תִקשׁוֹרֶת

462 יחסים: ממלכת הכוזרים, מאשה ברוסקינה, מאלי טרוסטינץ, מאיר אקסלרוד, מאיר הילדסהיימר (היסטוריון), מנעולן, מנזר, מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם מנדל גלוסקין, מס, מס גולגולת, מסך הברזל, מסילת רכבת, מערב אירופה, מפקד אוכלוסין, מצה שמורה, מקסים ליטבינוב, מקצועות חופשיים, מקהלה, מקווה, מרק, מרד חמלניצקי, מרדכי שמואל קרול, מרכז אירופה, משאית גז, משפטי מינסק (1946), משה יפה, משה יהושע יהודה לייב דיסקין, משורר, מלך פולין, מלמד, מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667), מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מזרח אירופה, מחנה ריכוז, מחוז מינסק, מבצע ברברוסה, מגפת הדבר, מגפה, מהפכת אוקטובר, מוסקבה, מורים, מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות, מכס, מינסק, מיכל יצחק רבינוביץ', א' באדר, אנטולי רובין, אנטישמיות, ..., אנדרטה, אסתר פרומקין, אסתטיקה, אפיית מצות, אקציה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארד, אריה לייב גינצבורג, אשר קרשטיין, אלתר הילביץ, אלכסנדר משה לפידות, אלכסנדר לוקשנקו, אלכסנדר יגיילו, אליעזר קפלן, אליעזר רבינוביץ, אליהו מושקין, אב בית דין, אברהם אבן-שושן, אברהם ליסין, אגודת ישראל, אדר א', אהרן סורסקי, אונס, אוניאטים, אוניברסיטת פרידריך שילר בינה, אוניברסיטת בר-אילן, אוסטריה, אובליסק, אינטלקטואל, איליה מושקין, איזי חריק, נפתלי משכיל לאיתן, נצרות, נצרות אורתודוקסית, נשיא בלארוס, נחלאות, נגרות, נדל"ן, נוסח אשכנז, נובוגרודק, ניצולי השואה, ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, סנאט, סלץ (בלארוס), סטפאן באטורי, סבסטיאן קורץ, סדר הדורות, סופר, סוביבור, סוויסלץ' (ברזינה), סיביר, עפולה, עלייה לתורה, עברית, עבדי האוצר, עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית, עונש מוות, עורך דין, עינויים, פאלקס-פארטיי, פנקס הקהילה, פסחא, פרסטרויקה, פרטיזן, פרוז'ני, פריווילגיה (כתב זכות), פשיזם, פלישת גרמניה הנאצית לפולין, פליט, פליז, פועלי ציון, פורים, פושעי מלחמה נאצים, פולנים, פולנית, פולין, פוגרום, פינסק, צ'כיה, צאר, צפדינה, צייר, קנצלר אוסטריה, קנטוניסטים, קרב ביאליסטוק-מינסק, קריאת התורה, קטלוג, קהילה יהודית, קומוניזם, קומיסר, קייב, ר"מ, רפאל הכהן כ"ץ, רצח עם, רקוורה, רחל ברכות, רב, רוסית, רוסיה הצארית, רובל, שמשון רוזנבאום, שמואל ליב ציטרון, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שני קוני למל (סרט), שרה קאהאן, שלמה מיכאלס, שלמה אבן-שושן, שלמה זלמן פרוש, שלום זורין, שחמט, שחפת, שחיטה, שבתי כהן, שבוי, שולמית, שיפון (דגן), שיר, תאונת דרכים, תנ"ה, תנועת נוער, תנועת המזרחי, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תעודת זהות, תפ"ג, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תק"ד, תקמ"ה, תקנ"ד, תקס"ח, תקס"ד, תקצ"ה, תרנ"ו, תרפ"ד, תרצ"ט, תרל"ב, תרכ"א, תרכ"ה, תש"ח, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד ירושלמי, תחום המושב, תה, תוספות, תיאטרון, ל"ג בעומר, לנינגרד, לחם, לב לבנדה, לוח זיכרון, ליטא, ליטורגיה, ט"ז בכסלו, ט"ו באדר א', ט"ו בתמוז, טרקאי, טבעת נישואין, טבילה לנצרות, טוצ'ינקה, טיפוס הבהרות, ז' בשבט, ז' בתשרי, זיגמונט הראשון, מלך פולין, זיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה, חסידות חב"ד, חסידי חב"ד, חסידים, חרקוב, חב"ד ליובאוויטש, חומרי גלם, חומש (יהדות), חופש דת, חובבי ציון, חיטה, חיים מוולוז'ין, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים פסחוביץ, חיים קרלינסקי, חיים קוגל, בן-ציון אייזנשטט, בני ברק, בנימין הכהן שקוביצקי, בעל קורא, ברמן, ברסט ליטובסק, ברלין, ברוך משקלוב, ברית מילה, ברית המועצות, בתי מינסק, בתי אונגרין, בתי ורשה (ירושלים), בלארוס, בלארוסית, בחור ישיבה, בבל, בור ירי, בוריס גלפנד, בוריסלב, בוברויסק, בית משפט, בית מדרש, בית קברות, בית תמחוי, בית העלמין קריית שאול, בית הכנסת קיטייבסקאיה, בית הכנסת זלצמן (מינסק), בית הכנסת הקר של מינסק, בית הכנסת הראשי של מינסק, בית כנסת המקהלה (מינסק), בית"ר, ג' באדר, ג.פ.או., גסטפו, גרמנית, גרמניה, גרשון תנחום ממינסק, גרודנו, גטו מינסק, גטו טרזין, גטו המבורג, גזרות ת"ח–ת"ט, גבאי, גבר, גדול הדור, גורדוניה, ד' בטבת, ד'תתכ"ו, דאלהינוב, דפוס ראם, דרשן, דזיארז'ינסק (בלארוס), דוד טביל ממינסק, דיסלדורף, דיזנטריה, ה'ת"ם, ה'ת"כ, ה'תנ"ו, ה'תק"ו, ה'תקס"א, ה'תקס"ב, ה'תקע"ט, ה'תרמ"א, ה'תרנ"ט, ה'תרנ"ח, ה'תרע"ג, ה'תרצ"ז, ה'תרל"ח, ה'תרל"ג, ה'תרי"ט, ה'תשמ"ה, ה'תשנ"ד, ה'תשל"ה, המאה ה-11, המאה ה-16, המאה ה-20, המעיין (כתב עת), המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, המרת דת, המבורג, המכשפה, האנציקלופדיה היהודית, האימפריה הרוסית, האימפריה הביזנטית, הנוער הציוני, העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, הצבא האדום, הציונים הכלליים, הקונגרס היהודי העולמי, הרצל ברגר, הרש סמולר, הריון, השומר הצעיר, השואה, התפרקות ברית המועצות, הטלאי הצהוב, החלוץ, החלוץ הצעיר, החוק היהודי השלישי, הבונד, הבור (אתר הנצחה), הגאון מווילנה, הדוכסות הגדולה של ליטא, ההתנגדות לחסידות, הומל, הוצאת נצח, הוצאת פלדהיים, היסטוריה של ברית המועצות, היינריך הימלר, ו' בסיוון, ונדליזם, ועד ארבע ארצות, ועידת מינסק, ולדיסלאב הרביעי, מלך פולין, וועקער, וורשה, ווילנה, וינה, וילנה, כ"ט בטבת, כ"ד בחשוון, כ"ו בחשוון, כנסייה, כנר, כניסת שבת, כופתאות, כולל (היישוב הישן), כיכר השוק, י"ג בכסלו, י"ד באדר, י' בכסלו, ימי הביניים, יאן סובייסקי, יאן השני קז'ימייז', מלך פולין, יאקוב בראפמן, ינואר, יעקב זלדוביץ', יעקב באסין, יער נאליבוקי, יצחק חריק, יצחק ברגר, ירושלים, ירוחם יהודה ליב פרלמן, ישראל מאיר הכהן, ישיבת וולוז'ין, ישיבה, ישיבה גדולה, ישיבות, יתד נאמן, יחזקאל אברמסקי, יחיאל היילפרין (רב), יבסקציה, יד ושם, יהדות מזרח אירופה, יהדות אוסטריה, יהדות פולין, יהדות ליטא, יהדות ברית המועצות, יהדות בלארוס, יהושע צימבליסט, יהושע זליג דיסקין, יהושע ברטונוב, יהושע יצחק שפירא, יהודה לייב פוחובסקי, יהודי ליטא, יהודים, יום הניצחון (9 במאי), יוסף טרומפלדור, יודנראט, יידיש, 1067, 14 בפברואר, 1489, 1506, 1579, 1606, 1608, 1609, 1616, 1629, 1633, 1655, 1658, 1660, 1695, 1722, 1744, 1746, 1785, 1793, 1794, 1801, 1802, 1803, 1808, 1818, 1835, 1859, 1861, 1872, 1873, 1878, 1881, 1896, 1897, 1898, 1914, 1924, 1925, 1930, 1936, 1938, 1943, 1946, 1947, 1988, 1989, 1994, 2000, 21 בספטמבר, 22 בינואר, 27 בנובמבר, 28 בפברואר, 29 בינואר, 3 בינואר, 8 בפברואר, 9 במאי, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (412 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממלכת הכוזרים

שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וממלכת הכוזרים · ראה עוד »

מאשה ברוסקינה

מאשה מלמד מאשה מלמד (ברוסית: Маша МЕЛМЕД; 1924 - 26 באוקטובר 1941) הייתה לוחמת יהודייה במחתרת האנטי-נאצית שפעלה בעיר מינסק שבברית המועצות במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומאשה ברוסקינה · ראה עוד »

