גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
352 יחסים: ממחרת השבת, מאי, מנחם קיסטר, מנחם המאירי, מנחת העומר, מניין השטרות, מספור, מסופוטמיה, מסורת (יהדות), מסכת ראש השנה, מסכת תענית, מצרים העתיקה, מצה, מרץ, מררי, מרד החשמונאים, משמרת מעזיהו, משמרת שערים, משמרת חזיר, משמרת בילגה, משמרת הקוץ, משמרת יקים, משמרת ישוע, משמרת ידעיה, משמרת יהויריב, משמרות כהונה, מלאך, מזמור תהילים, מזל שור, מזל טלה, מזל דגים, מגילת מקצת מעשי התורה, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת אסתר, מגילת תענית, מגילת המקדש, מגילת התהילים הגדולה, מגילות (כתב עת), מגילות מדבר יהודה, מגילות קומראן, מדרש אספה, מדרש תדשא, מופע הירח, מורה הצדק, מולד הלבנה, מוזיאון ישראל, מכתבי יב, מיכאל סטון, מיכאל חיוטין, א' בניסן, ..., אמנת נחמיה, אנגלית, אסרו חג, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, אפריל, אפוקליפסה, ארץ ישראל (כתב עת), ארבע התקופות, ארבעת הצומות, ארגון התקינה הבינלאומי, אלעזר בירבי קליר, אלול, אלכסנדר רופא, אברהם אבן עזרא, אביב, אד הוק, אדר, אהרן אופנהיימר, אוקטובר, אכדית, איסיים, נקודת השוויון, נקודת ההיפוך החורפית, נקודת היפוך, נקיפת ציר כדור הארץ, נחמיה, נביאים, נובמבר, ניסן, סנהדרין, ספר חנוך א', ספר חנוך ב', ספר ברית דמשק, ספר היובלים, ספר יצירה, ספירת הנוצרים, ספירת העומר, סרך היחד, סתיו, סוכות, סכמה (מתמטיקה), סיוון, ערב, ערב פסח, עדות שקר, עונות השנה, עיבור השנה, פסח, פסח שני, פרקי דרבי אליעזר, פרשת אמור, פרשת המן, פרושים, פשר חבקוק, פברואר, פורים, צליבת ישו, צדוקים, צהריים, צו קנופוס, צוואות השבטים, ציון (כתב עת), קציר, קתדרה (כתב עת), קדמוניות, קהת, קומראן, קורבן (יהדות), קורבן מוסף, קורבן פסח, קורבנות הנשיאים, קיץ, קידוש החודש, ראש חודש, ראש השנה, ראש השנה למלכים ולרגלים, רבי יהודה, שמן זית, שמעון השני, שמריהו טלמון, שמיני עצרת, שמיטה, שמיים (עמים), שנת שמיטה, שנת היובל, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, שנה, שנה מעוברת, שנה טרופית, שנה יוליאנית (אסטרונומיה), שנים-עשר השליחים, שקיעה, שרון שלום, שלוש רגלים, שבעת ימי המילואים, שבת, שבט (חודש), שבט מנשה, שבט אפרים, שבט אשר, שבט נפתלי, שבט ראובן, שבט שמעון, שבט לוי, שבט זבולון, שבט בנימין, שבט גד, שבט דן, שבט יששכר, שבט יהודה, שבטי ישראל, שבוע, שבועות, שבות, שביעי של פסח, שירי עולת השבת, שיבת ציון, תמוז, תנ"ך, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תרביץ, תשרי, תשובות הרמב"ם, תחילת שנה חדשה, תהילים צ"א, תוספתא, תורה, לאומיות, לוח שנה, לוח שנה ירחי, לוח ירחי-שמשי, ליל שבת, ליל הסדר, ליטורגיה, לייפציג, טרנסצנדנטיות, טבת, טבול יום, זריעה, זריחה, ח' בניסן, חנן אשל, חנוך, חנוכת המקדש, חקלאות, חשמונאים, חשוון, חז"ל, חג, חגי ישראל ומועדיו, חורף, חורבן בית המקדש, חול המועד, חודש, חכם, בצלאל בר כוכבא, ברכת החמה, בריאת העולם (יהדות), בשורות, בבל, בוקר, בית מקרא, בית המקדש, בית המקדש השני, ביתא ישראל, ביכורים, בייתוסים, גאונים, גניזת קהיר, געז, גרמנית, גרם שמיים, גרשון, גלגל המזלות, גלות בבל, גזירות אנטיוכוס, דמשק, דעת (אתר אינטרנט), דצמבר, דשא, דוד, דוד פלוסר, דידכה, ה'תש"ן, ה'תשמ"ט, ה'תשמ"ז, ה'תשמ"ח, ה'תשמ"ג, ה'תשנ"א, ה'תשנ"ט, ה'תשנ"ז, ה'תשנ"ח, ה'תשנ"ה, ה'תשנ"ו, ה'תשס"ח, ה'תשס"ג, ה'תשס"ד, ה'תשס"ה, ה'תשע"ב, ה'תשע"ג, ה'תשפ"א, ה'תשל"ט, ה'תשכ"ג, הממלכה האחמנית, המאה ה-12, המאה ה-3 לפנה"ס, המצור על ירושלים (70), המקור הכהני, המשכן, המלחמה הסורית החמישית, הסעודה האחרונה, הספרים החיצוניים, העת החדשה, העבודה במקדש, השערת התעודות, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית, התקופה הישראלית, התרבות ההלניסטית, התייוונות, הלנת שכר (הלכה), הלוח העברי, הלוח הבבלי, הלכה, הלכות גדולות, הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי יוחנן, הירח, ו' בתמוז, ורד נעם, כ"א בניסן, כ"ד בתשרי, כנה ורמן, כסלו, כרונולוגיה, כת, כת מדבר יהודה, כת קומראן, כתב יד (העתק), כתובים, כוכב, ינואר, יעקב שלום ליכט, יעקב זוסמן, יעקב הקרקסאני, ישראל קנוהל, ישראל רוזנסון, ישו, יחס ישר, יגאל ידין, יד יצחק בן-צבי, יהדות קראית, יהודה (חבל ארץ), יהודים, יהוה, יום קורבן עצים, יום ראשון, יום רביעי, יום שלישי, יום שישי, יום השבת, יום הכיפורים, יוני, יוסף, יוסף אלימלך באומגרטן, יולי, יוחנן בן פינחס, יוחנן המטביל, יוון ההלניסטית, יוכבד, יין, 1953, 1955, 1958, 1966, 1970, 1971, 1978, 1979, 1980, 1981, 1982, 1983, 1986, 1990, 1992, 1994, 1995, 1997, 2001, 2003, 2006, 2015, 23, 260-269 לפנה"ס, 30, 4 באפריל, 5 באפריל, 6 באפריל, 9 באפריל. להרחיב מדד (302 יותר) »
ממחרת השבת
קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וממחרת השבת · ראה עוד »
מאי
מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומאי · ראה עוד »
מנחם קיסטר
מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומנחם קיסטר · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומנחם המאירי · ראה עוד »
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומנחת העומר · ראה עוד »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומניין השטרות · ראה עוד »
מספור
מספור הוא התהליך של התאמת מספרים ייחודיים לעצמים בקבוצה נתונה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומספור · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומסופוטמיה · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומסכת תענית · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומצה · ראה עוד »
