גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
92 יחסים: UTC, מאדים, מנוע יונים, מסלול כבידתי, מערכת השמש, מעלה (זווית), מעבר (אסטרונומיה), מפרש שמש, משתנה לוקה, מישור המילקה, אנטארס, אסנשן, אסטרואיד, אסטרונומיה, אפוגיאה ופריגיאה, אלגול (כוכב), אלדבראן, אטמוספירה, אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב, אורנוס, נפטון, נקודת לגראנז', נטיית מסלול, נונקי, נוגה, ספקטרוסקופיה, ספיקה (כוכב), פליאדות (צביר כוכבים), פורימה, צדק (כוכב לכת), קאסיני-הויגנס, קאוס בוראליס, קרני רנטגן, רגולוס, ריאה (ירח), שניית קשת, שליאק, ליקוי חמה, ליקוי ירח, טלסקופ חלל, טג'ט, טיטאן (ירח), זובנאלג'נובי, חמנית מצויה, בהירות נראית, גרם שמים, גרפיאס, גוף טרנס-נפטוני, גודל זוויתי, ..., דנב אלג'די, דשובה, האקדמיה ללשון העברית, האוקיינוס האטלנטי, השמש, התקבצות (אסטרונומיה), היאדות, הירח, הירחים הגליליאניים, כדור הארץ, כוכב, כוכב לכת, כוכב לכת ננסי, כוכב חמה, כוכב כפול, כוכבים בהירים, 1 באוקטובר, 10 בנובמבר, 13 במאי, 15 ביולי, 17 בנובמבר, 1702, 1708, 1737, 1793, 19 בנובמבר, 1906, 1947, 1959, 1971, 1981, 1984, 1989, 1998, 2012, 2044, 2052, 23 באפריל, 25 במרץ, 25 באוקטובר, 7 ביולי, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (42 יותר) »
UTC
#הפניה זמן אוניברסלי מתואם.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וUTC · ראה עוד »
מאדים
הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ומאדים · ראה עוד »
מנוע יונים
מנוע יונים בניסוי של נאס"א מנוע יונים הוא מנוע־דחף חשמלי המשמש בעיקר להנעת גשושיות או לתיקוני מסלול של לוויינים.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ומנוע יונים · ראה עוד »
מסלול כבידתי
תחנת החלל הבינלאומית במסלול כבידתי סביב כדור הארץ, בגובה 400 ק"מ בפיזיקה, מסלול כבידתי (באנגלית: Orbit) הוא מסלול תנועה של גוף בהשפעת האינטראקציה הכבידתית עם גוף אחר או מערכת גופים אחרת.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ומסלול כבידתי · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ומערכת השמש · ראה עוד »
מעלה (זווית)
איור המציג זווית בת מעלה אחת (באדום) לעומת 90 (בכחול) ו-360 מעלות (בירוק) מעלה היא יחידת מידה למדידת גודל של זווית.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ומעלה (זווית) · ראה עוד »
מעבר (אסטרונומיה)
אנימציה ממוחשבת המדמה את מעבר נוגה על פני השמש במרכז אירופה, יוני 2012 באסטרונומיה, מעבר או מעבר אסטרונומי הוא אירוע בו גרם שמים נצפה כאשר הוא חולף על פני גרם שמים אחר ומסתיר חלק ממנו.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ומעבר (אסטרונומיה) · ראה עוד »
מפרש שמש
מפרש שמש בגודל של 20x20 מטר בניסוי במעבדות נאס"א איקרוס בחלל. באיקרוס נעשה לראשונה שימוש במפרש שמש מפרש שמש הוא משטח רחב מחזיר אור שמנצל את לחץ קרינת השמש כדי להניע רכבי חלל.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ומפרש שמש · ראה עוד »
משתנה לוקה
עקומת הבהירות המחזורית של המשתנה הלוקה קפלר-16 משתנה לוֹקֶה הוא כל כוכב כפול, שמישור ההקפה של זוג הכוכבים שבו מתלכד עם קו הראייה מכדור הארץ, כך שהוא גורם לאירועי הסתרה (ליקוי) חוזרים ונשנים של אחד מבני הזוג.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ומשתנה לוקה · ראה עוד »
מישור המילקה
כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ומישור המילקה · ראה עוד »
אנטארס
אנטארס או α בעקרב הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת עקרב, ואחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמי הלילה.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואנטארס · ראה עוד »
אסנשן
בית הממשלה אֶסֶנְשֵן (בתרגום חופשי לעברית: התעלות) הוא אי געשי במרכז האוקיינוס האטלנטי, וחלק מהטריטוריה הבריטית סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואסנשן · ראה עוד »
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואסטרואיד · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואסטרונומיה · ראה עוד »
אפוגיאה ופריגיאה
מסלול לוויין סביב כדור הארץ, עם נקודות אפוגיאה ופריגיאה אַפּוֹגֵיאָה (באנגלית: Apogee) ופֶּרִיגֵיאָה (Perigee) הן האפסידים במסלולו של לוויין (טבעי או מלאכותי) סביב כדור הארץ, כלומר הנקודות שבהן נמצא הלוויין במקום הרחוק ביותר מכדור הארץ (אפוגיאה) או הקרוב אליו ביותר (פריגיאה).