מאלי טרוסטינץ

האנדרטה במקום בו היה ממוקם המחנה שלט זיכרון במקום. על השלט כתוב: "במקום הזה מענים פשיסטים שרפו סובייטים שלווים" מאלי טרוסטינץ (בבלארוסית: Малы́ Трасцяне́ц, ברוסית: Малый Тростенец) היה תשלובת של מספר מחנות עבודות כפייה ומחנות השמדה ליד מינסק שבבלארוס, אשר בהם נרצחו, על פי מקורות סובייטיים, מעל למאתיים אלף איש (מתוכם כ-65,000 יהודים).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומאלי טרוסטינץ · ראה עוד »

מאיר אקסלרוד

מאיר מוישביץ אקסלרוד (ברוסית: Аксельрод, Меер Моисеевич; 18 ביולי 1902 - 10 בינואר 1970) היה צייר יהודי סובייטי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומאיר אקסלרוד · ראה עוד »

מאיר הילדסהיימר (היסטוריון)

מאיר הילדסהיימר (נולד בשנת 1940) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות עם ישראל בעת החדשה באירופה ובארץ ישראל, ראש מכללת אורות ישראל, פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר ראש הקתדרה על שם הרב שמשון רפאל הירש לחקר תנועת תורה עם דרך ארץ.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומאיר הילדסהיימר (היסטוריון) · ראה עוד »

מנעולן

סדנת המנעולן, איור מאת ז'אן פרדריק ונצל, 1847 מנעולן הוא אדם המומחה בהתקנה ובתחזוקה של מנעולים, מפתחות ומערכות אבטחה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומנעולן · ראה עוד »

מנזר

חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומנזר · ראה עוד »

מנחם מנדל מוויטבסק

רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »

מנחם מנדל גלוסקין

מנחם מנדל גלוסקין (ה'תרל"ח, 1878, לויב - י"ג בכסלו ה'תרצ"ז, 27 בנובמבר 1936, לנינגרד) היה רבה של לנינגרד בשנים 1934–1936.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומנחם מנדל גלוסקין · ראה עוד »

מס

מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומס · ראה עוד »

מס גולגולת

קבלה על מס גולגולת, קהילת ג'פרסון, לואיזיאנה, 1917. מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומס גולגולת · ראה עוד »

מסך הברזל

אחרות (יוגוסלביה, שהייתה חברה בארגון המדינות הבלתי-מזדהות) "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) הוא כינוי לקו הגבול האידאולוגי אשר חילק את אירופה לשני גושים: הגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות, והגוש המערבי בהנהגת ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומסך הברזל · ראה עוד »

מסילת רכבת

מסילות רכבת מסילת רכבת (קרויה גם מסילת ברזל) היא מסלול ייחודי לרכבות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומסילת רכבת · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומערב אירופה · ראה עוד »

מפקד אוכלוסין

סובייטית מ-1937 לעידוד שיתוף הפעולה במפקד האוכלוסין מִפקד אוכלוסין הוא ספירה של כל האוכלוסייה במקום מסוים (מדינה, בדרך כלל), תוך איסוף מידע על האוכלוסייה לצרכים סטטיסטיים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומפקד אוכלוסין · ראה עוד »

מצה שמורה

מצה שמורה בעבודת יד מצה שמורה היא מצה שבמהלך הכנתה נעשתה שמירה מיוחדת על מנת שלא תחמיץ, ולא רק שלא החמיצה "במקרה".

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומצה שמורה · ראה עוד »

מקסים ליטבינוב

מקסים ליטבינוב מקסים מקסימוביץ' ליטבינוב (ברוסית: Максим Максимович Литвинов) (17 ביולי 1876 - 31 בדצמבר 1951), מהפכן יהודי רוסי, שר החוץ של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומקסים ליטבינוב · ראה עוד »

מקצועות חופשיים

#הפניה מקצוע חופשי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומקצועות חופשיים · ראה עוד »

מקהלה

מקהלת הנערים של וינה מקהלת הצבא האדום, יוסיף קובזון, ורשה 2009 חולצות רוסיות, בכנס של הבונדס, בהולנד, 1974 מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומקהלה · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומקווה · ראה עוד »

מרק

מרק עדשים וירקות (נזיד) מָרָק (ברבים: מְרָקִים; בנסמך: מְרַק־, מִרְקֵי־) הוא תבשיל נוזלי המקבל את טעמו ממרכיבים שונים שהתבשלו בנוזל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומרק · ראה עוד »

מרד חמלניצקי

מרד חמלניצקי (בפולנית: Powstanie Chmielnickiego, באוקראינית: Хмельниччина, "תקופת חמלניצקי"; ידוע גם כ"מרד הקוזאקים הגדול", "מלחמת הקוזאקים בפולנים", "מלחמת השחרור העממית האוקראינית" ועוד) הוא כינויה של התקוממות הקוזאקים והצמיתים בהנהגת בוגדן חמלניצקי שפרצה בשטח אוקראינה המודרנית בשנת 1648 ונמשכה לסירוגין עד למותו ב-1657.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומרד חמלניצקי · ראה עוד »

מרדכי שמואל קרול

הרב מרדכי שמואל קרול (בכתיב ארכאי: קראהל; תרנ"ט, 1899 – כ"ט באייר תש"ה, מאי 1945) היה רב בזורביץ ובנובגורוד שברוסיה, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כרבו הראשון של כפר חסידים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומרדכי שמואל קרול · ראה עוד »

מרכז אירופה

אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומרכז אירופה · ראה עוד »

משאית גז

משאית גז במחנה חלמנו משאיות גז (בגרמנית: Gaswagen) היו אחד מאמצעי ההשמדה של היהודים על ידי הנאצים במסגרת "הפתרון הסופי".

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומשאית גז · ראה עוד »

משפטי מינסק (1946)

הנאשמים במשפט משפט מינסק בשנת 1946 היה משפט נגד פושעי מלחמה נאצים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומשפטי מינסק (1946) · ראה עוד »

משה יפה

משה (לייב) יפה (נרצח ב-28 ביולי 1942) היה ראש היודנראט בגטו מינסק בין פברואר 1942 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומשה יפה · ראה עוד »

משה יהושע יהודה לייב דיסקין

הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (י' בכסלו ה'תקע"ט, 1818 – מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומשה יהושע יהודה לייב דיסקין · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומשורר · ראה עוד »

מלך פולין

#הפניה מלכי פולין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומלך פולין · ראה עוד »

מלמד

מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומלמד · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667)

מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667) (בפולנית: Potop rosyjski, ברוסית: Российский потоп, בליטאית: Rusų tvanas) הייתה מלחמה בין רוסיה הצארית לבין האיחוד הפולני-ליטאי על השליטה בשטחי אוקראינה ובלארוס.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומלחמת רוסיה–פולין (1654–1667) · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומזרח אירופה · ראה עוד »

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומחנה ריכוז · ראה עוד »

מחוז מינסק

#הפניה מינסק (מחוז).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומחוז מינסק · ראה עוד »

מבצע ברברוסה

התקדמות הגרמנים בחזית המזרחית יוני 1941 - דצמבר 1941 מבצע ברברוסה (בגרמנית: Unternehmen Barbarossa) הוא שם הקוד שניתן לתוכנית המבצעים, שהוכנה על ידי המטה הכללי של הצבא הגרמני, למלחמה נגד ברית המועצות ולכיבוש שטחה על ידי צבאות גרמניה הנאצית ובעלות בריתה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומבצע ברברוסה · ראה עוד »

מגפת הדבר

#הפניהמגפות הדבר בהיסטוריה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומגפת הדבר · ראה עוד »

מגפה

תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומגפה · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר

"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומוסקבה · ראה עוד »

מורים

מוֹרִים (בספרדית: Moro) היה כינוי נפוץ באירופה הנוצרית למוסלמים, ובפרט למוסלמים תושבי צפון אפריקה וספרד המוסלמית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומורים · ראה עוד »

מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות

#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומוזיאון העם היהודי - בית התפוצות · ראה עוד »

מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומכס · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומינסק · ראה עוד »

מיכל יצחק רבינוביץ'

מֶיכְל יצחק רבינוביץ' (22 ביוני 1879, א' בתמוז תרל"ט – 17 בנובמבר 1948, ט"ו בחשוון תש"ט) היה סופר, עיתונאי, מו"ל ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ומיכל יצחק רבינוביץ' · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וא' באדר · ראה עוד »

אנטולי רובין

אנטולי (יצחק) רובין (29 בינואר 1927 – 17 בינואר 2017) היה ניצול שואה ואסיר ציון ששרד את הגולאגים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואנטולי רובין · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואנטישמיות · ראה עוד »

אנדרטה

אנדרטת השואה והתקומה בתל אביב נשר. מבנה האנדרטה נבנה במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כעמדה מבוצרת להגן על תושבי שכונת נשר מפני התקפות תושבי בלד א-שייח' אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), גַּלְעֵד או יָד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, מאורעות היסטוריים וכדומה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואנדרטה · ראה עוד »

אסתר פרומקין

אסתר פרומקין (רוסית: Фрумкина Мария Яковлевна; נולדה בשם מלכה חיה ליפשיץ; 1880 מינסק - 1941? ליד קרגנדה) הייתה פובליציסטית ופעילה בתנועות פועלים יהודיות וקומוניסטיות, בין היתר בתנועת הבונד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואסתר פרומקין · ראה עוד »

