשטנקורן הרב יוסף צבי קאליש (ה'תרמ"ה, 1885 - ל' בשבט ה'תשי"ז, 1 בפברואר 1957) היה רב פולני-חסידי, האדמו"ר מסקרנביץ ורבה של המושבה בני ברק.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויוסף צבי קאליש · ראה עוד »
יוזף פילסודסקי
יוּזֶף קְלֶמֶנְס פִּילְסוּדְסְקִי (פולנית: Józef Klemens Piłsudski 5 בדצמבר 1867 – 12 במאי 1935) היה מהפכן ומדינאי פולני, מנהיג האומה הפולנית בחידוש עצמאותה לאחר מלחמת העולם הראשונה, מפקד צבאה במלחמה נגד הסובייטים, ומנהיג הרפובליקה הפולנית השנייה, בין השנים 1926 עד מותו ב־1935.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויוזף פילסודסקי · ראה עוד »
יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)
רבי יוחנן טברסקי (ר' יוחנטשע, תקע"ו, 1816 - ד' בניסן תרנ"ה, 1895) היה אבי שושלת רחמסטריווקא, בנו הצעיר של רבי מרדכי טברסקי "המגיד מצ'רנוביל".
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויוחנן טברסקי (רחמסטריווקה) · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ויידיש · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ו1860 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ו1886 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ו1930 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ו1934 · ראה עוד »
20 באוגוסט
20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אהרן מנחם מנדל גוטרמן ו20 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_מנחם_מנדל_גוטרמן