מרץ
מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומרץ · ראה עוד »
מררי
מְרָרִי, הוא דמות מקראית, בנו השלישי של לוי בן יעקב ואחיהם של גרשון וקהת, ויוכבד.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומררי · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומרד החשמונאים · ראה עוד »
משמרת מעזיהו
משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרת מעזיהו · ראה עוד »
משמרת שערים
משמרת שְׂעֹרִים היא המשמרת הרביעית מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרת שערים · ראה עוד »
משמרת חזיר
משמרת חֵזִיר (נקראת גם: משמרת ממלח) היא המשמרת ה-17 מבין כ"ד משמרות כהונה ששירתו בבית המקדש בתקופת בית ראשון ונזכרות בתנ"ך (ב).
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרת חזיר · ראה עוד »
משמרת בילגה
קטעים מהקדושתא של הדותהו על משמרת בלגה, בדף מגניזת קהיר ובניקוד ארץ-ישראלי. משמרת בילגה הייתה המשמרת ה-15 מבין 24 משמרות כהונה, ונודעה בכך שמבניה, המירו את דתם והתייוונו.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרת בילגה · ראה עוד »
משמרת הקוץ
משמרת הקוץ היא המשמרת השביעית מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרת הקוץ · ראה עוד »
משמרת יקים
משמרת יָקִים היא המשמרת השתים עשרה מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרת יקים · ראה עוד »
משמרת ישוע
משמרת ישוע היא המשמרת התשיעית מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרת ישוע · ראה עוד »
משמרת ידעיה
משמרת ידעיה היא המשמרת השנייה מבין עשרים וארבע משמרות הכהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקדמה לבניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרת ידעיה · ראה עוד »
משמרת יהויריב
משמרת יהויריב היא המשמרת הראשונה מבין 24 משמרות כהונה מתקופת בית ראשון הנזכרות בתנ"ך ב.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרת יהויריב · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומשמרות כהונה · ראה עוד »
מלאך
נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומלאך · ראה עוד »
מזמור תהילים
מזמור הוא כינוי לאחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומזמור תהילים · ראה עוד »
מזל שור
סמל מזל שור שור בול ישראלי המוקדש למזל שור מזל שור הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומזל שור · ראה עוד »
מזל טלה
סמל מזל טלה טלה בול ישראלי המוקדש למזל טלה מזל טלה הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומזל טלה · ראה עוד »
מזל דגים
בול ישראלי המוקדש למזל דגים שני דגים הקשורים זה לזה מזל דגים הוא אחד המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומזל דגים · ראה עוד »
מגילת מקצת מעשי התורה
ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומגילת מקצת מעשי התורה · ראה עוד »
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומגילת מלחמת בני אור בבני חושך · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומגילת תענית · ראה עוד »
מגילת המקדש
קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומגילת המקדש · ראה עוד »
מגילת התהילים הגדולה
ממוזער מגילת התהילים הגדולה או 11Q5 או 11Psa המגילה התגלתה בפברואר שנת 1956 במערה מס' 11 ממערות קומראן עם כתבי יד נוספים ובהם מגילת המקדש.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומגילת התהילים הגדולה · ראה עוד »
מגילות (כתב עת)
מגילות הוא כתב עת מדעי לחקר מגילות מדבר יהודה היוצא לאור בעברית על ידי מוסד ביאליק בשיתוף הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ומרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומגילות (כתב עת) · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מגילות קומראן
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומגילות קומראן · ראה עוד »
מדרש אספה
מדרש אספה מדרש אגדה אבוד על חלקים מספרי במדבר ודברים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומדרש אספה · ראה עוד »
מדרש תדשא
מדרש תדשא (נקרא גם מדרש רבי פנחס בן יאיר וכן ברייתא דרבי פנחס בן יאיר) הוא מדרש שיוחס לרבי פנחס בן יאיר, ולדעת החוקר אברהם אפשטיין נכתב על ידי רבי משה הדרשן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומדרש תדשא · ראה עוד »
מופע הירח
מופע ירח מלא מעל חומות העיר העתיקה בירושליםמופע הירח הוא צורת הירח הנראית לצופה הנמצא בכדור הארץ.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומופע הירח · ראה עוד »
מורה הצדק
מורה הצדק הוא הכינוי המופיע במגילות מדבר יהודה למנהיגה ומייסדה של כת קומראן, בסביבות 150 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומורה הצדק · ראה עוד »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומולד הלבנה · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
מכתבי יב
פפירוס מתעודות יב מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה־5 לפנה"ס, בעיקר בארמית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומכתבי יב · ראה עוד »
מיכאל סטון
מיכאל אדוארד סטון (נולד ב-22 באוקטובר 1938) הוא פרופסור אמריטוס למדע הדתות וללימודים ארמניים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשורר.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומיכאל סטון · ראה עוד »
מיכאל חיוטין
