גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
81 יחסים: Xnet, מאתיים ימי חרדה, מנהיים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מדרשת בן-גוריון, מהפכת אוקטובר, מוסקבה, מיכאל יעקובסון, אמנון לין, אלוף, אלכסנדר ברוולד, אדריכל, אודסה, אווירונאוטיקה, נחום בוגנר, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, סולל בונה, פרס יצחק שדה לספרות צבאית, פרופסור, פריץ קורנברג, פלמ"ח, פועל בניין, צבא האימפריה הרוסית, צה"ל, קארלסרוהה, קהיר, ראש המפקדה הארצית, ראש המטה הכללי, רחל המשוררת, רחוב הנביאים, שמות רחובות בישראל, שרה אוסצקי-לזר, שדה בוקר, חומה ומגדל, חיפה, בניין הסיטי (חיפה), בית ברל, בית בירם, בית המוסדות הלאומיים, בית הספר הריאלי, גימנסיה, דניאל אוסטר, דקאן, דבר (עיתון), הממשל הצבאי על ערביי ישראל, המרד הערבי הגדול, המרכז לחקר כוח המגן, ..., המזרח החדש, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון), הקיסרות הגרמנית, הר הצופים, הלנה כגן, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ההגנה, הכפר הירוק, ואנדרפוגל, ועדת רטנר, יעקב סלומון (עורך דין), יעקב שורר, יעקב דורי, יצחק דובנו, ירושלים, ישראל, יהושע גלוברמן, יהודים, 1891, 1905, 1923, 1925, 1948, 1951, 1954, 1965, 1979, 28 בינואר. להרחיב מדד (31 יותר) »
Xnet
Xnet (מבוטא: "אקס-נט") היה פורטל הלייף סטייל של חטיבת המגזינים בקבוצת ידיעות אחרונות, שהציע ערוצי תוכן ובהם אופנה, עיצוב, אדריכלות, אוכל, יחסים, טיולים ובריאות.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וXnet · ראה עוד »
מאתיים ימי חרדה
בונקר על הר הכרמל, שעל פי הסברה היה אמור להיות מפקדתו של יצחק שדה במסגרת תוכנית "מצדה על הכרמל" מאתיים ימי חרדה הוא כינוי שטבע חביב כנען, לתקופה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה, מאביב 1942 עד 3 בנובמבר 1942, שבה התקדמו יחידות הצבא הגרמני בפיקודו של הגנרל ארווין רומל בצפון אפריקה, כשמגמת פניהם מזרחה לכיוון תעלת סואץ.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומאתיים ימי חרדה · ראה עוד »
מנהיים
מפת מרכז מנהיים; הארמון צבוע באדום מנהיים (בגרמנית: Mannheim) היא העיר השנייה בגודלה במדינת באדן-וירטמברג (אחרי שטוטגרט), וכן העיר העשרים בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומנהיים · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מדרשת בן-גוריון
מבנה "המכון למורשת בן-גוריון", המצוי בסמיכות למצבת קברו של דוד בן-גוריון בית ספר שדה "שדה בוקר" דוד ופולה בן-גוריון, בישוב בתי מגורים המתוכננים בהתאם לאקלים המדברי, 2008 מִדּרֶשֶׁת בֶּן-גּוּרִיּוֹן היא יישוב קהילתי בקרבת קיבוץ שדה בוקר שברמת הנגב, בין באר שבע למצפה רמון, ובו מוסדות חינוך ומחקר.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומדרשת בן-גוריון · ראה עוד »
מהפכת אוקטובר
"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומוסקבה · ראה עוד »
מיכאל יעקובסון
מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ומיכאל יעקובסון · ראה עוד »
אמנון לין
אמנון לין (30 במרץ 1924 - 21 ביולי 2016) היה פוליטיקאי ומשפטן ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך, הליכוד ומפלגת העבודה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ואמנון לין · ראה עוד »
אלוף
אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ואלוף · ראה עוד »
אלכסנדר ברוולד
אלכסנדר ברוולד תבליט לזכרו של אלכסנדר ברוולד - אדריכל מבנה הטכניון ומרצה בטכניון. התבליט נמצא בבניין ההיסטורי של הטכניון - היום מדעטק. אלכסנדר בֶּרוַולד (בגרמנית: Alexander Baerwald; י"ח באדר תרל"ז, 3 במרץ 1877, ברלין – ה' בחשוון תרצ"א, אוקטובר 1930, ירושלים) היה אדריכל וצייר יהודי-גרמני, מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ואלכסנדר ברוולד · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ואדריכל · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ואודסה · ראה עוד »
אווירונאוטיקה
אווירונאוטיקה הוא המדע העוסק בהיבטים המתמטיים והמכניים של טיסה, ובפרט בכלי טיס כגון מטוסים, מסוקים ומערכות מוטסות כגון רקטות, טילים ולוויינים.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ואווירונאוטיקה · ראה עוד »
נחום בוגנר
נחום בוגנר (נולד ב-4 בינואר 1933) הוא חוקר שואה והעפלה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ונחום בוגנר · ראה עוד »
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה היא ספרייה אקדמית כוללת מהגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה · ראה עוד »