אסתטיקה

אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואסתטיקה · ראה עוד »

אפיית מצות

אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואפיית מצות · ראה עוד »

אקציה

אקציה (בגרמנית: Aktion, בעברית: "מבצע") היא כינוי של סדרת פעולות אלימות של הכוחות הנאציים באזורי מגורים או ריכוז של יהודים, כגון הגטאות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואקציה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וארצות הברית · ראה עוד »

ארד

אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וארד · ראה עוד »

אריה לייב גינצבורג

רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »

אשר קרשטיין

רפאל מוולוז'ין הרב אשר קרשטיין (1886, מינסק בלארוס - 9 ביוני 1975, תל אביב), היה מתלמידי החכמים במינסק בתקופה שבין מלחמות העולם, ולאחר עלותו ארצה כיהן כרבה של העיר עפולה במשך כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואשר קרשטיין · ראה עוד »

אלתר הילביץ

הרב ד"ר אלתר הלוי הילביץ (י"א באלול תרס"ו, 1 בספטמבר 1906 – ד' באלול תשנ"ד, 11 באוגוסט 1994) היה מחבר ספרי הלכה ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואלתר הילביץ · ראה עוד »

אלכסנדר משה לפידות

רבי אלכסנדר משה לפידות (מכונה לעיתים: לפידותזון, או: אבן לפידות; וילנה, ב' באדר תקע"ט, 27 בפברואר 1819 - ראסיין, י' באדר תרס"ו, 7 במרץ 1906) היה רב ותלמיד חכם, מרבני ליטא.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואלכסנדר משה לפידות · ראה עוד »

אלכסנדר לוקשנקו

אלכסנדר גריגורייביץ' לוּקָשֶׁנְקוֹ (ברוסית: Алекса́ндр Григо́рьевич Лукаше́нко; או אליאקסנדר ריהורביץ' לוקשנקה, בבלארוסית: Алякса́ндр Рыго́равіч Лукашэ́нка; נולד ב-30 באוגוסט 1954 מכונה גם "באטקה" שפירושו אבא) הוא מדינאי בלארוסי, המכהן כנשיא בלארוס מאז שנת 1994.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואלכסנדר לוקשנקו · ראה עוד »

אלכסנדר יגיילו

אלכסנדר יגיילו (בפולנית: Aleksander Jagiellończyk - אלכסנדר יגיילונצ'יק, בליטאית: Aleksandras Jogailaitis, 5 באוגוסט 1461 - 19 באוגוסט 1506) היה החל משנת 1492 דוכס גדול של ליטא ואחר כך, בשנים 1506-1501- מלך פולין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואלכסנדר יגיילו · ראה עוד »

אליעזר קפלן

אליעזר קפלן חותם על מגילת העצמאות 1948 קבריהם של אליעזר ודבורה קפלן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל אליעזר קפלן (27 בינואר 1891 – 13 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), חבר הכנסת, שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואליעזר קפלן · ראה עוד »

אליעזר רבינוביץ

רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואליעזר רבינוביץ · ראה עוד »

אליהו מושקין

#הפניה איליה מושקין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואליהו מושקין · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואב בית דין · ראה עוד »

אברהם אבן-שושן

אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואברהם אבן-שושן · ראה עוד »

אברהם ליסין

יעקב אפשטיין משנת 1902 אברהם (אברום) לְיֶסין (נכתב לעיתים לֶסין ואף ליאֶסין; בכתיב יידי: אַבֿרהם ליעסין) היה שמו הספרותי של אברהם וַאלט (וואַלט;1871 – 5 בנובמבר 1938) היה משורר ועיתונאי יידי של תנועת הפועלים בגולה, מגדולי השירה היידית האמריקאית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואברהם ליסין · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדר א'

אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואדר א' · ראה עוד »

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואהרן סורסקי · ראה עוד »

אונס

הבולגרית המעונה, קונסטנטין מקובסקי, 1877 אונס (קרוי גם אינוס), בהגדרתו הרחבה והמקובלת, הוא כפיית מעשים מיניים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואונס · ראה עוד »

אוניאטים

#הפניה נצרות קתולית מזרחית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואוניאטים · ראה עוד »

אוניברסיטת פרידריך שילר בינה

אוניברסיטת פרידריך שילר בינה (בגרמנית: Friedrich-Schiller-Universität Jena) נמצאת בעיר ינה, במדינת תורינגיה שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואוניברסיטת פרידריך שילר בינה · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואוסטריה · ראה עוד »

אובליסק

אובליסק לוקסור בכיכר הקונקורד שבפריז אוֹבֶּלִיסְק הוא מונומנט צר וגבוה, בעל ארבעה צדדים וקצה עליון בצורת פירמידה ("פירמידיון").

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואובליסק · ראה עוד »

אינטלקטואל

אינטלקטואל הוא אדם העוסק בפעילות שכלית או רוחנית מגוונת מתוך ערכיות, ולא לשם תכלית מעשית כלשהי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואינטלקטואל · ראה עוד »

איליה מושקין

אליהו (איליה) מושקין (ברוסית: Илья Мускин) היה מהנדס יהודי ממינסק, ששימש כיושב ראש היודנראט בגטו מינסק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואיליה מושקין · ראה עוד »

איזי חריק

איזי (יצחק) חריק (יידיש: איזי כאַריק; 17 בנובמבר 1898–1937) היה משורר יידי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ואיזי חריק · ראה עוד »

נפתלי משכיל לאיתן

נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ונפתלי משכיל לאיתן · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ונצרות · ראה עוד »

נצרות אורתודוקסית

הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »

נשיא בלארוס

נשיא רפובליקת בלארוס (בבלארוסית: Прэзідэнт Рэспублікі Беларусь) הוא ראש המדינה הבלארוסית, התפקיד נוצר ב-1994 בהתאם לחוקת המדינה, כשבתואר ראש המדינה הוא החליף את יו"ר הסובייט העליון שהיה ראש המדינה בהתאם לחוקה משנת 1978 (התקבלה בתקופת ברית המועצות. בעקבות החוקה החדשה) ביולי 1994 נערכו הבחירות הראשונות לנשיא המדינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ונשיא בלארוס · ראה עוד »

נחלאות

נחלאות הוא גוש של שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ונחלאות · ראה עוד »

נגרות

כלי עבודה ידניים לנגרות תל אביב נגרות היא מקצוע עיבוד עץ ומוצריו לכדי מוצרים לתועלת האדם: רהיטים, כלים, פיגומים, בתים וכדומה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ונגרות · ראה עוד »

נדל"ן

#הפניהמקרקעין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ונדל"ן · ראה עוד »

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ונוסח אשכנז · ראה עוד »

נובוגרודק

#הפניה נבהרדק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ונובוגרודק · ראה עוד »

ניצולי השואה

ניצולים במחנה מטהאוזן, משחזרים את כניסת המשחררים חיילי צבא ארצות הברית, 1945, יום לאחר השחרור בפועל, לבקשת דווייט אייזנהאואר ניצולי השואה או שורדי השואה הם יהודים אשר שרדו את השואה – הרדיפה, הגירוש ורצח העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וניצולי השואה · ראה עוד »

ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה

ניקולאי הראשון (ברוסית: Николай I Павлович, "ניקולאי הראשון פאבלוביץ'", 6 ביולי 1796 – 2 במרץ 1855), היה צאר רוסי שכיהן מ-1 בדצמבר 1825 עד מותו ב-2 במרץ 1855.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וניקולאי הראשון, קיסר רוסיה · ראה עוד »

סנאט

קנדי סנאט הוא גוף פוליטי מייצג, מקור המילה במילה הלטינית senex, שפירושה "אדם זקן", וממנה המילה Senatus.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וסנאט · ראה עוד »

סלץ (בלארוס)

סלץ (בבלארוסית: Сялец, ברוסית: Селец, בפולנית: Sielec) הוא כפר במחוז ברסט שבמערב בלארוס, מזרחית לפרוז'ני ובסמוך לנהר יסולדה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וסלץ (בלארוס) · ראה עוד »

סטפאן באטורי

הסמל של סטפאן באטורי כמלך פולין 250px סטפאן באטורי כמלך פולין בשנת 1583 סטפאן באטורי (בהונגרית: Somlyai Báthory István, שוֹמיוֹאִי באטורי אישטוואן; בפולנית: Stefan Batory; ברומנית: Ştefan Báthory; בליטאית: Steponas Batoras; בבלארוסית: Стэфан Баторы; 27 בספטמבר 1533, שימלאו סילבאניי – 12 בדצמבר 1586, הורדנה) היה וויווד טרנסילבניה (1571–1586), נסיך טרנסילבניה (1576–1586), מלך פולין, והדוכס הגדול של ליטא (1576–1586).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וסטפאן באטורי · ראה עוד »

סבסטיאן קורץ

סבסטיאן קורץ (בגרמנית: Sebastian Kurz; נולד ב-27 באוגוסט 1986) הוא פוליטיקאי אוסטרי, שכיהן כקנצלר אוסטריה וכיושב ראש מפלגת העם האוסטרית (ÖVP).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וסבסטיאן קורץ · ראה עוד »

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וסדר הדורות · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וסופר · ראה עוד »

סוביבור

מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה) סוֹבִּיבּוֹר (בגרמנית: Sobibor; בפולנית: סוֹבִּיבּוּר Sobibór) היה מחנה השמדה בגליל לובלין בגנרלגוברנמן, שבפולין הכבושה, שפעל בשנים 1942–1943.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וסוביבור · ראה עוד »

סוויסלץ' (ברזינה)