מיכאל ("מיקי") חיוטין (22 במאי 1941 – 16 במרץ 2019) היה אדריכל, מהנדס בנין, וחוקר אדריכלות ומקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ומיכאל חיוטין · ראה עוד »
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וא' בניסן · ראה עוד »
אמנת נחמיה
עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואמנת נחמיה · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואנגלית · ראה עוד »
אסרו חג
אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואסרו חג · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואסטרונומיה · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואסטרולוגיה · ראה עוד »
אפריל
אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואפריל · ראה עוד »
אפוקליפסה
אפוקליפסה (ביוונית: ἀποκάλυψις, אפוקליפסיס) משמעותה "התגלות".
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואפוקליפסה · ראה עוד »
ארץ ישראל (כתב עת)
#הפניה החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה#כתב העת של החברה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וארץ ישראל (כתב עת) · ראה עוד »
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וארבע התקופות · ראה עוד »
ארבעת הצומות
#הפניה תענית#ארבע_תעניות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וארבעת הצומות · ראה עוד »
ארגון התקינה הבינלאומי
#הפניה ארגון התקינה הבין-לאומי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וארגון התקינה הבינלאומי · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואלול · ראה עוד »
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואלכסנדר רופא · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אביב
חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007 250x250 פיקסלים האָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואביב · ראה עוד »
אד הוק
אָד הוֹק (מלטינית: Ad hoc; מילולית: "לצורך כך", "לעניין זה") הוא כינוי להחלטות, לפעילות ולמעשים נקודתיים שנעשו כדי לתת מענה לצורך מסוים ומוגדר (ולא כללי).
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואד הוק · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואדר · ראה עוד »
אהרן אופנהיימר
אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »
אוקטובר
אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש ה־עשירי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואוקטובר · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואכדית · ראה עוד »
איסיים
חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ואיסיים · ראה עוד »
נקודת השוויון
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ונקודת השוויון · ראה עוד »
נקודת ההיפוך החורפית
נקודת ההיפוך בדצמבר נקודת ההיפוך החורפית או נקודת ההיפוך של דצמבר או יום ההיפוך של חודש דצמבר, הידוע גם בשם ההיפוך הדרומי, הוא אירוע נקודת ההיפוך המתרחש בכל שנה, לרוב ב -21 בדצמבר, אך עשוי להשתנות ביום קדימה או אחורה, על פי הלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ונקודת ההיפוך החורפית · ראה עוד »
נקודת היפוך
מצב כדור הארץ יחסית לשמש בשני ימי ההיפוך. בדצמבר חצי הכדור הדרומי זוכה גם בשעות אור רבות יותר, וגם בזווית גבוהה יותר של השמש, לכן שם שיא הקיץ, ולהפך בחצי כדור הצפוני. ביוני המצב מתהפך. נקודת היפוך (סוֹלְסְטִיס) הוא הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ונקודת היפוך · ראה עוד »
נקיפת ציר כדור הארץ
אנמציה להמחשת תנועת הנקיפה של ציר הסיבוב, כאשר ציר כדור הארץ מצייר קו דמיוני (בצהוב) אל הכוכבים. הקו נמצא בזמננו על כוכב הצפון בעגלה הקטנה. איור להמחשת תנועת הנקיפה של ציר הסיבוב נקיפת כדור הארץ, או פרצסיית כדור הארץ (Earth precession), היא תופעה שבה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים אחרים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ונקיפת ציר כדור הארץ · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ונחמיה · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ונביאים · ראה עוד »
נובמבר
נובמבר (מלטינית: November) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ונובמבר · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וניסן · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וסנהדרין · ראה עוד »
ספר חנוך א'
מגילה 4Q201 מקומראן, המכילה קטעים מהמקור הארמי של ספר חנוך א'. נפילת מלאכים מורדים מאת פיטר ברויגל האב במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה ספר חנוך א' הנקרא גם חנוך החבשי, או ספר העירים, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה-3 לפני הספירה על ידי מחבר יהודי יחיד או קבוצת מחברים בשפה הארמית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וספר חנוך א' · ראה עוד »
ספר חנוך ב'
ספר חנוך ב' הנקרא גם רזי חנוך או חנוך הסלאבי, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נמצא בשלמותו במגילות הגנוזות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וספר חנוך ב' · ראה עוד »
ספר ברית דמשק
אחד מקטעי ברית דמשק 4Q271 (4QDf) ספר ברית דמשק (או מגילת ברית דמשק או מגילת דמשק) הוא השם שניתן לספר המוכר לנו מגניזת קהיר וממגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וספר ברית דמשק · ראה עוד »
ספר היובלים
ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וספר היובלים · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וספר יצירה · ראה עוד »
