גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
164 יחסים: Jewish Quarterly Review, מסכת, מסכת תמיד, מקווה, מרכז אירופה, משיח, מלחמת העולם הראשונה, מוקצ'בו, מוהל, ארץ ישראל, אלעזר שפירא, אחרי החגים, אב"ד, אברהם מרדכי אלתר, אברהם יצחק הכהן קוק, אביעזר רביצקי, אגודת הרבנים בפולין, אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן סורסקי, אורח חיים (שולחן ערוך), אולפני המאה ה-20, אוז'הורוד, נאולוגים, נפתלי מרופשיץ, נובי סונץ', ניטרה, ספודיק, סלובקית, סטרא אחרא, סטריז'וב, סגולה (מגזין), סדרת ספרים, סוציאליזם, סידור, עיר בירה, פרשת וישלח, פליט, פולין, פיוט, צ'כוסלובקיה, צ'כית, צבי אלימלך מדינוב, צבי הירש שפירא, צדיק, ציונות, קתדרה (כתב עת), קבר רבי שמעון בר יוחאי, קבלה, קוויטל, ..., רבי יהושע בן לוי, רותניה הקרפטית, שמואל ויטאל, שאלות ותשובות, שלמה אליעזר אלפנדרי, שלמה שפירא (מונקאטש), שבת, שבת תשובה, שולחן ערוך, שיניאווה, תנועת אגודת ישראל, תנועת המזרחי, תפילה, תפילין, תרע"ד, תרצ"ז, תרל"ב, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תורה, תיקוני הזוהר, לאנצוט, לבוב, לוי יצחק קופר, לימודי חול, ליל הסדר, ט"ז בתשרי, טשביניה, טיש, חסידות מעליץ, חסידות מונקאטש, חסידות סאטמר, חסידות סיגט, חסידות קומרנה, חסידות באבוב, חרם (נידוי הלכתי), חשוון, חגי ישראל ומועדיו, חידושי תורה, חיים קוגל, חיים הלברשטאם, חיים הגר (אנטניא), חיים ויטאל, ב' בסיוון, בן ציון הלברשטאם, בעל פעור, ברטיסלאבה, ברהובה, ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ', ברית מילה, ברית המועצות, בתי מונקאטש, בודפשט, בין שתי מלחמות העולם, ביאת המשיח, בית יעקב, גליציה, דצמבר, ה' בטבת, ה'תרמ"ז, ה'תרנ"ג, ה'תרנ"ו, ה'תרס"ז, ה'תרס"ה, ה'תרצ"ז, ה'תרצ"ג, ה'תרל"ב, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הניו יורק טיימס, הספד, הסוכנות הטלגרפית היהודית, העלמת מס, הצהרת בלפור, הקרנות, הקרע ביהדות הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הרי הקרפטים, התנגדות לציונות, הגדה של פסח, הגימנסיה העברית במונקאץ', הגיוגרפיה, הונגרית, הכנסייה הגדולה, ורשה, כ"א בסיוון, י"ז באדר, יצחק אלפסי, יצחק אייזיק וייס, יציאת מצרים, יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב), יראת שמיים, ירושלים, ישעיה אשר זליג מרגליות, ישכר דב רוקח (הזקן), יחזקאל שרגא הלברשטאם, יד ושם, יהדות נאולוגית, יואל טייטלבוים, יום השנה, יוסף צבי דושינסקי, 12 במאי, 17 בדצמבר, 1871, 1882, 1886, 1893, 1902, 1904, 1906, 1922, 1937, 27 ביוני, 5 ביוני. להרחיב מדד (114 יותר) »
Jewish Quarterly Review
The Jewish Quarterly Review (בראשי תיבות: JQR) הוא כתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים המתמקד במחקרים ביהדות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וJewish Quarterly Review · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומסכת · ראה עוד »
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומסכת תמיד · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומקווה · ראה עוד »
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומרכז אירופה · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומשיח · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מוקצ'בו
בית העירייה טירת מונקאץ טירת מונקאץ אנדרטה לזכר יהודי מונקאץ' שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון מוקצ'בו (באוקראינית: Мукачево; בסלובקית: Mukačevo; בהונגרית: Munkács, מונקאץ'; בגרמנית: Munkatsch; ביידיש: מונקאטש, קרי "מוּנקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומוקצ'בו · ראה עוד »
מוהל
ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומוהל · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וארץ ישראל · ראה עוד »
אלעזר שפירא
רבי אלעזר שפירא (1808 (ה'תקס"ח) - 3 בספטמבר 1865 (י"ב באלול ה'תרכ"ה)) היה רב בעיר לנצהוט, בנו של מייסד חסידות דינוב, רבי צבי אלימלך שפירא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואלעזר שפירא · ראה עוד »
אחרי החגים
אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית החדשה, לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואחרי החגים · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואב"ד · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אביעזר רביצקי
אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואביעזר רביצקי · ראה עוד »
אגודת הרבנים בפולין
אגודת הרבנים במדינת פולין הייתה ארגון הגג העל-מפלגתי שאיגד כאלף מרבני יהדות פולין החרדית בין מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואגודת הרבנים בפולין · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אולפני המאה ה-20
סמל החברה לפני ששונה שמה אולפני המאה ה-20 (באנגלית: 20th Century Studios), או בשמה הקודם פוקס המאה ה-20 (20th Century Fox) היא חברה אמריקאית להפקה והפצת סרטים, הממוקמת בשכונת סנטרי סיטי שבלוס אנג'לס, קליפורניה, ממערב לבוורלי הילס.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואולפני המאה ה-20 · ראה עוד »
אוז'הורוד
בית הכנסת של אוז'הורוד שהיה מבתי הכנסת הגדולים של זקרפטיה. היום משמש כקונסרבטוריון אוז'הורוד (באוקראינית: Ужгород, ברוסינית: Уґоград, בהונגרית: Ungvár, ביידיש: אונגוואר) היא עיר במערב אוקראינה, סמוך לגבול עם סלובקיה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואוז'הורוד · ראה עוד »
נאולוגים
#הפניה יהדות נאולוגית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ונאולוגים · ראה עוד »
נפתלי מרופשיץ
#הפניה נפתלי צבי הורוביץ.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ונפתלי מרופשיץ · ראה עוד »
נובי סונץ'
נובי סונץ' (בפולנית: Nowy Sącz, בגרמנית: Neu Sandez, בהונגרית: Újszandec, ביידיש: נײ-סאנץ או צאנז) היא עיר בדרום פולין, בווייוודה פולין קטן (Małopolskie), בחבל גליציה המערבית ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ונובי סונץ' · ראה עוד »
ניטרה
ניטרה (נכתב גם נייטרה או נייטרא, סלובקית: Nitra, גרמנית: Neutra, הונגרית: Nyitra או Nyitria) היא העיר הרביעית בגודלה בסלובקיה, ויחד עם ברטיסלאבה נמנית עם הערים העתיקות ביותר בסלובקיה, היישוב קיים כעיר לפחות מאז המאה ה-9.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וניטרה · ראה עוד »
ספודיק
ספּוֹדיק הוא כובע פרווה גבוה ורחב, אשר חובשים חסידים נשואים בחסידויות פולין, וכן נלבש בעבר בידי רבנים מליטא ולטביה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וספודיק · ראה עוד »
סלובקית
סלובקית (סלובקית: Slovenský Jazyk) היא שפה סלאבית מערבית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסלובקית · ראה עוד »
סטרא אחרא
סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסטרא אחרא · ראה עוד »
סטריז'וב
#הפניה סטז'יז'וב.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסטריז'וב · ראה עוד »
סגולה (מגזין)
סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסגולה (מגזין) · ראה עוד »
סדרת ספרים
ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסדרת ספרים · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסוציאליזם · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסידור · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ועיר בירה · ראה עוד »
פרשת וישלח
המפגש של יעקב ועשו, מאת פרנצ'סקו אייץ, 1844. ארבע נשותיו של יעקב נראות משמאל. בחזית: לאה וששת ילדיה מימין, רחל ויוסף משמאל. מאחוריהן, ישובות על גמלים, בלהה וזלפה וילדיהן. פרשת וַיִּשְׁלַח היא הפרשה השמינית בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ופרשת וישלח · ראה עוד »
פליט
פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ופליט · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ופולין · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ופיוט · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
צ'כית
צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וצ'כית · ראה עוד »
צבי אלימלך מדינוב
#הפניה צבי אלימלך שפירא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וצבי אלימלך מדינוב · ראה עוד »
צבי הירש שפירא
רבי צבי הירש שפירא (י"א בתמוז ה'תר"י, 21 ביוני 1850 - ט"ז בתשרי ה'תרע"ד, 17 באוקטובר 1913) היה רבה של מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וצבי הירש שפירא · ראה עוד »
צדיק
צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וצדיק · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וציונות · ראה עוד »
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »
קבר רבי שמעון בר יוחאי
מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), תנא בן המאה ה-2, הוא נושא שנוי במחלוקת.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וקבר רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וקבלה · ראה עוד »
קוויטל
האדמו"ר מבוטושאן בקריאת "קוויטלעך" באוהל אדמו"רי בוטשעטש ברומניה "קוויטלעך" באוהל הרבי מליובאוויטש. קברו של רבי מנחם מנדל שניאורסון משמאל, ושל רבי יוסף יצחק שניאורסון מימין קוויטל (או "פתקא") הוא פתק שעליו רשומים שמות אנשים יחד עם שמות אמותיהם, ולרוב כולל אף בקשות ומשאלות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וקוויטל · ראה עוד »
רבי יהושע בן לוי
רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בארמית בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים, בראשית המאה השלישית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ורבי יהושע בן לוי · ראה עוד »
רותניה הקרפטית
#הפניה זקרפטיה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ורותניה הקרפטית · ראה עוד »
שמואל ויטאל
רבי שמואל וויטאל בן רבי חיים (ה'שנ"ח, 1598 - תל"ז, 1677), בנם של רבי חיים ויטאל וג'אמילה (אשתו השניה של אביו), היה מרבני ומקובלי דמשק.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושמואל ויטאל · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שלמה אליעזר אלפנדרי
הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים. שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »
שלמה שפירא (מונקאטש)
רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה", (12 בנובמבר 1831 (ז' בכסלו ה'תקצ"ב) - 5 ביוני 1893 (כ"א בסיון ה'תרנ"ג)) היה האדמו"ר הראשון ממונקאטש.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושלמה שפירא (מונקאטש) · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושבת · ראה עוד »
שבת תשובה
#הפניה עשרת ימי תשובה#שבת שובה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושבת תשובה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיניאווה
שיניאווה (ביידיש: שינאווא ובפולנית: Szeniawa ויש הכותבים על פי היידיש שינובה) עיירה בפרובינציה פודקרפצקיה בגליציה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושיניאווה · ראה עוד »
תנועת אגודת ישראל
#הפניה אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותנועת אגודת ישראל · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותפילה · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותפילין · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותרע"ד · ראה עוד »
תרצ"ז
#הפניה ה'תרצ"ז.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותרצ"ז · ראה עוד »
תרל"ב
#הפניה ה'תרל"ב.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותרל"ב · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותורה · ראה עוד »
תיקוני הזוהר
שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותיקוני הזוהר · ראה עוד »
לאנצוט
#הפניה לנצוט.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ולאנצוט · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ולבוב · ראה עוד »
לוי יצחק קופר
הרב ד״ר לוי יצחק קופר (נולד 1973) הוא חוקר משפט, הלכה וחסידות, רב אורתודוקסי מודרני בצור הדסה, היסטוריון של המשפט, ובעל טור בג'רוזלם פוסט.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ולוי יצחק קופר · ראה עוד »
לימודי חול
לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ולימודי חול · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וליל הסדר · ראה עוד »
ט"ז בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וט"ז בתשרי · ראה עוד »
טשביניה
טשביניה (ביידיש: טשבין, טשעבין) היא עיירה בנפת כשאנוב, מחוז קרקוב, פולין.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וטשביניה · ראה עוד »
טיש
טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וטיש · ראה עוד »
חסידות מעליץ
חסידות מעליץ הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות מעליץ · ראה עוד »
חסידות מונקאטש
כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג השלט על הבניין הראשון בבתי מונקאטש בנין התלמוד תורה מונקאטש בבני ברק חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, נכון ל-2023 באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר").