סולל בונה
לוגו סולל בונה לשעבר סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וסולל בונה · ראה עוד »
פרס יצחק שדה לספרות צבאית
פרס יצחק שדה לספרות צבאית הוא פרס המוענק ליצירה מקורית-ישראלית בשפה העברית בתחום הספרות הצבאית.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ופרס יצחק שדה לספרות צבאית · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ופרופסור · ראה עוד »
פריץ קורנברג
פריץ (פרץ) קורנברג (בגרמנית: Fritz Kornberg; 14 בינואר 1890 – 18 בספטמבר 1944) היה אדריכל יהודי ממוצא גרמני שפעל בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ופריץ קורנברג · ראה עוד »
פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ופלמ"ח · ראה עוד »
פועל בניין
#הפניה בנאי (מקצוע).
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ופועל בניין · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וצה"ל · ראה עוד »
קארלסרוהה
#הפניה קרלסרוהה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וקארלסרוהה · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וקהיר · ראה עוד »
ראש המפקדה הארצית
#הפניה המפקדה הארצית.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וראש המפקדה הארצית · ראה עוד »
ראש המטה הכללי
ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וראש המטה הכללי · ראה עוד »
רחל המשוררת
317x317 פיקסלים חדר ההנצחה לזכרה בקבוצת כנרת הבית בו התגוררה בשנת 1925 ברחוב הנביאים בירושלים שלט על רחל המשוררת בשכונת עין גנים בפתח תקווה קבר רחל המשוררת בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון במקום מגוריה האחרון של המשוררת רחל ברחוב בוגרשוב 5 בתל אביב "גן רחל" ניטע בשנת 1933 מול בית הקברות כנרת 330x330 פיקסלים רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 2 באוקטובר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט "רחל" (בספרות העברית: רחל המשוררת), הייתה מהמשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ורחל המשוררת · ראה עוד »
רחוב הנביאים
רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ורחוב הנביאים · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שרה אוסצקי-לזר
שרה אוֹסַצקי-לזר (נולדה ב-16 במרץ 1947) היא היסטוריונית של המזרח התיכון, עמיתת מחקר במכון ון ליר בירושלים ופעילת חברתית.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ושרה אוסצקי-לזר · ראה עוד »
שדה בוקר
שְׂדֵה בּוֹקֵר הוא קיבוץ בהר הנגב, כ-30 קילומטרים צפונית למכתש רמון וכ-40 קילומטרים דרומית לבאר שבע.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ושדה בוקר · ראה עוד »
חומה ומגדל
חומה ומגדל הוא כינוי למבצע הקמה של סדרת יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) שנועד לייצר רצף יישובים בנקודות בעלות חשיבות אסטרטגית ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית - המדינה היהודית העתידית.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וחומה ומגדל · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וחיפה · ראה עוד »
בניין הסיטי (חיפה)
#הפניה בניין הסיטי.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ובניין הסיטי (חיפה) · ראה עוד »
בית ברל
בֵּית בֶּרְל הוא יישוב מוסדי, מרכז חינוכי ורעיוני על שם ברל כצנלסון, השוכן בשרון המרכזי (התיכון), כ-1.5 ק"מ צפונית לכפר סבא, ליד צופית, ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית דרום השרון.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ובית ברל · ראה עוד »
בית בירם
שדרת הפרגולה ומרכז מחשבים משמאל הכניסה לבניין פרת הידוע בכינויו ״בניין 3״ קמפוס בית בירם ש הוא סניף הדגל של בית הספר הריאלי העברי בחיפה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ובית בירם · ראה עוד »
בית המוסדות הלאומיים
הכיכר במרכז הרחבה וחזית אגף קרן היסוד (משמאל) תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ובית המוסדות הלאומיים · ראה עוד »
בית הספר הריאלי
בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ובית הספר הריאלי · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וגימנסיה · ראה עוד »
דניאל אוסטר
דניאל אוסטר (7 במאי 1893 – 15 בינואר 1963) היה ראש עיריית ירושלים, היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ודניאל אוסטר · ראה עוד »
דקאן
דֵּקָאן הוא תואר המשרה של אדם שהוענקה לו סמכות ניהולית משמעותית, בפרט ניהול פקולטה באוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ודקאן · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ודבר (עיתון) · ראה עוד »