ספירת הנוצרים
ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וספירת הנוצרים · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וספירת העומר · ראה עוד »
סרך היחד
סרך היחד הוא טקסט שנמצא במערות שליד קומראן, ואשר נמנה עם מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וסרך היחד · ראה עוד »
סתיו
שלכת בהיידלברג שבגרמניה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וסתיו · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וסוכות · ראה עוד »
סכמה (מתמטיקה)
במתמטיקה, סְכֶמָה היא מבנה מתמטי שמכליל בכמה דרכים את הרעיון של יריעה אלגברית מהגאומטריה האלגברית הקלאסית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וסכמה (מתמטיקה) · ראה עוד »
סיוון
סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וסיוון · ראה עוד »
ערב
שעת ערב בקובה שקיעת השמש עֶרֶב הוא החלק האחרון ביום, הזמן שלאחר שקיעת השמש ושלפני תחילת הלילה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וערב · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וערב פסח · ראה עוד »
עדות שקר
שלט מואר "לא תשקר" במחלף שורש עֵדוּת שֶׁקֶר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ועדות שקר · ראה עוד »
עונות השנה
ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי כדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ועונות השנה · ראה עוד »
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ועיבור השנה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ופסח · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ופסח שני · ראה עוד »
פרקי דרבי אליעזר
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »
פרשת אמור
פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ופרשת אמור · ראה עוד »
פרשת המן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. פָּרָשַׁת הַמָּן היא פרשה ב (פרשת בשלח), שבה מסופר על ירידת המן לבני ישראל במהלך נדודיהם במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ופרשת המן · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ופרושים · ראה עוד »
פשר חבקוק
פשר חבקוק (1QpHab), מערה מס' 1 בקומראן פשר חבקוק היא מגילה אשר התגלתה כמעט בשלמותה במערה מס' 1 בקומראן, אחת מתוך שבע מגילות שהתגלו במקום בשנת 1947, ומוצגת כיום במוזיאון ישראל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ופשר חבקוק · ראה עוד »
פברואר
פברואר (מלטינית Februarius; נהגה: "פבואר") הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ופברואר · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ופורים · ראה עוד »
צליבת ישו
צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וצליבת ישו · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וצדוקים · ראה עוד »
צהריים
מנוחת צהריים צָהֳרַיִם (נהגה כ"צוֹהוֹרַיִים", או כ"צָהוֹרַיִם" לפי ההגייה הספרדית) הוא פרק זמן המציין את אמצע היום.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וצהריים · ראה עוד »
צו קנופוס
צו קנופוס היא כתובת דו-לשונית שנכתבה בשפה המצרית העתיקה וביוונית, על גבי אסטלה מצרית עתיקה, הכתובה בשלושה סוגי כתב: כתב חרטומים, כתב דמוטי וכתב יווני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וצו קנופוס · ראה עוד »
צוואות השבטים
ספר צוואות השבטים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר (בפסאודואפיגרפיה) את צוואותיהם של בני יעקב אבינו לבניהם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וצוואות השבטים · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קציר
ציור משנת 1889 המתאר את הפעילות בתקופת הקציר חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" קָצִיר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקציר · ראה עוד »
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »
קדמוניות
#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקדמוניות · ראה עוד »
קהת
בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי ויוכבד.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקהת · ראה עוד »
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקומראן · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן מוסף
קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקורבן מוסף · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקורבן פסח · ראה עוד »
קורבנות הנשיאים
קורבנות הנשיאים הן קורבנות שהקריבו נשיאי שבטי ישראל בעת חנוכת המשכן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקורבנות הנשיאים · ראה עוד »
קיץ
חוף ים בקיץ עונת הקיץ היא אחת מארבע עונות השנה והחמה שבהן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקיץ · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וקידוש החודש · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וראש השנה · ראה עוד »
ראש השנה למלכים ולרגלים
ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ורבי יהודה · ראה עוד »
שמן זית
קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושמן זית · ראה עוד »
שמעון השני
שמעון השני בן חוניו השני, היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושמעון השני · ראה עוד »
שמריהו טלמון
שמריהו טַלְמוֹן (28 במאי 1920 – 15 בדצמבר 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת ה'תשנ"ז (1997).