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות מונקאטש · ראה עוד »
חסידות סאטמר
חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות סאטמר · ראה עוד »
חסידות סיגט
חסידות סיגט (בכתיב היידי נכתב "סיגעט" או "סיגוט") היא חצר חסידית שנוסדה במחצית השנייה של המאה ה-19 בגליציה ובהונגריה, והייתה בעלת השפעה רבה במזרח הונגריה עד שנות השואה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות סיגט · ראה עוד »
חסידות קומרנה
240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות קומרנה · ראה עוד »
חסידות באבוב
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות באבוב · ראה עוד »
חרם (נידוי הלכתי)
עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחשוון · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחידושי תורה · ראה עוד »
חיים קוגל
חיים קוּגֶל (כ"ג בניסן תרנ"ז, 25 באפריל 1897 – 4 בפברואר 1953) היה חבר הפרלמנט הצ'כוסלובקי, מפעילי תחיית הלשון העברית, נשיאהּ הראשון של המועצה המקומית של חולון ועם הכרזתה כעיר, ראש העירייה הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחיים קוגל · ראה עוד »
חיים הלברשטאם
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחיים הלברשטאם · ראה עוד »
חיים הגר (אנטניא)
#הפניה חיים הגר (אוטיניה).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחיים הגר (אנטניא) · ראה עוד »
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחיים ויטאל · ראה עוד »
ב' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וב' בסיוון · ראה עוד »
בן ציון הלברשטאם
רבי בן-ציון הלברשטאם (מכונה ה"קדושת ציון" על שם ספרו; י' באייר ה'תרל"ד, 1874 – ד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) היה האדמו"ר השני מבאבוב, ומקים רשת ישיבות עץ חיים בגליציה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובן ציון הלברשטאם · ראה עוד »
בעל פעור
נוף בהרי מואב. בין הרים אלה היו שהוקדשו לבעל פעור, כמו ראש הפעור ובית פעור. בעל פְּעוֹר הוא שמו של בעל מקומי המזוהה עם עולם המוות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובעל פעור · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברטיסלאבה · ראה עוד »
ברהובה
מייסד העיר הדוכס למפרט בֶרֶהוֹבה (בֶרֶהוֹבוֹ) או בֶרֶגְסַס (באוקראינית: Берегове, בהונגרית: Beregszász, ביידיש: בערעגסאס, בערגסאז, אנגלית: Berehove) היא עיר במערב מחוז זקרפטיה הידוע גם בשם טרנסקרפטיה (Transkarpathia) שבאוקראינה, סמוך לגבול המדינה עם הונגריה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברהובה · ראה עוד »
ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ
עם האדמו"רים מסאטמאר ודעעש הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, פרצ'ב פולין – כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקווה ישראל), היה האדמו"ר ממונקאטש, משנת ה'תרצ"ז עד לשנת ה'תש"ה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ · ראה עוד »
ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ'
#הפניה ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברית מילה · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברית המועצות · ראה עוד »
בתי מונקאטש
שלט על אחד מבתי השכונה בית המדרש בשנת תרצ"ג בתי מונקאטש (מונקאץ') היא שכונה חרדית זעירה בירושלים, הניצבת בשכנות לבתי ראנד ומהווה חלק מגוש הנחלאות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובתי מונקאטש · ראה עוד »
בודפשט
בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובודפשט · ראה עוד »
בין שתי מלחמות העולם
בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות היא התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »
ביאת המשיח
#הפניה ימות המשיח.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וביאת המשיח · ראה עוד »
בית יעקב
כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובית יעקב · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וגליציה · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ודצמבר · ראה עוד »
ה' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה' בטבת · ראה עוד »
ה'תרמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה'תרמ"ז · ראה עוד »
ה'תרנ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה'תרנ"ג · ראה עוד »
ה'תרנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה'תרנ"ו · ראה עוד »
ה'תרס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה'תרס"ז · ראה עוד »
ה'תרס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה'תרס"ה · ראה עוד »
ה'תרצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה'תרצ"ז · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תרל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה'תרל"ב · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הניו יורק טיימס
הניו יורק טיימס (אנגלית: The New York Times. מכונה גם NYT, "The Gray Lady" ולעיתים בקיצור, "הטיימס", "The Times") הוא עיתון אמריקני שבסיסו במנהטן, ניו יורק ולו השפעה וקהל קוראים בארצות הברית וברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והניו יורק טיימס · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והספד · ראה עוד »
