גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
43 יחסים: מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, מהר"ל, מוסד ביאליק, מולד (כתב עת), אליהו מרדכי ורבל, אברהם גולדפדן, אגדה (יהדות), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אופרטה, נתן מרומי, נתיבות עולם, ספר האגדה, עלי יסיף, פואמה, פירוש רש"י לתלמוד, צרויה שלו, רש"י, רבי אמי, שמואל יוסף עגנון, שבועת אמונים, שולמית, תמר אלכסנדר, תלמוד בבלי, תהלה (נובלה), תוספות, לודוויג פיליפזון, חולדה, בן-עמי פיינגולד, בקורת ופרשנות, בור, גט, גוגל ספרים, דב סדן, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, המאסף, המאה ה-11, הערוך, הקדוש ברוך הוא, הוצאת מאגנס, הוצאת כתר, וילנה, כאב (רומן), 1852.
מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי
כריכת אחד הגליונותמחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא שנתון בנושאי פולקלור של המרכז לחקר הפולקלור במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל שבאוניברסיטה העברית בירושלים ושל התוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי ששינתה את שמה לתוכנית לחקר הפולקלור ותרבות עממית.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ומחקרי ירושלים בפולקלור יהודי · ראה עוד »
מהר"ל
#הפניה מהר"ל מפראג.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ומהר"ל · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מולד (כתב עת)
מולד הוא כתב עת מדיני וספרותי ישראלי שיצא לאור בשנים 1948–1986.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ומולד (כתב עת) · ראה עוד »
אליהו מרדכי ורבל
אליהו מרדכי ורבל אליהו מרדכי וֶרבֶּל (בכתיב מיושן: ווערבעל; 1806, טרנופול, גליציה – 1880, אודסה, האימפריה הרוסית (אוקראינה)) היה משורר עברי.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ואליהו מרדכי ורבל · ראה עוד »
אברהם גולדפדן
#הפניה אברהם גולדפאדן.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ואברהם גולדפדן · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אופרטה
כרזה לאופרטה "המיקאדו" האופרטה (מאיטלקית: Operetta) היא סוג של אמנות במה הדומה לאופרה, אך מסווג בדרך כלל כסוגת מוזיקה קלאסית קלה.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ואופרטה · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ונתן מרומי · ראה עוד »
נתיבות עולם
נתיבות עולם הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, העוסק בענייני מידות ומוסר, אשר יצא בשנת 1595.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ונתיבות עולם · ראה עוד »
ספר האגדה
ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור וספר האגדה · ראה עוד »
עלי יסיף
עלי יסיף (נולד ב-1946, בוקרשט, רומניה) הוא חוקר פולקלור יהודי והסיפור העברי של ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ועלי יסיף · ראה עוד »
פואמה
#הפניה שירה#פואמה.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ופואמה · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
צרויה שלו
צרויה עומר שלו (נולדה ב־13 באפריל 1959) היא סופרת, משוררת ועורכת ספרים ישראלית.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור וצרויה שלו · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ורש"י · ראה עוד »
רבי אמי
רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ורבי אמי · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שבועת אמונים
שבועת אמונים היא הצהרה טקסית של נאמנות.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ושבועת אמונים · ראה עוד »
שולמית
מודעה לאופרטה "שולמית", למרחב, 13 אוגוסט 1957 שולמית היא אופרטה יידית מאת המחזאי אברהם גולדפדן, שנכתבה בשנת 1880.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ושולמית · ראה עוד »
תמר אלכסנדר
תמר אלכסנדר (17 באוקטובר 1945 – 29 במרץ 2023) הייתה פרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקרת ספרות עממית, פולקלור ותרבות יהודי ספרד דוברי לאדינו ויו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ותמר אלכסנדר · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהלה (נובלה)
תהִלה היא נובלה שנכתבה בידי שמואל יוסף עגנון ויצאה לאור בשנת 1950.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ותהלה (נובלה) · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ותוספות · ראה עוד »
לודוויג פיליפזון
#הפניה לודוויג פיליפסון.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ולודוויג פיליפזון · ראה עוד »
חולדה
חולדת חוף חולדה מצויה חולדה היא סוג של יונק, ממשפחת העכבריים בסדרת המכרסמים.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור וחולדה · ראה עוד »
בן-עמי פיינגולד
#הפניה בן עמי פיינגולד.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ובן-עמי פיינגולד · ראה עוד »
בקורת ופרשנות
בקורת ופרשנות הוא כתב עת מדעי של המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ובקורת ופרשנות · ראה עוד »
בור
בור בקרקע מנהול - בור מתוכנן לגישה לצנרת בּוֹר הוא חלל בקרקע, טבעי או מעשי ידי אדם בעומק של לפחות מטר וחצי חפירת בורות נחשבת למלאכה קשה, בעבר התבצעה באמצעות את או מעדר.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ובור · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור וגט · ראה עוד »
גוגל ספרים
גוגל ספרים (באנגלית: Google Books) הוא שירות רב-לשוני של גוגל לעריכת חיפושי טקסט בספרים שגוגל סרקה, המירה לטקסט באמצעות זיהוי תווים אופטי, ואחסנה במסד הנתונים הדיגיטלי שלה.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור וגוגל ספרים · ראה עוד »
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ודב סדן · ראה עוד »
דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות
#הפניה הקונגרס העולמי למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ודברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור והמאסף · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: חולדה ובור והמאה ה-11 · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור והערוך · ראה עוד »
הקדוש ברוך הוא
#הפניה אלוהים (יהדות).
חָדָשׁ!!: חולדה ובור והקדוש ברוך הוא · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת כתר
#הפניה כתר הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור והוצאת כתר · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ווילנה · ראה עוד »
כאב (רומן)
"כאב" הוא רומן מאת צרויה שלו, שיצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2015.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור וכאב (רומן) · ראה עוד »
1852
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חולדה ובור ו1852 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חולדה_ובור