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושמריהו טלמון · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושמיני עצרת · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושמיטה · ראה עוד »
שמיים (עמים)
פיזור השפות השמיות השֵׁמִיִים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצה אתנית, תרבותית או גזעית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושמיים (עמים) · ראה עוד »
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושנת שמיטה · ראה עוד »
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושנת היובל · ראה עוד »
שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום
שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא כתב-עת אקדמי, היוצא פעם בשנה בנושא חקר המקרא.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום · ראה עוד »
שנה
שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושנה · ראה עוד »
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושנה מעוברת · ראה עוד »
שנה טרופית
שנה טרופית (מיוונית: τρόπος - סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על-פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שנצפית שוב באותה נקודה בדיוק.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושנה טרופית · ראה עוד »
שנה יוליאנית (אסטרונומיה)
שנה יוליאנית (באנגלית: Julian year, מסומן כ-aj) באסטרונומיה היא יחידת זמן המוגדרת כ-365.25 יממות בדיוק, כשבכל יממה 86,400 שניות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושנה יוליאנית (אסטרונומיה) · ראה עוד »
שנים-עשר השליחים
שנים-עשר השליחים הם תלמידיו של ישו שנשלחו לאחר מותו להפיץ את תורתו ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושנים-עשר השליחים · ראה עוד »
שקיעה
חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושקיעה · ראה עוד »
שרון שלום
הרב ד"ר שרון (זאודה) שלום (באנגלית: Sharon Z. Shalom; נולד ב-13 באוגוסט 1973) הוא ד"ר לפילוסופיה, רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת, ראש הקתדרה ללימודי יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, מרצה סגל פנים בקריה האקדמית אונו, ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושרון שלום · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושלוש רגלים · ראה עוד »
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבעת ימי המילואים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבת · ראה עוד »
שבט (חודש)
שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט (חודש) · ראה עוד »
שבט מנשה
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט מנשה · ראה עוד »
שבט אפרים
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט אפרים · ראה עוד »
שבט אשר
בול המוקדש לשבט אשר מפת שבט אשר מהמאה ה-16 שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט אשר · ראה עוד »
שבט נפתלי
בול המוקדש לשבט נפתלי שֵׁבֶט נַפְתָּלִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט נפתלי · ראה עוד »
שבט ראובן
בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט ראובן · ראה עוד »
שבט שמעון
בול המוקדש לשבט שמעון שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט שמעון · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט לוי · ראה עוד »
שבט זבולון
בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט זבולון · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט גד
בול המוקדש לשבט גד תבליט של שבט גד בבית הכנסת ברחובות שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט גד · ראה עוד »
שבט דן
בול המוקדש לשבט דן שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט דן · ראה עוד »
שבט יששכר
בול המוקדש לשבט יששכר שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט יששכר · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבט יהודה · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבטי ישראל · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבוע · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבועות · ראה עוד »
שבות
"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושבות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושביעי של פסח · ראה עוד »
שירי עולת השבת
שירי עולת השבת הם אוסף תפילות שנתגלה בעשרה עותקים בחלק ממגילות מדבר יהודה אשר יש המזהים עם הליטורגיה של כת מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושירי עולת השבת · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ושיבת ציון · ראה עוד »
תמוז
תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותמוז · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותנ"ך · ראה עוד »
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותקופת בית ראשון · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותרביץ · ראה עוד »
תשרי
בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותשרי · ראה עוד »
תשובות הרמב"ם
תשובות הרמב"ם הוא שם כולל לכל התשובות ההלכתיות ששלח הרמב"ם בימי חייו לשואלים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותשובות הרמב"ם · ראה עוד »
תחילת שנה חדשה
זורואסטרית, שמצוין עד היום בתרבויות שונות ברחבי אסיה בכל חלקי העולם מקובל לציין תחילת שנה חדשה בחג או ביום שמחה, בהתאם למועד תחילת השנה בתרבות או בדת המקומית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותחילת שנה חדשה · ראה עוד »
תהילים צ"א
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותהילים צ"א · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותוספתא · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ותורה · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ולאומיות · ראה עוד »
לוח שנה
לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ולוח שנה · ראה עוד »
לוח שנה ירחי
מופעי הירחלוח שנה ירחי הוא שיטת תיארוך המבוססת על מחזור מופעי הירח.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ולוח שנה ירחי · ראה עוד »
לוח ירחי-שמשי
לוח ירחי-שמשי הוא לוח שנה שבו החודשים מבוססים על מופע הירח אבל אורך השנה, בממוצע, מבוסס על שנת החמה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ולוח ירחי-שמשי · ראה עוד »
ליל שבת
#הפניה שבת#מהלך השבת.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וליל שבת · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וליל הסדר · ראה עוד »
ליטורגיה
לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וליטורגיה · ראה עוד »
לייפציג
בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ולייפציג · ראה עוד »
טרנסצנדנטיות