הממשל הצבאי על ערביי ישראל
הממשל הצבאי על ערביי ישראל היה ממשל צבאי שהשליטה מדינת ישראל על היישובים הערביים שבשטחה, החל משנת 1948 ועד לביטולו ב-1 בדצמבר 1966.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והממשל הצבאי על ערביי ישראל · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
המרכז לחקר כוח המגן
המרכז לחקר כוח המגן (מייסודו של ישראל גלילי) היא עמותה רשומה אשר הוקמה בשנת 1985 ביוזמתו ובעידודו של ישראל גלילי, על ידי הארגון הארצי של חברי ההגנה, אגודת דור הפלמ"ח, ויד טבנקין.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והמרכז לחקר כוח המגן · ראה עוד »
המזרח החדש
שער "המזרח החדש", כרך נ', תשע"א המזרח החדש הוא כתב עת ישראלי לחקר האסלאם והמזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והמזרח החדש · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)
סטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון בחיפה נוסדה בדצמבר 1924, והייתה אחת משתי המחלקות הראשונות בטכניון.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון) · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הר הצופים
הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והר הצופים · ראה עוד »
הלנה כגן
הלנה כגן (25 בספטמבר 1889 – 21 באוגוסט 1978) הייתה רופאת ילדים ישראלית - האישה הראשונה בארץ ישראל במקצוע זה, פעילה חברתית ומראשי ויצו.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והלנה כגן · ראה עוד »
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וההגנה · ראה עוד »
הכפר הירוק
כלים חקלאיים בכפר הירוק הכפר הירוק על שם לוי אשכול הוא כפר נוער בדרום רמת השרון, סמוך לגבולה עם תל אביב, המופעל כחברה ממשלתית.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר והכפר הירוק · ראה עוד »
ואנדרפוגל
סמליל הואנדרפוגל וַאנדֶרְפוֹגֶל (בגרמנית: Wandervogel; "ציפור נודדת") הייתה תנועת נוער רומנטית-לאומית גרמנית.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וואנדרפוגל · ראה עוד »
ועדת רטנר
#הפניה ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל#ועדת רטנר.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וועדת רטנר · ראה עוד »
יעקב סלומון (עורך דין)
יעקב סלומון (1905 – 16 בינואר 1980) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט ובהמשך במדינת ישראל, ממקימי משרד עורכי הדין "יעקב סלומון, ליפשיץ ושות'".
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ויעקב סלומון (עורך דין) · ראה עוד »
יעקב שורר
יעקב שורר (נולד ב-5 ביולי 1943 בחיפה) הוא חוקר ארץ ישראל שפרסם ספרים ומאמרים רבים בנושא.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ויעקב שורר · ראה עוד »
יעקב דורי
יעקב דוֹרִי (דוֹסְטְרוֹבְסקי) (8 באוקטובר 1899, ד' בחשוון ה'תר"ס – 29 בינואר 1973, כ"ו בשבט ה'תשל"ג) היה הרמטכ"ל הראשון של צה"ל, בשנים 1948–1949.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ויעקב דורי · ראה עוד »
יצחק דובנו
מצבתו של יואב בנגבה יצחק דובנו (5 בפברואר 1913 – 21 במאי 1948), שכינויו המחתרתי היה "יואב", היה לוחם פלמ"ח בדרגת סגן-אלוף (אז דרגה אחת מתחת לדרגת אלוף), ושימש קצין ההדרכה הראשי של הפלמ"ח.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ויצחק דובנו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר וישראל · ראה עוד »
יהושע גלוברמן
חלקה הצבאית של בית הקברות ביגור יהושע גלוברמן (30 בינואר 1905 – 8 בדצמבר 1947) היה בכיר ב"הגנה", מפקד החי"ש.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ויהושע גלוברמן · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ויהודים · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו1891 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו1905 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו1923 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו1925 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו1948 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו1951 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו1954 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו1965 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו1979 · ראה עוד »
28 בינואר
28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוחנן רטנר ו28 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוחנן_רטנר