סוויסלץ' הוא נהר בבלארוס, היובל הימני של נהר ברזינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וסוויסלץ' (ברזינה) · ראה עוד »

סיביר

סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וסיביר · ראה עוד »

עפולה

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ועפולה · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ועלייה לתורה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ועברית · ראה עוד »

עבדי האוצר

עבדי האוצר (בלטינית: Servi camerae regis; בגרמנית: Kammerknechtschaft) היה מונח משפטי שתיאר את מצב היהודים בתקופות מסוימות במהלך ימי הביניים המאוחרים באירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ועבדי האוצר · ראה עוד »

עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית

וורשה ב-1941 לשם גירושם לעבודת כפייה בגרמניה עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה היו עבודות כפייה בהיקף רחב שיזמה גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ועבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית · ראה עוד »

עונש מוות

קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ועונש מוות · ראה עוד »

עורך דין

גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ועורך דין · ראה עוד »

עינויים

אוסף מכשירי עינויים עינויים הם כל פעולה שבה סבל וכאב עז, לרוב גופני, אך לעיתים נפשי, נגרם באופן מכוון לאדם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ועינויים · ראה עוד »

פאלקס-פארטיי

מפלגת העם היהודית (ייִדישע פֿאָלקספּאַרטײַ או פֿאָלקס-פּאַרטײַ) נוסדה באימפריה הרוסית לאחר הפוגרומים של שנת 1905 על ידי ההיסטוריון שמעון דובנוב וישראל אפרויקין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופאלקס-פארטיי · ראה עוד »

פנקס הקהילה

פנקס קהילת פרנקפורט על האודר פנקס הקהילה הוא ספר בו נהגו הקהילות היהודיות לרשום את תולדותיהם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופנקס הקהילה · ראה עוד »

פסחא

הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופסחא · ראה עוד »

פרסטרויקה

פֶרֶסטרוֹיקה (רוסית: Перестройка - "בנייה מחדש") הוא מונח המתייחס למכלול השינויים הכלכליים והפוליטיים שהתרחשו בברית המועצות החל מיוני 1987 עד 19 באוגוסט 1991.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופרסטרויקה · ראה עוד »

פרטיזן

פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופרטיזן · ראה עוד »

פרוז'ני

פרוז'ני או פרוז'נה (בבלארוסית ורוסית: Пружаны, בפולנית: Prużana, ביידיש: פרוזשענע), היא עיר במחוז ברסט, בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופרוז'ני · ראה עוד »

פריווילגיה (כתב זכות)

פריווילגיה (מלטינית: privilegia; נגזר מהמימרה הלטינית: priva lex, privus legus תרגום מילולי "חוק פרטי"; ומשמעו: זכות-יתר) הייתה מסמך משפטי באירופה בימי הביניים, אשר הסדיר את מערכת היחסים בין השלטון לקבוצות אתניות, סוחרים או מהגרים, או אדם פרטי ברשות השלטונית (קיסרות, ממלכה, נסיכות) אשר ניתנו להם זכויות מיוחדות בעיני החוק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופריווילגיה (כתב זכות) · ראה עוד »

פשיזם

סמל המפלגה הפשיסטית הלאומית (עם פסקס במרכז) – מפלגתו של בניטו מוסוליני פשיזם (מאיטלקית: Fascismo) הוא אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית וטוטליטרית של הימין הרדיקלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופשיזם · ראה עוד »

פלישת גרמניה הנאצית לפולין

המערכה בפולין (בפולנית: Wojna obronna 1939 roku, ובתרגום לעברית: "מלחמת ההגנה של 1939"; בגרמנית: Polenfeldzug, ובתרגום לעברית: "המערכה בפולין") כללה את פלישתן של גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופלישת גרמניה הנאצית לפולין · ראה עוד »

פליט

פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופליט · ראה עוד »

פליז

פְּלִיז היא סגסוגת המורכבת מהיסודות נחושת ואבץ.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופליז · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופועלי ציון · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופורים · ראה עוד »

פושעי מלחמה נאצים

#הפניה פשעי המלחמה של הוורמאכט.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופושעי מלחמה נאצים · ראה עוד »

פולנים

פולנים (בפולנית: Polacy – שם ברבים: פולאצי, ביחיד זכר: Polak, ביחיד נקבה: Polka) הם עם וקבוצה אתנית סלאבית מערבית (לפי שפתה) שמולדתה היא פולין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופולנים · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופולנית · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופולין · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופוגרום · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ופינסק · ראה עוד »

צ'כיה

חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וצ'כיה · ראה עוד »

צאר

צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וצאר · ראה עוד »

צפדינה

צפדינה היא מחלה הנגרמת ממחסור חמור בוויטמין C (חומצה אסקורבית).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וצפדינה · ראה עוד »

צייר

ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וצייר · ראה עוד »

קנצלר אוסטריה

ראש הממשלה באוסטריה נקרא באופן מסורתי "קנצלר".

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וקנצלר אוסטריה · ראה עוד »

קנטוניסטים

סרן). צם היה קצין יהודי בצבא הרוסי במאה ה-19 הקַנטוֹנִיסטִים (ברוסית: Кантонисты, ביידיש: קאנטאניסטן) היו ילדים שנלקחו על ידי הרשויות ברוסיה של המאה ה-19, חונכו במסגרת צבאית עד שהגיעו לבגרות וגויסו לצבא.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וקנטוניסטים · ראה עוד »

קרב ביאליסטוק-מינסק

קרב ביאליסטוק-מינסק היה חלק מהמערכה הצבאית, שהתנהלה באזורי הגבול של ברית המועצות בשבועות הראשונים של מבצע ברברוסה (הפלישה הגרמנית לשטח ברית המועצות).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וקרב ביאליסטוק-מינסק · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וקריאת התורה · ראה עוד »

קטלוג

קטלוג כרטיסיות באמצעות כרטסת - ספריית אוניברסיטת גראץ קָטָלוֹג הוא אמצעי לארגן ולקבץ יחד נתונים בנושא מסוים, והוא משמש בתחומים שונים: ספרנות, פרסום, מסחר ועוד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וקטלוג · ראה עוד »

קהילה יהודית

#הפניה הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וקהילה יהודית · ראה עוד »

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וקומוניזם · ראה עוד »

קומיסר

קומיסר (ברוסית: комиссар) היה תואר רשמי של פקיד ממשל ברפובליקה הרוסית וברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וקומיסר · ראה עוד »

קייב

קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וקייב · ראה עוד »

ר"מ

ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ור"מ · ראה עוד »

רפאל הכהן כ"ץ

הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 – כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ורפאל הכהן כ"ץ · ראה עוד »

רצח עם

אישה ארמנית מחפשת מפלט עם ילדיה לאחר רצח בעלה, 1915.רֶצַח עַם (אנגלית: גֵ'נוֹסַיְיד (Genocide); החלופה התקנית לפי האקדמיה ללשון העברית: הַשְׁמָדַת עַם) הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מסוימת – עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ורצח עם · ראה עוד »

רקוורה

רקוורה (באסטונית: Rakvere; בגרמנית: Wesenberg, וזנברג) היא עיר בצפון אסטוניה, בירת מחוז לאנה-וירו.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ורקוורה · ראה עוד »

רחל ברכות

רחל בּרכות (נהגה: "רוֹחל בּרוֹכֶס"; בכתיב יידיש סובייטי: ראכעל בראָכיס, ראכל בראָכעס; 23 בספטמבר 1880, מינסק – 1942, גטו מינסק) הייתה סופרת יידית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ורחל ברכות · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ורב · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ורוסית · ראה עוד »

רוסיה הצארית

רוסיה הצארית (ברוסית: Царство Русское או Российское царство) הוא הכינוי הרשמי של הישות הפוליטית ברוסיה בין עלייתו לשלטון ב-1547 של איוואן הרביעי, הראשון שכינה עצמו "צאר" ועד להכרזתו של פיוטר הגדול על הקמת האימפריה הרוסית ב-1721.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ורוסיה הצארית · ראה עוד »

רובל

רוּבְּל (ברוסית: рубль) הוא שמו של ההילך החוקי במספר מדינות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ורובל · ראה עוד »

שמשון רוזנבאום

שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושמשון רוזנבאום · ראה עוד »

שמואל ליב ציטרון

שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-20

ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שני קוני למל (סרט)

שני קוני למל הוא סרט ישראלי קומי משנת 1966, המבוסס על תרגום המחזמר היידי "שני קוני למל" של אברהם גולדפדן.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושני קוני למל (סרט) · ראה עוד »

שרה קאהאן

שרה קאַהאַן (בכתיב סובייטי: סאַרע קאַהאַנ; 3 ביולי 1885, הכפר מקסימוביצ'י, פלך מינסק - 1941, גטו מינסק) הייתה סופרת ומשוררת יידית סובייטית בלארוסית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושרה קאהאן · ראה עוד »

שלמה מיכאלס

שלט בכיכר מיכאלס בתל אביב תמונתו משנת 1938 שלמה מיכאלוביץ' מיכאלס (קרי: "מיכואלס"; ביידיש: שלמה מיכאָעלס; ברוסית: Соломон Михайлович Михоэлс) היה שם הבמה של שלמה ווֹבסי (ברוסית: Вовси; 16 במרץ 1890, דווינסק, לטביה – נרצח בליל 12/13 בינואר 1948, מינסק, בלארוס); היה שחקן יידיש, מנהיג תרבותי של יהודי ברית המועצות, ואחד מקרבנותיו של סטלין הידועים ביותר.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושלמה מיכאלס · ראה עוד »