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואפוגיאה ופריגיאה · ראה עוד »
אלגול (כוכב)
אלגול או β בפרסאוס הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים פרסאוס ואחד המשתנים הלוקים הידועים ביותר.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואלגול (כוכב) · ראה עוד »
אלדבראן
#הפניה אלדברן.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואלדבראן · ראה עוד »
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואטמוספירה · ראה עוד »
אוניברסיטת קורנל
אוניברסיטת קורנל (באנגלית: Cornell University) היא אוניברסיטת מחקר פרטית (מספר חלקים ממנה כמו הפקולטה לחקלאות נתמכים על ידי מדינת ניו יורק) הנמצאת באית'קה שבניו יורק.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואוניברסיטת קורנל · ראה עוד »
אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב · ראה עוד »
אורנוס
אוּרָנוּס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אוֹרוֹן) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש, והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ואורנוס · ראה עוד »
נפטון
נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ונפטון · ראה עוד »
נקודת לגראנז'
נקודות לגראנז' בין שני גופים; בתרשים זה השמש וכדור הארץ (לא בקנה מידה) נקודת לגראנז' (הקרויה גם נקודת L או נקודת ליברציה) היא אחת מחמש נקודות שבהן יכול גוף קטן, המושפע רק מכוח הכבידה, להישאר באופן יציב, ללא השקעת אנרגיה, ביחס לשני גופים הנעים בהשפעת הכבידה.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ונקודת לגראנז' · ראה עוד »
נטיית מסלול
תרשים נטיית מסלול של גוף במרחב, הזווית i מסמנת את נטיית המסלול במערכת זו. נטיית מסלול או אינקלינציה היא הזווית שבין מישור יחוס, המכיל את מסלולם של שני גופים זה סביב זה, למישור נוסף, המכיל את מסלולם של אחד הגופים עם גוף שלישי, או את מסלולם של שני גופים שונים.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ונטיית מסלול · ראה עוד »
נונקי
נוּנקי או σ בקשת הוא הכוכב השני הכי בהיר בקבוצת הכוכבים קשת.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ונונקי · ראה עוד »
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ונוגה · ראה עוד »
ספקטרוסקופיה
ספקטרוסקופיה הוא תחום מחקר, שבו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, למשל תדרי אור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וספקטרוסקופיה · ראה עוד »
ספיקה (כוכב)
ספיקה (בלועזית: Spica - או α בבתולה) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים בתולה ואף אחד מהכוכבים הבהירים ביותר בשמי הלילה.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וספיקה (כוכב) · ראה עוד »
פליאדות (צביר כוכבים)
הפליאדות (מיוונית Πλειὰδες, בעברית: כִּימָה, נקרא גם שבע האחיות וכן M45 מ-Messier 45) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים שור המכיל כ-1,000 כוכבים ונמצא במרחק של כ-444 שנות אור ממערכת השמש - אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר והבהירים ביותר בשמי הלילה.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ופליאדות (צביר כוכבים) · ראה עוד »
פורימה
פורימה (בלטינית: Porrima - שמה של אלה זוטרה במיתולוגיה הרומית) או γ בבתולה הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים בתולה (אחרי ספיקה), עם בהירות נראית מדרגה 2.74.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ופורימה · ראה עוד »
צדק (כוכב לכת)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »
קאסיני-הויגנס
קאסיני הייתה גשושית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וקאסיני-הויגנס · ראה עוד »
קאוס בוראליס
קַאוּס בּוֹרֵאַלִיס (ערוב של ערבית قوس - "קאווס" - קשת) ולטינית Borealis - "בוראליס" - צפוני, כלומר הקצה הצפוני של הקשת), נקרא גם λ בקשת וכן גליזה 713.1, הוא כוכב בולט הנמצא במרחק של כ- 78 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת עם בהירות מדרגה 2.81. יחד עם הכוכבים קאוס מדיה וקאוס אוסטרליס הנמצאים מדרום לו, הוא יוצר את צורת הקשת של הקנטאור שאותו מייצגת הקבוצה. במרחק זוויתי של פחות ממעלה מצפון-מערב לקאוס בוראליס נמצא הצביר הכדורי M28 וכ-2.5 מעלות מצפון-מזרח לו נמצא הצביר הכדורי M22. כמו כן במרחק זוויתי של כ-5.5 מעלות ממערב לכוכב נמצאת ערפילית הלגונה.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וקאוס בוראליס · ראה עוד »
קרני רנטגן
צילום רנטגן רפואי מתקן רפואי לצילום בקרני רנטגן אחד מצילומי הרנטגן הראשונים צילום רנטגן מודרני קַרְנֵי רֶנְטְגֶּן (או קרני X) הן קרינה אלקטרומגנטית מייננת בעלת אורך גל בתחום 5 פיקומטר עד 10 ננומטר, הקרויה כך על שם הפיזיקאי שגילה אותה, וילהלם רנטגן.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וקרני רנטגן · ראה עוד »
רגולוס
רגולוס או α באריה הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים אריה והוא אחד הכוכבים הבהירים בשמים.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ורגולוס · ראה עוד »
ריאה (ירח)
ריאה, ירח של שבתאי שנתגלה ב-1672 על ידי ג'ובאני קאסיני.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וריאה (ירח) · ראה עוד »
שניית קשת
#הפניה מעלה (זווית).
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ושניית קשת · ראה עוד »
שליאק
שליאק (מערבית الشلياق "שיליאק" – שמה של קבוצת הכוכבים) או β בנבל הוא כוכב משתנה לוקה בקבוצת הכוכבים נבל הנמצא במרחק של כ-950 שנות אור ממערכת השמש ומהווה אב-טיפוס לכוכבים משתנים לוקים, שבהם המרחק בין בני הזוג קטן והבהירות נראית הכוללת משתנה כל הזמן.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ושליאק · ראה עוד »
ליקוי חמה
250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וליקוי חמה · ראה עוד »
ליקוי ירח
ליקוי ירח באזור ירושלים ב-27 ביולי 2018. לִיקּוּי יָרֵחַ או לִיקּוּי לְבָנָה (מכונה גם "ירח דם") הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וליקוי ירח · ראה עוד »
טלסקופ חלל
טלסקופ החלל האבלטלסקופ חלל הוא מצפה כוכבים נייד המורכב על גבי לוויין ומטרתו לבצע תצפיות אסטרונומיות למטרות מדעיות ומחקריות.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וטלסקופ חלל · ראה עוד »
טג'ט
טֶגָ'ט (ככל הנראה מקור השם בערבית, אך פירושו לא ידוע) או μ בתאומים הוא הכוכב הרביעי בבהירותו בקבוצת הכוכבים תאומים עם בהירות מדרגה 2.87.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וטג'ט · ראה עוד »
טיטאן (ירח)
טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וטיטאן (ירח) · ראה עוד »
זובנאלג'נובי
זוּבֶּנְאֵלְגֶ'נוּבִּי (מערבית الزُبَانَى الجَنُوبِي - "אל-זובאניה אל-ג'נובי", הצבת הדרומית) או α2 במאזניים, נקרא לפעמים גם α במאזניים A וכן גליזה 564.1, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים מאזניים.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וזובנאלג'נובי · ראה עוד »
חמנית מצויה
חמניות בשדה חמנית מצויה או חמנית חד-שנתית (בקיצור חמנית או חמנייה; שם מדעי: Helianthus annuus) היא מין צמח הנמנה ממשפחת המורכבים ("Compositae").