טרנסצנדנטיות בהקשר דתי, היא מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות ולניסיון ואינו תלוי בהם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וטרנסצנדנטיות · ראה עוד »
טבת
טבת (מאכדית: ṭebētu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש העשירי במספר לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וטבת · ראה עוד »
טבול יום
טבול יום הוא כינוי, בהלכות טומאה, לאדם שנטמא וטבל, אך עדיין לא הסתיים היום בו טבל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וטבול יום · ראה עוד »
זריעה
מזרעה חודש מרץ בשעת זריעה בשדות, באחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" זריעה היא הטמנת זרעים בקרקע על מנת שיגדלו מהם צמחים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וזריעה · ראה עוד »
זריחה
זריחה מעל הרי מואב נשר זריחה כתומה על עמק זבולון, תצפית מגבעת נשר השתקפות הזריחה בים המלח צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012. הזריחה היא הרגע ביממה שבו ניתן לראות לראשונה את השמש באופק של כדור הארץ בצד מזרח.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וזריחה · ראה עוד »
ח' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וח' בניסן · ראה עוד »
חנן אשל
חנן אשל (ח' באב תשי"ח 25 ביולי 1958 - כ"ד בניסן ה'תש"ע 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחנן אשל · ראה עוד »
חנוך
בתנ"ך, חֲנוֹךְ היה דור שביעי לאדם הראשון, בנו של ירד ואבא של מתושלח.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחנוך · ראה עוד »
חנוכת המקדש
שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחנוכת המקדש · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחקלאות · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחשמונאים · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחשוון · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחז"ל · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחג · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חורף
חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחורף · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחול המועד · ראה עוד »
חודש
מופעי הירח עם מספר הימים בחודש הירחי חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחודש · ראה עוד »
חכם
ביהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וחכם · ראה עוד »
בצלאל בר כוכבא
בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וברכת החמה · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
בשורות
ספרי הבשורות, או האוונגליונים (מיוונית εὐαγγέλιον: εὐ - טוב, αγγέλιον - מסר או בשורה) מהווים את החלק המרכזי של הברית החדשה, ספר הקודש של הנצרות ומופיעים לפני ספר מעשי השליחים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ובשורות · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ובבל · ראה עוד »
בוקר
"שעת בוקר", ציור מאת מוריץ פון שווינד, משנת 1858 השמש בשעות הבוקר מסדר בוקר בבית ספר בקריית מלאכי, שנות ה־60 בוקר הוא החלק המוקדם של היום, בין השחר לצהריים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ובוקר · ראה עוד »
בית מקרא
בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ובית מקרא · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ובית המקדש השני · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וביתא ישראל · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וביכורים · ראה עוד »
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ובייתוסים · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וגניזת קהיר · ראה עוד »
געז
גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אתיופית ואבשית) היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וגעז · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וגרמנית · ראה עוד »
גרם שמיים
אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וגרם שמיים · ראה עוד »
גרשון
גֵרְשׁוֹן או גֵּרְשֹׁם - דמות מקראית, בנו הבכור של לוי בן יעקב.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וגרשון · ראה עוד »
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וגלגל המזלות · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וגלות בבל · ראה עוד »
גזירות אנטיוכוס
חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ודמשק · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ודצמבר · ראה עוד »
דשא
טיפות מים על עלי דשא דשא הוא קבוצת צמחים חד-פסיגיים ירוקים, עשבים המאופיינים בעלים צרים וארוכים שגדלים ישר למעלה מהאדמה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ודשא · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ודוד · ראה עוד »
דוד פלוסר
דוד פְלוּסֶר (David Flusser; 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ודוד פלוסר · ראה עוד »
דידכה
שנים עשר השליחים (מוזיאון פושקין במוסקבה) הדִידָכֵה (ביוונית: Διδαχή, במשמעות: 'הוראה' המכונה גם "תורת שנים-עשר השליחים", היא מסה אנונימית השייכת לנצרות הקדומה ומתוארכת על ידי מרבית החוקרים למאה הראשונה. השורה הראשונה של מסה זו היא "תורת האל לגויים (או לאומות) באמצעות שנים עשר השליחים". הטקסט, שחלקים ממנו מהווים את הקטכיזם הקדום ביותר המוכר לנו, כולל שלושה נושאים מרכזיים: אתיקה ואתיקה נוצרית; טקסים דתיים כמו טבילה וסעודת אדון; וארגון הכנסייה. פרקי הפתיחה של החיבור כוללים תיאור של דרך החיים המוסרית והטובה, ובניגוד לה, את דרך המוות והרשע. תפילת האדון כלולה במלואה. מופיעות גם הלכות טבילה עבור מצבים שונים. הוראה על קיום צום בימי רביעי ושישי. נתונות שתי תפילות בסיסיות לאדון. שלב מוקדם בהתארגנות הכנסייה. תפקידם של הנביאים ורמזים לציון "סעודת האדון". הדידכה נחשב לדוגמה הראשונה של טקסט מסוגת של צווי הכנסייה. הדידכה חושף את האופן שבו יהודים-נוצרים ראו את עצמם וכיצד הם התאימו את מנהגים שלהם לנוצרים שאינם יהודים. הדידכה מזכיר בכמה מובנים את הבשורה על-פי מתי, ייתכן שזה מפני שמקורם של שני הטקסטים הללו בקהילות דומות. פרקי הפתיחה, המופיעים גם בכתבים נוצריים קדומים אחרים ומזכירים הן את ספרות החכמה והן חלק מכתביו הרומיים של מרקוס אורליוס, נובעים ככל הנראה ממקור יהודי קדום. הדידכה נחשב לחלק מקבוצת הכתבים השייכים לדור השני של הנצרות המכונים גם אבות אפוסטוליים. החיבור נחשב על ידי כמה מאבות הכנסייה לחלק מן הברית החדשה, בעוד שנדחה על ידי אחרים כמזויף או לא קנוני, בסופו של דבר, הדידכה לא התקבל לתוך הקאנון של הברית החדשה. אך הקנון הרחב של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית כולל את דידאסקליה, יצירה שהושפעה על ידי הדידכה. לאחר שהיה אבוד במשך מאות שנים, כתב יד יווני של הדידכה התגלה מחדש בשנת 1873 על ידי פילותאוס בריאניוס, המטרופוליטן של ניקומדיה, ב"קודקס היירוסולימיטנוס". גרסה לטינית של חמשת הפרקים הראשונים התגלה בשנת 1900 על ידי ג. שלכט.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ודידכה · ראה עוד »
ה'תש"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תש"ן · ראה עוד »
ה'תשמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשמ"ט · ראה עוד »
ה'תשמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשמ"ז · ראה עוד »
ה'תשמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשמ"ח · ראה עוד »
ה'תשמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשמ"ג · ראה עוד »
ה'תשנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשנ"א · ראה עוד »
ה'תשנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשנ"ט · ראה עוד »
ה'תשנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשנ"ז · ראה עוד »
ה'תשנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשנ"ח · ראה עוד »
ה'תשנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשנ"ה · ראה עוד »
ה'תשנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשנ"ו · ראה עוד »
ה'תשס"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשס"ח · ראה עוד »
ה'תשס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשס"ג · ראה עוד »
ה'תשס"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשס"ד · ראה עוד »
ה'תשס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשס"ה · ראה עוד »
ה'תשע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשע"ב · ראה עוד »
ה'תשע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשע"ג · ראה עוד »
ה'תשפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשפ"א · ראה עוד »
ה'תשל"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשל"ט · ראה עוד »
ה'תשכ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וה'תשכ"ג · ראה עוד »
הממלכה האחמנית
#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והממלכה האחמנית · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »
המקור הכהני
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והמקור הכהני · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והמשכן · ראה עוד »
המלחמה הסורית החמישית
המלחמה הסורית החמישית הייתה המלחמה החמישית שפרצה בין בית סלאוקוס לבית תלמי על השליטה בקוילה-סוריה, והתרחשה בין השנים 202 לפני הספירה ל-195 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והמלחמה הסורית החמישית · ראה עוד »
הסעודה האחרונה
תיאור הסעודה האחרונה ב"בשורת רוזאנו", מן המאה ה-6. "הסעודה האחרונה" (1439-1443) מאת פרה אנג'ליקו, פרסקו בכנסיית סן מרקו בפירנצה. הסעודה האחרונה" (1494–1497) מאת לאונרדו דה וינצ'י. הסעודה האחרונה היא אירוע בחייו של ישו, המתואר בספרי הבשורה (האוונגליונים) של הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והסעודה האחרונה · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והספרים החיצוניים · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והעת החדשה · ראה עוד »
העבודה במקדש
העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והעבודה במקדש · ראה עוד »
השערת התעודות
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והשערת התעודות · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית
התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »
התקופה הישראלית
התקופה הישראלית הוא כינוי שבו נהגו הארכאולוגים להשתמש בעבר כדי לציין תקופה שהחלה בארץ ישראל עם ראשית התנחלות השבטים של בני ישראל והסתיימה בחורבן בית ראשון וגלות בבל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והתקופה הישראלית · ראה עוד »
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »
התייוונות
אל השמש הליוס בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא התייוונות (מן "יוון") היא תהליך בו אדם מאמץ את התרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), לשונה ומנהגיה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והתייוונות · ראה עוד »
הלנת שכר (הלכה)
הלנת שכר היא מצוות עשה ולא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיהן חל איסור לעכב תשלום שכר שכירות - בין של שכיר אדם ובין שכירות של כלי ובהמה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והלנת שכר (הלכה) · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והלוח הבבלי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והלכה · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והלכות גדולות · ראה עוד »
הבשורה על-פי מתי
פפירוס 1, כתב-יד המכיל את רוב הפרק הראשון של הבשורה על-פי מתי, מן המאה השלישית. הבשורה על-פי מַתָּי (יוונית: Κατὰ Ματθαῖον εὐαγγέλιον) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והבשורה על-פי מתי · ראה עוד »
הבשורה על-פי יוחנן
הבשורה על-פי יוחנן היא הבשורה הרביעית בקנון של הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והבשורה על-פי יוחנן · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן והירח · ראה עוד »
ו' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וו' בתמוז · ראה עוד »
ורד נעם
ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וורד נעם · ראה עוד »
כ"א בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכ"א בניסן · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
כנה ורמן
כנָה וֶרמן (נולדה ב-12 במאי 1957) היא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, העוסקת בעיקר במתרחש בארץ ישראל בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכנה ורמן · ראה עוד »
כסלו
בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכסלו · ראה עוד »
כרונולוגיה
כרונולוגיה (מלטינית chronologia, מיוונית: χρόνος, כרונוס, זמן בתוספת λογία, לוגיה, דיבור או לימוד) היא רשימה או מחקר המתאר רצף של אירועים על פי סדר התרחשותם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכרונולוגיה · ראה עוד »
כת
חברי כת הקו קלוקס קלאן שורפים צלב. תצלום משנת 1921המונח כַּת (ברבים: כִּיתוֹת ולא כַּתּוֹת) תיאר בעבר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכת · ראה עוד »
כת מדבר יהודה
#הפניה איסיים#מגילות ים המלח.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכת מדבר יהודה · ראה עוד »
כת קומראן
#הפניה איסיים#מגילות ים המלח.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכת קומראן · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכתובים · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וכוכב · ראה עוד »
ינואר
ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וינואר · ראה עוד »
יעקב שלום ליכט