הסוכנות הטלגרפית היהודית
#הפניה JTA.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והסוכנות הטלגרפית היהודית · ראה עוד »
העלמת מס
#הפניה השתמטות ממס.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והעלמת מס · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והצהרת בלפור · ראה עוד »
הקרנות
#הפניה רדיותרפיה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והקרנות · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
הקיסרות האוסטרו-הונגרית
#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והקיסרות האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הרי הקרפטים
הרי הקרפטים (ברומנית:; בהונגרית: Kárpátok; בגרמנית: Karpaten; בצ'כית, סלובקית ופולנית: Karpaty; בסרבית: Karpati; באוקראינית: Карпати) הם החלק המזרחי של מערך הרי מרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והרי הקרפטים · ראה עוד »
התנגדות לציונות
#הפניה אנטי-ציונות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והתנגדות לציונות · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והגדה של פסח · ראה עוד »
הגימנסיה העברית במונקאץ'
ספר לימוד בהפקה עצמית של הגימנסיה במונקאץ' לצד בניינהּ. הגימנסיה העברית במונקאץ' הייתה גימנסיה יהודית-חילונית-ציונית, בעלת רמה לימודית גבוהה שפעלה במונקאץ', צ'כוסלובקיה והונגריה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והגימנסיה העברית במונקאץ' · ראה עוד »
הגיוגרפיה
הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והגיוגרפיה · ראה עוד »
הונגרית
קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והונגרית · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וורשה · ראה עוד »
כ"א בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וכ"א בסיוון · ראה עוד »
י"ז באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וי"ז באדר · ראה עוד »
יצחק אלפסי
#הפניה רי"ף.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויצחק אלפסי · ראה עוד »
יצחק אייזיק וייס
רבי יצחק אייזיק ווייס (תרל"ה, 1875 – י"ג בסיוון תש"ד, 4 ביוני 1944) היה האדמו"ר השני של חסידות ספינקא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויצחק אייזיק וייס · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויציאת מצרים · ראה עוד »
יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ה'תקס"ח, 1808 − ו' באלול ה'תרמ"ג, 8 בספטמבר 1883) היה רבה של קהילת יהודי אוהעל בשאטוראליאויהיי ולאחר מכן רבה של סיגט, והאדמו"ר הראשון מסיגט.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב) · ראה עוד »
יראת שמיים
#הפניה יראת השם.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויראת שמיים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וירושלים · ראה עוד »
ישעיה אשר זליג מרגליות
קברו בהר הזיתים רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג (זעליג) מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וישעיה אשר זליג מרגליות · ראה עוד »
ישכר דב רוקח (הזקן)
#הפניה ישכר דב רוקח (הראשון).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וישכר דב רוקח (הזקן) · ראה עוד »
יחזקאל שרגא הלברשטאם
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויחזקאל שרגא הלברשטאם · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויד ושם · ראה עוד »
יהדות נאולוגית
נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויהדות נאולוגית · ראה עוד »
יואל טייטלבוים
הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויואל טייטלבוים · ראה עוד »
יום השנה
נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויום השנה · ראה עוד »
יוסף צבי דושינסקי
עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »
12 במאי
12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו12 במאי · ראה עוד »
17 בדצמבר
17 בדצמבר הוא היום ה-351 בשנה, (352 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו17 בדצמבר · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו1871 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו1882 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו1886 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו1893 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו1902 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו1904 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו1906 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו1922 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו1937 · ראה עוד »
27 ביוני
27 ביוני הוא היום ה-178 בשנה (179 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו27 ביוני · ראה עוד »
5 ביוני
5 ביוני הוא היום ה-156 בשנה (157 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ו5 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_אלעזר_שפירא