שלמה אבן-שושן

שלמה אבן-שושן (רוזנשטיין; 10 בפברואר 1910 – 14 בספטמבר 2004) היה מתרגם עברי, עורך וסופר.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושלמה אבן-שושן · ראה עוד »

שלמה זלמן פרוש

שלמה זלמן פרוש (תר"ה, 1845 – כ"ג בתמוז תרנ"ח, יולי 1898) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושלמה זלמן פרוש · ראה עוד »

שלום זורין

שלום שמחה זורין (1902–1974) - מפקד יחידת פרטיזנים יהודיים בבלארוס במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושלום זורין · ראה עוד »

שחמט

מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן כלי השחמט מסודרים על הלוח שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים, נרדשיר, אישקוקה או אישקוקי) הוא משחק לוח אסטרטגי מופשט וענף ספורט המיועד לשני שחקנים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושחמט · ראה עוד »

שחפת

שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושחפת · ראה עוד »

שחיטה

שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושחיטה · ראה עוד »

שבתי כהן

#הפניה שבתי הכהן.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושבתי כהן · ראה עוד »

שבוי

רוסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה צפון-קוריאנים במהלך מלחמת קוריאה. איסוף שבויים מצריים בסיום מבצע חורב שבוי הוא חייל או לוחם, המוחזק על ידי האויב לאחר שנתפס במהלך מעשי איבה בין מדינות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושבוי · ראה עוד »

שולמית

מודעה לאופרטה "שולמית", למרחב, 13 אוגוסט 1957 שולמית היא אופרטה יידית מאת המחזאי אברהם גולדפדן, שנכתבה בשנת 1880.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושולמית · ראה עוד »

שיפון (דגן)

''Secale cereale'' שִׁיפֿוֹן תרבותי, או בקיצור שִׁיפֿוֹן (שם מדעי: Secale cereale) הוא מין תרבותי בסוג שיפון שבמשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושיפון (דגן) · ראה עוד »

שיר

שיר הוא יצירה אשר ניתן לתפוס אותה כיחידה מובחנת העומדת בפני עצמה, בעלת מאפיינים ייחודיים ומוגדרים של גובה צלילים, צורה ותבנית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ושיר · ראה עוד »

תאונת דרכים

מכוניות המעורבות בתאונה קלה מכונית המעורבת בתאונה בבת ים טקסט.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותאונת דרכים · ראה עוד »

תנ"ה

#הפניה ה'תנ"ה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותנ"ה · ראה עוד »

תנועת נוער

הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה חניכי בית"ר טורקיה כורעים בעמדת הכן ליציאה לריצה - יום ספורט 1952 פסל תנועות הנוער בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו תנועת נוער היא ארגון של בני נוער העוסק בחינוך בלתי פורמלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותנועת נוער · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תעודת זהות

תעודת זהות מאסטוניה בתצורה של כרטיס חכם תעודת זהות (בקיצור ת״ז) היא תעודה ציבורית המזהה את בעליה כאזרח המדינה, האוטוריטה או הרשות השלטונית אשר הנפיקה את המסמך.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותעודת זהות · ראה עוד »

תפ"ג

#הפניה ה'תפ"ג.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותפ"ג · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותפילת ערבית · ראה עוד »

תק"ד

#הפניה ה'תק"ד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותק"ד · ראה עוד »

תקמ"ה

#הפניה ה'תקמ"ה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותקמ"ה · ראה עוד »

תקנ"ד

#הפניה ה'תקנ"ד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותקנ"ד · ראה עוד »

תקס"ח

#הפניה ה'תקס"ח.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותקס"ח · ראה עוד »

תקס"ד

#הפניה ה'תקס"ד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותקס"ד · ראה עוד »

תקצ"ה

#הפניה ה'תקצ"ה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותקצ"ה · ראה עוד »

תרנ"ו

#הפניה ה'תרנ"ו.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותרנ"ו · ראה עוד »

תרפ"ד

#הפניה ה'תרפ"ד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותרפ"ד · ראה עוד »

תרצ"ט

#הפניה ה'תרצ"ט.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותרצ"ט · ראה עוד »

תרל"ב

#הפניה ה'תרל"ב.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותרל"ב · ראה עוד »

תרכ"א

#הפניה ה'תרכ"א.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותרכ"א · ראה עוד »

תרכ"ה

#הפניה ה'תרכ"ה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותרכ"ה · ראה עוד »

תש"ח

#הפניה ה'תש"ח.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותש"ח · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותחום המושב · ראה עוד »

תה

צמח התה תֶּה הוא משקה המכיל קפאין המיוצר על ידי חליטת עלי צמח התה במים חמים עד רותחים (לרוב בטמפרטורת 80° עד 95° מעלות צלזיוס).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותה · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותוספות · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ותיאטרון · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ול"ג בעומר · ראה עוד »

לנינגרד

#הפניה סנקט פטרבורג.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ולנינגרד · ראה עוד »

לחם

דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ולחם · ראה עוד »

לב לבנדה

לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ולב לבנדה · ראה עוד »

לוח זיכרון

#הפניה לוחית זיכרון.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ולוח זיכרון · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וליטא · ראה עוד »

ליטורגיה

לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וליטורגיה · ראה עוד »

ט"ז בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וט"ז בכסלו · ראה עוד »

ט"ו באדר א'

ט"ו באדר א' הוא היום החמישה-עשר בחודש אדר א', הנוסף ללוח העברי בשנה מעוברת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וט"ו באדר א' · ראה עוד »

ט"ו בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וט"ו בתמוז · ראה עוד »

טרקאי

טרקאי (בליטאית: Trakai, בפולנית: Troki, ביידיש: טראָק, טראָקע), היא עיר בליטא, הנמצאת 28 ק"מ מערבית לוילנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וטרקאי · ראה עוד »

טבעת נישואין

חתן עונד לכלה טבעת נישואים טבעת נישואין היא טבעת שאותה עונד החתן לכלה בטקס הנישואין (הוא החתונה) בדתות וחברות רבות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וטבעת נישואין · ראה עוד »

טבילה לנצרות

טקס הטבילה המכונה "הטבילה" הוא אחד מיסודות הדת הנוצרית על כל זרמיה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וטבילה לנצרות · ראה עוד »

טוצ'ינקה

טוצ'ינקה היא פרוור היסטורי של העיר מינסק בחלק הצפון-מערבי של העיר, הממוקם בצד הצפוני של הדרך לראקאב.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וטוצ'ינקה · ראה עוד »

טיפוס הבהרות

טיפוס הבהרות הוא שם של קבוצת מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקי רִיקֶצְיָה המועברים לאדם על ידי חרקים וקרציות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וטיפוס הבהרות · ראה עוד »

ז' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וז' בשבט · ראה עוד »

ז' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וז' בתשרי · ראה עוד »

זיגמונט הראשון, מלך פולין

זיגמונט הראשון, הזקן (Zygmunt Pierwszy Stary, 1 בינואר 1467 - 1 באפריל 1548), בן לשושלת היגלונית, היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא משנת 1506 ועד מותו בשנת 1548.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וזיגמונט הראשון, מלך פולין · ראה עוד »

זיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה

זיגמונט השלישי ואזה (בפולנית: Zygmunt III Waza, בליטאית: Žygimantas Vaza, בשוודית: Sigismund; 20 ביוני 1566 – 30 באפריל 1632) היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא, המונרך של האיחוד הפולני-ליטאי מ-1587 ועד 1632, כזיגמונט השלישי ומלך שוודיה מ-1592 ועד הדחתו ב-1599, כזיגימונד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וזיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידי חב"ד

#הפניה חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחסידי חב"ד · ראה עוד »

חסידים

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחסידים · ראה עוד »

חרקוב

חַרְקוֹב (באוקראינית: Харків – חַרְקִיב; ברוסית: Харьков – חרקוב; ביידיש: חארקאוו) היא העיר השנייה בגודלה באוקראינה, אחרי קייב, הבירה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחרקוב · ראה עוד »

חב"ד ליובאוויטש

#הפניה חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחב"ד ליובאוויטש · ראה עוד »

חומרי גלם

#הפניה חומר גלם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחומרי גלם · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחומש (יהדות) · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחופש דת · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחובבי ציון · ראה עוד »

חיטה

שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחיטה · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים פסחוביץ

הרב חיים פסחוביץ (ה'תרל"ט, 1879 - כ"ב בשבט ה'תשט"ז, 4 בפברואר 1956) היה רב ליטאי, שנטה בסוף ימיו בירושלים, לקומוניזם, והתפרסם בשל כך בכינוי: הרב האדום.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחיים פסחוביץ · ראה עוד »

חיים קרלינסקי

הרב חיים קרלינסקי (א' בטבת ה'תרס"ז, 18 בדצמבר 1906, ליובוניץ - כ"ח בתשרי ה'תש"ן, 27 באוקטובר 1989) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי ועורך תורני פורה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחיים קרלינסקי · ראה עוד »

חיים קוגל

חיים קוּגֶל (כ"ג בניסן תרנ"ז, 25 באפריל 1897 – 4 בפברואר 1953) היה חבר הפרלמנט הצ'כוסלובקי, מפעילי תחיית הלשון העברית, נשיאהּ הראשון של המועצה המקומית של חולון ועם הכרזתה כעיר, ראש העירייה הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וחיים קוגל · ראה עוד »