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וחמנית מצויה · ראה עוד »
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ובהירות נראית · ראה עוד »
גרם שמים
#הפניה גרם שמיים.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וגרם שמים · ראה עוד »
גרפיאס
גְרָפְיָאס (מיוונית: Γραψαιοσ - "סרטן" או צבת של סרטן), נקרא גם אַקְרָבּ (מערבית: عقرب - עקרב), או β בעקרב, הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים עקרב ומייצג את הצבת הצפונית של העקרב.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וגרפיאס · ראה עוד »
גוף טרנס-נפטוני
גופים טרנס נפטוניים מוכרים מבחינת גודל, אלבדו וצבע. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גוף טרנס-נפטוני הוא גרם שמים במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש, ונמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, כוכב הלכת האחרון במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וגוף טרנס-נפטוני · ראה עוד »
גודל זוויתי
#הפניה קוטר זוויתי.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וגודל זוויתי · ראה עוד »
דנב אלג'די
דֶנֶבּ אַלְגֶדִי, (בערבית: ذنب الجدي - "ד'נב אלג'די": זנב הגדי), נקרא גם δ בגדי וכן גליזה 837, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים גדי עם בהירות נראית מדרגה 2.83.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ודנב אלג'די · ראה עוד »
דשובה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ודשובה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האוקיינוס האטלנטי
האוקיינוס האטלנטי הוא האוקיינוס השני בגודלו והוא מכסה כחמישית משטח כדור הארץ, כ-106.45 מיליון קמ"ר.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) והאוקיינוס האטלנטי · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) והשמש · ראה עוד »
התקבצות (אסטרונומיה)
התקבצות הוא מצב בו שני גופים אסטרונומיים נראים בקרבה זוויתית זה לזה.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) והתקבצות (אסטרונומיה) · ראה עוד »
היאדות
ההיאדות (מיוונית Υὰδες, בעברית מזוהה לעיתים עם הקבוצה המקראית עָשׁ, נקרא גם Melotte 25, Collinder 50 או Caldwell 41) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים שור המכיל כ-300 כוכבים ונמצא במרחק של כ-151 שנות אור ממערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) והיאדות · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) והירח · ראה עוד »
הירחים הגליליאניים
קליסטו. הירחים הגליליאניים הם ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק שהתגלו על ידי גלילאו גליליי ב־7 בינואר 1610.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) והירחים הגליליאניים · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וכדור הארץ · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וכוכב · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וכוכב לכת · ראה עוד »
כוכב לכת ננסי
1.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וכוכב חמה · ראה עוד »
כוכב כפול
תמונה של מערכת הכוכב הכפול סיריוס. סיריוס-A הוא הבוהק וסיריוס-B הנקודה הקטנה שלידו. התמונה צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל כוכב כפול (Binary star) הוא מערכת של שני כוכבים או יותר המקיפים מרכז משותף.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וכוכב כפול · ראה עוד »
כוכבים בהירים
כוכבים בהירים בולטים בשמי הלילה משום שהם קרובים יחסית לכדור הארץ או משום שהבהירות המוחלטת שלהם גדולה במיוחד.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) וכוכבים בהירים · ראה עוד »
1 באוקטובר
1 באוקטובר הוא היום ה-274 בשנה בלוח הגריגוריאני (275 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1 באוקטובר · ראה עוד »
10 בנובמבר
10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו10 בנובמבר · ראה עוד »
13 במאי
13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו13 במאי · ראה עוד »
15 ביולי
15 ביולי הוא היום ה-196 בשנה (197 בשנה מעוברת), ב.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו15 ביולי · ראה עוד »
17 בנובמבר
17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו17 בנובמבר · ראה עוד »
1702
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1702 · ראה עוד »
1708
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1708 · ראה עוד »
1737
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1737 · ראה עוד »
1793
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1793 · ראה עוד »
19 בנובמבר
19 בנובמבר הוא היום ה-323 בשנה, (324 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו19 בנובמבר · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1906 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1947 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1959 · ראה עוד »
1971
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1971 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1981 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1984 · ראה עוד »
1989
נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1989 · ראה עוד »
1998
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו1998 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו2012 · ראה עוד »
2044
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו2044 · ראה עוד »
2052
קטגוריה:המאה ה-21 לפי שנים קטגוריה:שנים עתידיות.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו2052 · ראה עוד »
23 באפריל
23 באפריל הוא היום ה-113 בשנה (114 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני בשבוע ה-17.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו23 באפריל · ראה עוד »
25 במרץ
25 במרץ הוא היום ה-84 בשנה (85 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו25 במרץ · ראה עוד »
25 באוקטובר
25 באוקטובר הוא היום ה-298 בשנה (299 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו25 באוקטובר · ראה עוד »
7 ביולי
7 ביולי הוא היום ה-188 בשנה (189 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו7 ביולי · ראה עוד »
9 בדצמבר
9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הסתרה (אסטרונומיה) ו9 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הסתרה_(אסטרונומיה)
