גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
83 יחסים: HebrewBooks, מסכת חולין, מסכת בבא מציעא, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מסכת כתובות, מצבה, מקובל, מרדכי בנט, משה אריה פריינד, אשדוד, אב בית דין, אבן העזר, אברהם לנדא, אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג), אדמו"ר, נתיבות המשפט, נישואין, ספרות תורנית, סגולה (יהדות), עקיבא איגר, עגינות, פסח, פראג, פלוצק, פוסק, פולטוסק, פינטשוב, פיטסבורג, צ'יחאנוב, קבלה, רמ"א, ראש ישיבה, רב, שמואל אבא מזיכלין, שאלות ותשובות, שטעטל, שבתי כהן, שולחן ערוך, תורה, טשכנוב, חסידות גור, חסידים, חליצה, חומרא וקולא, חושן משפט, חיים יעקב נפתלי זילברברג, חיים ישכר גראס, ברטיסלאבה, ביינוש פינקל, ..., ג' באייר, גט, גדולי הדור, דוד הלוי סגל, דיין (משפט עברי), ה'תקנ"ג, ה'תקנ"ד, ה'תקנ"ה, ה'תקפ"ח, ה'תקצ"ג, ה'תקכ"ח, המאה ה-19, האיחוד הפולני-ליטאי, הסכמה, התנגדות לחסידות, הלכה, הגר"א, הגדה של פסח, וורשה, יעקב מליסא, יעקב גזונדהייט, יעקב ישראל קניבסקי, יצחק מאיר אלתר, ישיבה, יחזקאל לנדא, יהדות מזרח אירופה, יהדות פולין, יהונתן אייבשיץ, יין נסך, יידיש, 1768, 1792, 1833. להרחיב מדד (33 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וHebrewBooks · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת בבא מציעא
#הפניה בבא מציעא.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ומסכת בבא מציעא · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ומסכת ביצה · ראה עוד »
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ומסכת גיטין · ראה עוד »
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ומסכת כתובות · ראה עוד »
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ומצבה · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ומקובל · ראה עוד »
מרדכי בנט
קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ומרדכי בנט · ראה עוד »
משה אריה פריינד
הרב משה אריה פריינד (ו' בתשרי תרס"ד, 27 בספטמבר 1903 – כ' באלול תשנ"ו, 4 בספטמבר 1996) היה גאב"ד העדה החרדית.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ומשה אריה פריינד · ראה עוד »
אשדוד
אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ואשדוד · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ואב בית דין · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ואבן העזר · ראה עוד »
אברהם לנדא
רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ואברהם לנדא · ראה עוד »
אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג)
הרב אברהם בנימין זילברברג (ה'תרנ"ב, 1892 – ליל י' בתשרי תשכ"ג, 7 באוקטובר 1962) היה רב ואב"ד בטולישקוב בפולין, מו"ץ בוורשה, ולאחר מכן רב ואב"ד בפיטסבורג, פנסילבניה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ואברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג) · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ואדמו"ר · ראה עוד »
נתיבות המשפט
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ונתיבות המשפט · ראה עוד »
נישואין
#הפניהנישואים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ונישואין · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וספרות תורנית · ראה עוד »
סגולה (יהדות)
סגולה היא מילה שמופיעה בתנ"ך שמשמעותה היא לפי ההקשר שם ולפי פרשני המקרא לאוצר ייחודי ונעלה, ובכך מתוארים עם ישראל "כעם סגולה".
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וסגולה (יהדות) · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ועקיבא איגר · ראה עוד »
עגינות
עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ועגינות · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ופסח · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ופראג · ראה עוד »
פלוצק
שואה, בבית העלמין בחולון פלוצק (בפולנית: Płock) היא עיר בת כ-130,000 תושבים במרכז פולין, על גדות נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ופלוצק · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ופוסק · ראה עוד »
פולטוסק
פולטוסק (בפולנית: Pułtusk) היא עיר בפולין השוכנת במחוז מזוביה, כ-70 ק"מ צפונית לוורשה, על גדות הנרב.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ופולטוסק · ראה עוד »
פינטשוב
#הפניה פינצ'וב.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ופינטשוב · ראה עוד »
פיטסבורג
פיטסבורג (באנגלית: Pittsburgh) היא עיר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, בירת מחוז אלגני ומרכז כלכלי ותעשייתי חשוב.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ופיטסבורג · ראה עוד »
צ'יחאנוב
#הפניה צ'חאנוב.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וצ'יחאנוב · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וקבלה · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ורמ"א · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וראש ישיבה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ורב · ראה עוד »
שמואל אבא מזיכלין
רבי שמואל אבא מזיכלין (י"ט בכסלו ה'תק"ע - כ"ו באלול תרל"ט) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לחסידות והאדמו"ר הראשון של חסידות זיכלין.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ושמואל אבא מזיכלין · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ושטעטל · ראה עוד »
שבתי כהן
#הפניה שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ושבתי כהן · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ושולחן ערוך · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ותורה · ראה עוד »
טשכנוב
#הפניה צ'חאנוב.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וטשכנוב · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וחסידות גור · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וחסידים · ראה עוד »
חליצה
בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וחליצה · ראה עוד »
חומרא וקולא
חומרא וקולא הם שני כיוונים קוטביים בפסיקת הלכה ובמנהגים, כאשר חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת ואילו קולא היא פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וחומרא וקולא · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וחושן משפט · ראה עוד »
חיים יעקב נפתלי זילברברג
הרב חיים יעקב נפתלי זילברברג (כונה: ר' נפתלי וירשובר; תר"י, 1850 – י״ג באדר תר"ץ, 1930) היה מו"צ בוורשה, נודע כמו"ל ספרי מהרא"ל צינץ.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וחיים יעקב נפתלי זילברברג · ראה עוד »
חיים ישכר גראס
#הפניה חיים ישכר גרוס.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וחיים ישכר גראס · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וברטיסלאבה · ראה עוד »
ביינוש פינקל
#הפניה בנימין ביינוש פינקל.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וביינוש פינקל · ראה עוד »
ג' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וג' באייר · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וגט · ראה עוד »
גדולי הדור
#הפניה גדול הדור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וגדולי הדור · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »
ה'תקנ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וה'תקנ"ג · ראה עוד »
ה'תקנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וה'תקנ"ד · ראה עוד »
ה'תקנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וה'תקנ"ה · ראה עוד »
ה'תקפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וה'תקפ"ח · ראה עוד »
ה'תקצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וה'תקצ"ג · ראה עוד »
ה'תקכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וה'תקכ"ח · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ והמאה ה-19 · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ והסכמה · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ והלכה · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ והגר"א · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ והגדה של פסח · ראה עוד »
וורשה
#הפניה ורשה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ווורשה · ראה עוד »
יעקב מליסא
#הפניה יעקב לורברבוים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויעקב מליסא · ראה עוד »
יעקב גזונדהייט
יעקב גֶזונדהייט (געזונדהייט) (כסלו ה'תקע"ו 1815– י"ג באלול ה'תרל"ח 1878) רב, פוסק, אב"ד, ורבה הראשי של ורשה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויעקב גזונדהייט · ראה עוד »
יעקב ישראל קניבסקי
לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ וישיבה · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויהדות פולין · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יין נסך
סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויין נסך · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ויידיש · ראה עוד »
1768
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ו1768 · ראה עוד »
1792
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ו1792 · ראה עוד »
1833
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב צינץ ו1833 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אריה_לייב_צינץ