יעקב שלום ליכט (1922–30 בספטמבר 1991) היה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1985.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויעקב שלום ליכט · ראה עוד »
יעקב זוסמן
יעקב זוּסְמן (Sussmann; נולד בי"ח באלול ה'תרצ"א, 31 באוגוסט 1931) הוא פילולוג, חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויעקב זוסמן · ראה עוד »
יעקב הקרקסאני
יעקב בן יצחק אל־קרקסאני (אבו יוסף יעקובּ) היה חכם קראי בן המחצית הראשונה של המאה ה-10 בקירוב.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויעקב הקרקסאני · ראה עוד »
ישראל קנוהל
ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וישראל קנוהל · ראה עוד »
ישראל רוזנסון
ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וישראל רוזנסון · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן וישו · ראה עוד »
יחס ישר
יחס ישר בין שני משתנים מתקיים כאשר אחד מהם הוא כפולה של המשתנה השני בגודל קבוע.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויחס ישר · ראה עוד »
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויגאל ידין · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויהדות קראית · ראה עוד »
יהודה (חבל ארץ)
נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויהודים · ראה עוד »
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויהוה · ראה עוד »
יום קורבן עצים
יום קורבן עצים הוא יום שבו היו תורמים עצים ללשכת העצים שממנה לקחו עצים למזבח העולה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויום קורבן עצים · ראה עוד »
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויום ראשון · ראה עוד »
יום רביעי
אלוהים בורא את גופי השמיים כדי לסמן את הזמנים. יוֹם רְבִיעִי הוא היום הרביעי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויום רביעי · ראה עוד »
יום שלישי
צמחים. יום שלישי הוא היום השלישי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויום שלישי · ראה עוד »
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויום שישי · ראה עוד »
יום השבת
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויום השבת · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוני
יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויוני · ראה עוד »
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויוסף · ראה עוד »
יוסף אלימלך באומגרטן
הרב פרופ' יוסף אלימלך באומגרטן (Joseph m. Baumgarten) (וינה, 7 בספטמבר 1928 - 4 בדצמבר 2008) היה חוקר יהודי אמריקאי בתחום הלימודים השמיים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויוסף אלימלך באומגרטן · ראה עוד »
יולי
יולי (מלטינית: Iulius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השביעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויולי · ראה עוד »
יוחנן בן פינחס
יוחנן בן פינחס היה ממונה על לשכת החותמות הנפקת אישורי התשלומים של מנחות ונסכים בבית המקדש והיה מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויוחנן בן פינחס · ראה עוד »
יוחנן המטביל
יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו. פסל יוחנן המטביל (1412-1414), מאת לורנצו גיברטי אזולז'וס הלאומי בליסבון יוחנן המטביל (ביוונית: Ιωάννης ο Βαπτιστής, יוֹאָנֵּס אוֹ בַּפְּטִיסְטֵס; בסורית: ܝܘܿܚܲܢܵܢ ܡܲܥܡܕ݂ܵܢܵܐ, יוֹחַנָן מַעְמְדָֿנָא; בערבית: يَحْيَى بِن زَكَرِيَّا, יַחְיַא בִּן זַכָּרִיַּא; במנדעית: ࡉࡅࡄࡀࡍࡀ ࡌࡀࡑࡁࡀࡍࡀ, יוחאנא מאסבאנא; בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס – 36 לערך) הוא דמות המופיעה בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויוחנן המטביל · ראה עוד »
יוון ההלניסטית
התקופה ההלניסטית הוא שם שנטבע במאה ה-19 על ידי יוהאן גוסטב דרויזן.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויוון ההלניסטית · ראה עוד »
יוכבד
יוֹכֶבֶד היא דמות מקראית, בַּת לֵוִי, אשת עמרם ואמם של מרים, אהרון ומשה.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויוכבד · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ויין · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1953 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1955 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1958 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1966 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1970 · ראה עוד »
1971
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1971 · ראה עוד »
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1978 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1979 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1980 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1981 · ראה עוד »
1982
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1982 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1983 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1986 · ראה עוד »
1990
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1990 · ראה עוד »
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1992 · ראה עוד »
1994
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1994 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1995 · ראה עוד »
1997
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו1997 · ראה עוד »
2001
פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו2001 · ראה עוד »
2003
ינואר.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו2003 · ראה עוד »
2006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו2006 · ראה עוד »
2015
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו2015 · ראה עוד »
23
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו23 · ראה עוד »
260-269 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 269 - 260 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו260-269 לפנה"ס · ראה עוד »
30
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו30 · ראה עוד »
4 באפריל
4 באפריל הוא היום ה-94 בשנה (95 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו4 באפריל · ראה עוד »
5 באפריל
5 באפריל הוא היום ה-95 בשנה (96 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו5 באפריל · ראה עוד »
6 באפריל
6 באפריל הוא היום ה-96 בשנה בלוח הגרגוריאני (97 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו6 באפריל · ראה עוד »
9 באפריל
9 באפריל הוא היום ה-99 בשנה (100 בשנה מעוברת), בשבוע ה-15 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לוח השנה במגילות קומראן ו9 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לוח_השנה_במגילות_קומראן