בן-ציון אייזנשטט

בן-ציון אייזנשטט (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: אייזענשטאדט; באנגלית: Ben-Zion Eisenstadt; י"ד באדר ה'תרל"ג, 13 במרץ 1873 - כ"ט באב ה'תשי"א, 31 באוגוסט 1951) היה רב, דרשן, סופר פורה ועורך ליטאי-אמריקאי, מחבר שו"ת בני ציון.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובן-ציון אייזנשטט · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובני ברק · ראה עוד »

בנימין הכהן שקוביצקי

הרב בנימין הכהן שקוביצקי (אדר תרל"ב 1872 – ט"ז בכסלו תרצ"ט; 9 בדצמבר 1938) היה מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובנימין הכהן שקוביצקי · ראה עוד »

בעל קורא

קריאת התורה בבית הכנסת. ליד בעל הקורא עומד אדם המסמן לו בידיו את טעמי המקרא. בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה) הוא אדם הקורא בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובעל קורא · ראה עוד »

ברמן

בְּרֶמֶן (בגרמנית: Bremen) היא אחת משלוש ערי-המדינה בגרמניה, יחד עם ברלין והמבורג, אך בניגוד להן, המדינה ברמן מורכבת מברמן, שהעניקה למדינה את שמה, ומהעיר ברמרהאפן (Bremerhaven), הנמצאת 53 ק"מ צפונית לה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וברמן · ראה עוד »

ברסט ליטובסק

#הפניה ברסט (בלארוס).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וברסט ליטובסק · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וברלין · ראה עוד »

ברוך משקלוב

רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וברוך משקלוב · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וברית מילה · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וברית המועצות · ראה עוד »

בתי מינסק

בתי מינסק היא שכונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובתי מינסק · ראה עוד »

בתי אונגרין

ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובתי אונגרין · ראה עוד »

בתי ורשה (ירושלים)

בור המים בבתי וורשא בתי וורשא מראה כללי של בתי וורשא בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובתי ורשה (ירושלים) · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובלארוס · ראה עוד »

בלארוסית

מפה של ניבי בלארוסית משנת 1903 בלארוסית היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לאוקראינית, רותנית (רוסינית), פולנית (בגלל השפעת הפולנית בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי) ורוסית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובלארוסית · ראה עוד »

בחור ישיבה

#הפניה ישיבה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובחור ישיבה · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובבל · ראה עוד »

בור ירי

#הפניה בור הריגה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובור ירי · ראה עוד »

בוריס גלפנד

בוריס אברמוביץ' גלפנד (ברוסית: Борис Абрамович Гельфанд; נולד ב-24 ביוני 1968, מינסק שבברית המועצות) הוא שחמטאי ישראלי בדרגת רב אמן בינלאומי, סגן אלוף העולם לשעבר, חבר בנבחרת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובוריס גלפנד · ראה עוד »

בוריסלב

בוריסלב (באוקראינית: Борислав, בפולנית: Borysław) היא עיר באזור לבוב ודרוהוביץ שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובוריסלב · ראה עוד »

בוברויסק

בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובוברויסק · ראה עוד »

בית משפט

בית משפט לפלילים בלונדון שבאנגליה, ציור משנת 1808 בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת – מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית משפט · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית מדרש · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית קברות · ראה עוד »

בית תמחוי

בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית תמחוי · ראה עוד »

בית העלמין קריית שאול

בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »

בית הכנסת קיטייבסקאיה

הבניין בו שכן בית הכנסת בית הכנסת קיטייבסקאיה, הידוע גם בשם בית הכנסת של חסידות דז'רינסק היה בית בית כנסת חסידי במינסק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית הכנסת קיטייבסקאיה · ראה עוד »

בית הכנסת זלצמן (מינסק)

בניין בית הכנסת זלצמן איור של בית הכנסת זלצמן (1958–1969) בית הכנסת זלצמן היה בית כנסת יהודי, שמוקם ברחוב ראקאוסקאיה 24 במינסק (רחוב אוסטרובסקי 24 בתקופת ברית המועצות).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית הכנסת זלצמן (מינסק) · ראה עוד »

בית הכנסת הקר של מינסק

בית הכנסת הקר היה בית כנסת בעיר מינסק שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית הכנסת הקר של מינסק · ראה עוד »

בית הכנסת הראשי של מינסק

בניין בית הכנסת הראשי של מינסק בית הכנסת של מינסק הנקרא גם בית כנסת בית ישראל (בבלארוסית: Сінагога Бэйс Ісраэль) הוא בית כנסת הממוקם במינסק במרכז העיר מינסק, זהו בית הכנסת המרכזי של הקהילה היהודית במינסק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית הכנסת הראשי של מינסק · ראה עוד »

בית כנסת המקהלה (מינסק)

#הפניה בית כנסת הכוראלי (מינסק).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית כנסת המקהלה (מינסק) · ראה עוד »

בית"ר

זאב ז'בוטינסקי, "ראש בית"ר". מנהיג ומעצב רעיון התנועה ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור, הידועה בראשי התיבות בית"ר, היא תנועת הנוער ציונית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ובית"ר · ראה עוד »

ג' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וג' באדר · ראה עוד »

ג.פ.או.

פליקס דזרז'ינסקי, ראש הג.פ.או. הראשון ואבי השירותים החשאיים הסובייטיים. המנהל הפוליטי הממלכתי או הג.פ.או. (ברוסית: Государственное политическое управление) היה שירות הביטחון של ברית המועצות בין השנים 1922 ו-1923.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וג.פ.או. · ראה עוד »

גסטפו

גסטפו (בגרמנית: Gestapo; ראשי תיבות של: Geheime Staatspolizei) הוא קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית, שהייתה אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית – תחילה בפרוסיה בלבד, משם לכלל גרמניה, ולבסוף לכלל השטחים הכבושים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגסטפו · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגרמניה · ראה עוד »

גרשון תנחום ממינסק

רבי גרשון תנחום ממינסק (ראשי תיבות: הרג"ת; ה'תקס"ב, 1802 - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגרשון תנחום ממינסק · ראה עוד »

גרודנו

בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגרודנו · ראה עוד »

גטו מינסק

מפת גטו מינסק גטו מינסק היה גטו שהוקם במינסק בירת בלארוס במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגטו מינסק · ראה עוד »

גטו טרזין

#הפניה טרזיינשטט.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגטו טרזין · ראה עוד »

גטו המבורג

גטו המבורג היה גטו בעיר מינסק שבבלארוס, אליו גורשו בתקופת השואה יהודים מגרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגטו המבורג · ראה עוד »

גזרות ת"ח–ת"ט

תי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגזרות ת"ח–ת"ט · ראה עוד »

גבאי

שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגבאי · ראה עוד »

גבר

דמות איש, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר גֶּבֶר או איש הוא זכר אנושי בוגר.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגבר · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגדול הדור · ראה עוד »

גורדוניה

הכשרה בגורדוניה בפולין, ערב שבת לקראת העלייה לארץ ישראל ב-1947 225x225 פיקסלים חברי גורדוניה בפודבולוצ'יסקה בתצלום לרגל עלייתו של רפאל ויסמן (במרכז) לארץ, 1930הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית, שדגלה בערכי א"ד גורדון בהגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וגורדוניה · ראה עוד »

ד' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וד' בטבת · ראה עוד »

ד'תתכ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וד'תתכ"ו · ראה עוד »

דאלהינוב

#הפניה דולהינוב.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ודאלהינוב · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ודפוס ראם · ראה עוד »

דרשן

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ודרשן · ראה עוד »

דזיארז'ינסק (בלארוס)

דזיארז'ינסק (בבלארוסית: Дзяржы́нск; ברוסית: Дзержинск, דזרז'ינסק), או בשמה הקודם קוידנוב (ביידיש: קוידענאוו, קיידאנאוו; בפולנית: Kojdanów) היא עיר בבלארוס במחוז המשנה דזיארז'ינסק במחוז מינסק, הממוקמת כ-37 קילומטר מדרום מערב לעיר מינסק, בירת המדינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ודזיארז'ינסק (בלארוס) · ראה עוד »

דוד טביל ממינסק

הרב דוד טביל (טעביל, בכתיב יידי, תקנ"ד 1794 - תרכ"א 1861) שימש כרבה של מינסק, ונחשב בתקופתו כאחד מגדולי הדור, התפרסם בעיקר בזכות ספרו נחלת דוד.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ודוד טביל ממינסק · ראה עוד »

דיסלדורף

טמפרטורות בדיסלדורף בתקופות שונות של השנה בתים "עקומים" בדיסלדורף, בתכנון האדריכל פרנק גרי דִיסְלְדוֹרף (בגרמנית: Düsseldorf; מילולית: "הכפר על נהר דיסל") היא עיר הבירה של מדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והעיר השנייה בגודלה במדינה זו, וכן העיר השביעית בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ודיסלדורף · ראה עוד »

דיזנטריה

בּוֹרְדָם או דִּיזֶנְטֶרְיָה (באנגלית: Dysentery) היא שלשול חמור, המלווה לפי הגדרה בדם וריר בצואה, וכן בחום גבוה, הנובע מזיהום במערכת העיכול.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ודיזנטריה · ראה עוד »

ה'ת"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'ת"ם · ראה עוד »

ה'ת"כ

#הפניה ה'ת"ך.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'ת"כ · ראה עוד »

ה'תנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תנ"ו · ראה עוד »

ה'תק"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תק"ו · ראה עוד »

ה'תקס"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תקס"א · ראה עוד »

ה'תקס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תקס"ב · ראה עוד »

ה'תקע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תקע"ט · ראה עוד »

ה'תרמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תרמ"א · ראה עוד »

