גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין חמת גדר וסוסיתא (אתר ארכאולוגי)
חמת גדר וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) יש להם 29 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מקדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, אלכסנדר ינאי, סוריה, עמק הירדן, עין גב, פסיפס, פוליס, צה"ל, קיבוץ, רמת הגולן, רעידת אדמה, תרומות ומעשרות, תלמוד ירושלמי, תיאטרון, בזלת, בית אומיה, גנאיוס פומפיוס מגנוס, דקאפוליס, דונם, המאה ה-7, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, הורדוס, כפר חרוב, יזהר הירשפלד, יוונית, 4 לפנה"ס, 63 לפנה"ס.
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
חמת גדר ומקדש · מקדש וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חמת גדר ומלחמת ששת הימים · מלחמת ששת הימים וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חמת גדר ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
אלכסנדר ינאי וחמת גדר · אלכסנדר ינאי וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חמת גדר וסוריה · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) וסוריה ·
עמק הירדן
עמק הירדן ודרום הכנרת עמק הירדן הוא אזור שבתחום המועצה האזורית עמק הירדן שמדרום לכנרת וצפונית לעמק בית שאן.
חמת גדר ועמק הירדן · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) ועמק הירדן ·
עין גב
סוסיתא, מאי 2017 עֵין גֵּב הוא קיבוץ השוכן על הגדה המזרחית של הכנרת ומשתייך למועצה אזורית עמק הירדן.
חמת גדר ועין גב · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) ועין גב ·
פסיפס
קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.
חמת גדר ופסיפס · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) ופסיפס ·
פוליס
שרידי האקרופוליס של אתונה, הפוליס היוונית המפורסמת ביותר פּוֹליס (ביוונית: πόλις, ברבים: פּוֹלֵייס πόλεις) היא קהילה פוליטית אוטונומית כפי שהתקיימה ביוון העתיקה.
חמת גדר ופוליס · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) ופוליס ·
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חמת גדר וצה"ל · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) וצה"ל ·
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חמת גדר וקיבוץ · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) וקיבוץ ·
רמת הגולן
רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.
חמת גדר ורמת הגולן · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) ורמת הגולן ·
רעידת אדמה
לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חמת גדר ורעידת אדמה · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) ורעידת אדמה ·
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חמת גדר ותרומות ומעשרות · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) ותרומות ומעשרות ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חמת גדר ותלמוד ירושלמי · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) ותלמוד ירושלמי ·
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חמת גדר ותיאטרון · סוסיתא (אתר ארכאולוגי) ותיאטרון ·
בזלת
בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.
בזלת וחמת גדר · בזלת וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
בית אומיה
המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).
בית אומיה וחמת גדר · בית אומיה וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
גנאיוס פומפיוס מגנוס
גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.
גנאיוס פומפיוס מגנוס וחמת גדר · גנאיוס פומפיוס מגנוס וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
דקאפוליס
ערים אוטונומיות (דקאפוליס) הפורום והקרדו בג'רש, מערי הדקאפוליס דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις – עשר הערים; deka – עשר; polis – עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים, רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי.
דקאפוליס וחמת גדר · דקאפוליס וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
דונם וחמת גדר · דונם וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
המאה ה-7 וחמת גדר · המאה ה-7 וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
התקופה הביזנטית בארץ ישראל וחמת גדר · התקופה הביזנטית בארץ ישראל וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
הורדוס וחמת גדר · הורדוס וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
כפר חרוב
כְּפַר-חָרוּב הוא קיבוץ בדרום רמת הגולן המשתייך ל.
חמת גדר וכפר חרוב · כפר חרוב וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
יזהר הירשפלד
יזהר הירשפלד (1950 - 16 בנובמבר 2006) היה אחד מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, ערך חפירות באתרים ארכאולוגיים מרכזיים בארץ, כיהן כפרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ונחשב מומחה בינלאומי לתולדות האיסיים ומנזרי מדבר יהודה.
חמת גדר ויזהר הירשפלד · יזהר הירשפלד וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חמת גדר ויוונית · יוונית וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
4 לפנה"ס
#הפניה 9–1 לפנה"ס.
4 לפנה"ס וחמת גדר · 4 לפנה"ס וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) ·
63 לפנה"ס
#הפניה 69–60 לפנה"ס.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה חמת גדר וסוסיתא (אתר ארכאולוגי)
- מה יש להם במשותף חמת גדר וסוסיתא (אתר ארכאולוגי)
- דמיון בין חמת גדר וסוסיתא (אתר ארכאולוגי)
השוואה בין חמת גדר וסוסיתא (אתר ארכאולוגי)
יש חמת גדר 278 יחסים. יש חמת גדר 136. כפי שיש להם במשותף 29, מדד הדמיון הוא = 29 / (278 + 136).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חמת גדר וסוסיתא (אתר ארכאולוגי). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