ה'תרנ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תרנ"ט · ראה עוד »

ה'תרנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תרנ"ח · ראה עוד »

ה'תרע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תרע"ג · ראה עוד »

ה'תרצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תרצ"ז · ראה עוד »

ה'תרל"ח

יואל משה סלומון.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תרל"ח · ראה עוד »

ה'תרל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תרל"ג · ראה עוד »

ה'תרי"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תרי"ט · ראה עוד »

ה'תשמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תשמ"ה · ראה עוד »

ה'תשנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תשנ"ד · ראה עוד »

ה'תשל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וה'תשל"ה · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והמאה ה-20 · ראה עוד »

המעיין (כתב עת)

#הפניה המעין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והמעיין (כתב עת) · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (ברוסית: Коммунистическая Партия Советского Союза, בראשי תיבות: КПСС; בקיצור בעברית: מקב"מ), הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים ("אנשי הרוב"), החלה כזרם בתוך מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הפועלים הרוסים (בולשביקים), ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות · ראה עוד »

המרת דת

המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והמרת דת · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והמבורג · ראה עוד »

המכשפה

שער המחזה המכשפה, ורשה תרס"ה 1905 המכשפה (ביידיש: די כישוף-מאכערין, די צויבערין, קאלדוניא) הוא מחזה מוזיקלי שנכתב והועלה ב-1877 או 1878 על ידי אברהם גולדפדן.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והמכשפה · ראה עוד »

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הנוער הציוני

סמל התנועה הנוער הציוני היא תנועת נוער יהודית-ציונית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והנוער הציוני · ראה עוד »

העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90

עולים חדשים מאוקראינה בטיסה בה הגיעו מאוקראינה לישראל. 27 באפריל 1994 העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 · ראה עוד »

הצבא האדום

דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והצבא האדום · ראה עוד »

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והציונים הכלליים · ראה עוד »

הקונגרס היהודי העולמי

הקונגרס היהודי העולמי (באנגלית: World Jewish Congress; בראשי תיבות: WJC) הוא ארגון יהודי בין-לאומי, שמורכב מקהילות וארגונים יהודים ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והקונגרס היהודי העולמי · ראה עוד »

הרצל ברגר

הרצל ברגר (31 ביולי 1904 – 28 באוגוסט 1962) היה חבר הכנסת, משפטן, עיתונאי ופרשן מדיני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והרצל ברגר · ראה עוד »

הרש סמולר

הרש סמולר (ביידיש: הערש סמאָליאַר'; בפולנית: Grzegorz Smolar; ברוסית: Герш (Херш, Гирш) Смоляр; 15 באפריל 1905 - 16 במרץ 1993) היה סופר ועיתונאי יהודי שכתב ביידיש, פעיל במפלגות הקומוניסטיות של פולין וברית המועצות, ופעיל חברתי של הקהילה היהודית בפולין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והרש סמולר · ראה עוד »

הריון

#הפניה היריון.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והריון · ראה עוד »

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והשומר הצעיר · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והשואה · ראה עוד »

התפרקות ברית המועצות

התפרקותה של ברית המועצות (ברוסית: Распад СССР) היא תהליך ששורשיו במשבר כלכלי שפקד את ברית המועצות באמצע שנות ה-80 עד שנת 1991, כשאז התפרקה ברית המועצות למדינות המרכיבות אותה וחדלה להתקיים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והתפרקות ברית המועצות · ראה עוד »

הטלאי הצהוב

אשה יהודייה ובתה ברחוב בברלין, 1941 יהודים בגטו לודז', 1940, נושאים טלאי צהוב על בגדיהם הטלאי הצהוב הוא צורת מגן דוד מבד צהוב, ידוע בעיקר כסימן מזהה ואות קלון.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והטלאי הצהוב · ראה עוד »

החלוץ

סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והחלוץ · ראה עוד »

החלוץ הצעיר

החלוץ הצעיר הייתה תנועת נוער של "החלוץ" בפולין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והחלוץ הצעיר · ראה עוד »

החוק היהודי השלישי

החוק היהודי השלישי הוא "סעיף חוק 15 של שנת 1941" כפי שנקרא בשמו הרשמי בהונגריה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והחוק היהודי השלישי · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והבונד · ראה עוד »

הבור (אתר הנצחה)

הבור, 2010. משמאל נראית הבמה שעליה האובליסק. מולה ומימין נראים גרם המדרגות והפסל "הדרך האחרונה" הבור (בבלארוסית: Яма) הוא אתר הנצחה ליהודי מינסק שנספו בשואה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והבור (אתר הנצחה) · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והגאון מווילנה · ראה עוד »

הדוכסות הגדולה של ליטא

הדוכסות הגדולה של ליטא (בליטאית: Lietuvos Didžioji Kunigaikštystė; בלטינית: Magnus Ducatus Lituaniae;ברותנית מערבית (סלאבית עתיקה): Wialikaje Kniastwa Litowskaje, Ruskaje, Żamojckaje; בבלארוסית: Вялікае Княства Літоўскае, Vialikaje Kniastva Litoŭskaje; בפולנית: Wielkie Księstwo Litewskie) הייתה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והדוכסות הגדולה של ליטא · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

הומל

הומל (בבלארוסית: Гомель; בהיגוי רוסי: גומל; במקורות עבריים גם הומיל) היא העיר השנייה בגודלה בבלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והומל · ראה עוד »

הוצאת נצח

#הפניה נצח (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והוצאת נצח · ראה עוד »

הוצאת פלדהיים

הלוגו של "פלדהיים" הוצאת פלדהיים (באנגלית: Feldheim Publishers) היא הוצאת ספרים חרדית הנמצאת בניו יורק בעבר הייתה לה שלוחה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והוצאת פלדהיים · ראה עוד »

היסטוריה של ברית המועצות

ברית המועצות הייתה היורשת של האימפריה הרוסית, שהשליט האחרון שלה, הצאר ניקולאי השני, שלט עד שנת 1917.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והיסטוריה של ברית המועצות · ראה עוד »

היינריך הימלר

היינריך לויטפולד הימלר (גרמנית: Heinrich Luitpold Himmler,; 7 באוקטובר 1900 – 23 במאי 1945) היה פושע מלחמה גרמני-נאצי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק והיינריך הימלר · ראה עוד »

ו' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וו' בסיוון · ראה עוד »

ונדליזם

גרפיטי, ונדליזם נוצרים בשלהי העת העתיקה פסל ראש של מלך תנ"כי בבזיליקת סן-דני, הושחת בימי המהפכה הצרפתית. וַנְדָלִיזְם (Vandalism) או מַשְׁחִיתָנוּת היא תופעה שבה אנשים משחיתים רכוש פרטי או ציבורי שאינו שייך להם, בדרך כלל ללא סיבה הגיונית, בלא להפיק רווח ישיר מההשחתה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וונדליזם · ראה עוד »

ועד ארבע ארצות

שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וועד ארבע ארצות · ראה עוד »

ועידת מינסק

תצלום קבוצתי של המשתתפים בוועידת מינסק, בקיץ 1902. בשורה הראשונה נראים, בין היתר: חמדה בן יהודה, שמואל יעקב יצקן, נחום סוקולוב, ישראל יסינובסקי, שמואל ליב ציטרון, מרדכי בן הלל הכהן, משה ליב לילינבלום, ליאון רבינוביץ, שמואל צ'רנוביץ ועידת מינסק הייתה ועידה שנייה של כלל ציוני רוסיה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וועידת מינסק · ראה עוד »

ולדיסלאב הרביעי, מלך פולין

חותמו של ולדיסלאב הרביעי משנת 1633 ולדיסלב הרביעי ואזה (9 ביוני 1595 - 20 במאי 1648) – בנו של זיגמונט השלישי ואזה ואנה לבית הבסבורג. היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא בין השנים 1632–1648, נשא בתואר מלך שוודיה  בין השנים 1632-1648, ובין השנים 1610-1613 - לאחר שכבש את רוסיה - שימש בתפקיד הצאר הרוסי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וולדיסלאב הרביעי, מלך פולין · ראה עוד »

וועקער

וועקער (נהגה: "וֶקֶר"; בעברית: מעורר) היה כינויו של הממונה להעיר את בני העיירה לתפילת שחרית, ובפרט לאמירת סליחות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ווועקער · ראה עוד »

וורשה

#הפניה ורשה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ווורשה · ראה עוד »

ווילנה

#הפניה וילנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וווילנה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ווילנה · ראה עוד »

כ"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וכ"ט בטבת · ראה עוד »

כ"ד בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וכ"ד בחשוון · ראה עוד »

כ"ו בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וכ"ו בחשוון · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וכנסייה · ראה עוד »

כנר

כנרת כנר בפסטיבל הכליזמרים בצפת, 2011 הינס אנדרס מאת אנדרס זורן, 1904 כנר הוא אדם המנגן בכינור, כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וכנר · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וכניסת שבת · ראה עוד »

כופתאות

#הפניה כופתה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וכופתאות · ראה עוד »

כולל (היישוב הישן)

כולל היה כינוי להתארגנות הכלכלית, העדתית, החברתית והדתית בארץ ישראל של חבורת יהודים יוצאי עיר או ארץ משותפת בימי היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וכולל (היישוב הישן) · ראה עוד »

כיכר השוק

כיכר השוק היא כיכר המיועדת למסחר, בה מתקיים שוק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וכיכר השוק · ראה עוד »

י"ג בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ג כסלו היא תמיד פרשת וישלח.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וי"ג בכסלו · ראה עוד »

י"ד באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וי"ד באדר · ראה עוד »

י' בכסלו

מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנואר סאדאת בקמפ דייוויד ב-1978.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וי' בכסלו · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וימי הביניים · ראה עוד »

יאן סובייסקי

יאן סובייסקי, מלך פולין יאן השלישי סובייסקי (בפולנית: Jan III Sobieski; 17 באוגוסט 1629 - 17 ביוני 1696) היה מלך פולין ומפקד צבאה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויאן סובייסקי · ראה עוד »

יאן השני קז'ימייז', מלך פולין

יאן השני קז'ימייז' ואזה (פולנית: Jan II Kazimierz Waza, ליטאית: Jonas Kazimieras Vaza, 22 במרץ 1609 - 16 בדצמבר 1672) היה מלך פולין ודוכס גדול של ליטא בעידן "האיחוד הפולני-ליטאי", נשא פורמלית גם בתואר "מלך שוודיה" (1660-1642) ו"דוכס אופלה".

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויאן השני קז'ימייז', מלך פולין · ראה עוד »

יאקוב בראפמן

יעקב אלכסנדרוביץ' ברפמן (ברוסית: Я́ков Алекса́ндрович Бра́фман; 1824 – 28 בדצמבר 1879) המוכר בכינויו הרווח יאקוב בראפמן, היה יהודי ליטאי שהתפרסם כמומר אנטישמי, ממניחי הבסיס התאורטי למחשבה האנטישמית המודרנית ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויאקוב בראפמן · ראה עוד »

ינואר

ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וינואר · ראה עוד »

יעקב זלדוביץ'

יעקב בוריסוביץ' זלדוביץ' (ברוסית: Яков Борисович Зельдович; 8 במרץ 1914 – 2 בדצמבר 1987) היה פיזיקאי סובייטי יהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויעקב זלדוביץ' · ראה עוד »

יעקב באסין

יעקב זִינוֹבְיֶיביץ' בַּאסִין (ברוסית: Яков Зиновьевич Басин; בבלארוסית: Якаў Зіноўевіч Басін; 28 באוגוסט 1939 - 17 בפברואר 2022) היה היסטוריון, חוקר תרבות, פובליציסט יהודי-בלארוסי, פעיל בקהילה היהודית בבלארוס, פעיל זכויות אדם וממנהיגי היהדות המתקדמת.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויעקב באסין · ראה עוד »

יער נאליבוקי

יער נאליבוקי בתחילת האביב יער נאליבוקי (בבלארוסית: Налібоцкая пушча: יער בר, יער קדמון) הוא יער גדול בצפון־מערב בלארוס (מערב מחוז מינסק ומזרח מחוז הורדנה), על הגדה הימנית של נהר ניימן, על הרכס הבלארוסי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויער נאליבוקי · ראה עוד »

יצחק חריק

#הפניה איזי חריק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויצחק חריק · ראה עוד »

יצחק ברגר

#הפניה אייזק ברגר.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויצחק ברגר · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וירושלים · ראה עוד »

ירוחם יהודה ליב פרלמן

רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן (תקצ"ה, 1835-ז' בשבט תרנ"ו, ינואר 1896), היה רבה של מינסק, נודע בכינויו "הגדול ממינסק".

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וירוחם יהודה ליב פרלמן · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וישיבה · ראה עוד »

ישיבה גדולה

בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וישיבה גדולה · ראה עוד »

ישיבות

#הפניה ישיבה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק וישיבות · ראה עוד »

יתד נאמן

הגיליון הראשון של "יתד נאמן" (12 ביולי 1985) יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויתד נאמן · ראה עוד »

יחזקאל אברמסקי

שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (רב)

יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »

יבסקציה

היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא הדת ו"הלאומנות הבורגנית", להחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויבסקציה · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויד ושם · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות אוסטריה

יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהדות אוסטריה · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות ברית המועצות

יהדות ברית המועצות מתייחסת ליהודים שהתגוררו בשטחי המדינה הסובייטית בתקופת קיומה בין 1922 ל-1991.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהדות ברית המועצות · ראה עוד »

יהדות בלארוס

שלט זיכרון לקהילת הורדנה לוח זיכרון בסמרגון הבור, אתר ההנצחה ליהדות בלארוס במינסק יהדות בלארוס היא קהילה יהודית במזרח אירופה, המונה כיום 25,000 איש.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהדות בלארוס · ראה עוד »

יהושע צימבליסט

הרב יהושע צימבליסט (נודע כר' יהושע מהורודנה (הורודנר); ו' בסיוון תרכ"ה 31 במאי 1865~ - ז' בתשרי תש"ח, 21 בספטמבר 1947) היה רב וראש ישיבה במינסק.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהושע צימבליסט · ראה עוד »

יהושע זליג דיסקין

הרב יהושע ז. דיסקיןתמונה להחלפה הרב יהושע זליג דיסקין (י"ד באדר תרנ"ח; 8 במרץ 1898 – כ"ו בכסלו תשל"א; 24 בדצמבר 1970) היה רב והוגה דעות חרדי, ממקורביהם של החזון איש והרב יוסף שלמה כהנמן.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהושע זליג דיסקין · ראה עוד »

יהושע ברטונוב

יהושע זאב ברטונוב (י"ב בניסן ה'תרל"ט, 5 באפריל 1879 – ג' באלול ה'תשל"א, 24 באוגוסט 1971) היה שחקן תיאטרון, מוותיקי תיאטרון "הבימה", וחתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת ה'תשי"ח (1959).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהושע ברטונוב · ראה עוד »

יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »

יהודה לייב פוחובסקי

משפחת פוחובסקי, 1924 לערך. מימין לשמאל: גבריאלה, תיאודור (טדי), אהובה, יהודה-לייב, הילדה. יהודה לייב (אריה ליאון) פוחובסקי (1 בספטמבר 1869, תר"ל, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 במאי 1963, תל אביב) היה רופא, מראשוני המנתחים בארץ ישראל, מנהל בתי החולים "שער ציון" ו"גלעד" (ליולדות), ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהודה לייב פוחובסקי · ראה עוד »

יהודי ליטא

#הפניה יהדות ליטא.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהודי ליטא · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויהודים · ראה עוד »

יום הניצחון (9 במאי)

יום הניצחון במוסקבה 2005מתוך המצעד במוסקבה לציון יום הניצחון בשנת 2018 הטקס השנתי של חברי מק"י וחד"ש לזכר יום הניצחון על גרמניה הנאצית ביער הצבא האדום בהרי ירושלים. יום הניצחון או יום הניצחון במלחמת המולדת הגדולה הוא היום שבו חגגו בברית המועצות, וממשיכים לחגוג במדינות ברית המועצות לשעבר את הניצחון של הצבא האדום על גרמניה הנאצית בהכרעת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שנקראת גם מלחמת המולדת הגדולה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויום הניצחון (9 במאי) · ראה עוד »

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »

יודנראט

אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויודנראט · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ויידיש · ראה עוד »

1067

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1067 · ראה עוד »

14 בפברואר

14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו14 בפברואר · ראה עוד »

1489

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1489 · ראה עוד »

1506

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1506 · ראה עוד »

1579

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1579 · ראה עוד »

1606

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1606 · ראה עוד »

1608

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1608 · ראה עוד »

1609

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1520-1609~), המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1609 · ראה עוד »

1616

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1616 · ראה עוד »

1629

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1629 · ראה עוד »

1633

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1633 · ראה עוד »

1655

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1655 · ראה עוד »

1658

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1658 · ראה עוד »

1660

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1660 · ראה עוד »

1695

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1695 · ראה עוד »

1722

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1722 · ראה עוד »

1744

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1744 · ראה עוד »

1746

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1746 · ראה עוד »

1785

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1785 · ראה עוד »

1793

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1793 · ראה עוד »

1794

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1794 · ראה עוד »

1801

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1801 · ראה עוד »

1802

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1802 · ראה עוד »

1803

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1803 · ראה עוד »

1808

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1808 · ראה עוד »

1818

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1818 · ראה עוד »

1835

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1835 · ראה עוד »

1859

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1859 · ראה עוד »

1861

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1861 · ראה עוד »

1872

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1872 · ראה עוד »

1873

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1873 · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1878 · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1881 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1896 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1897 · ראה עוד »

1898

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1898 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1914 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1924 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1925 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1930 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1936 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1938 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1943 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1946 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1947 · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1988 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1989 · ראה עוד »

1994

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו1994 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו2000 · ראה עוד »

21 בספטמבר

21 בספטמבר הוא היום ה-264 בשנה בלוח הגרגוריאני (265 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו21 בספטמבר · ראה עוד »

22 בינואר

22 בינואר הוא היום ה-22 בשנה, בשבוע ה־4 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו22 בינואר · ראה עוד »

27 בנובמבר

27 בנובמבר הוא היום ה-331 בשנה בלוח הגרגוריאני (332 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו27 בנובמבר · ראה עוד »

28 בפברואר

28 בפברואר הוא היום ה-59 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו28 בפברואר · ראה עוד »

29 בינואר

29 בינואר הוא היום ה-29 בשנה, (29 בשנה מעוברת) בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו29 בינואר · ראה עוד »

3 בינואר

3 בינואר הוא היום השלישי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו3 בינואר · ראה עוד »

8 בפברואר

8 בפברואר הוא היום ה-39 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו8 בפברואר · ראה עוד »

9 במאי

9 במאי הוא היום ה-129 בשנה, (130 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו9 במאי · ראה עוד »

9 בדצמבר

9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהדות מינסק ו9 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

קהילת יהודי מינסק.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_מינסק

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס